פרשת תפרח: ישיבת "תושיה" בראשות ר"א פילץ – יצחק אריאל

לאחר שבאשכול הקודם [בפורום בחדרי הישיבות והרבנות] פגעה יד הצנזורה, מוגש בזאת סיכום ותמצית פרשת תפרח.

הפרשה התפוצצה כשתלמידי ישיבת תפרח הכו את האברך ר' יצחק אריאל נמרצות. בעקבות כך שהגיש מועמדות בבחירות לועד הישוב, ובעקבות מכתב ששלח לרבני הישיבה ובו הוא מודיע על רצונו להתמודד ומסביר את טענותיו כנגד התנהלות אנשי הישיבה בועד, ומבקש לתקן את העוולות הקיימות במקום.

אנשי הרב פילץ ראו בכך פגיעה חמורה בכבוד רבם והחלה הסתה חמורה כנגד יצחק אריאל שכללה הפצת כרוזים ופשקווילים בגנותו. והתדרדרה מהר מאוד לאלימות אכזרית. ולמרות שאריאל נכנע ולבסוף הסיר את המועמדות לאחר שהתייעץ עם מורו ורבו הגר"י שרייבר שליט"א ראש ישיבת "מהרי"ל". למרות זאת המאבק באריאל נמשך במגמה לסלקו מהמושב.

והרי תמצית האלימות שנקטו אנשי הרב פילץ נגד אריאל.

1. תלמידי הישיבה הכו נמרצות את אריאל.
2. ריססו גרפיטי בנוסח "מוות לאריאל" על ביתו, רכבו, ובכל האזור.
3. ניתצו את רכבו, וניסו להציתו,
4. ניתצו את חנות הפיצה שבבעלות אריאל.
5. פרצו לבית אריאל, הפחידו את אשתו וילדיו וזרעו הרס רב.
6. בלילה פרצו רעולי פנים (לאחר שהותקנו מצלמות אבטחה) לביתו.

והרי תמצית המאבקים שניהלו אנשי הרב פילץ כנגד אריאל.

1. הפעלת לחץ על "בד"ץ שארית" שיסיר את ההכשר מחנות הפיצה שבבעלות אריאל.
2. הפעלת לחץ על הנהלת בית הספר בתפרח שיפטר את המורה אריאל מתפקידה.
3. הפעלת לחץ על הת"ת באופקים שיסלקו את הילדים של אריאל.
4. הפעלת לחץ על הורים שלא ישלחו ילדיהם לכיתת המורה אריאל.

סיכום הוראות הרבנים שהתערבו בפרשה.

1. הוראת הגר"ש אוירבך שליט"א בשיחה לאחד מרבני הישיבה להפסיק את המאבק והאלימות, לאחר שמשלחת באה לפניו וגוללה את פרטי הפרשה, ולאחר שאנשי הרב פילץ פירסמו בשקר דברים בשם הגר"ש כאילו דיבר בגנות אריאל.
2. הוראת הגר"נ קרליץ שליט"א שאסור להזיק את אריאל לא בגופו ולא בממונו, כפי שפירסם תלמידו ר' בערל ספטמוס בישיבה, למרות שהוא נמנה על אנשי הרב פילץ.
3. שליחים ששלח הגרי"ש אלישיב שליט"א [הרב שרמן] לר"א פילץ עם הצעות דיינים לבוררות מוסכמים ע"י הצדדים, לאחר שהשליחים לא נענו, הוצא צו מניעה ב"בד"ץ חניכי הישיבות" כנגד הועד.
4. הוראת הגר"ח קנייבסקי שליט"א שיפרסמו בשמו אסור לפגוע באשתו ובילדיו, לאחר שמשלחת שעלתה לביתו גוללה את הפרשה לפניו וסיפרו על כוונת אנשי הרב פילץ לסלק את המורה אריאל מביה"ס, ולסלק את ילדיו מהת"ת באופקים.

