"המאור ושמש" כותב שכתבי האר"י אינם סתרי תורה ומצווה ללומדם !!!

מאור ושמש

הנה כתיב "סוד ה' ליראיו" (תהלים כה, י"ד), יש לומר כך, דהנה יש להבין מה זה סודות התורה, שקוראין כל ישראל סודות התורה, שאין לומר שהכוונה על חכמת הקבלה וכתבי האר"י ז"ל וזוהר הקדוש, דהנה לשון סוד הוא דבר שאי אפשר לגלות לאחרים כלל, והלא כל הקבלה וכתבי האר"י והזוהר יכולין לגלות לאחרים ולפרשם ביתר שאת, ואם כן כיון שנתגלה אין זה סוד, אבל מה הוא סוד שאי אפשר לגלות, לשום אדם, הוא סוד ה', רצה לומר, עצם אלוקותו שהוא היה הוה ויהיה, והוא עקרא ושרשא דכולי עלמין (=עיקר ושורש של כל העולמות), זה אי אפשר לגלות לשום בריה רק כל אדם משער לעצמו השגת אלוקות, לפי שכלו ולפום שיעורין דלביה (=ולפי דרגת לבבו), וכל מה שהאדם מזכך עצמו יגיעת הרבה להשיג, כך ישיג בשכלו הזך יותר ויותר, ומה שמשיג שכלו באלוקותו יתברך זה אי אפשר לגלות לשום אדם מעמקי לבו מה שהוא בלבו ושכלו, הגם שיכול לדבר לאחרים ולהכניס בלבם מציאות אלוקות ויראתו יתברך שמו, אבל כל מצפוני לבו אי אפשר לגלות להם, כידוע לכל מי שנכנס לעבודה באמת, על כן זה נקרא סוד כי הוא סוד באמת, שאי אפשר לגלות לשום אדם מה שהוא אצלו בנקודת הלב והמחשבה, רק כל אדם מבין לפי יגיעתו והזדככות חומרו, ומה שאדם משיג יותר השגת אלקות בכלל ובפרט, דהיינו שבא למדרגות גדולות בהשגות אלהות על ידי הזדככות יותר, לזה האדם קשה יותר לפרש ולגלות מצפוני לבו לאחרים כי יש לו יותר בלבו ובמחשבתו אשר אי אפשר לגלות ולפרש מצפוני לבו, וזהו סוד ה' ליראיו, רצה לומר שנשאר תמיד אצלם בסוד, שאי אפשר לפרש, שמה שאדם יותר ירא שמים הוא יותר אצלו אלוקותו יתברך בסוד יותר, אשר אי אפשר לגלות מצפוני לבו, ואי אפשר להבין ממנו פחותי הערך גודל ההשגות שהשיג מאלוהותו יתברך, ומי שהוא עדיין אינו גדול כל כך בהשגה במציאת אלקותו יתברך, יכול יותר לפרש לאחרים מה שבלבו, כי אין לו עמקות לבבו כל כך... ויכולין פשוטי העם לקבל ממנו מה שהשיג הרבה.

ועל כן, אם אדם שהוא גדול ביראת ה', בהשגות גדולות ממציאת אלוהותו יתברך שמו, רוצה לגלות מצפוני לבו שיבינו אחרים ממנו, צריך למתורגמן דהיינו לאדם קטן ממנו, שיכול להבין דבריו, והוא ישמיעם לאחרים כדי שיבינו, מחמת שישמעו מקטן הערך יהיה יכולין לקבל ולהבין, ומזה תבין סדר הלימוד כל תורתינו הקדושה".

(ר' קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין, מאור ושמש, פרשת וארא)