| נשלח ב-24/2/2010 08:57 |
|
| |
מחיית עמלק בדור הזה לעורר בעניין הזה
ראיתי לנכון לעורר בעניין בס"ד
והנה ראינו שמצבנו בכי רע, מכל הבחינות הן רוחני והן גשמי. לכן מחמת שאנו צריכים לתקן הרצון לקבל על מנת לקבל אנו חייבים לתקן את האגו.
והנה גם עלינו חובה לצפות לתיקון הלב, שהוא תיקון הדעת ע"י הליכה למעלה מהדעת.
ויש להתפלל גם על שלטון הרע הזה של היה כמותו מימות עולם ומחבל כרם ה'
צבקות, ומשתתפים עימו אנשים חרדיים ממפלגות החרדיות,שכל צדיקי האמת
התבטאו שאסור להשתתף עמם.
ולכן בעת קריאת מגילה בעת אשר מזכרים תליית עשרת בני המן צורר היהודים,
בסוד י' כתרי דמסאבותא יכוונו על עיקרי הרצון לקבל שבנו המשמיד כל חלקה
טובה לדביקות בה'. וגם יכוונו מכך על כלל ישראל, ושתובטל מלכות הרשעה היא
ממשלת הכפירה והמרד מעל מעל פני האדמה.
וכשיאמרו: ארור המן אשר ביקש לאבדי- יכוונו על הרצון לקבל ע"מ לקבל
וכשיאמרו : ברוך מרדכי - יכוונו על הרצן להשפיע שה"ס הנקודה שבלב.
בברכת:
ליהודים הייתה אורה זו תורה. פנימיות התורה בס"ה המאור שבה מחזירו למוטב.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2010 11:15 |
|
| |
בס"ד
מאמר מתוך "תפארת ישראל" לפרשת "זכור"
קצת ארוך אבל מחזק את האמונה ומאיר את החושך (הבילבול) בו אנו חיים כיום ממלחמת עמלק עד דורינו ...
פרשה זו חלה בזמן הפורים, על כן נאמר משהו מענינא דפוריא.
המן מזרע עמלק היה, ונצטוינו: ''מחה תמחה את זכר עמלק'', ידוע שתורתנו היא נצחית ומחית עמלק נוהגת בכל מקום ובכל זמן. ואם כן היאך נקים מצוה זו תמיד, וכי מי מאתנו יודע ומכיר בזרע עמלק? ועוד גם אלו היינו מכירים, התינח בזמן שידנו תקיפה, אולם כשאין ביכלתנו לעשות כרצוננו - מצוה זו מה תהא עליה?
ונראה כשם שדרשו רבותינו בענין השבתת שאור בפסח, דהשבתה בלב, כן גם במחית עמלק שיך משג של מחיה בלב.
ונבאר זאת בעזרת ה':
את מרוץ המהלך של קדוש שם שמים שהחל בעשר מכות, יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מרוץ מזרז זה שהלך למישרין יפה יפה לקראת התכלית והמטרה שהיא קבלת התורה, היחיד החצוף שהעז לנתק ולחתך אותו באמצע, היה עמלק הרשע.
''אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען'', מי לא נזדעזע מה' ומעמו בחירו, בשמעו את קריעת ים סוף ויציאת מצרים, מי היה מעיז לפגע באמה זו, עם כל קנאתם במעמדם של ישראל ולהיותם עם הנבחר - ''בני בכורי ישראל'', מכל מקום לא העיזו להפריע את הסדר שהכין לו האלקים לעמו.
המתקנא היחיד שקנאתו העבירה אותו על דעתו, והחליט להתאבד על מנת לאבד היה עם עמלק הרשע, שראה אמבטיה רותחת וכלם פוחדים לכנס בתוכה, אמר אכנס בתוכה, ואף על פי שיודע אני שאכוה, אצנן אותה לאחרים.
קנאתו של עמלק העבירתו על דעתו, מה עשה? חקר ובחן במה מצטינים עמו ישראל שכל כך אוהבם האלקים, אעקר מהם את יחודיות זו וממילא ימאסם האלקים. ראה ובדק שאהבת ה' לעמו בזכות האמונה, ורק בכח התפלה ''ויזעקו ישראל אל ה '', ורק בזכות ''ויאמינו בה' ובמשה עבדו'', בחר בהם ה' להיותם עם מאמין בו ומוכן להשתעבד לו, ובכן אמר אקרר את אמונתם ואצננה מהם ובכך יבעטו בו ויבעט גם הוא בהם. וכיצד עושים זאת? פשוט, להלחם אתם, ולצנן את פחד האמות ומוראם מעם ישראל, ועל ידי זה תתרפה האמונה אצלם, בראותם הנה אלקינו שבו האמנו, וראינו בו כאבינו ואת עצמנו כבניו, כביכול בגד בנו ומגרה בנו את האמות, הרי שכביכול אין בשליטתו לעשות כרצונו, שהרי רצה בנו כעם, עשה לנו שדוד מערכות הטבע וכל זה לקנות אותנו לעם, ולא הצליח במעשה ידיו שהרי נתן לעקף את רצונו ומי שרוצה להתנגד לרצונו יכול. ועבדה שבאו אלו האויבים העמלקים לאבדנו, ואם יש ביכלתו למה לא מנעם אחר שבחר בנו? ובזה צננו את אמונת ישראל וקררום.
ומובא בילקוט (סוף פרשת תצא) ''אלמלא לא בא עמלק להלחם בישראל לא היתה שום אמה ולשון שולטת בהם לעולם''.
הרי שהוא נתן את תעזת המרד בהקדוש ברוך הוא לכל האמות שתתקרר אמונתם ופחדם בבחירת ה' את ישראל לו לעם, וכמו כן גרם שתתקרר אמונת ישראל עצמם באלקיהם בזה שנתן למשסה יעקב וישראל לבוזזים.
וכן איתא שטמאם במשכב זכור ופגם קדשתם, אם כן הרי שבב' נקדות יסודיות של עם ישראל פגע עמלק - אמונה וברית.
ובזאת תלויה מחית עמלק גם בימינו אנו.
לעקר את הכפירה והאפיקורסות ולהתחזק בקדשה, שהרי פשיטא שאין ענין במחית עמלק מצד שגופם שנאוי, אלא מצד כפירתם השנואה שהשרישו בלבות ישראל. העולה לנו שהעמלק נושא את דגל הכפירה באלקי ישראל, ושיטתו להפריד אב מעל הבנים ולהטיל שנאה ביניהם בזה שיחטיא את הבנים כדי שימאסם האב, ובשיטה זו הוא עובד עד היום, כפי המובא בספר ''בני יששכר'' וזה לשונו (מאמר חודש אדר מאמר ג' מלחמה לה')
ומעתה תתבונן מה שכתוב בזהר (בשלח סז) ''אמר רבי יהודה בכל דרא ודרא ובכל דרין דאתין לעלמא, לית דר דלית בהו מההוא זרעא בישא דעמלק, וקדשא בריך הוא אגח בהו קרבא''. עד כאן לשונו
ועוד מדבריו שם, כי כל היועצים עצות רעות על עם ישראל בכל דור ודור ובכל אמה במלכותם וכו', וכבר גזרו אמר בזהר (בראשית) אשר כל העומדים על ישראל בכלי חמס ובמינות ואפיקורסות הם המה משרשי עמלק.
