| נשלח ב-8/8/2010 16:09 |
|
| |
סוד זיכוך המזון מגב' דבורה שתחי' "לכו לחמו בלחמי "!!
בס"ד יום א כח אב התש"ע
סוד זיכוך המזון מגב' דבורה שתחי' "לכו לחמו בלחמי "!!
מספר נפש החיים למהר"ח מוולאז'ין זצ"ל שער ב' פרק ו וזה לשונו :
"וכמו שבמיני מאכל יש מאכלים שכחם רק לחזק ד' יסודות הגוף שיהיו בכחם הראשון ,
ויש מאכלים שבכחם להוסיף הד' יסודות בריבוי איכות . וכל עמל האדם להוסיף לו כח גופו
יתר על כדי קו בריאותו ,ואינו מסתפק באכילה מועטת בצמצום כדי קו חיותו ,כן גם הנפש
לא תמלא באכילה מועטת של תורה ומעשים טובים ,וזה כל האדם ,לרבות תורה ולהוסיף
מצות,עד שיומשך תוספת ריבוי קדושה וברכה בעליונים ותחתונים ,יתר על כדי מדת הקו
שנטה הבורא יתברך שמו בעת הבריאה " עכ"ל
ולמעלה יותר כתב וזה לשונו :"בפרשת פינחס רכז סוף ע"א "דנשמתא אתפרנסת במלין דאורייתא דאנון נהמא לה ,כענין נהמא דגופא ממלין דעלמא ".[תרגום :"הנשמה מתפרנסת בדברי תורה שהם הלחם שלה כענין הלחם לגוף מדברי עולם "].
[מדובר כאן בחינת הנוקבא שהיא בחינת אשה בחינת שכינה מקבלת לכן נאמר בלשון נקבה תאכל ]
ושם רמד סוף ע"ב "דנפשא דאתעסקת באורייתא "מלחם אביה תאכל " (ויקרא כד,יג) ועיין עוד שם רנב ב בזה,וזהו עניין
שלחנם של צדיקים לעתיד לבא ,וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים כג,ה) "תערוך לפני שלחן" וגו' ,וזהו "לכו לחמו בלחמי "(משלי ט,י) עכ"ל
בסעיף ג כתב וז"ל :"וכן הוא לפי זה הערך ממש ענין אכילת האדם למטה ,נקי וזך מסיג פסולת ,כפי ערך מזון העולמות ממעשיו הזכים ,אם מעט ואם הרבה . ולכן ,קודם חטא אדה"ר היו מאכליו מבוררים ונקיים מכל סיג ופסולת ,ואמרו (סנהדרין נט ע"ב ),שהמלאכים היו צולין לו בשר ומסננין לו יין .(וענין זה הצליה והסינון ,שכל כך גדלה כח נפשו של אדה"ר ,סוד אדם קדמאה ,יותר מערך כל כחות עליוני העליונים עד שגם המלאכים צלו לו המאכל שיהא נורא עלאה ,אש אכלה אש ,משאב שאיב כל שום עביות המאכל שלפי ערכו הגבוה מאד ,וגם שמחת-היין העליון היה מסונן מכל שמרים שלפי גבה ערכו ,וכענין יין המשומר בענביו " (ברכות לד ע"ב במד"ר יג ) ,ואחר החטא שערב רע בטוב במזון העולמות ,כתיב "קוץ ודרדר " וגו' "עכ"ל הרי בהדיא מפורש שהיה האוכל מסונן משמרים
וזה רומז על חומר משמר וצבעי מאכל ומונסודיום גלומט וחומרי ריסוס שמשנים את ההנדסה הגנטית בשרש הרוחני והגשמי ומביאים לגסות הרוח ולעביות דגוף מדות רעות
וכן מחלות תופעות לוואי לקיות והפרעות בהתנהגות של בעלי לקויות למידה אכן נובעים מפגמים אלו בשרשם הרוחני.
בהמשך המאמר כתב "ומעין זה זכו גם כן דור המדבר קודם חטא העגל ,בענין המן שהפיג גם שאר המאכלים ונבלע באבריהם ,כמו שאמרו רז"ל בפרק יוהכ"פ "אלא מה אני מקיים ,"ויתד תהיה לך" " וגו' (דברים כג, יד)לאחר שסרחו (ועל זה נצטרכו לעשות תיקון בחמשת מיני דגן ),וכן אמרו רז"ל (שבת ל ע"ב ):"שלעתיד לבוא עתידה ארץ ישראל שתוציא" וכו', וזהו ענין הכתוב "לכו לחמו בלחמי " שפרשהו רז"ל (חגיגה יד ע"א וברעיא מהימנא צו לג ב ,ובפרשת עקב רעא ב על התורה,עי"ש ,היינו "בלחמי ", ממש כביכול לחמו יתברך .וכמו שאמרו בפרשת עקב שם, "תקין פתורא למארך "[הכן שלחן לאדונך "] וכו' ע"ש.
