סיון רהב מאיר. תומכת בסופ"ש ארוך

צילום׃ חדשות 2

• ה"גזרים" המובטחים נשמעים נפלא. יום לימודים ארוך, מפעל ההזנה במערכת החינוך ושאר התופינים הם דברים שמזמן היו צריכים להיות כאן. אם הצעת החוק הזו היא שתזיז לבסוף הדברים האלה ותקדם את יישומם - זה יהיה נפלא. הסינכרון עם כלכלת מדינות העולם נשמע גם הוא סיבה מוצדקת. האגדה בגלי צה"ל מספרת על כתב כלכלי שנהג לשכוח שביום ראשון הבורסות בעולם מושבתות, ולעדכן בטעות על המדדים והמספרים משם. מעכשיו הוא לא יתבלבל יותר, גם באחד העם ינוחו.
• נוכל לנשום יותר. בעולם כל כך חומרני, וורקוהוליסטי והישגי, זה מבורך לקחת עוד יום של פסק זמן מהמרוץ התמידי. סופשבוע ארוך יביא איתו גם "אווירת סופשבוע" ליותר זמן. הרי יש אווירה רגועה יותר אצלנו, כבר מערב שבת. למה לא להאריך אותה? אנחנו מחייכים יותר, רגועים יותר, נעימים יותר. במקום לקבל ביום ראשון בבוקר את "בוקר טוב ישראל", ו"מה בוער", נוכל לקום ביום ראשון לעוד יום של שלווה, יום שכולו "ארבע אחרי הצהריים". מה רע? בברכת המזון בשבת אומרים "הרחמן הוא יזכנו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". כלומר, השאיפה העתידית הבסיסית של האנושות היא להגיע למצב של רוגע והתבוננות, בלי מרוצה תמידית אחרי הפרנסה וטרדות היומיום. אם סילבן שלום מסוגל לקדם אותנו לשם, אני איתו.
• סופשבוע ארוך יאפשר לנו לבדל ולהבדיל בין שני ימי החופש, שהיום הם לצערי מעורבבים - יום שבת ויום ראשון יהיו ימים שונים. שבת תהיה שבת, שבת קודש, שבת מנוחה, יום של עצמך, של המשפחה והקהילה, של המעגל הקרוב, ויום ראשון יהפוך להיות הסאנדיי הישראלי, יום קניות ופעילות ואקשן וסידורים. יש לי הרגשה שזה יעשה טוב גם ליחסי דת ומדינה.
• ועוד כמה השלכות, בקטנה: האם עיתוני סוף השבוע יהיו מעתה עבים יותר (והאם זה בכלל אפשרי)? האם חייל שנשאר "שבת" ביחידה יישאר גם "ראשון"? האם שכרו של העורך המוזיקלי של "סופשבוע רגוע בגלגל"צ" יוכפל? והאם הישראלי הפיינשמקר יוכל סוף סוף לשלוח את ילדיו למה שמכונה "סאנדיי סקול"?
• אבל מעל הכל, יש סיבה אחת ברורה לתמוך בחוק החדש: כשתדחה כל מיני שיחות עם אנשים או משימות ומטלות ל"אחרי הסופשבוע" - זה יגיע אחרי הרבה יותר זמן.

  ---

תגובתי:
"הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"

הרעיון עצמו נוגד דעת תורה אמיתית, הרצון "להסתכרן עם העולם" כדברי המצדדים בו,
דהיינו לפרוץ את שקידשנו והבדילנו האל מאיתם,
שבזכות כך דווקא כלכלתנו יציבה למרות טיפשותנו, עצלנותנו (גרועים מהיוונים ולמרות הכל..) ושלטון האליטיסטי המרושע עלינו,
ולמרות מפלתם של אומות אחרות מבחינה כלכלית, ואצלנו יחסית ברוך השם... הכל יציב - בניגוד לכל ראציונל.
תירוצי הכותבת ה"חרדית" למה היהודים זקוקים ל"סאנדיי" נוצרי, נחשבים ממש לליצנות לשמה אבל לא ליצנות ממנהגי הגויים, אלא ליצנות חמורה מדתנו, ובעיקר מיום השבת היהודי והמשפחתי שהיא תומכת באיבוד יחודיותו לטובת יום המזוהה כיום חשוב מבחינה נוצרית.
איך ברכנו בלעם שלא בטובתו, בפרשת השבוע הבעל"ט, "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב",
בכך טמונה הישרדותנו כעם וגם הצלחתנו הגשמית בטווח הארוך ולא הקצר, של בילויים בקניונים, כדי שנוכל להידמות לגויים או להבדיל לגרועים מבני עמנו.
אם יקרה מה שהם רוצים שיקרה, חילולי השבת לא יפסקו, אלא אדרבא יתייחסו ליום שבת קודש עם להבדיל יום חול ראשון כמקשה אחת של ימי בליינות.

אבות דרבי נתן נוסח ב כא

שמעיה ואבטליון קבלו מהם שמעיה אומר אהוב את המלאכה ושנוא את הרבנות ואל תתודע לרשות.