ועוד יש לדעת, שאת זהמתם - זהמת הכפירה, הכניסו בלבות ישראל, והדברים מבארים בספר ''עבודת ישראל'' וזה לשונו (זכור)
''זכור את אשר עשה לך עמלק'', הנה רגילות העולם לקרא ולכנות אדם רשע - בשם עמלק, ואין זה סתם, לפי שאין לך דבר למטה שאין לו שרש וטעם, והנה הענין, מפני שעמלק בטמאתו ורשעתו הכניס במלחמה אז כשנלחם בישראל - איזה ניצוץ וענין רע בלב כל איש אשר לא לחם כנגדו כראוי, וכו'
''אשר קרך'' הוא מלשון קרירות, שהקר אותם מהתלהבות הראויה לאיש הישראלי. עד כאן לשונו
ועוד מובא בספר ''אך פרי תבואה'' וזה לשונו (פרשת בשלח)
''ויבא עמלק'', דהנה כחו של עמלק במה שאומר שהעולם כמנהגו נוהג, כמו שכתוב. ''השמר לך פן תשכח וגו' ורם לבבך ושכחת וגו', וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל'', ואלו עמלק שהוא כח הסטרא אחרא מטעה את העולם בזה. עד כאן לשונו.
וב''אלשיך'' כתב. כי עמלק זה יצר הרע וצריך להלחם בו לעולם עד לעתיד לבא עד כאן לשונו
ועוד ב''אלשיך'' לכל אמה שר משלה, ואלו שרו של עמלק הנו הס''מ בעצמו.
שהרי המלחמה עמו עד לעתיד לבוא, כפי שכתוב: ''כי יד על כס יה'', שאין ה' שלם ושמו שלם עד שימחה זרעו של עמלק, אם כן עמלק זהו המונע כביכול את שלמות התקון, ובחסולו תלויה שלמות עולם התקון.
ואם כן, אנו במלחמתנו היום בעקבתא דמשיחא שנצטרך להלחם עם שער ה- 50 של הטמאה כמובא ב''אור החיים'' הקדוש, לפי שעומדים אנו לזכות לשער ה - 50 של הקדשה, ואי אפשר שנזכה לה מבלי שנתמודד עם הכח המקביל שלה שהוא שער ה- 50 של הטמאה - זה לעמת זה עשה האלקים.
ומובא בספר ''עשירית האיפה'' (להרב מקאמרנא), מהי מהותו של שער ה- 50 של הטמאה שלא היה מעולם, ורק עתה בעקבתא דמשיחא נתן רשות והורמנא להתפוצץ ולפוצץ בנשמות ישראל, מה שלא נתן לו רשות מעולם - הוא שער הכפירה והאפיקורסות.
ובספרי ''אמונת ישראל'' הסברתי באריכות, מדוע הכפירה והאפיקורסות המצויה בימינו מיחדת היא במינה שלא היתה מעולם ומצטינת היא לדורו של משיח - עקבתא דמשיחא, כי הלא ענין עבודה זרה היה מעולם, ואם כן מה נשתנה דורנו להחשב כמסבך בשער ה - 50 מה שלא היה מעולם? ותכן הדברים שבארנו שם מדברי הגה''צ רבי יחזקאל לוינשטיין זכר צדיק וקדוש לברכה ומדברי הגאון רבי אליהו לאפיאן זכר צדיק וקדוש לברכה והחפץ חיים זכר צדיק וקדוש לברכה ועוד, שבדורות עברו אמנם עבדו עבודה זרה, אולם היו משרשים אמונה חושית חיה במציאות ה' ופחדו ממנו, אלא שטעו בדרכי ההנהגה לומר שהעולם מנהג בעבודה זרה פלונית או פלונית, אמנם היו במצב בקוש וחפוש אחר אלקות
מה שאין כן בדורנו, מתכחשים לכל, רוצים חיי הפקר, חיי כפירה בכל, לא להאמין בכלום, כחי ועצם ידי, מבלי טעם וסבה, מבלי רצון להתישב בדברים בעלי ערך כאמונה והשגחה, אלא דוחים אותם האפיקורסים בשתי ידים ללא טעם וסבה.
ורק התאוה והטמאה המה המכונים את דעתם למאס ולכפר בכל וזה שנאוי על הקדוש ברוך הוא ביותר, לפי שהאדם שהנו בר שכל מוריד ומשפיל את עצמו לדיוטא כל כך תחתונה לחיות ללא מחשבה כלל ועקר, מבלי לרצות לשמע, מסיר אזנו מפחד שמא ישמע ויצטרך להשתעבד לאמת שישמע (ראה שם באורך)
ובעצם זוהי שיטת עמלק לקרר ולצנן את האמונה מבלי טעם והגיון, ולהתלוצץ מכל הקדוש לנו, כעמלק שהיה נוטל מילותיהן וזורקן ומתלוצץ ממצוות ישראל
ואם כן שזהמת קלפה זו בעצם משתוללת עתה בעולם כשער ה - 50 של הטמאה ובעצם מדבקת היא בהתפשטותה כל איש ואיש מישראל וכמו שמובא ב''שומר אמונים'' בשם ה''בעל שם טוב'', שפעם ישב ה''בעל שם טוב'' זכר צדיק וקדוש לברכה עם תלמידיו ואמר: תלמידי, ''לעתיד - משופרא דשופרא כמותכם יתפוצצו דברי כפירה מפיהם''. והוא פלא, הכיצד משומרי מצוות ואדוקים בתורה יתפוצצו דברי כפירה? ותרץ שם, שהכונה לפלחן הפוליטיקא, שתהא פוליטיקא בעולם ויאמרו אם יקום זה למשל אזי יהא כך, ואם זה אז יהא אחרת, וזו הרי כפירה גמורה, שהרי הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם ואין עוד מלבדו.
ומי לא רואה זאת היום בימינו, הולכים אנשים לבחר בראש ממשלה רחוק מיהדות ושרים לו ומחניפים לו, ותולים לומר שבזכותו יהא לנו ישועה וטובה, הלא הזקנים מישראל כשאמרו לאגריפס המלך אחינו אתה והחניפו לו, אומרת הגמרא: בא מלאך וחבטן, על שהחניפו לרשע, ואם כן זו הכפירה היא כשלון של שער ה - 50 של הטמאה שאפלו שופרא דשופרא לא מרגישים בה.
וכבר אמר הקדוש מרוז'ין (מובא בשומר אמונים פרק ז'), שקדם בוא הגאלה תהא האמונה קשה כמו לעלות על קיר ישר וחלק בלא סלם ומדרגות, ולא לחנם מתקופתנו פחדו האמוראים עולא ורבי יוחנן, עד שאמרו: ''ייתיה ולא אחמיניה'', דהינו אמת, פלא ופלא יהא בסלוק החשך ובבוא האור, תקופת מעבר זו יפה היא מאד ואלפי נבואות ונחמות נאמרו עליה, אולם ידעו שקדם לכן יהא חשך כפול ומכפל ונסיונות רבים באמונה ובעריות שמי ומי יעמד בזה, ומפחדם אמרו: מוכנים אנו לותר על ראית ישועתן של ישראל בנסים שיזכו להם אותם ראויים, והעקר שלא לעבר את אותם נסיונות שיצטרכו לעבר אותם זוכים שיזכו, וכנאמר: ''והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו'', ולהיות קדוש במצב של נסיונות כדורנו אמנם קל הוא מצד אחד כיון שלפי רבוי הנסיונות - העומד בהם ומשתדל להתגבר כבר נחשב לקדוש, אולם צריך מסירות נפש גדולה גם למעט הזה, ולכן פחדו מרבוי הנסיונות שיהיו אז שמא לא יעמדו בהם (על פי באור המהר''ל)
וזה הטעם שנצטוינו לשנא את עמלק, ומלחמתו - מלחמת ה' בעמלק - מדור דור, לפי שהוא הלוחם בתורת ה' ובאמונתו, ומתלוצץ מכל נסיו ונפלאותיו של ה' יתברך להלבישם בדרך הטבע, ומקרר בכך את אמונת ה'.
