| נשלח ב-5/1/2010 15:04 |
|
| |
מאמר "סנפיר וקשקשת" מהרב"ש (בנו של "הסולם") זצ"ל.
הדברים עמוקים אך ניתנים להבנה...יש לקרוא כמה פעמים כדי להבין היטב.
ולהיזהר מפרשנות שגויה.
להבין מה שאמרו חז"ל, כל שיש לו קשקשת בידוע שיש לו סנפיר, וכל שיש לו סנפיר אינו ידוע אם יש לו קשקשת. על דרך העבודה (עבודת ה') יש לפרש, ענין קשקשת היינו קושיות שיש לו בעבדות ה', שהקושיות הם כלים לקבל תירוצים (תשובות...), משום שהתירוצים אינם מתמלאים בשכל החיצוני אלא דוקא בשכל הפנימי, שהוא סוד אור עליון המתלבש בהאדם, ואז מתיישב אצלו כל הקושיות. לכן כפי רבוי הקושיות בשיעור זה מתלבש אור עליון בהאדם, לכן הקשקשת היא מסימני טהרה, משום שעל ידי זה הוא יכול לבוא לטהר את עצמו ע"י שרוצה שלא יהיה לו קושיות. לכן, כל אשר ביכולתו הוא עושה בכדי לטהר את עצמו שיכול לזכות לאור העליון. וסנפיר הוא גם כן מסימני טהרה, שסנפיר רומזת על "שונא-פה-אור" העליון, וכיון שיש לו קושיות בטח שהוא מטעם שיש לו שנאה לאור העליון. אבל מי שיש לו סנפיר אינו מחויב שיהיה קושיות, שיכול להיות שהוא שונא אור העליון לא מטעם שיש לו קושיות אלא מטעם שהוא פשוט בעל תאוה. ואומר, בין כך ובין כך לא אילך. וזהו סימני טהרה, היינו בזמן שיש לו דג. שפירושו של דג, הוא סוד הבשר המלובש בהסנפיר וקשקשת, זאת אומרת שאור העליון מאיר באלו שני סימנים. מה שאם כן מי שעובד ואין לו שום קושיות בעבודה, אין זה סימן טהרה בזה שאין לו קושיות, והוא מטעם שאין לו מקום לשרות בו אור עליון בתוכה, מטעם שאין לו סיבה שיחייבהו להמשיך אור עליון, כיון שגם בלי אור העליון הוא גם כן בסדר גמור לפי דעתו. לכן פרעה מלך מצרים, שהיה רוצה שעם ישראל ישארו ברשותו, נתן צו שלא לתת קש (היינו הקושיות כנ"ל), כמו שכתוב "ויפץ העם ללקוט קש". אז ממילא אף פעם לא יהיה לו צורך, שה' יוציא אותם מרשות הטומאה להקדושה.
(מכיוון שאין לעם קושיות על ההשגחה...לא ידעו שהם בעצם בטומאה, ולא יוכלו לבקש מהקב"ה שיציל אותם...)
עד כאן מתוך ספר "ה' שמעתי שמעך"...
הערות וביאורים:
למדנו שבלי קושיות אין האור העליון יכול להתלבש באדם, כי אין לו כלי, ואין אור בלי כלי,
משמעות הדברים היא-שכאשר אדם מלא קושיות על ההשגחה, כגון "מי הוי-ה אשר אשמע בקולו",
או "מה העבודה הזאת לכם..." וכו', אלו דווקא סימני טהרה! ולכן הקשקשת היא מסימני הטהרה!
כי יש באדם חיפוש, ויש לו כלים לקבל את התשובות גם כן, אבל לרוב האנשים (הערה שלי: במיוחד דתיים)
אין את הקושיות!!!
כך שגם את התשובות לא יוכלו לקבל...ואין להם שייכות להשיג את השגחת ה' ית'...
כך אמרו חז"ל:
כל שיש לו קשקשת בידוע שיש לו סנפיר...פירוש:
אם יש לו קושיות אז בוודאי שהוא שונא את האור העליון, כי הוא חושב שההנהגה של הבורא
הינה הנהגה גרועה, ומפתח אפילו שנאה לבורא, עד כדי כך! אדם מהרחוב יבהל מדברים אלו,
וכאן מלמדנו שאלו מסימני טהרה דווקא!!! כלומר שאדם שאין לו את זה (קושיות) לא יוכל לזכות לשום
מדרגה רוחנית, כי אדם שנמצא במצב שיש לו שנאה לבורא, דומה למצב של שני חברים,
שאחד בגד בשני ומפתח כלפיו שנאה, אבל לסתם מישהו מהרחוב לא נפתח שנאה, כי אין לנו איתו כלום...