האירוע של ביזוי כבוד התורה.

1. בריונים עלו לחדרו של הגר"א פילץ שליט"א ודרשו להפסיק את האלימות נגד אריאל, תוך השמעת איומים נגד רבני הישיבה.
2. ר' יצחק אריאל פירסם מיד מחאה וזעזוע שהבריונים לא באו על דעתו כלל וכלל.
3. ר' יצחק אריאל שלח מכתב לרבני הישיבה ובו בקשת מחילה ובקשת פיוס בעקבות החילול ה' שנוצר מכל הפרשה.
4. הגר"י פרידמן מראשי ישיבת תפרח הכריז בפני האברכים כי אריאל נקי מפרשת הבריונים, וחשף כי הבריונים איימו על הרב פילץ ואמרו לו, אתה כבר זקן אבל הוא (הגר"י פרידמן) עוד צעיר ואנחנו עוד נטפל בו. ומכאן ההוכחה שאריאל לא קשור לזה, מאחר ולא היו לו כל טענות נגדו, והגר"י ואריאל היו בקשרי ידידות.
   
   המצב כרגע. רבני תפרח הורו גם הם ע"פ הוראות גדולי ישראל להפסיק את המאבק באריאל. למרות זאת יש גורמים המסרבים לקבל את דין התורה, וממשיכים במאבק הכולל "שיכנוע" הורים ע"י איומים והפחדות שלא ישלחו את ילדותיהן לכיתת המורה אריאל.

מאבק דרמתי מתנהל לו בישוב הדרומי "תפרח". מן הצד האחד אנשי ישיבת "תושיה" בראשות הגר"א פילץ שליט"א, המנהלים רדיפה אלימה וטענות קשות בסגנון "אפיקורס" "מחוצף". ומן הצד השני אברך נרדף המנהל מגננת הירשדות בתוך קלחת איומים עליו ועל משפחתו

הרדיפה למעשה התחילה בהצגת מועמדות בבחירות לוועד הישוב, שהוסרה די מהר מחמת הלחץ. לכאו' מעשה פעוט ומקומי שב"ה כבר נגמר, אז למה האש רק מתלקחת? מה באמת מתרחש במקום המסתורי הזה , המרוחק מעיני אנוש?

כשמרן הגרא"מ שך זצוק"ל הוביל מערכת בחירות בעיר התורה בני ברק לטובת המגזר הליטאי המקופח באותה העת, קמה זעקה גדולה מדוע לעשות מחלוקת, "וכי בשביל כסף כדאי לעשות ריב ומדון"? זעקו הללו שהחזיקו בכסף... ולאחר שאחד הרבנים שליט"א הצטרף במכתב ארוך וידוע, וטען טענות כנגד המחלוקת, השיב הגרא"מ שך ויצק השקפת תורה לדורות בעצרת המונים בכיכר דסלר ואמר "מישהו שאומרים עליו שהוא ת"ח טען שאנחנו עושים מחלוקת ואני שואל אותו אם יכנס אליך גנב הביתה ותרדוף אחריו בצעקות גנב גנב, אם יסתובב הגנב לאחוריו ויענה לך "למה אתה עושה מחלוקת" וכי תקבל את דבריו?! "

גם בפרשה העגומה הזאת ,שהצליחה להאדיר את שמו של מושב קטן בנגב והייתה לשיחת היום, בסה"כ הוגשה מועמדות לגיטימית לחברות בוועד המושב.

האירוע הקטן והפנימי לא היה אמור להתפרסם כלל, לולי, וכנראה שבצדק היו מי שכבר שמעו בעצם הגשת המועמדות את הצעקות גנב גנב... וכבר הסבו את ראשם האנשים חדי הראיה, שלפתע ראו או הרגישו בעצם הגשת המועמדות את הצעקות גנב גנב...