ולעיל כתב בהגה"ה "וגם אל נשמת האדם עצמו ,כמ"ש ז"ל בקהלת רבה סימן ב פס' יט :"אין טוב באדם שיאכל ושתה וגו' ,כל אכילה ושתיה שנאמר במגלה הזאת ,בתורה ובמעשים טובים הכתוב .וכן הוא שם בסימן ה' פס' יד ,ובסימן ח פס' יב' ,וכתיב (ישעיה ג י):"אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו ",וכן בהפך ח"ו כתיב (משלי א,לא) :"ויאכלו מפרי דרכם "וכו' .עכ"ל לעניינינו .
תוקן על ידי shay98 ב- 10/08/2010 23:40:48
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 16:33 |
|
| |
בס"ד המשך המאמר מגב' דבורה שתחי'
בהמשך המאמר כתב וז"ל:"וברעיא מהימנא פרשת פנחס רלב סוף ע"ט :"וההוא לב לאו ארחוי וכו' בעכירו דעובדין דעמיה ,אלא נקיט כל ברירו וכו' ,וכל זכון וכל עובדין טבין ,וכל ההוא עכירו וטינופין ולכלוכא דאנון עובדין בישין אנח לכבד דאתמר ביה (בראשית כז,יא) "עשו איש שעיר " וכו' ,"ונשא השעיר עליו את כל עונותם " (ויקרא טז,כב )
[תרגום :"ולב ההוא אין דרכו וכו' בעכירות המעשים של עמו אלא לוקח כל הברורים וכו' וכל הזכויות וכל המעשים הטובים .וכל אותה העכירות והטנוף והלכלוך ,שהם המעשים רעים , מניח בשביל הכבד שנאמר בו "עשו איש שעיר " וכו' זה שכתוב "ונשא השעיר עליו את כל עונותם "] וכן איתא עוד שם כענין זה בסוף העמוד ,ע"ש :
וכשם שמאכל הגוף ,כאשר אינו טוב ואינו מתקבל אל הגוף ,אינו זן וסועד את הגוף ,אלא נהפך בתוכו לפסולת וזהמא וצואה,וגם הוא מתיש ומחליש את כל הגוף ,כי על ידי זה אין הנפש מתפשט בתוכו כראוי ,ולפעמים יחלה מזה ,כן הענין שהמעשים אשר לא טובים ורצויים חס ושלום ,המה נהפכים בתוך העולמות לפסולת ולכלוך כביכול ,והוא התגברות כחות הטמאה והקליפות ,הרחמן יצילנו ,שנקראים "קיא צואה" ,כמאמרם ז"ל בפס' "צא תאמר לו" (ישעיה ל,כב) "עכ"ל ביאור הדבר ככל שאדם יותר רוחני זך ונקי יש לו חיישנים שקולטים מיד רעלים פסולת וזוהמא של מזון לא זך ונקי הוא פולט אותם ודוחה אותם לחוץ וזה סוד עביות דגוף שעלינו לזכך ,וכמו שאין ארץ ישראל יכולה לסבול בעלי עבירה כמ"ש "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי " ,
סוד "קיא צואה" שהוא ענין עבודה זרה (הוספת העורך ) .
ובהמשך המאמר כתב וזה לשונו :"וכן אמר ברעיא מהימנא פנחס בדף לב הנ"ל ,ועין שם ,ושם בפרשת תצא רפב א ,שנקראת אשפה מטונפת וצואה. וכן איתא בתקונים תקון ע קכט א ,ובזהר חדש בסתרי אורייתא פר' בראשית ו ע"ג בפס' "איככה אטנפם " (שיר השירים ה,ג ) שהוא הס"א מסאבא ,ושם בפרשת בהר לט ע"ד ,ואין צואה אלא היצה"ר וכו' .ועין בטעמי מצות להאריז"ל פרשת יתרו בזה , וכן הוא מקום יניקתם בשרש העליון ,עיין בעץ חיים שער הארת המוחין פרק ה' " עכ"ל
תוקן על ידי shay98 ב- 10/08/2010 23:44:26
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 16:51 |
|
| |
בס"ד המשך המאמר מגב' דבורה שתחי'
בהגה"ה פרק ז כתב וז"ל :"זהו שאמר הכתוב שהעבודה זרה אינה יכולה להתאפק ולסבול למלט ולהוציא כהגן משא הזוהמא שמטמאים אותה ,אלא "קרסו כרעו יחדו " וכו' ,היינו ,שאין להם שום כח עצמיות שיוכלו לגרש ולהוציא מאתם הזוהמא מעצמם.