לכן אדם שנמצא ביחסים עם הבורא, ומצפה ממנו שיתנהג עימו בצורה מסויימת, גם יכול להגיע לרגשות
של שנאה, כאשר ירגיש שהבורא בגד בו, כי הוא חשב שתתגשם מציאות מסויימת, ויצא בדיוק הפוך,
ועל כן מרגיש שזו בגידה, ואם יש בגידה יש הרבה קושיות וטענות, זה נכון בין אדם לחבירו וגם בין אדם למקום,
נמצא סנפיר וקשקשת אלו סימני טהרה כיוון שמעידים על קשר, והם כלים לקבל את התשובות אח"כ!!!
נזכה לתשובות במהרה בימינו אמן...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2010 18:45 |
|
| |
בס"ד
אכן ידידי...
דברים עמוקים מיני ים....
לתגובתך ידידי...
לכן אדם שנמצא ביחסים עם הבורא, ומצפה ממנו שיתנהג עימו בצורה מסויימת, גם יכול להגיע לרגשות של שנאה, כאשר ירגיש שהבורא בגד בו, כי הוא חשב שתתגשם מציאות מסויימת, ויצא בדיוק הפוך, ועל כן מרגיש שזו בגידה, ואם יש בגידה יש הרבה קושיות וטענות
אמרו חז"ל:
א,ג אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב, על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב, על מנת שלא לקבל פרס;
ויהי מורא שמיים עליכם ! = שנאמר ראשית חכמה יראת ה' = להכיר את הבורא ורצונו מאיתו דרך תורת אמת
ב,ד הוא היה אומר, קודם כל ... = עשה רצונו כרצונך,
כדי שיעשה רצונך כרצונו;
ובהמשך...
בטל רצונך מפני רצונו, ואם הצלחת להידבק באמונה ועבודת ה' לשמה א זכית
כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך ....
ועוד נאמר:
עבוד את ה' מראה ואהבה = שאם אתה עובד ה' מאהבה לא גיע לשנאה ( כי אאאאאין שונא שהוא אוהב ) כלומר אם אתה לא עושה את רצון ה' אתה שונא חס ושלום את ה' ואת רצונו ולכן אין שונא שהוא אוהב כי לעשות חסד אמת וללא אינטרס עם האחרים זה נקרא אהבה
ולכן נאמר גם עבוד את ה' יתברך מיראה = שאם חס ושלום התייאשת מעבודת ה' והתייגעת והתעייפת מלהחזיק מעמד לקיים את רצון ה' ועבודתו בתפילה מצוות וחסדים וכו'...
אז תכיר בגדולתו וכוחו הגדול ומנהיגותו יתברך בכל הבריאה בכל הבריות ובכל פרט וכלל בבריאה ושהוא המשפיע לכולם לקבל את הטוב או יסורים חס ושלום ...
וכאשר תבין את גדולתו של הבורא יתברך לא תבעט ברצונו ועבודתו ובמצוותיו כי תבין שאם הצלחת היום לעשות את רצון הבורא ומצוותיו כפי יכולתך והתייאשת מלהחזיק מעמד ונכשלת ...
אז לאחר שתעבור תהליך של ייסורים להכיר טוב יותר את יעודך בחיים ובבריאה והדרך הכונה שביכולתך לקיים את מצוות ה' לפי יכולתך ולא קיללת את ה' יתברך חס ושלום ועמדת בנסיונות הייסורים ששלח לך ה' יתברך לנסותך אז תדע שיש סיכויי שהחזרה בתשובה תתקבל בע"ה למען תדע ותבין ש- ה' הוא האלוקים ואין עוד מלבדו והוא בלבדו שולט ומנהיג את העליונים והתחתונים לתיפארתו ותתירא ותחשוש מלומר דברי גנאי נגד ה' ונגד תורתו וגם לא למרוד בו דרך בריותיו כי תדע שאת הכל יביא למשפט ביום הדין בין אם הנברא טוב או רע ( דבר שנקבע לפי דיבור מחשבה ומעשה של הנברא ביום הדין...)