וכבר הסבו את ראשם והקימו קול זעקה מרה - "חצוף"   "שם רשעים ירקב" וכהנה וכהנה בתוספת איומים נכבדים.... ברור הדבר כי עצם ההתנגדות האגרסיבית להעלאת דיון כל שהוא מדברת בעד עצמה ומלמדת על צדקת הטענות הכה פשוטות לכל, נגד העוולות הזועקות עד לב השמיים , כי רק חוסר אונים מול האמת המאשימה מעוררת ההתגוננות הדמגוגית והזולה נוסח ההתקפה 'חצוף' 'חצוף'.... 

ופה התמיהה עולה ומתגברת וכי בכך סותמים את הפסוק "כקטון כגדול תשמעון" ?!! באיזה ביהמ"ד לימדונו לנהוג כך ??

לכל המתבונן על האירועים בדעה צלולה ברור כי בתפרח הבחירות לוועד המקומי הם בחירות הדומים באופיים לניהול "וועד בית" של מאה דיירים משותפים אלא שאינם גרים יחד לגובה בבניין של שמונה קומות רק שטוחים לאורך ופרוסים על שטח קרקע נרחב (ודוגמה בשביל לסבר את האוזן, הסכסוכים הפנימיים, הם ניתנים לשיפוט המפקח על נכסים משותפים ככל מחלוקת בין דיירי בניין), ואם בבחירות לניהול מונציפאלי עירוני נחשב הדבר לדעת הגרא"מ שך לממונות או לפחות לדבר הגורם לממון כממון, בוודאי שכל נושא הוועד המקומי בתפרח הוא ממון גמור !

אילו היה דייר עירוני בבניין מציג מועמדות ל"וועד הבית" בטענה על ארנונה / נקיון חצר / תשלום למעליות / תשלומי חשמל של חדר מדרגות / זיפות הגגות ועוד ועוד , היעלה על הדעת שאם רב השכונה הוא דייר באותו הבניין שיסתמו את פיו בטענה 'חצוף' ??!!. יתרה מזאת, היעלה על הדעת שמי מתלמידי הישיבה [או מעסקניה המקבל שכר כמנהל בישיבה], שהוא אורח בתוך ישיבה שהיא אורחת לעניני ממון בתוך המושב יצעק ויאיים על כל דרישת בירור ממוני השייך לוועד הבית הפנימי הנקרא וועד המושב ?? היתכן כדבר הזה?? 

וכעת לגופם של דברים. בכדי להבין את תמצית הויכוח המתנהל בין המושב לבין הישיבה שנים רבות. נפתח תחילה באירועים האחרונים ואח"כ ונחזור להתחלה. מידי כל שבת תושבי תפרח זוכים לקבלת קבוצות של אורחים המתאכסנים במתחם  "סומך" בישוב שבאים לא אחת עמוסי תוכניות עד לשעות הקטנות של הלילה כולל סיורי שטח שירה ופרצי צחוק לא רק של בחורים... והשכנים יעידו על הסבל שלפעמים נגרם מקבוצות שונות, רק לפני כמה שבתות התארחה קבוצת בנות.. [ומכיוון שהבעלים עצמו אינו גר במקום אין מי שיכוף את הסדר והשקט].  

ליודעי חן נלחש, כי בעבר לפני מספר שנים התדפקו על דלתו של הבעלים בבקשה לשכור את המתחם בקביעות. והכל היה נראה טוב פרט לבעיה אחת, הבעיה של האורח החדש הייתה שקראו להם צ'רנוביל. למי שלא יודע מדובר בחסידות קטנה וצנועה מבני ברק שרק חיפשו להעתיק את הישיבה קטנה שלהם למקום שקט אך לא חשבו שהפאות המסולסלות יהוו עילה לדחותם על הסף.. האורח החזק הטיל ווטו...

