| נשלח ב-6/7/2010 14:34 |
 |
| |
בעניין עדות אשה
אני רוצה לדעת בעניין איך הסתמך הר"י דמן עכו על דבריה של אשת רבי משה דלאון בעניין שאמרה שחיבר הספר הזוהר מליבו, הרי אשה פסולה לעדות, ומה עוד שאם תאמר גילוי מילתא היא וסמך, זה יתכן רק כשהוא נמצא לידה הר"מ דלאון.
מה עוד שהטענה שהיה זקוק לפרנסה אינה מתקבלת כי היה עשיר מופלג והראיה ששילם למעתיק להעתיק כת"י מורה הנבוכים.
מי שיכול לענות בעניין?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 15:42 |
|
| |
בס"ד יום ג כג תמוז התש"ע
הדבר באמת תמוה כיצד הר"י דמן עכו מסתמך על עדות אשתו של ר"מ דיליאון ז"ל ואיך ייתכן שהוא כתב את ספר הזהר מלבו ,והרי הדבר ידוע מדברי הגאון יעב"ץ והאר"י אשלג הלוי בפרי חכם שאף שהר"מ די ליאון היה מקובל ובעל השגה נפלאה לא הבין מלה בזהר הקדוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 17:55 |
|
| |
אישה נאמנת למסור מידע ייחודי הידוע לה.
אישה נאמנת בעדות כאשר היא מסיחה לפי תומה, ונאמנת להעיד על אירוע שקרה ואין עדים אחרים.
כמו"כ ראה הגהת הרמ"א על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קכז, סעיף ג.
שתיקנו חכמים על עדות אישה, במידה וזהו היה אירוע נקודתי, שלא הוזמנו אליו עדים מראש!
וכנראה בתור אשתו של רמד"ל שהיא היחידה שיכולה
לדעת דברים הנוגעים אליו באופן אישי, קיבל ר' יצחק את דבריה.
כמו"כ, אישה לא פסולה לעדות מחמת היותה פחותה אלא מגזירת הכתוב,
´על פי שנים עדים´ (דברים טז ו; יט טו) - לשון זכר ולא לשון נקבה"...
וגם משום לחוס על כבודה,
גבר שיכול להעיד, הוא לא רק בעל זכות להעיד – אלא הוא מחוייב להעיד, שנאמר: ... אם לא יגיד ונשא עונו" (ויקרא א ה). ולא מן הראוי שאישה תעמוד במצבים לא נעימים כגון אלו...אפשר להבין מזה שההגבלה על עדותה היא עניין משפטי, ועניין כבוד האישה, ולא חוסר אמינות.
כך נראה לפי בדיקה שטחית שעשינו...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 21:12 |
|
| |
בס"ד אור ליום ד כד תמוז התש"ע
קיטוב
גם אני הקטן סברתי מלכתחילה שיש כאן משום גילוי מילתא ואז הדין שאשה נאמנת במקרה כזה וכפי שהבאת בשם הרמ"א ז"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 21:33 |
|
| |
לא נוכל לקבל עדות אשת הרמד"ל גם אם היא נאמנת...
שהרי העידה שבעלה בדה ספר הזוהר משכלו ח"ו...
"כה יעשה לי אלוהים וכה יוסיף אם מעולם ספר זה [כלומר ספר קדמון] היה עם אישי, אבל מראשו ולבו מדעתו ושכלו כתב כל מה שכתב. ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו: מדוע תאמר שאתה מעתיק מספר ואתה אין לך ספר רק מראשך אתה כותב, הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר כבוד יהיה לך. ויען אלי ויאמר: אלו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם פרוטה, כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם, אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חיבר רשב"י ברוח הקודש אני מעתיקם, יקנו אותם בדמים יקרים [בכסף רב] כאשר עיניך רואות."
("ישעיה תשבי", משנת הזוהר עמוד 30.)
לי באופן אישי מספיקה עדותו של האר"י זלה"ה שסמך ידיו על הספר
ואמר שהוא אמת...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2010 21:37 |
|
| |
בס"ד אור ליום ד כד תמוז התש"ע
עדותו של הרמ"ק ורבנו האר"י זצ"ל שספר הזהר הוא תורתו של התנא האלד'י רשב"י זצ"ל מספיקה לנו כאלף עדים .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2010 00:18 |
|
| |
ולכן שאלתי הרי עדות אישה פסולה, ואיך יכל הר"י דמן עכו להסתמך עליה, שהרי אישה דעתה קלה ונשים עצלניות הן, והרב מנחם כשר אומר שהר"י דמן עכו עצמו כותב שהזוהר הוא מדרש קדמון,עוד לפני שנפגש עם אשת רמד"ל, ומה עוד שאיך יתכן לומר משום פרנסה חיברו או כבוד, הרי הרמד"ל היה אמיד, ולמה דווקא בחר ברשב"י הרי היו עוד תנאים מופלאים ועצומים.
ולכן נשמע קצת שהמעשיה הזאת נשמעת יותר מדי "מבויימת מחשידה" והלשון שאני שם לב אליה שהיא המחשידה ביותר: "אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חיבר רשב"י ברוח הקודש אני מעתיקם" ,הרי מה נפשך מדוע קבעו בשם זוהר ולא שם אור, הרי בעליל שספר הזוהר יש לו שורש מן תורה שבעל פה הנמסר פה אלא פה, ואת העניות דעתי אמרתי, או יתכן שישבשו הסיפור מעתיקים רשעים, על מנת לקעקע יסוד ספר הזוהר.
|
|
|
|
|