והמשכילים יזהירו ...
כן יהי רצון ....
חזק וברוך ידידי...
ולכן נאמר לסיכום דבריך ודבריי :
מ"ה ה' ... שואל ממך ... ?
כי אם לירא אותו ... ובו לדבק ואותו לעבוד....
יישר כ"ח ידיד יקר....
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2010 19:15 |
|
| |
בס"ד מאמר חזק ביותר (מכיוון שאין לעם קושיות על ההשגחה...לא ידעו שהם בעצם בטומאה, ולא יוכלו לבקש מהקב"ה שיציל אותם...)
זה ההסבר כנראה למצבינו היום כמובא בישעיהו כט'
ט הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ, הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ; שָׁכְרוּ וְלֹא-יַיִן, נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר. י כִּי-נָסַךְ עֲלֵיכֶם יְהוָה רוּחַ תַּרְדֵּמָה, וַיְעַצֵּם אֶת-עֵינֵיכֶם: אֶת-הַנְּבִיאִים וְאֶת-רָאשֵׁיכֶם הַחֹזִים, כִּסָּה. יא וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל, כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם, אֲשֶׁר-יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל-יוֹדֵעַ הספר (סֵפֶר) לֵאמֹר, קְרָא נָא-זֶה; וְאָמַר לֹא אוּכַל, כִּי חָתוּם הוּא. יב וְנִתַּן הַסֵּפֶר, עַל אֲשֶׁר לֹא-יָדַע סֵפֶר לֵאמֹר--קְרָא נָא-זֶה; וְאָמַר, לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר. {ס}
יג וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי--וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי, מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. יד לָכֵן, הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת-הָעָם-הַזֶּה--הַפְלֵא וָפֶלֶא; וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו, וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר. {ס}
כולם הולכים כצאן לטבח אחר המנהיגים הכסילים הן החילונים והן הדתיים.... וזה קורה מחוסר קשר עם הבורא, חוסר רצון לקשר איתו, בלי בקשת מלכותו, בלי לימוד הפנימיות של התורה... והתוצאה ואבדה חכמת חכמיו......
נס שיש משיח שעומד להתגלות..... עצוב שזה המצב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2010 19:16 |
|
| |
בס"ד המשך הפרק בישעיהו.. מרתק עוד יותר
טו הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵיְהוָה, לַסְתִּר עֵצָה; וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ, מַעֲשֵׂיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ. טז הַפְכְּכֶם--אִם-כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר, יֵחָשֵׁב: כִּי-יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי, וְיֵצֶר אָמַר לְיֹצְרוֹ לֹא הֵבִין. יז הֲלוֹא-עוֹד מְעַט מִזְעָר, וְשָׁב לְבָנוֹן לַכַּרְמֶל; וְהַכַּרְמֶל, לַיַּעַר יֵחָשֵׁב. יח וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם-הַהוּא הַחֵרְשִׁים, דִּבְרֵי-סֵפֶר; וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ, עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה. יט וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּיהוָה, שִׂמְחָה; וְאֶבְיוֹנֵי אָדָם, בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ. כ כִּי-אָפֵס עָרִיץ, וְכָלָה לֵץ; וְנִכְרְתוּ, כָּל-שֹׁקְדֵי אָוֶן. כא מַחֲטִיאֵי אָדָם בְּדָבָר, וְלַמּוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּן; וַיַּטּוּ בַתֹּהוּ, צַדִּיק. {פ}
כב לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֶל-בֵּית יַעֲקֹב, אֲשֶׁר פָּדָה, אֶת-אַבְרָהָם: לֹא-עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב, וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ. כג כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי, בְּקִרְבּוֹ--יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי; וְהִקְדִּישׁוּ אֶת-קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, וְאֶת-אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ. כד וְיָדְעוּ תֹעֵי-רוּחַ, בִּינָה; וְרוֹגְנִים, יִלְמְדוּ-לֶקַח. {ס}
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2010 20:59 |
|
| |
יבי הצדיק!