כמו כן גם משפחת בינעט מצאה את הפיתרון לאיכלוס מבנים שוממים כדי להרוויח כמה פרוטות לפרנסת ביתם ברוך הנפשות, לאחר שמשען לחמם התמוטט עם סגירת המעון, [אחרי שהותשה במאבקים על המעון שקיימה שנים רבות במושב, ע"י האורח, וזה כבר דורש פרק בפנ"ע] אמנם בתעשיית חדרי האירוח העבודה קשה שבעתיים וההכנסה לעומת ההשקעה וטורח הניקיון והנזקים הקבועים אינם עושים את העבודה למצב של לכתחילה, אך כאן לא צריך וועדת קבלה וכשאין מה לאכול ומחתנים ילדים וקיצבת "צדקות רחל" (ועדת הצדקה שבישוב תפרח) לא שופעת (בטח שלא למי שחובש שטריימל) אז מודים לה' על כל אפשרות של פרנסה בכבוד,    [חשוב לציין שמשפחת בינעט גרה במקום ורגישה לכל הערה מהתושבים]

וכאן היה אירוע באחת השבתות שאחת הנערות שהתארחה במתחם "סומך" שוחחה עם אחד מבני המושב (שאביו משמש בוועד המושב), ומשנודע הדבר התבקש מאליו להמעיט את נוכחות הבנות המתארחות במושב [לדרוש מהבחור להתנהג בגדרי הצניעות קשה כנראה...] אלא שמהר מאוד מסתבר כי הבעלים לא מרים כמובן את השפופרת, כלומר אינו מעוניין לקבל תכתיבים מאף אחד. ואז הופנה המאבק לכתובת אחרת, שיחת טלפון באופן אישי למשפחת ביענט בדרישה ותמיהה "איך עשיתם כאן בית הארחה בלי לבקש ממני רשות" .... והטלפון המשיך 'אני ילחם בכם' 'אני ייצא נגדכם'   'אני יכתוב מכתבים לכל מנהלי הסמינרים שלא יבאו הנה' ועוד ועוד.

המוזר בכל העניין הוא, שכאשר הוצע ללכת לדין תורה על קיום בית הארחה [שאחוז ניכר ממנו הוא בקבוצות של בנות] באה התשובה "אני יודע שבדין תורה לא יהיה לי הצדקה אבל אני ימשיך לריב איתכם כי זה נגד רצוני ונגד דעתי וגם אם תכופו אותי ע"י דין תורה אני אומר לכם שאתם תפסידו ולא תהיה ברכה במעשי ידיכם"  

זעקת עניים אתה תשמע!!! דמות האדם המסכן הזה המחפש גמ"ח נהיה לצחוק וקלס... העיניים שבעו בכי... מי שקרוב יודע... והרי אביו בנה את בנין הישיבה במו ידיו (עוד בתור מועדון) וכיהודי חסיד שאל את האדמו"ר (משומרי אמונים), איך אבנה מקום טמא? ויען האדמו"ר תתפלל ותבכה לבורא עולם שיעשה אתך חסד ותבנה במקום ישיבה קדושה... האם לחסד כזה התכוון האדמו"ר ? לחרפת הרעב מתחת סבלות סנדל הברזל?

(התמיהה גדולה שבעתיים על כי משפחת ...   הידועה לכל.... שבמקום למחות בה עוד קיבלה משרה מטעם היישוב במועצה. דיינו בזה לשאול האם אין כאן סרך של צביעות ח"ו ? אז מה בדיוק המדיניות במושב לגבי הדברים הללו? ואיפה ראינו שמרחיקים את הנפגע מהמושב לטובת הפוגע? , ואפשר להמשיך ולמנות עוד כמה משפחות שאינם נקיים בלשון המעטה, כאשר הפוגרום בבית הרב שליט"א (המקרה התפרסם ללא פרטים המפלילים) לפני סוכות היה תוצאה ישירה של אותם מעשים פלילים ובכ"ז ממשיכים לגור בישוב ללא מחאה ואך מתוך פחד עשו רק על אחד מהם חרם בסתר וגם זה רק בעקבות בעיות של "ממונות".]