ולכן סדרו לנו מרדכי ואסתר את המגלה בדרך נסתרת, ללא הזכרת שם שמים, ובדרך ספור מקרי וטבעי, להורות הפך דעתו של עמלק, שכל דרכו להלביש נסי ה' בטבע, ולהכניס את הטבע בנס, ואלו אמונתנו להכניס את הנס בטבע, לפיכך נכתבה המגלה בדרך טבע ומקרה, ומודים אנו על נסי ה' אתנו, ואף כי מלבשים המה בטבע, מאמינים אנו שאין שום טבע ומקרה בעולם.
והמשכילים יזהירו ...
כן יהי רצון ....
חיזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים ל - ה' ...
ואתם הדבקים ב - ה' ... חיים כולכם היום ....
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 02:14 |
|
| |
בס"ד אור ליום ה יא אדר התש"ע אכן נאמר" ויאמר כי יד על כס יה מלחמה להוי"ה בעמלק מדר דר" ונשבע הקב"ה שאין השם שלם ואין כסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק וכתב בשערי אורה לרבנו יוסף ג'יקטילא זצ"ל שער ט וזה לשונו:"
וצריכין אנו לעוררך על מקומות הרבה בתורה שנאמר בהן שם י"ה, כגון: כי יד על כס י"ה מלחמה ליהו"ה בעמלק מדר דר (שמות יז, טז). מהו 'מדור דור'? וזהו פירוש הפסוק: עמלק הרשע בא מכוח נחש הקדמוני, ושם הוא דיבוקו וכוחו ומעת הטיל נחש הקדמוני זוהמה בחוה קיצץ אדם בנטיעות למעלה והפריד אלוף, וזהו סוד סילוק שכינה שעיקרה בתחתונים היתה: ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה (בראשית ח, ט). אף על פי שעמדו ישראל בסיני ופסקה זוהמתן, עם כל זאת פגם הלבנה לא הוסר מעולם כי אם לפעמים, בדילוגים, בבוא קרבנות ידועים, שעירים ידועים שבהן נדבק שעיר, ראשית כוחו של עמלק, וסימן: ראשית גוים עמלק (במדבר כד, כ). וכשבא עמלק הוסיף פשע על פגם הלבנה ונגע בכף ירך יעקב, ולפיכך נפרצה מלכות בית דוד. והנה כשנקצצו הנטיעות בזמן אדם הראשון ונגע עמלק בכף ירך יעקב, נקבעה פרשת זכור. והרי שתי אותיות אחרונות של שם כביכול פגומות על ידי עמלק, והטעם כי יד יהו"ה נגעה בם, כאמרו: והיתה יד יהו"ה בכם (שמואל, יב, טו) ואומר: דרך נחש עלי צור (משלי ל, יט), וסימן: ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים (שמות יז, ח) ברפיון ידים. ולפיכך הוצרך לומר כי נחש הקדמוני ועמלק שניהם נגעו בשתי אותיות אחרונות שהם ו"ה, ולא נשאר מן השם שלא פשטו יד בו כי אם אותיות י"ה לפי שאין בהם מקום אחיזה לשרים העליונים, לפי שהן למעלה, כמו שביארנו. ולפיכך אמר 'כי יד על כס י"ה', נגעו בכסא ונתנו בו פגם ונשאר כ"ם, נגעו בשתי אותיות אחרונות ונשאר י"ה, ולפיכך, על כ"ס י"ה:" עכ"ל לעניינו http://www.hebrew.grimoar.cz/gikatalia/saare_ora.htm נראה לענ"ד שנחש הקדמוני ועמלק קשורים באותו שרש רוחני וכאשר תיפול קליפת המן עמלק יפול איתה יחד הנחש הקדמוני וסימנך "ומלכות הרשעה מהרה תעקר" גימטריא תש"ע כדברי ידידי היקר עדיאל רפאל הי"ו וכן הראו לי בחזיון נבואי נורא בליל שבת פרשת וארא השנה שנת התש"ע !!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 22:02 |
|
| |
וסימנך "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות ליפול לפניו, לא תוכל לו! כי נפול תיפול לו ! אמן השתא בעגלא ובזמן קריב.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 22:26 |
|
| |
בס"ד אור ליום ו יב אדר התש"ע קודם כל יש לזהות מיהו עמלק בדורנו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2010 23:10 |
|
| |
בס"ד
לחברי וצופי הפורום הי"ו
הבאתי הנה מאמר מתוך מדרש רבא - מגילת אסתר - פרשה ה, - פירוש חז"ל ע"ה
המתאר חלק מהמלכודות איך עמלק ונג"ע רע שר"י מחלישים ומחטיאים את עמינו הקדושים בינהם ת"ח וגדולי תורה שנפלו ברישתם ובשיכרותם (ושקריהם) רחמנא ליצלן ...כמו בדורות קודמים של אבותינו שנפלו ברשתם רחמנא ליצלן ...
עיין הייטב כמה חמור ההתמכרות ליין\סמים (בהם "קלים" - "וקשים") הנימכרים בעצת עמלק ומובילים לפריצות זנות ושאר מריעין ביישין רחמנא ליצלן ...
בינהם להשכיל למה הזנות והפריצות היא המכשול העיקרי בדורינו בעצת עמלק שר"י ושליחיהם (נג"ע ר"ע שר"י) רח"ל המתואר בחלק ד' בקישור בהמשך ... וכאן פרטתי את הכתוב יותר להשכיל כמה חמור ההכשלה שבדורינו מבנות הגולה, השורצות בארצינו (וד"ל מי הן) - ומכשילות ומחטיאות רבים ובינהם "גיבורי חיל" - ות"ח וכדומה וכו'... בברית המילה, ורדיפת השמלות והבטלה והשררה כנגד האחרים עוד לפני שמזכירים את חילול ה' יתברך הנגררת כתוצאה מכך בהמשך עד לסוף המר רחמנא ליצלן ...
שנאמר: (איכה ה') נשים בציון עינו, מה תלמוד לומר ? אלא כך אמר הקב"ה: אתם להוטים אחר הערווה ??? (זנות וניאוף וכדומה וכו' ...) חייכם שאני מביא עליכם אומה שאינה מבקשת מכם, לא כסף ולא זהב שנאמר: ישעיהו י"ג: הנני מעיר עליהם את מדי (מלכות - מדיי) אשר כסף לא יחשבו, וזהב לא יחפצו בו !!! ומה מבקשת מכם ??? (שם) וקשתות (כח הגברא) נערים תרטשנה, ופרי בטן אל ירחמו (כלומר לא יחפצו מכם בתולדות רחמנא ליצלן ...- אלא רק בהנאת ה"תשמיש" ) = (כלומר יחסי מין רגעיים = חפוז = כדי להכשילכם בברית המילה ולהכעיס עליכם את ה' יתברך - כעצת בלעם הרשע לבלק לפני שנהרג שר"י) רחמנא ליצלן ...
והנה הקישור להמשך פרטים לידיעה להשכלה הכללית לזיכויי הרבים: (בתקווה שיעבוד כראוי)
http://www.daat.ac.il/daat/toshba/ester/5-2.htm
והמשכילים יזהירו ... כן יהי רצון ...
חזק חזק וניתחזק ...
ואתם הדבקים ב - ה' אלוקיכם חיים כולכם היום ...
היום !!!
אם בקולו תשמעו ...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 15:59 |
|
| |
קשה למחות את עמלק כשהוא מחופש ל"גדול הדור"!
פעם אחת כשהרה"ק החוזה מלובלין זצ"ל היה סגור בחדרו בליל שבת קודש קודם קידוש, פתח פתאום את הדלת לבית המשמשים והבית היה מלא אדמורי"ם וזקנים מגדולי תלמידיו כולם מלובשים בגדי לבן, ויפנה אליהם החוזה ואמר להם, הנה כתיב "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו" ופירוש שם אונקלוס "ומשלם לשנאוהי טבוון דאינון עבדין קדמוהי בחייהון לאובדיהון" וכו', אם כן שואל אני אתכם:
בשלמא אם הרשע להוט אחר תאוות ממון או תאות הכבוד, נותנים לו ממון או כבוד הרבה, אבל אם הרשע אינו אוהב לא כבוד ולא ממון אלא אוהב להיות רבי ואדמו"ר ובעל מדריגות, במה משלמין לו העובדין טבין בהאי עלמא?
