בס"ד
לחברי וצופי הפורום היקרים ...
הבאתי הנה להשכלתכם בנושא ידיעה בנושא הממזרות כמה היא חמורה ...
והשלכותיה הרות האסון מבחינה רוחנית וקיומית לולד הממזר רחמנא ליצלן ...
מתוך ויקפידיה...
כמה הלכות בעניין "ממזר" (איסור ביאה פרק - ט"ו) מתוך משנה לתורה הרמב"ן ע"ה
א איזה הוא "ממזר" (דברים כג,ג) האמור בתורה: זה הבא מערווה מן העריות--חוץ מן הנידה, שהבן ממנה פגום ואינו ממזר; אבל הבא על שאר העריות--בין באונס בין ברצון, בין בזדון בין בשגגה--הוולד ממזר. ואחד זכרים ואחד נקבות, אסורין לעולם--שנאמר "גם דור עשירי, לא יבוא" (שם), כלומר לעולם.
ב אחד ממזר שנשא ישראלית, או ישראלי שנשא ממזרת--כיון שבעלו אחר הקידושין, לוקין; קידש ולא בעל, אינו לוקה. בעל ולא קידש, אינן לוקין משום ממזרת--שאין לך בכל חייבי לאוין מי שלוקה על בעילה בלא קידושין, אלא כוהן גדול באלמנה כמו שיתבאר.
ג המחזיר גרושתו משנישאת--הוולד כשר, שהרי אינה ערווה. [ג] גוי ועבד הבא על בת ישראל, הוולד כשר--בין בפנויה בין באשת איש, בין באונס בין ברצון; וגוי ועבד הבאים על הממזרת, הוולד ממזר. וממזר הבא על הגויה, הוולד גוי; נתגייר, הרי הוא כשר כשאר גרים. ואם בא על השפחה, הוולד עבד; שיחררו, הוולד כשר כשאר עבדים משוחררין, ומותר בבת ישראל. [ד] זה הכלל: בן הבא מן העבד, או מן הגוי, או מן השפחה, או מן הגויה--הרי הוא כאימו, ואין משגיחין על האב.
רוצים לדעת עוד בנושא הממזרות ...
כנסו לקישור/כתובת הבאה: (בתקווה שיעבוד כראוי)
http://www.mechon-mamre.org/i/5115.htm
על פי ההלכה, ממזר הוא אדם שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות, בין גבר לאישה יהודים. בכלל זה מי שנולד לאשת איש (ולא לאישה רווקה) כתוצאה מניאוף (קיום יחסי מין עם מי שאינו בעלה), מי שנולד מיחסי מין בין אח לאחותו, וכן מיתר איסורי הכרת המוזכרים בפרשת אחרי מות שבחומש ויקרא. יוצא-הדופן היחיד הוא מי שנולד מיחסי מין שקוימו בשעה שהאשה הייתה נידה. במצב זה, למרות שזוהי עבירה שעונשה כרת, הולד איננו ממזר, מכיוון שאמו הייתה מותרת באופן כללי לאביו, ואיסור הנידה הינו איסור חולף לאחר הליך הטהרה של האשה.
הממזרות עוברת בירושה: ילד יהודי, שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת, נחשב גם הוא לממזר. בשל כך משתדלים כיום המוסדות הרבניים להימנע ככל האפשר מהכרזה על ילד כממזר.
מקור המילה
מקור המילה לא ברור. יש המפרשים שמקור השם "ממזר" הוא הרכב של המילים מום וזר או לשון "מוזר מאחיו". הבחירה במושג זה באה לבטא את "טבעו" של הממזר - עצם הולדתו היא מום והוא זר לכל עם ישראל (שכן הוא מצווה להיות נפרד). כמו כן לא ידוע מאין בא, כיון שאביו התבייש מלהיוודע אליו. ויש המפרשים שהמקור הוא ממעי וזר. כלומר מהמעיים של איש זר.
דיני הממזר
האיסור על נישואין עם ממזר מופיע בתורה (דברים כ"ג, ג'):
- "לא יבוא ממזר בקהל ה', גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה'"
הלכות הממזר מסוכמות במשנה תורה לרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק ט"ו ובשולחן ערוך, אבן העזר, סימן ד'.
הממזר (וצאצאיו) אינו רשאי לשאת יהודיה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרת, לשפחה או לגיורת. אך מכיוון שהאיסור על הממזר לשאת כשרה הוא רק איסור לאו, אם הממזר מתחתן עם כשרה, הנישואין תופסים, וגירושין חייבים להעשות בגט. אין הבדל בין זכר לנקבה לעניין ממזרות.