השנאה שמדובר עליה במאמר היא רגש שעובר על אדם עובד ה'
לשמה, כתוצאה מ"אכזבה" שהוא כביכול התאכזב מהקב"ה שלא מילא
רצונו כמו שהיה בדעתו שצריך לקרות...(הדבר ברור שהקב"ה לעולם אינו מאכזב חס ושלום)
זוהי רק הרגשתו של האדם לפעמים...שנובעת כאמור מהרצון לקבל לתועלת עצמו,
אולם בכל זאת אותה שנאה, מראה שיש לאותו אדם קשר עם הקב"ה כיוון שאי אפשר
לפתח רגש שנאה אלא כלפי מי שמרגישים קירבה ואהבה אליו,
והאכזבה היא ממי שאתה אוהב במהות הפנימית שלך, והוא "לכאורה" איכזב אותך...
ואותו אדם שכביכול שונא באותו רגע, מעיד שהוא שומר על קשר עם הקב"ה יתעלה שמו,
בעצם העובדה שהוא חווה רגש כלשהו כלפי הקב"ה, ואפילו שנאה ל"ע...
וזו השנאה היא מצד הטהרה דווקא, למרות שזה נשמע קשה!
כי המקור לאותה שנאה (זמנית) הוא בעצם אהבה עמוקה למלך הקדוש!
והמשכילים יזהירו...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2010 21:29 |
|
| |
ישעיה כט':
"הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ, הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ; שָׁכְרוּ וְלֹא-יַיִן, נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר."
רש"י:
"הוו מתונים להתבונן לחשוב על מעלליכם...ותהיו תמהים על קלקולכם...
השתעשעו=לשון "עיניו השע"...היו עיוורים מראות...
וכל זאת כאמור מפני שאין להם קושיות על ההשגחה כנ"ל...
וממילא לא יוכלו להגיע לחקר האמת מכיוון שסבורים שיודעים אותה ר"ל.
והדברים עמוקים אך מובנים.
"מַחֲטִיאֵי אָדָם בְּדָבָר, וְלַמּוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּן; וַיַּטּוּ בַתֹּהוּ, צַדִּיק."
רש"י:
הם נביאי השקר...
והרד"ק ז"ל:
כשאדם מוכיחם בדברים, חושבים הדבר עליו לחטא כאילו היכה אותם...
וכן מי שמוכיחם בשער, כלומר ברבים, כדי שיווסרו, ישימו לו מום ויכשילוהו
בדרכיו כלומר יזמינו לו כל רע, וילשינו עליו למלך ומטים הצדיק בתהו והבל...
בקיצור...לא אוהבים ביקורת ותוכחה...רק מחשבות טובות...רק לישון עוד קצת...
רק לא להתעורר מהדמיונות ש"הכל כבר יסתדר"...הקב"ה כבר הוכיח לנו פעמים
רבות ש"העולה על רוחכם היו לא תהיה..."
ה' ירחם עלינו, כמה התרחקנו מהמלך...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2010 21:40 |
|
| |
בס"ד
לידידי כי טוב היקר ...
קבל תיקון אני רודף צדק ( לפחות אני משתדל בע"ה יתברך ככל יכולתי) ועדיין לעניות דעתי לא צדיק אפילו בצחוק ... וכן יהי רצון שלא אבוש ולא אכלם ולא אכשל לעולם ועד....
כי ...
צדיק ה' .... צדקות אהב ...
ישר יחזו פנימו ...
שנאמר: כי עליך הורגנו כל היום....
לתגובתך...
וזו השנאה היא מצד הטהרה דווקא, למרות שזה נשמע קשה!
נאמר: מצווה גוררת מצווה ולהבדיל ל"ע עבירה גוררת עבירה ....
שנאמר: שוב יום אחד לפני מיתתך ....
ויש אדם שקונה עולמו בשעה אחת כשחוזר בתשובה ...
ומי שלא מספיק לחזור בתשובה ל"ע עד יום מיתתו רחמנא ליצלן... אין לו חלק באלוקי ישראל רחמנא ליצלן...
שנאמר:
אנכי ה' ... לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני
אלוקים אחרים = הס"מ וכת דילה רחמנא ליצלן המעוררים שנאה קנאה וסכסוכים ( אפילו שזה נובע מתוך אהבה מאכזבת) בכדי להפריד בין הנברא לבורא רחמנא ליצלן ...
ונאמר: אם למדת הרבה תורה אל תחזיק הרבה טובה לעצמך כי לכך נוצרת וכו'...
ועוד נאמר: התקן עצמך ללמוד תורה, שאינה ירושה לך; וכל מעשיך, יהיו לשם שמיים
ולסיכום נאמר: השנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מהעולם ... רחמנא ליצלן....