אלא על כרחך בוודאי כך הוא, שמי שאוהב להיות רבי נותנים לו מן השמים להיות רבי בכדי להאבידו מעלמא דאתי חס ושלום, ותיכף סגר הלדת, ונפל על הנאספים שם פחד גדול מדברי החוזה, וטרם הספיקו להתיישב בדבר הלך אל השלחן לסעודת ליל שבת קודש, (ס"י).
ונאמר בשמו של ר' נחמן מברסלב זי"ע:
"ליצר הרע, קשה לעבוד לבד כדי להסיט את האדם מדרך האמת,
ולכן הוא הושיב כל-כך הרבה "אדמו"רים" בעיירות השונות שיעזרו לו."
וכן כתב ידידנו יבי הי"ו:
מר"ן אותיות - נמר = מר"ן = אדון = אליל = עבודת אלילים = עבודת הבעל.
ובזוהר הקדוש: חמשה מיני ערב רב יש. חמשה מיני ערב רב יש וסימנם נג"ע ר"ע ..... שכתב כן גם על דורם של האר"י והרח"ו זלה"ה, ואף שנולדו אצל ישראל, אבל הנשמות הם מערב רב...
ואנו מה נאמר בדור שכולו חייב והסטרא אחרא כבר כמעט
עושה בנו כרצונו ר"ל?...ואנו דור שחצן ויהיר שחושב שהוא
מבין משהו מהעולם...והמתגאה נמסר בידי יצרו ר"ל, כדבריהם ז"ל,
וודאי שיצר הרע היום נמצא "במדרגתו העליונה", והוא מחופש
ל"גדולי דור" ו"גאונים" ושאר קוסמים ומעוננים, ה' יצילנו מהם ומהמונם,
ומכל דעות כוזבות שהם הפך רצון התורה!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 17:34 |
|
| |

|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 01:16 |
|
| |
בס"ד
איך מודד אדם את דרגת קדושתו ומעלתו הרוחנית ???
לפי בני דורו !!!
ולהתיישב בדעתו להבין זאת - צריך מאוד להיזהר מן המכשילים
(יצר הרע וכת דילה שר"י) מדברים שלום בפיהם ומראים פנים צוחקות -
ובלבבם (בלב שלהם) רעה ושנאת חינם הנובעת -
מחמדנות קינאה ורדיפה השררה (הכבוד והשליטה על האחרים) -
שבתמורה לכך נותנים טובות הונאה
(תחבולות של הבטחות הצלחה שקר כלשהם)
ומשתמשים בכם להגדיל כוחם -
בכדי לעשות אותכם חלק מזרועות (כוחות = חיילים = עבדים = מזיקים) רח"ל
של החטאת הרבים והכשלתם בטענה "שאתם חכמים ופקחים יותר"
כעצת הנחש לחוה שאמר לה =
בראשית ג' -
כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע: =
ובכך מביאים על "שונאי ישראל" מיתה רחמנא ליצלן ...
והנה חיזוק איך להישמר ככל האפשר מעצת ה"נחש"
(בינהם מעמלק ועצתו ושאר נג"ע ר"ע - שר"י - רחמנא ליצלן ...)
בדורינו כמו בכל דור ומעלליו וכדומה וכו' ...
מתוך: תורת אמת - תפארת ישראל - פרשת נח
כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע:
אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו (ו, ט)
הצדיק נמדד לפי דורו
יש מרבותינו דורשים אותו לשבחה כל שכן ''שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר
ויש שדורשים אותו לגנאי לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם,
לא היה נחשב לכלום רש''י נתבונן,
הרי שבעצם שני הדרשות אמת. שאמנם ביחס לדורו של אברהם אינו נחשב ככלום,
אולם ביחס לדורו מעלה גדולה היה להחשב צדיק,
בב' כווני מחשבות צריך האדם להתהלך לבל ימוט לעולם,
כשמתגברים עליו מחשבות יאוש וחלישות הדעת מחסר הצלחתו בעבודתו,
יתבונן על שפלות הדור ויחזק עצמו שביחס לדור שכזה יש לו להתעודד,
שהרי אם היה בדור צדיקים היה צדיק יותר,
וכשחולפים בראשו מחשבות גאות וגסות רוח להחשיב עצמו ביחס לבני דורו כמעלה שבהם,
יתבונן שאם היה בדורות הקודמים שהיו צדיקים וחסידים לא היה נחשב לכלום,
כי אפשר שמחמת גאותו היה חודל מכל מעשה טוב בראותו שאינו בין גדולי ארץ.
כמה הדברים נכונים לימינו,
דור המלא פתויים וגרויים ונסיונות קשים מכל עבר ופנה,
ובשל כך בקל להחשב היום בתאר ''צדיק'',
כי אם בעבר כדי לזכות לתאר צדיק היה דרוש הרבה מסירות נפש ובטול החמר ויגיעת בשר,
הרי שבימינו מסירות נפש על שמירת התורה והמצוות בעז ובגבורה
מפני המלעיגים והמלגלגים היא חשובה למאד,
כי אנו הלא (הרי) בנסיונות של גדר ''מחטיאו''
וגדול המחטיאו יותר מההורגו.
ואם פעם היו לעם ישראל נסיונות של הריגה ושחיטה ושרפה על קדוש ה',
קטנים המה ביחס לנסיונות דורנו, שהנם בגדר ''מחטיאו'' שהוא גדול מנסיון של ההורגו
ולפי זה ניחא מה שאמר הכתוב
''והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים ''קדוש'' יאמר לו''
וכי מי יכול לזכות לתאר ''קדוש'' כדי שיהא נותר לחיים בירושלים,
והלא אם כן לא שבקת חיי לכל בריה,
אלא כל דור לפי מה שהוא.
ועוד מעלה נוספת נודעת לדורנו, דור המסים,
המכנה בפי חכמינו זכרונם לברכה דור ''עקבתא דמשיחא'',
שבמסירות נפשו על שמירת התורה
יהא בבחינת ''עקב'' שעליו עומדת כל קומת הגוף,
והוא היציבות והבסיס לכל הנטען עליו,
כמו כן דורנו יחשב לדור המיצב את כל קודמיו
מצד אחד חיבים אנו לדרש את עצמנו לשבח, כדי לעודד עצמנו לבל נמעד ונפל ברוחנו,
אולם מאידך, חיבים אנו לזכור שאנו סוף הדורות,
וקטנים אנו במעלותינו ביחס לרבותינו גדולי הדורות שקדמו לנו
עד כאן לבינתיים
והמשכילים יזהירו ...
כן יהי רצון ...
חזק חזק וניתחזק ...
ואתם הדבקים ב"ה אלוקיכם חיים כולכם היום ...
היום !!!
אם בקולו תשמעו ...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 16:07 |
|
| |
אכן, יבי.
דברים נפלאים, הוספת אהבה על אהבתי אליך...
ובגלל שהדור הזה לוקה בשחצנות כמו שציינתי קודם,
הוא גם מעיז פנים ורואה עצמו זכאי מצד "הדתיים" שבו,
בבחינת:
(משלי טז ב): " כל דרכי איש זך בעיניו, ותכן רוחות ה'" ...
ולכן מצפה מצד עצמו כזכאי כביכול לגאולה ברחמים ושאר "הטבות"...
אבל כמו שאמרנו "תכן רוחות ה'..." ובע"ה בקרוב תתחיל וכבר
מתחילה "מאורת הנחשים" שנקראת מדינת ישראל להיחשף במלוא מערומיה,
כל יום מתגלה עוד ועוד לכלוך חילוני/דתי/חרדי...