לא כן הוא יתברך שמו נורא עלילה ,כי תאחז במשפט ידו ,ואינו ממהר לשלוח ח"ו בפעם אחת כל כחות הדין והקליפות שהן הטנופת והלכלוך שנעשו ,בהעולמות המקבילים ומכונים לאברי מבשלי האכילה שבאדם ,כי היו מחריבין חס ושלום את כל העולם ,אלא שהוא נושאם וסובלם כביכול ,וממלטם מהעולמות כהגן מעט מעט ,לפעול הדין בעולם ע"י יסורין מעט מעט בהמשך זמן ,כענין הכתוב (עמוס ג,ב) "רק אתכם ידעתי וגו' על כן אפקד עליכם את כל עונותיכם " ,כידוע מאמרם ז"ל על זה ( עבודה זרה דף ד ע"א ) ,עד שברבות הימים יתרוקן לכלוך הטנופת , הם כחות הטמאה ,מהעולמות מכל וכל ,אחר שיוגמר קבול ענשו של האדם ,כמ"ש בפנים ,שאחר גמר קבול העונש הם כלים מאליהם ,ואז יחזרו העולמות לאיתן בריאותם ותקונם הראשון ,והבן " עכ"ל
,"וזה היה גם כן ענין עבודת פעור ,וכמו שכתוב במאמר התקונים הנזכר לעיל ,ופקודין דלא תעשה פרנסה לס"מ ,למאן דעבר עליהו וכו' [תרגום "ומצות לא תעשה פרנסה לס"מ למי שעובר עליהם ]
,וזהו ענין הכתוב (ישעיה ד ,ד) "אם רחץ ה' את צאת בנות ציון ".עכ"ל
בפרק ט ממשיך בן הרב בהגה"ה וכתב וז"ל :"וכן פרט ובאר שם כל אברי כלי מבשלי כל אברי כלי מבשלי ומעכלי האכילה שבאדם שהמה ג''כ בסדרי פרקי המרכבה עולמות וכחות עליונים מכונים בשמות אותן האברים ממש שהן כלי מבשלי ומבררי הקרבן ע''ש היטב בד' רכ''ד ע''א וד' רל''ד ורל''ה בזוהר וברע''מ שם. ובסוד ד' דרגין דקרבן "אשה ריח ניחח לה' ". ג' דרגין אתה "ריח ניחח" כסדרן בג' עקרי אברי האכילה כבד לב מוח.
אשה בכבד. ריח בלב. ניחח במוח. (ובביאור ענינם אכ''מ להאריך). שעל ידם מתיישבין הג' בחינות נר''ן שעיקר משכנם הוא בתוך אלו ג' אברים ועוד דרגא עלאה טמירא בחינת נשמתא לנשמתא סוד שרש הנשמה הדבוקה כביכול בו יתב' וזהו לה'.
ולכן ארז''ל (ברכות נ''ה א') "בזמן שבית המקדש היה קיים מזבח מכפר. עכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו ": עכ"ל .
תוקן על ידי shay98 ב- 10/08/2010 23:45:19
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 17:00 |
|
| |
בס"ד המשך המאמר מגב' דבורה שתחי'
בנפש החיים פרק ח כתב וז"ל :"וזהו מאמרם ז''ל (ב''ק נ' ע''א) כל האומר הקב''ה ותרן הוא יותרון חיוהי אשר לכאורה נפלאת. וכבר נתבאר קצת למעלה בשער א' פרק י''ב. ולדברינו כאן הענין יותר מבואר בטוב טעם שאינו ע''ד הנקימה ח''ו. אלא שכמו שמטבע האדם שאם יאכל מאכל שבטבעו הוא מקלקל ומזיק לגופו יזיק לו אותו המאכל או גם יחלה ממנו, ואם סם המות הוא ימות ממנו ובעצמו נתחייב בנפשו. כן הוא בענין העונות של הנפש החוטאת ח''ו כיון שכן קבע הוא ית' ברצונו טבע סידור מצבם ועניניהם של העולמות שמעשי האדם הטובים או רעים ח''ו הם כענין מאכל ומזון להם. אין שייך ותרנות בזה.