ואני לא שופט ...
שנאמר: ב,ה הלל אומר, אל תפרוש מן הציבור, ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע וסופו להישמע. ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה.
וד"ל
והמשכילים יזהירו ....
כזוהר הרקיע ...
והפירוש למשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וכו'... נמצא בפירוש הזוהר הקדוש מהתנא האלוקי רשב"י בפרשה בה אנו נמצאים היום,
פרשת שמות כבר בתחילת הפרשה...
שא ברכה ידידי היקר ....
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2010 22:27 |
|
| |
בס"ד
בהמשך לדברי.....
מתגובתך...
לתגובתך...
וזו השנאה היא מצד הטהרה דווקא, למרות שזה נשמע קשה!
נאמר:
שבע יפול צדיק .... וקם ...
ולמה זאת ???
כדי לנסות את הנברא אם ימשיך לדבוק בבורא יתברך או חס ושלום כפי שתיארת התייאש מעבודת ה' ויחמוד את בירכת ה' רק לעצמו או מנגד שימשיך למסור נפשו לעבוד את ה' יתברך במחשבה דיבור ומעשה וכו'... אף על פי כן ולמרות הכל ....
שנאמר: ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך .... = כלומר גם שלא נראה לך מובן למה עוברים עליך ייסורים או למה ה' לא נענה רק לבקשותיך ולמה בכלל מגיע לך הצרות שיש לך וכו'... למרות שכל זה בכדי לנסותך ... התלך בדרכי ה' או לא ( למרות הנסיונות ולפעמים הסתרת הפנים מאת ה' כתוצאה מגאווה שאתה לא מודע לה וכו'...) שנאמר: ה' משפיל אף מרומים מוריד שאול ויעל ... וכו'...
ועוד נאמר: לא תחמוד ... כי המטרה של עובד ה' מיראה ואהבה באמת להשפיע לאחרים ולא לחמוד לעצמו את הברכות וכו'...
בדומה לשר בממשלה שנמצא בתפקידו להשפיע לאחרים ואם לא עושה את תפקידו כתוצאה מהתנשאות ורודנות וכו'... אז מהר מאד יורד מגדולתו ונבחר אחר שתופס את מקומו וכו'...
והמשכילים יזהירו...
כן יהי רצון....
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2010 03:08 |
|
| |
לדעתי אין מושג של שנאה לבורא עולם אהובינו ח"ו יש אולי מירמור ודיכדוך של הנפש בעצם היותה שקוע בתאוות, ולא מרגישה רגש של אהבה אל הבורא, אז אולי זה נתפס ח"ו ח"ו כשנאה, (כשחוטפים מכות ממנו) אני לא חושב ...! אני חושב שזה הרגש שגם ה' שתל במוחינו, כי ה' גם מנהל את מחשבותינו,{ מחשבותינו פתאום צצות.. כמו מעיין שנובע מהאדמה, מאין, כך מחשבותינו יוצאות מכח החכמה כח=מה מהאין המוחלט (אין סוף)} ה' שותל לנו מחשבות שיגרמו לנו לבכות לה'... אלי אלי למה עזבתני??? ומתוך כך למלות חסרונות ופגמים שמפריעים לקשר אהבה עם הבורא.. אבל לא שנאה... לי לא ברור בכל אופן..
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2010 10:34 |
|
| |
בס"ד
אכן ידידי היקר דורש טוב... מאחד שאמר והיה העולם יתברך
דברי אמת דבריך ...
אין מושג של שנאה לבורא עולם אהובינו ח"ו יש אולי מירמור ודיכדוך של הנפש בעצם היותה שקוע בתאוות, ולא מרגישה רגש של אהבה אל הבורא, אז אולי זה נתפס ח"ו ח"ו כשנאה, (כשחוטפים מכות ממנו)
שנאמר:
דברים ח'...
לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת-אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו אִם-לֹא. ?
ג וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת-הַמָּן אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל-כָּל-מוֹצָא פִי-יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם. ד שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה.
ה וְיָדַעְתָּ עִם-לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת-בְּנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ.
ו וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ.
. יד וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ ???
הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.
ואז מידת הגאווה עולה בך חס ושלום לנהוג בשררה וברודנות על הציבור שנאמר:
יז וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה. ???