הושע פרק טא אל-תשמח ישראל אל-גיל כעמים, כי זנית מעל אלוהיך; אהבת אתנן, על כל-גורנות דגן. ב גורן ויקב, לא ירעם; ותירוש, יכחש בה. ג לא יישבו, בארץ יהוה; ושב אפריים מצריים, ובאשור טמא יאכלו. ד לא-ייסכו ליהוה יין, ולא יערבו-לו--זבחיהם כלחם אונים להם, כל-אוכליו ייטמאו: כי-לחמם לנפשם, לא יבוא בית יהוה. ה מה-תעשו, ליום מועד, וליום, חג-יהוה. ו כי-הנה הלכו משוד, מצריים תקבצם מוף תקברם; מחמד לכספם, קימוש יירשם, חוח, באוהליהם. ז באו ימי הפקודה, באו ימי השילום--יידעו, ישראל; אוויל הנביא, משוגע איש הרוח--על רוב עוונך, ורבה משטמה. ח צופה אפריים, עם-אלוהיי; נביא פח יקוש, על-כל-דרכיו--משטמה, בבית אלוהיו. ט העמיקו שיחתו, כימי הגבעה; יזכור עוונם, יפקוד חטאותם. {ס} י כענבים במדבר, מצאתי ישראל--כביכורה בתאנה בראשיתה, ראיתי אבותיכם; המה באו בעל-פעור, ויינזרו לבושת, ויהיו שיקוצים, כאוהבם. יא אפריים, כעוף יתעופף כבודם; מלידה ומבטן, ומהריון. יב כי אם-יגדלו את-בניהם, ושיכלתים מאדם: כי-גם-אוי להם, בשורי מהם. יג אפריים כאשר-ראיתי לצור, שתולה בנווה; ואפריים, להוציא אל-הורג בניו. יד תן-להם יהוה, מה-תיתן; תן-להם רחם משכיל, ושדיים צומקים. טו כל-רעתם בגלגל, כי-שם שנאתים, על רוע מעלליהם, מביתי אגרשם; לא אוסף אהבתם, כל-שריהם סוררים. טז הוכה אפריים--שורשם יבש, פרי בל-יעשון; גם כי יילדון, והמתי מחמדי בטנם. יז ימאסם אלוהיי, כי לא שמעו לו; ויהיו נודדים, בגויים.
יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 16:25 |
|
| |
בס"ד
כי טוב ידיד הי"ו...
יישר כ"ח .. (-:
חזק חזק וניתחזק ...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 22:16 |
|
| |
בס"ד אור ליום ד יד אייר התש"ע הגיע הזמן לגלות דעת תורת אמת כי רובא דרובא הם מכת הערב רב כולל מפלגת ש"ס ר"ת שוחד ספרדי אלו מראשי הערב רב כולל מנהיגם "הרוחני" עגל הזהב בדורנו שקיבל שחד ממשלת איזבל הרשעה וכמאמר הנביא ישעיהו "שריך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שחד ורודף שלמונים"
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 11:02 |
|
| |
בס"ד
בזוהר הקדוש - בראשית א' - עמ' ר' - אות ר"ל
מתואר על הענקים הבונים בתי כנסיות ומדרשות (וחצרות חסידים למיניהם) ושולטים בהם ומנהלים אותם רק בכדי לעשות להם שם של "אדונים" = אלילים = בעל = עבודת הבעל = ששולטים גם על הבמות והאשרה והעצבי"ם = מתוך הנג"ע רע שר"י והם הבונים בתי כנסיות ומדרשות ולפתות קורבנות תמימים אליהם ולשלוט במושפלים והמרודים רחמנא ליצלן ... משתייכים לכת הנקראת "ענקים" מתוך הנג"ע ר"ע = ענ"ג ר"ע = רודפי התענוגות בעולם הזה = ונאמר עליהם בין השאר: ומשלם לשונאיו על פניהם להאבידם !!!
רחמנא ליצלן ...
דו"ק ועש"ה
והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד ....
חזק חזק וניתחזק ...
ובברכת שבת שלום ומבורך ...
וד"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 12:38 |
|
| |
| יבי_1973 כתב: |  |
בס"ד
תיקון - "קל"
בזוהר הקדוש - בראשית א' - עמ' ר' - אות ר"ל
מתואר על "הגיבורים" הבונים בתי כנסיות ומדרשות
(וחצרות "חסידים" למיניהם) ושולטים בהם ומנהלים אותם
רק בכדי לעשות להם שם של "אדונים" = אלילים =
בעל = עבודת הבעל = ששולטים גם על הבמות והאשרה והעצבי"ם =
מתוך הנג"ע ר"ע שר"י והם הבונים בתי כנסיות ומדרשות
ולפתות קורבנות תמימים וכאלה שלא כ"כ תמימים
אליהם ולשלוט במושפלים והמרודים מהם וכדומה וכו' רחמנא ליצלן ...
ומשתייכים לכת הנקראת "הגיבורים" מתוך הנג"ע ר"ע = ענ"ג ר"ע =
רודפי התענוגות בעולם הזה = ונאמר עליהם בין השאר:
ומשלם לשונאיו על פניו להאבידם !!!
במהרה בימינו ...
א. כ. י. ר
רחמנא ליצלן ...
דו"ק ועש"ה
והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד ....
חזק חזק וניתחזק ...
ובברכת שבת שלום ומבורך ...
וד"ל
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2010 21:27 |
|
| |
בס"ד אור ליום א יח אייר התש"ע אכן הגיע הזמן לגילוי דעת אמת לאמיתה של תורה להתרחק מכל כתות הערב רב הנג"ע ר"ע נפילים גבורים עמלקים רפאים ענקים .
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 15:58 |
|
| |
| יבי_1973 כתב: |  | |
בס"ד
תיקון - "קל" - ומפורט יותר ובקצרה ככל האפשר ...
בזוהר הקדוש - בראשית א' - עמ' ר' - אות ר"ל
מתואר על "הגיבורים" הבונים בתי כנסיות ומדרשות
(וחצרות "חסידים" למיניהם) ושולטים בהם ומנהלים אותם
רק בכדי לעשות להם שם של "אדונים" = אלילים =
בעל = עבודת הבעל = ששולטים גם על הבמות והאשרה והעצבי"ם =
מתוך הנג"ע ר"ע שר"י והם הבונים בתי כנסיות ומדרשות
ולפתות קורבנות תמימים וכאלה שלא כ"כ תמימים
אליהם ולשלוט במושפלים והמרודים מהם וכדומה וכו' רחמנא ליצלן ...
ומשתייכים לכת הנקראת "הגיבורים" מתוך הנג"ע ר"ע = ענ"ג ר"ע =
רודפי התענוגות בעולם הזה = ונאמר עליהם בין השאר:
ומשלם לשונאיו על פניו להאבידם !!!
תזכורת על מה מדובר עם תוספת וידאו מוחשית
לידידיינו חברי וצופי הפורום - הי"ו בהמשך למאמר המקוצר בנושא הבאתי תקציר על הקליפות מהנג"ע ר"ע - שר"י - לזיכויי הרבים ...