נחזור כעת לתחילת האירועים, לפני 15 שנה נפתחה מלחמת קודש נגד ישיבת "מנדל" ומרן הרב שך זצ"ל בשיא תפקודו נדרש לטענה המוזרה האומרת "שמושב אחד ישיבה אחת" כאשר נימוק המחץ הוא   "כי כך היה בכל העיירות בחו"ל רק ישיבה אחת בכל יישוב" וגם לאחר שהרב שך הורה מפורשות להפסיק את המאבק במנדל, אך כאז כן עתה, עדיין המלחמה לא הסתיימה ואורח נלחם באורח!!! [לאחר עשר שנים המאבק דעך, אולי בגלל שבן המשפחה קיבל שם שטעלע...]

כצד יתכן שהאורח דוחה אורח כמותו ושוכח את זכות קיומו, ודורש לא תקום ישיבה נוספת במושב, ואחר כך נעשה האורח לבעל הבית בוועד המושב והרחבת היישוב האמורה להקל על נישואי בני המקום נתקעת לאחר שנות מאמץ ותכנונים, עד שלבסוף דופק האורח אצל בעה"ב ושואל איך העזת להתפרנס בלי לשאול רשות??? וכדי בזיון וקצף.   ואנו שואלים עד היכן?

ובתוך כל זאת באים ומחלקים משרות למקורבים... (לאשת היו"ר,לאחיינית של רה"י), וכל זה נעשה ללא מכרז וללא חוק. כמו דברים רבים שבשלב זה אמנע מלפרטם.   בקיצור, כולנו משועבדים אל אורח אחד ויחיד שאומר בפה מלא "מה יש בתפרח בלי הישיבה" וכל הדרום שלי הוא. ואנחנו עומדים שואלים וכי כך דרכה של תורה?

בתווך, נשות היישוב צריכות לרדת אל המקווה מקצה הגבעה מהלך עשרים דקות בגשם ובקור [גם ספסלים נעקרו בפקודה ואפילו אי אפשר לנוח לפחות בדרך,] כי התקציב לבניית המקווה הנוסף בפאתי הגבעה שהיה אמור להתקבל ממפעל הפיס, "לא אושר", [וזאת מפני שלא עלה בידו לשבור את המקווה הקיים הסמוך לאזור הישיבה נגד רצון התושבים וגם שם הוצע לקבל את דעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א וכמובן ללא הועיל (ורק פעולות נחרצות מנעו את ההליך בכוח). גם הוספת חדרים במקווה נמנעת מאותה סיבה.   הוסיפו כמאתיים וחמישים אלף ₪ לתקציב הרשויות רק בכדי לעשות כיכר קטן לכיכר גדול ממדים, אבל המקווה ובית הכנסת המרכזי יישארו מוזנחים בעליבותם, ועלבונם זועק עד לב השמיים!.

שלא יהיה טעות חלילה אין לאף אחד מאבק ולא צל צילו של מאבק נגד הישיבה המפוארת וכל מי שמנסה להסיט את הדיון לפסים אלו, הרי הוא זורה חול בעיני הציבור.

בטענות האמורות לעיל השייכים לדיני ממון גרידא יש כאן דרישה לעלות ולשאול את כל מכלול השאלות ללשכת הגזית של דורנו לביתם של מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א. וברור מאליו שלא בכל נושא יש זכות לכל אחד להתערב וגם אין מי שחושב חלילה להחליף את הנהגת רבני המקום או לערער עליה. ומ"מ זכות כל יהודי להניח את שאר השאלות הציבוריות לפתחם של גדולי הדור, ואי אפשר למנוע מתפרח את הזכות להשתייך לכרם בית ישראל הנושא את עיניו לגדולי האומה .