יח וְזָכַרְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת-בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה.
ואם זה לא מצליח לך כי חשבת שכל אשר תעשה תצליח גם אם תעשה הרע בעיני ה' חס ושלום
אז נאמר:
יט וְהָיָה אִם-שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם
הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן.
כי כאשר האדם הירא שמים שעוזב את מצוות ה' ונעשה בהתנהגותו ככל שאר הגויים חס ושלום ...
אז נאמר:
כ כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְהוָה מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם = לא תנהגו כמו שאר אומות העולם ולא תקבלו מהם עיצות שיכשילו אוכם מעבודת ה' חס ושלום ...
ובהמשך לפסוק שהבאת ידידי נאמר:
תהילים כ"ב יז כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי. יח אֲסַפֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ-בִי. יט יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל-לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל.
כ וְאַתָּה יְהוָה אַל-תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.
כא הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד-כֶּלֶב יְחִידָתִי.
ואם אתה דבק בקב"ה ובתלמוד תורתו ובשמירת מצוותיו למרות הכל ...
אז נאמר:
כב הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי. כג אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ.
והשנאה המדומה זה בלבול מהסביבה שאתה בסביבתה ששוטפים לך את המח בכל מיני שמועות שהקב"ה עז אותך חס ושלום ואז מצב זה גורם לך חס ושלום להכחיש את הבורא חס ושלום ולהתנהג ככל הגויים להשתעבד לחומריות ולמה שנראה לעין ולהכחיש בדיבור גשמי את הבורא למרות ידיעתך במחשבותיך שהוא קיים ומשגיח אבל מהבושה מהבריות שלא מודות בקיום הבורא יתברך רחמנא ליצלן ואז אתה נאלץ לחיות בהכחשה כמותם עד אשר באה על נברא זה צרה ומפנה טענות כלפי הבורא שמתפרשות בעיני הסובבים אותך כשנאה ... למרות שבאמת המצב לא כך ואתה לא שונא את הבורא יתברך באמת בלבבך חס ושלום
וכל זאת הצגה כלפי חוץ להראות כאילו שנאה לסובבים הזוממים עליך והמנסים להשניאך את בוראך בכדי להאבידך ולעשוק מתוך חמדנות את הונך ורכושך אשר צברת ולמרות כי בלבבך אתה באמת מאמין שהבורא יתברך אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ...
צריך לא ליפול במלכודת של היצר הרע הזומם להאבידך ולקטרג עליך חס ושלום אם הוצאת מפיך דבר שלא צריך להאמר והיפנת אותו דבר קשה וגס כלפי מי שאמר והיה עולם מתוך כעס ושגגה חס ושלום ..
וזה עיקר הנסיונות לירא את ה' ובו לדבק ואותו לעבוד במחשבה ודיבור ומעשה למען יצליח את דרכיך ...
שנאמר: ודע שמתן שכרם של צדיקים לעתיד לבוא = כלומר אחרי נסיונות שמציב ה' יתברך על הנברא בכדי שיעשה נחת רוח ליוצרו למען תפארתו..
שנאמר ממי שאמר והיה עולם : מעשה ידי להתפאר = על הנבראים הקדושים ועם קדוש יתברך...
והמשכילים יזהירו...
כן יהי רצון ...
כי ביחד אנו כ"ח ... = מ"ה..
ובפירוד חס ושלום אין לנו מנוח...
שנאמר: והיונה לא מצאה מנוח לכף לרגלה = יונה משולה לעם ישראל = כפי שהיונה נאמנה לבן זוגה ולא מחליפה אותו באחר כך עם ישראל נאמן לבוראו יתברך ולא מחליפו באחר חס ושלום ויודעים כי אין עוד מלבדו יתברך ....
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2010 12:56 |
|
| |
המשך ביאור הדברים מהרב גוטליב שליט"א:
"אבל מי שיש לו סנפיר אינו מחויב שיהיה קושיות (קשקשת), שיכול להיות שהוא שונא אור העליון לא מטעם שיש לו קושיות אלא מטעם שהוא פשוט בעל תאווה. ואומר, בין כך ובין כך לא אילך."