לבל ניפול \ ויפלו עם ישראל יתברך- ברוחם ומאמונתם בישועת ה' יתברך חס ושלום (שהיא כהרף עין) אי"ה במהרה בימינו ... א.כ.י.ר
שנאמר:
בזוהר הקדוש - בראשית א' - דף - ר' - אות - ר"ל
מתואר על "הגיבורים" מתוך נג"ע ר"ע = ענ"ג ר"ע (שהם חלק הקליפות הקשות שתיארתי קודם לכן ) שהם התבוללות של בלק ובלעם שר"י (בבל = כמתואר בנביא דניאל ע"ה המשולים ל"מלכות הזהב" = האותיות ב"ל מבלעם והאות ב' מבלק שר"י = לאחר שמוציאים משמותם את האותיות עם - לק = עם מהשם של בלעם - ל"ק מהשם של בלק = נותר השם בבל שהיא הגלות הראשונה ויוצרים את המילה בבל = התבוללות = שהם הערב רב שביקש משה רבינו ע"ה סניגוריה עליהם להעלותם ממצרים ולהצילם - ואותם הערב רב שעלה עם ישראל במצרים הם שחברו יחד ברצון אחד מתוך קנאה ושנאה לעם הקודש בכדי להכשיל את עם ישראל יתברך בקבלת התורה במעמד הר סיני ובקיום מצוותיה והסתרת האמת תחת ידיהם בכח הזרוע וההפדה הפסיכולוגית \ רוחנית וגשמית תחת הסתר השקר בתוך מעט מאוד אמת- היוצר אפילה וחשיכה גדולה ובילבול גדול שמשליטים בעולם בכל דרך אפשרית (כפי שמוכר למשכילים בינינו כיום) וכמתואר בהמשך במאמר בזוהר הקדוש (בפרשת בראשית א' מהאות רכ"ד בדף - (עמ') קצ"ח - והלאה -) ומהם מתואר איך גדלו והתחזקו בכח השקר ורמיסת האמת (בלימוד תורתינו הקדושה לשמה) לגרום להחטאת הרבים תוך כדי שימוש באוצרותינו הקדושים כספרי תורה ובתי כנסיות ומדרשות ועוד וכדומה וכו' ... להחטיא ולהכשיל רבים מעם ישראל יתברך רח"ל ולפתותם אחר תאוות ליבם ותענוגות תוך רמיסת אחיהם ותורתינו הקדושה רחמנא ליצלן ... - ואיך הגענו למציאות קשה זו כיום מהם (מהנג"ע ר"ע) וכמו כן גם למה כיום יש מכשולים קשים בהתחזקות האמונה כתוצאה משלוחיהם וחילותיהם המנהיגים שר"י שבונים בתי כנסיות ובתי מדרשות (וחצרות "חסידים" למיניהם) (כמו כנסי "קבלה" בכדי לקבל לעצמם בלבד - תוך הקמת מוסדות ומפלגות "רוחניים" למינהם ו"מועצות" שבשליטתם לחילוניים\ו"דתיים" בכנסת ומחוצה לה רחמנא ליצלן ...) ומושכים בהם "כבחוטים" ושולטים בהם ("כבשלט רחוק") ומנהלים אותם כמתואר בהמשך הכתוב בזוהר הקדוש מהאות - רכ"ט והלאה באותה פרשה בפירוש המבאר ומפרט ככל האפשר מי הם הנג"ע ר"ע בבירור ) ולכן גם מפחידים בשיא החוצפה ועזות פנים -
את האנשים או "תלמידי חכמים " למינהם לא להיכנס לתחום זה ולמנוע מהם ללמוד קבלה וזוהר בכדי שלא ייחשפו מהאמת הנוראה המסגירה אותם (ואת רוע מעלליהם של ערב רב - ושאר הנג"ע ר"ע למיניהו שר"י ) אלא רק באמצעות רב "חכם" (שחייב להיות אחד מנציגיהם בער"ב ר"ב בכדי להקשות על התלמיד להילחם בהם ולחשוף את האמת הנוראה עליהם - כי הוא היה "תלמידם" שלמד מהם - ולכן נטרף על ידיהם באכזריות מתוחכמת - ונופל ברשתם להיות גם חלק מן החלק המושחת והמשחית של הנג"ע ר"ע - כי לצאת מהם אחר גילויי האמת והפיתויי העצום - לא כל כך קל בלשון המעטה ועוד גם להישאר בחיים תחת זרועותיהם הארוכות והאכזריות בארץ ובעולם או "בריא" בנפשו וממונו או גופו = התלוי בחסדי שמיים גדולים ובניסים רבים - רחמנא ליצלן ...) ולכן אחד מפעולותיהם החזקות והנמרצות נגד יראי השמים ומחפשי האמת לשמה הם בכדי להקטין את הנתח "בעוגה" ובנתח הכלכלי העצום בתחום זה של המדריכים \מסיונרים\ "רבנים"\אלילים של עבודת הבעל והבמות למינהם ופועלים נגדם הן בתחום הפסיכולוגי \ פסיכיאטרי והן בתחום הרוחני נפשי ותוך שליטה במקורות כוחניות אלה בתחום הרפואה שיטור פיקוח ומסחר ותעשייה וכדומה וכו' הנותנות להם כח עצום לפעול ולהפחיד תוך כדי איומים איומים ובעזות פנים וחוצפה גדולה ואם צריך גם תוך שימוש בבריונות משטרתית וצבאית את הדורש\ים ללמוד לעומק בענייני הזוהר והקבלה בגילויי האמת לאמיתה ומוכנים להתיר לדורשי התלמוד בקבלה ובסודות תורתינו הקדושה ללמוד רק עם מישהו מהם "המבין" בקבלה ובעומק המדרש של סודות הקבלה והזוהר רק בכדי לעשות להם שם שילך לפניהם בארץ ובעולם (ונאמר מפי חז"ל: במדרש רבא - טוב יותר להפוך בנבלה = שאת הריח שיצא ממנה אפשר לקבור ולטשטש ולכסות ולהעביר מאשר דברים שלא כהלכה והחטאה הרבים בלימוד התורה שלא לשמה הגורמים לריח הרע של דבריהם ל"הסריח" את שומעיהם והלומדים מהם להיות מושחתים ומשחיתים (מצב להבדיל מהנבלה שאת הדברים שנאמרו ממנו אי אפשר להעביר ולכסות לאורך זמן וריחם (דבריהם המשחיתים שגורמים הרס לעולם וליושביו נשארים לאורך זמן בלי יכולת לתקנם או להסתירם לאורך זמן רק ע"י תשובה וייסורים וגם בספק גדול - רחמנא ליצלן - כלומר לא מומלץ להפוך ב"תלמיד חכם" (שמתהפך בתלמודו בהתאם לשוחד והה(ו)נאות ושכל תלמודו מתקיים רק לשם אינטרס ולפרנסתו לשם הגאווה השררה והרבנות לספק תאוותיו ורצונותיו בלבד (בסוד הנחש שתיארנו בפורומים נוספים בעניין לשון הרע ותוצאותיה וכדומה וכו' - רח"ל ...) גם בתמורה לשפיכות דמים גזל עושק ועוד וכדומה וכו' בעזרת לשונו החדה והשורפת ש"מסריחה" ונספגת בתודעתם של שומעיה ולומדיה ובכך משחיתה את מידותיהם של אנשי האמונה והעשייה בעולם בגלל התהפכותו בדברי תורה שלא שמה עם מעט מאוד אמת והרבה מאוד שקר רחמנא ליצלן ...) והוא שותף להיות מאותם שהם אותם אל"ה שעושים שם לעצמם של "אדונים" = אלילים = בעל = עבודת הבעל = ששולטים גם על הבמות והאשרה והעצבי"ם =(בהם שליטה על הזנות והבריונות (צווארון לבן ולב שחור) = מתוך הנג"ע ר"ע שר"י והם הבונים בתי כנסיות ומדרשות ומקימים מפלגות ומועצות למינהם בכדי לפתות בהם קורבנות תמימים חדשים וכאלה שלא כ"כ תמימים (כמו יחצ"נים וכדומה וכו' ) אליהם להשחתת הרבים ולשלוט במושפלים והמרודים מהם וכדומה וכו' רחמנא ליצלן ...