והוא מוכרח להריק לכלוך הטומאה שהגביר בעונו בהעולמות ע''י א' מב' התקונים הנ''ל:
ועתה תחזה ובין תבין ענין התוספת ורבוי ברכה ומה רב עוצם צורך עבודתנו הקדושה בכללה אל עצמות קיום העמדת העולמות ולהמשיך ולהשפיע בתוכם רב ברכות ותוספת קדושה. מצד התחברות עצמותו יתב' אליהם כפי הרצון העליון ית''ש כענין האכילה והמזון כנ''ל. וזהו רצונו וכבודו ית' מטעם כמוס אתו ית''ש אשר אין ביכלתנו להשיג: וראוי לכל איש מעם הקדש אשר לבו חרד שיהיו מעשיו רצוים לפניו ית'. לצרף זאת המחשבה וטוהר הכוונה הרצויה. בעסק התורה. ומעשי המצות כולם להמשיך ולהוסיף ע''י אותו המזון קדושה ואור חדש בהעולמות: " עכ"ל
הרי בהדיא שענין העונש אינו ענין נקמה באדם אלא לנקות אותו מהעון ולטהרו כמו שאדם אוכל מזון מקולקל הגוף פולט אותו וגורם לו למחלה ,ואם הוא רעל יכול האדם למות .
תוקן על ידי shay98 ב- 08/08/2010 17:20:28
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 12:35 |
|
| |
בס"ד יום ב כט אב התש"ע
ממאמר הנ"ל אנחנו מבינים את גודל חשיבות זיכוך המזון שמשפיע על זיכוך העביות דגוף והרצון לקבל לעצמו הנאה ותענוג כדברי רבנו בעל הסולם האר"י אשלג הלוי זצ"ל להפוך אותו להשפיע נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו
וראיתי בספר בן לאשרי לצדיק מרעננה הרב יצחק הוברמן הכהן זצ"ל שהביא בשם רבי העניך זצ"ל שאמר לו "אתה יודע הפירוש של היין המשומר בענביו הוא יין שניטלו ממנו שמריו.אז עזב השפת אמת הפיאה ועמד באימה וביראה כעבדא קמיה מריה" ,ואמר סוד זה לפני בעל השפת אמת הרי"מ מגור זצ"ל והוא התפעל מזה מאד .עש"ה
תוקן על ידי shay98 ב- 10/08/2010 23:49:14
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 15:12 |
|
| |
בס"ד יום ג ל אב התש"ע א דר"ח אלול
מצאתי בזוהר חדש פרשת נח וז"ל:"רַבִּי פָּתַח, (שם ח) "וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם". כְּשֶׁיָּצָא נֹחַ מִן הַתֵּיבָה, פָּתַח עֵינָיו, וְרָאָה אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָרֵב, הִתְחִיל בּוֹכֶה עַל הָעוֹלָם. אָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם בִּשְׁבִיל חַטֹאת הָאָדָם, אוֹ בִּשְׁבִיל הַשּׁוֹטִים תְּאַבֵּד עוֹלָמְךָ, לָמָּה בְּרָאתָם, אוֹ הַאי, אוֹ הַאי. אִית לָךְ לְמֶעְבַּד אוֹ דְּלָא תִּבְרֵי אֵינַשׁ, אוֹ דְּלָא תֵּיבַד עָלְמָא. הֶעֱלָה עוֹלוֹת, וְקָם וְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו, וְאוֹתוֹ הָרֵיחַ עָלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָרַב לוֹ.
אָמַר רִבִּי, ג' רֵיחוֹת עָלוּ לְפָנָיו, רֵיחַ עוֹלָתוֹ, וְרֵיחַ תְּפִלָּתוֹ, וְרֵיחַ מַעֲשָׂיו. וְלֹא הָיָה רֵיחַ בָּעוֹלָם דְּנִיחָא קַמֵּיהּ, כְּאוֹתוֹ הָרֵיחַ. וּלְפִיכָךְ צִוָּה וְאָמַר, (במדבר כח) "רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ". כְּלוֹמַר רֵיחַ שֶׁהִקְרִיב נֹחַ לְפָנַי, "תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי", רֵיחַ עוֹלָה וּתְפִלָּה, וְכִשְׁרוֹן מַעֲשִׂים. " עכ"ל נעזרתי במאגר תורת אמת
תוקן על ידי shay98 ב- 10/08/2010 15:13:25
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2010 15:02 |
|
| |
בס"ד יום ד א אלול התש"ע
מאד מעניין שהחידוש שהביא הצדיק מרעננה הרב יצחק הוברמן הכהן זצ"ל בספר "בן לאשרי" נמצא בעמ' כז ובהיפוך אתוון יוצא זך וזה רמז על ענין זיכוך המזון ודו"ק היטב.
תוקן על ידי shay98 ב- 11/08/2010 15:47:28
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2010 19:01 |
|
| |
בס"ד יום א ה אלול התש"ע
סוד ענין יין המשומר בענביו הוא כפי ששמעתי מגב' דבורה שתחי' רומז על המשולש שאין בו ענין רצון לקבל לעצמו אלא רק להשפיע וזה ממש תואם לדברי בעל הסולם האר"י אשלג הלוי זצ"ל .
תוקן על ידי shay98 ב- 15/08/2010 19:04:15
|
|
|
|
|