כאן אין מדובר על אדם שמצפה להנהגה מסויימת מן הבורא,
ומשזו לא הונהגה מרגיש שהבורא בגד בו, לכן יש לו קושיות עליו,
אלא המדובר לגבי אדם שפשוט יש לו תאווה, והתורה "מפריעה" לו
לבצע את התאוות שלו, לכן הוא שונא את התורה מטעם שמעבירה אותו
על דעתו עם כל הגבלותיה...
וממילא אומר לעצמו לא תהיה לי הצלחה והתקדמות בדרך ה'...ולכן מוטב
שאשקיע את מרצי במילוי תאוותיי...עכ"ל.
וזה בחינת סנפיר שלא מחייב קשקשת (קושיות) אלא מוותר על הקושיות ונופל
לרשות הס"א חס ושלום...כי כמו שאמרנו מי שיש לו סנפיר(סימן טהרה אחד) לא ידוע אם יש לו גם
קשקשת (קושיות)...כי הקושיות שלו נובעות לא מהצורך להתקרב לה' אלא להצדיק את מילוי תאוותיו!!!
אך מי שיש לו קשקשת ודאי יש לו סנפיר,
שהוא בחינת "שונא פה אור" שהן קושיות שנובעות לא מתוך צורך למלאות תאוותו חס ושלום,
אלא מתוך צורך אמיתי להתקרב לדעת עליון.
"לכן פרעה מלך מצרים, שהיה רוצה שעם ישראל ישארו ברשותו, נתן צו שלא לתת קש (היינו הקושיות כנ"ל), כמו שכתוב "ויפץ העם ללקוט קש". אז ממילא אף פעם לא יהיה לו צורך, שה' יוציא אותם מרשות הטומאה להקדושה."
קש הוא מלשון קשקשת, וג"כ מורה על קושיות כנ"ל, ובלי הלחץ של הקושיות,
אין צורך לאדם שה' יעזרהו ויוציאו מן המיצרים שלו, דהיינו מרשות האהבה העצמית שלו,
ופרעה דווקא רצה שלא תהיינה להם קושיות (קש, כאמור) לכן לא סיפק להם קושיות,(קש),
כי הבין שהקושיות מביאות אותם אל כל הטוב, ורצה למנוע זאת מהם!!!
וזהו המצב למעשה היום בחינוך, לא מחנכים את האדם לחשוב באמיתיות,
ללא לחץ של חברה ודעות קדומות, כי כאשר אדם מורגל לחשוב באמיתיות,
אז יש לו קושיות על הכל, אבל המטרה היא לסתום את השכל שיהיה מצומצם,
כי הקושיות בעיני המחנכים הן דבר מסוכן ופסול, ועל כן מרגילים את האנשים להיות כמו צמחים,
בלי ביקורת בלי קושיות בלי דרך אמת, ממילא כולם נובלים, כי האמת הפוכה מדעת בעלי בתים,
שהרי הקושיות מביאות ייסורים, והינן כלים לאור, אבל אם אין לאדם קושיות,
אין לו כלים וצורך שהקב"ה יוציאו מרשות הטומאה לקדושה, אין לו את היכולת להבחין באור ה'
הגנוז בתורה ומצוות, וממילא הוא נובל, וכל עניינו בתורה ומצוות נעשה חיצוני רדוד ויבש.
ולקורא ינעם!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2010 13:32 |
|
| |
בס"ד
לתגובתך כי טוב ידידי היקר
לא ידוע אם יש לו גם קשקשת (קושיות)...כי הקושיות שלו נובעות לא מהצורך להתקרב לה' אלא להצדיק את מילוי תאוותיו!!!
נאמר מפי רבי ישמעאל שהתורה נדרשת משלוש עשרה מידות ואחת מהם לסכם את האמור בכתבה זו...
(ט) וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל. וְיָצָא לִטְעון טָעוּן אַחֵר שֶׁהוּא כְעִנְיָנו. יָצָא לְהָקֵל וְלא לְהַחְמִיר.
(י) וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעון טָעוּן אַחֵר שֶׁלּא כְעִנְיָנו יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר. ...
והמשכילים יזהירו...
כן יהי רצון...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2010 09:37 |
|
| |
מעט אאיר
כל שיש לו קשקשת בידוע שיש לו סנפיר
וכל שיש לו סנפיר אינו ידוע אם יש לו קשקשת
מה נותנן לדג לשחות נגד הזרם? הסנפירים!