ומשתייכים לכת הנקראת "הגיבורים" מתוך הנג"ע ר"ע = ענ"ג ר"ע =
רודפי התענוגות בעולם הזה = ונאמר עליהם בין השאר:
ומשלם לשונאיו על פניו להאבידם !!!
רחמנא ליצלן ... מהם ומהומוניהם ושכמותם ...
והנה המחשה מועטה להכיר מקרוב מי הם הנג"ע ר"ע שר"י - בחסדי האתר- של "נבואות ואקטואליה באחרית הימים"
<*
ומלבד הערב רב המתואר בוידאו יש מאל"ה המשתייכים לכת הנקראת "הגיבורים" מתוך הנג"ע ר"ע = ענ"ג ר"ע = שר"י ... = רודפי התענוגות בעולם הזה = ונאמר עליהם בין השאר:
ומשלם לשונאיו על פניו להאבידם !!!
רחמנא ליצלן ... מהם ומהומוניהם ושכמותם ...
ולסיכום בכדי לחזור בתשובה למרות ותוך כדי ייסורי הגלות באחרית הימים למען שיחזרו בתשובה נאמר:
וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיִּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְּקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן, (דברים לב) יְיָ בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.
כמתואר בהמשך:
במאמר מהזוהר הקדוש - פרשת נשא - דף קכ"ב ע"א - רעיא מהימנא
כָּל מַאן דְּעָבִיד תְּשׁוּבָה, גָּרִים לְאַחְזְרָא ה' לְאָת ו', וּפוּרְקָנָא בְּדָא תַּלְיָיא. וּבְגִין דָּא הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה. דְּכַךְ אָמְרוּ קַדְמָאֵי, כָּל הַקִּצִּים כָּלוּ, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה, דְּאִיהוּ שְׁלִימוּ דִּשְׁמֵיהּ.
וְעַל דָּא (יחזקאל כ) וָאֶעֱשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי. וְעוֹד (ישעיה מח) לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה. וְאִם לָאו חַזְרִין, אֲנָא אַעֲמִיד לוֹן מַלְכָּא, שֶׁקָשִׁין גְּזִרוֹתָיו מִשֶּׁל פַּרְעֹה, וְיַחְזְרוּן עַל כָּרְחַיְּיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְשַׁבְתָּ עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ, עַד יְדוָֹ''ד וַדַּאי.
וּתְשׁוּבָה דָּא אִתְקְרִיאַת חַיִּים, (משלי ד) כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְּאוֹת חַיִּים, דְּאִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּיִשְׂרָאֵל. וְאִיהוּ הֶבֶל דְּנָפַק וְעָאל בְּפוּמָא דְּבַּר נָשׁ, בְּלֹא עָמָל וּבְלֹא יְגִיעָה. ה' דִּבְּהִבָּרְאָם. וְעָלָהּ אִתְּמַר, (דברים ח) כִּי עַל כָּל מוֹצָּא פִּי יְיָ יִחְיֶה הָאָדָם. וְהִיא עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַּר נָשׁ. עָלָה אִתְּמַר, (במדבר יב) וּתְמוּנַת יְיָ יַבִּיט. (תהלים לט) אַךְ בְּצֶּלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ.
דְּמֹשֶׁה בָּעָא מִּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא תִּשְׁרֵי שְׁכִינָה עַל אוּמִין דְּעָלְמָא, וְיָהִיב לֵיהּ. הָבְלָא דְּקַיְּימָא עַל אוּמִין דְּעָלְמָא מֵאָן נָפְקָא. אוֹ עַל חַיָּיבַיָּא דְּאִינּוּן עֵרֶב רַב מְעוּרָבִין עִם יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא וַדַּאי לֵית כָּל אַפַּיָיא שָׁוִין, אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל לָאו אִינּוּן שַׁוְיָן, כָּל שֶׁכֵּן אַחֲרָנִין.
אֶלָּא וַדַּאי עַל הַאי דִּיּוּקְנָא דְּאָת ה' אוּקְמוּהָ, מַתָּנָה טוֹבָה יִשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ. וְכַד הַאי שַׁרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, לֵית לוֹן יְגִיעָה וְלָא שִׁעְבּוּד. וּבָה נֶפֶשׁ עֲמֵלָה וִיגֵיעָה (שמות לא) שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
וּבְהַאי קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ. וּבְהַאי דִּיְהֵא בְּכוֹן הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה וְהַתּוֹרָה יִתְחַזִר יְדוָֹ''ד דְּאִיהוּ בִּינָה תְּשׁוּבָה, ו' תָּשׁוּב לְגַבֵּי ה', דְּאִיהוּ עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. וְאִיהִי ל''ב אֱלֹהִים. (דף קכ''ג ע''א) וְיִשְׁתְּלִים יְדוָֹד וּבָה יְהֵא לְכוֹן נַיְיחָא מִכֹּלָּא, וּבָהּ שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
וּבָהּ יִתְכְּלִיל יד''ו, וּבְגִין דָּא וַיְכֻלּוּ: שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. בָּהּ, אִתְבְּרֵי כָּל עָלְמָא, וְעָלָהּ קַיְימִין שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְיַמָּא וְכָל בִּרְיָין דְּאִתְבְּרוּן, דִּכְתִּיב, (בראשית ב) אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בְּה' בְּרָאָם. וְאִם הִיא אִתְרַחֲקַת מֵעָלְמָא אֲפִילּוּ רִגְעָא, כֹּלָּא אִתְחֲרֵב וְאִתְבָּטֵל, וְלָא הֲוִי קִיוּמָא בְּעָלְמָא.
ומכאן שימו לב בעיקר לדגש
עיין היטב
וְתָּא חֲזֵי בְּעוֹבָדִין דְּבַּר נָשׁ אִשְׁתְּמוֹדַע פַּרְצּוּפָא, דְּאִיהִי עָלֵיהּ, וּפַרְצּוּפָא דְּאַנְפּוֹי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה ג) הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם. בְּדִיּוּקְנָא, אִשְׁתְּמוֹדַע פַּרְצּוּפָא דְּחַיָּה דְּשַׁרְיָא עָלֵיהּ, אִם הוּא אַרְיִה, אוֹ שׁוֹר אוֹ נֶשֶׁר, אוֹ אָדָם. מֵהַמֶּרְכָּבָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. אוֹ מֵהַמֶּרְכָּבָה דְּמַלְאָךְ שַׂר הַפָּנִים. אוֹ מֵהַמֶּרְכָּבָה בִּישָׁא דְּסָמָאֵל. אוֹ מֵהַמֶּרְכָּבָה דְּאַרְבַּע יְסוֹדִין דְּעָלְמָא. וְלֵית בְּהוֹן לָא הַיִצֶּר טוֹב, וְלָא הַיִצֶּר הָרָע, אֶלָּא כִּבְעִירִין דְּעָלְמָא.
וּבְגִין דָּא כַּמָה הֲבָלִים אִית בִּבְנֵי נָשָׁא, כָּל חַד לְמִינֵיהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה, (בראשית א) תּוֹצֵּא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ. וּבְגִין דָּא, בְּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. וּבְכָל פַּרְצּוּפָא אִית מְמָנָא עָלֵיהּ.
וד"ל ... ( ןהמסר לסיכום: סניגוריה = מידת הרחמים - ומנגד הקטרוג ושינאת חינם וסיכסוכים ומחלוקות שלא לשם שמים מעוררים את = מידת הדין - רחמנא ליצלן ...) כפי שיתואר בהמשך ובזה ב"ה אסיים לבינתיים ...