כיוון שבכל הנוגע לנישואים חלים במדינת ישראל דיני ההלכה, ממזר אינו רשאי להתחתן בישראל אלא עם ממזרת או גיורת. למימוש הגבלה זו מנהלת הרבנות הראשית רישום של ממזרים. ממזר שיתחתן בנישואים אזרחיים במדינה אחרת יוכל להרשם בישראל כנשוי ולזכות בהטבות ובחובות שמדינת ישראל מעניקה לזוגות נשואים. השאלה האם הרבנות תכיר בנישואין אלו תלויה בשאלה האם נישואין אזרחיים נחשבים כקידושין.
על פי ההלכה בשולחן ערוך, אשת איש שיצא עליה קול שהיא מזנה תחת בעלה, אין חוששים לבניה שמא הם ממזרים, כי רוב הבעילות תולים בבעל[1], אלא אם כן היא פרוצה ביותר. האישה עצמה אינה נאמנה להפוך את בנה לממזר.
דעתו של הרב משה פיינשטיין היא, שילד שנולד לממזר מהפריה מלאכותית אינו נחשב לממזר[2], אם כי היו שחלקו עליו.
בהקשר זה, החמיר מאוד הרבי מסאטמר, שקבע כי בן שנולד בהפריה מלאכותית לאשת איש מתורם יהודי שאינו בעלה הוא ממזר, אך רוב הפוסקים חלקו עליו.
מעבר לאיסורי האישות החלים על הממזר אין עליו הגבלות נוספות, והוא יהודי רגיל המחויב במצוות לכל דבר. ידועה גם אימרתו המפורסמת של רבי יוחנן: "אפילו ממזר תלמיד חכם וכוהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ" (תלמוד ירושלמי הוריות פ"ג מח ע"ג).
נישואי ממזר
ילדיהם של ממזר ובן או בת זוג רגיל הם ממזרים וילדיהם אחריהם הינם ממזרים עד סוף כל הדורות. ואולם, הילדים של ממזר ובת זוג שהינה שפחה כנענית אינם ממזרים אלא עבדים מכיוון שהשפחה איננה יהודיה. למעשה הדרך היחידה לבטל את התואר "ממזר" לדור הבא במסגרת ההלכה היא על ידי נישואין מסוג זה בין ממזר לשפחה. גויה המתחתנת עם ממזר לא צריכה להתגייר גיור מלא, אלא מתגיירת לשם עבדות (גיור קל יותר) והופכת להיות במעמד הלכתי של שפחה. ילדיהם של הממזר והשפחה הם עבדים ובהינתן להם גט שחרור הם הופכים להיות יהודים כשרים. דין זה אינו רלוונטי לתקופתנו, על אף שהועלו רעיונות להפעילו מחדש.
בנם של ממזר ולא-יהודיה נחשב כגוי ולפיכך יכול להתגייר ולהפוך ליהודי שאין בו פסול ממזרות, אלא שהזיווג בין ממזר ובין לא יהודיה עצמו נאסר בידי ההלכה. ממזרת שהתעברה מגוי - בנה נחשב ליהודי ולכן הוא ממזר. ילד שנולד מגילוי עריות בקרב בני משפחה לא יהודים או מניאוף של אשת איש נכריה יכול להתגייר ואינו נחשב ממזר.
נישואים עם קראים
היו פוסקים שהכריזו על הקראים כספק ממזרים משום שלדעתם קידושיהם כשרים מבחינת ההלכה, אך לא כך גירושיהם. כיום, בעקבות קו שהוביל הרב עובדיה יוסף[3] (שהסתמך גם הוא על פוסק קודם לו, הרדב"ז), הרבנות הראשית לישראל לא רואה בקראים ספק ממזרים ומתירה להם לבוא בקהל, אם יקבלו על עצמם את ההלכה. יש פוסקים חרדים המחמירים יותר בהתאם להוראת הרמ"א בהגהותיו לשולחן ערוך.
גם הקראים החשיבו את היהודים הרבניים כספק ממזרים, מאחר שמותרים אצלם נישואי אישה עם אחי אביה, הנחשבים ביהדות הקראית כעריות אסורים.
בברכת ותעביר ממשלת זדון מן הארץ ...
ובברכת אל תהי תקוה לזדים למינים ולמלשינים ...
כן יהי רצון ...
והמשכילים יזהירו ...
כן יהי רצון ...
ולמרות הכל נאמר:
אל תתייאש מן הפורענות ...
חיזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים ל - ה' ....
ואתם הדבקים ב - ה' ... חיים כולכם היום ...