כאן מודיעה לנו פנימיות התורה
שבעבודת ה' כדי המתקדם יש לו "הסתרים "קשיים" -
ולכן זה מוביל אותו שחושב הרבה על הבורא באהבה ובכיסופין ,
כמ"ש "בזוכרי בו אינו מניח לי לישון" ממילא יש לו סנפיר היינו הליכה -הוא בגדר הולך! ולא תקוע.
אבל מי שאין לו קשקשת- אינו ידוע שיש לו סנפיר, והבן!
והדברים של הרב"ש ששמע מפי קודש הקודשים שכינה מתהלכת בתוך גרונו הם אור עליון וקדוש.
אזכור מעט, המעשה שסופר, על רבינו הק' איש האלודי'ם בעל הסולם-שבסעודה מפסקת של יום הכיפורים- הביאו לפניו תלמידיו את תרנגולות הכפרות לסעודה זו, (כך היה המנהג אז לאוכלם בסעודה ובפרט בימי העוני שסבלו) והיה בסעודה 14 עופות, והנה בעל הסולם היה מדבר ענינים גבוהים מאד, ותוך כדי הדיבור אכל עוף אחד ואח"ז עוד עוף ועוד אחד, עד שאכל את כל 12 עופות,התלמידים לא דיברו ולא אמרו כלום עימו,
אולם אשתו העירה לו,ואמר לה שלא שם לב,עד שנשאר כמה עופות והתחלקו בזה התלמידים.
השואל יתמה, איך יתכן לאכול 12 עופות,אין המדובר כאן על תיאבון בריא או תאווה ח"ו והס מלהזכיר,
כי ידוע שבעה"ס היה רזה מאד, והיה אוכל מעט מאד.אלא עניין הוא, שבעל הסולם אכילתו הייתה נשרפת במעיו כמלאכי השרת מלאכי עליון, בסוד רבי אלעזר בנו של רשב"י שאכל יב' ככרות לחם במעשה הידוע.
ומכאן תשפוט, כי נשלח לנו מלאך מן השמיים להושיענו בדור הזה, בגילוי החכמה הנוראה שעליה נשבע ה' את השבועה "אם תעירו ואם תעוררו את אהבה עד שתחפץ"!וכהבטחת אליהו הנביא ז"ל לרשב"י "שבהדין ספרא יפוקון מן גלותא ברחמים", ובעה"ס הוא נשמת האר"י הקדוש שירד לעולמינו שוב, כפי שהבטיח האר"י הקדוש לרבי יצחק הכהן טרם פטירתו, כדי להושיענו מצרותינו ולפדות נפשנו בב"א.
תוקן על ידי אלעאידלע ב- 07/01/2010 09:47:27
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2010 11:27 |
|
| |
בס"ד יישר כח לידידי היקרים והחשובים וכן למו"ר ר' אלעאידלע
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2010 09:55 |
|
| |
אכן ישר כוח לכל אלו שמגלים האמת,יש מאמר עליון של מלאך ה' בעל הסולם -במכתב ששלח לתלמידו ראיתיו אמש בחצות לילה,אם אהיה פנאי נלמד אותו המכתב הנפלא מובא בפרי חכם.
בין הגדרים, של מצווה -סט"א- ורשות
סוד העניין :מים ראשונים מצוה-אמצעים רשות-אחרונים חובה מלשון חייב בסוד" וחייביא".
סוד העניין דברים גבוהים מה דנגלה לנו בהשגה,ביו עירבוב בין אמת לשקר והוא סוד רשות,
ואח"ז מצאתי כתוב, והיא מציאה הטובה לבעליה. ודברי פי חכם חן והדברים עתיקים מכוסים.
אאחל,שבת שלום, ויה"ר שיגלה ויתרומם קרן פנימיות התורה היא חכמת הקבלה זוהר הקדוש וכתבי האר"י בין כלל ישראל ובין עוסקי התורה.
אבל סוד העניין שדווקא מפשוטים יקום בסוד "אני ישנה וליבי ער".
והשי"ת יעורר אותנו להחזיק במסירות הנפש בלימוד הק' הזה כי לסעייתא דשמייא צריכים,וכש"כ לתפילה על כך.
ולכן עלינו לחלץ חושים בלימוד הזה ולארגן חבורה הלומדת ענינים הללו של בעל הסולם וחכמת הקבלה בב"א
תוקן על ידי אלעאידלע ב- 08/01/2010 09:58:23
|
|
|
|
|