וּבְגִין דָּא מַאן דְּאִיהוּ חַיָיבָא, וְיִיעוּל לְמִנְדַּע רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, כַּמָה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה דְּאִתְקְרִיאוּ חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים חֵיוַת בָּרָא אִתְקְרִיאוּ, וּמְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּיהּ, דְּלָא יִיעוּל לַאֲתָר דְּלָאו דִּילֵיהּ
אֲבָל מַאן דְּאִיהוּ טוֹב, כָּל אִלֵּין נְטִירִין אִינּוּן לְמֶמְרֵיהּ, וְקַטֵיגוֹר נֶעֱשָׂה סַנֵיגוֹר, וְיִיעָלוּן (ליה) לְטוֹב הַגָנוּז, וְיֵימְרוּן לֵיהּ מָרָנָא, הָא בַּר נָשׁ טוֹב וְצַּדִּיק יְרֵא שָׁמַיִם, בָּעֵי לְאַעֲלָא קֳדָמָךְ, אָמַר לָנוּ, (תהלים קיח) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶּדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ. הַהוּא טוֹב הַגָנוּז יִימָּא לוֹן, פִּתְחוּ לֵיהּ בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִתְקְרֵי אַהֲבָה, אוֹ בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִיהִי תְּשׁוּבָה. כָּל צַּדִּיק יִיעוּל כְּפוּם דַּרְגָּא דִּילֵיהּ, וְרָזָא דְּמִלָּה (ישעיה כו) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַּדִּיק וְגוֹ'.
כְּעַן צָּרִיךְ לְאָהַדְּרָא עַל פֶּתַח הַתְּשׁוּבָה. וְכִי מִכַּמָּה מִינִין אִיהוּ תְּשׁוּבָה דְּעַבְדִין בְּנֵי נָשָׁא, כֻּלְּהוּ טָבִין, אֲבָל לָאו כָּל אַפַּיָיא שָׁוִין. אִית בַּר נָשׁ דְּאִיהוּ רָשָׁע גָּמוּר כָּל יָמָיו, וְאִיהוּ עוֹבֵר עַל כַּמָה פִּקוּדִין דְּלָא תַּעֲשֶׂה, וּמִתְחָרֵט וּמוֹדֶה עָלַיְיהוּ, וּלְבָתַר כֵּן לָא עָבֵד לָא טַב וְלָא בִּישׁ. לְדָא וַדַּאי יִמְחוֹל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲבָל לָא דְּיִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה עִלָּאָה. אִית בַּר נָשׁ לְבָתַר דְּיֵיתוּב מֵחַטָאָיו, וּמִתְכַּפֵּר לֵיהּ, אִיהוּ אָזִיל בְּדֶּרֶךְ מִצְּוָה, וּמִתְעַסֵּק בְּכָל כֹּחוֹ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דָּא זָכֵי לִתְשׁוּבָה תַּתָּאָה, דְּאִתְקְרֵי ה'. וְדָא אִיהוּ תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה.
וְאִית בַּר נָשׁ לְבָתַר דְּמִתְחָרֵט מֵחוֹבוֹי, וְיַעְבִיד תְּשׁוּבָה, וְיִתְעֲסָק בְּאוֹרַיְיתָא בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. דָּא זָכֵי לְאָת ו', וְאִיהוּ בֶּן יָ''הּ, וְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרֵי בִּינָה, וְדָא גָּרִים דְּתָשׁוּב ו' לְגַבֵּי ה'. וּמִלַּת תְּשׁוּבָה כַּךְ הִיא, תָּשׁוּב ו' לְה'. וּלְעוֹלָם לָא שַׁרְיָא ה' בְּבַר נָשׁ, וְלֹא ו', (דף קכ''ג ע''ב) בְּלָא דְּחִילוּ וּבְלָא רְחִימוּ, דְּאִינּוּן יָ''הּ, יִרְאָה וְאַהֲבָה קָרֵינָן לֵיהּ וַדַּאי. וּמִתַּמָּן אִתְיְיהִיבוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְּוָה דְּאִינּוּן בֵּן וּבַת. וּבְגִין דְּיִשְׂרָאֵל מְקַיְּימִין הַתּוֹרָה וְהַמִּצְּוָה, אִתְקְרִיאוּ בָּנִים לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם.
הַנִּסְתָּרוֹת: יִרְאָה וְאַהֲבָה, דְּאִינּוּן בְּמוֹחָא וְלִבָּא. בַּחֲלָלָא דְּגוּפָא. וּבְרֵישָׁא. וְהַנִּגְלוֹת: הַתּוֹרָה וְהַמִּצְּוָה, דְּאִינּוּן בְּגוּפָא וּבְרֵישָׁא לְבַר. וְרָזָא דְּמִלָּה הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּאִי בַּר נָשׁ דָּחִיל לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אוֹ רָחִים לֵיהּ, דָּא לָא יָדַע בַּר נָשׁ אַחֲרָא, בְּגִין דְּאִיהוּ מִלָּה דְּלָא אִתְגַּלְיָא אֶלָּא בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ.
אֲבָל בַּר נָשׁ דְּמִתְעֲסָק בְּאוֹרַיְיתָא, וְאָזִיל בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, דָּא אִתְגַּלְיָא לְכָל בַּר נָשׁ, בְּגִין דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבֵד לֵיהּ פּוּמָא בְּאִתְגַּלְיָא, לְאִתְעַסְּקָא בְּאוֹרַיְיתָא, וְעַיְינִין לְאִסְתַּכְּלָא בָּהּ, וְאוּדְנִין לְמִשְׁמַע בָּהּ. וְעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבַּר נָשׁ, יְדִין וְרַגְלִין וְגוּפָא, לְמֶעְבַּד בְּהוֹן פִּקוּדִין דְּעֲשֵׂה.
(דניאל יב) וְהַמַשְׂכִּילִים יָבִינוּ, מִסִּטְרָא דְּבִינָה, דְּאִיהוּ אִילָנָא דְּחַיִּי, בְּגִינַיְיהוּ אִתְּמַר, (דניאל יב) וְהַמַשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר, מִן זוֹהֲרָא דְּאִימָא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה. בְּאִלֵּין לָא צָּרִיךְ נִסָּיוֹן, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיִּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְּקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן, (דברים לב) יְיָ בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.
וְאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, דְּאִיהוּ אִיסוּר וְהֶיתֵּר טוּמְאָה וְטָהֳרָה, לָא שַׁלְטָא עַל יִשְׂרָאֵל יַתִּיר, דְּהָא פַּרְנָסָה דִּילָן לָא לִיהֱוִי, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיִּי, דְּלֵית תַּמָּן לָא קַשְׁיָא מִסִּטְרָא דְּרַע, וְלָא מַחֲלוֹקֶת מֵרוּחַ הַטוּמְאָה, דִּכְתִּיב, (זכריה יג) וְאֶת רוּחַ הַטוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ.
דְּלָא יִתְפַּרְנְסוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּטוֹב, דְּאָכְלִין טָהֳרָה כָּשֵׁר הֵיתֶּר, וְלָא מֵעֵרֶב רַב, דְּאָכְלִין טוּמְאָה פָּסוּל אִיסוּר, דְּאִינּוּן מְסָאֲבִין, דִּמְסָאֲבִין גַּרְמַיְיהוּ בְּנִדָּה שִׁפְחָה גּוֹיָה זוֹנָה. בְּגִין דְּאִינּוּן בְּנוֹי דְּלִילִית, דְּאִיהִי, נִדָּה שִׁפְחָה גּוֹיָה זוֹנָה חַזְרִין לְשָׁרְשַׁיְהוּ. וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (ישעיה יד) כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יִצֵּא צֶּפַע.
עד כאן לבינתיים
חזק חזק וניתחזק
והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים ...
קוה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה' ...
ואתם הדבקים ב - ה' אלוקיכם חיים כולכם היום ...
היום !!!
אם בקולו תשמעו ...
ובברכת שבוע טוב ומבורך ...
עלינו ועל כל עמו ישראל יתברך ...
|
|
 |
|
|
|
|
|