אהוב את המלאכה חייב אדם להיות אוהב את המלאכה ועוסק במלאכה. והלא דברים ק"ו ומה אם הקב"ה שלו עולם ומלואו לא ברא אותו אלא בדבר שנאמר (תהלים לג, ו): "בדבר ה' שמים נעשו" והוא כתיב שעשה מלאכה שנאמר (בראשית ב, ב): "מלאכתו אשר עשה" בני אדם על אחת כמה וכמה:

רבי אליעזר אומר גדולה היא מלאכה שאפילו אדם הראשון לא טעם כלום אלא עד שעשה מלאכה שנאמר (שם, טו) "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה", (ועבודה) [וכי עבודה] היה צריך או שמירה היה צריך אלא לעמוד על דבריו שנאמר (דברים ו, יג): "את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד" [וזהו עבודה] וכן הוא אומר (שם ה, א) "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" [וזהו שמירה]:

ועוד היה רבי אליעזר אומר גדולה היא מלאכה שכשם שנצטוו ישראל על (התורה) [והשבת] כך נצטוו על המלאכה שנאמר (שמות כ, ח): "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך":

רבי אומר גדולה היא מלאכה שכל מי שאינו עוסק במלאכה בני אדם משיחין בו. מנין איש פלוני אוכל. מנין הוא שותה. משל למה"ד לאשה שאין לה בעל והיא מתקשטת (עצמה) ויוצאה לשוק ובני אדם משיחין בה. כך כל מי שאינו עוסק במלאכה בני אדם משיחין בו. ועוד היה רבי אומר גדולה היא מלאכה שכל מי שהוא עוסק במלאכה אין ידו חסרה פרוטה לעולם:

רבי יוסי אומר גדולה היא מלאכה שלא (שרת) [שרתה] שכינה על ישראל עד שעשו מלאכה שנאמר (שם כה, ח) "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". ועוד אמר רבי יוסי גדולה היא מלאכה שכל מי שאינו עוסק במלאכה הרי זה מתחייב בנפשו כאי זה צד היה בטל ביום הראשון וביום השני ואין לו מה יאכל [והיו בידו] מעות הקדש ואכל הרי זה מתחייב בנפשו. מי גרם לו להתחייב בנפשו על שלא היה עוסק במלאכה:

רבי מאיר אומר גדולה היא מלאכה שכל מי שאינו עושה מלאכה בחול סופו לעשותה בשבת.
כאי זה צד היה בטל ביום ראשון וביום שני (ואין) [אין] לו מה יאכל הלך וגנב תפשוהו ומסרוהו למלכות והטילוהו לעשות מלאכה בשבת. מי גרם לו לעשות מלאכה בשבת על שלא עשה [מלאכה] בחול. רבי יהודה אומר גדולה מלאכה שאין אדם מת אלא מתוך הבטלה. באי זה צד עלה לראש הגג ונפל ומת הא לא מת זה אלא מתוך הבטלה. [אמרו לו הרי הוא עומד על האומן ונכפה ומת הא לא מת זה אלא מתוך הבטלה]. אמר להם לא שנו חכמים ז"ל אלא שאם חלה שנים או שלשה ימים הא לא מת זה אלא מתוך הבטלה: ר' אליעזר אומר גדולה היא מלאכה שכל הגוזל את חבירו שוה פרוטה צריך (לו) לילך אחריו אפילו למדי. פועל שהיה עושה עם בעל הבית (בכתובות) [בכותבות] אפילו אחת מהם יפה דינר אוכל ואינו בוש.

ועוד היה רבי אליעזר אומר גדולה היא מלאכה שכל הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש מעל. הפועלים עשו הקדש ונוטלין שכרן מן ההקדש:

רבי אלעזר בן עזריה אומר גדולה היא מלאכה שכל אומן ואומן יוצא ומשתבח באומנותו. [כאיזה צד הטרסס יוצא והכרכר על אזנו ומשתבח באומנותו. הצבע יוצא והאירא על אזנו ומשתבח באומנותו. הלבלר יוצא והקולמוס באזנו] ומשתבח באומנותו. הקב"ה קורא אותה מלאכתו שנאמר (בראשית ב, ב): "מלאכתו אשר עשה" בני אדם על אחת כמה וכמה: רבי אומר גדולה היא מלאכה שאפילו לאדם שתי רבוא אינו יוצא לשוק עד שיתעטף. כאי זה צד יוצא בלנטית קשורה על יריכו וחביתו על כתיפו ומשתבח באומנותו. הקב"ה קורא אותה מלאכתו שנאמר מלאכתו אשר עשה (שם) (שאר) בני אדם על אחת כמה וכמה. ועוד היה רבי אומר גדולה היא מלאכה שאפילו לאדם חצר או גינה (חרנים) [חרבים] ילך ויעסוק בהם כדי שיהא עסוק במלאכה. אמר לו מעשה ברבי יאשיהו שהיה מפנה את כליו מערב שבת עם חשיכה מבית זה לבית זה מזויות זה לזויות זה. אמרו לו רבי למה אתה עושה כך. אמר להם כדי שתעבור עלינו שבת שנאמר (שמות לא, יז): "שבת וינפש", שבת מן המלאכה וינפש מן המחשבה: