התקפה על הרב אקסלרוד מחיפה באתר חב"ד

זה קרה בשבוע שעבר. אדם המתהדר בתואר רב עמד לפני קהל מוסת ומשולהב ופתח בהתקפה שפלה ומכוערת נגד חב"ד. הוא תקף את "שיחת השבוע" ואחר כך עבר להתקיף את ועד רבני חב"ד ואת עסקני חב"ד, כשהוא מגבב שקרים ודברי שטות ויורד לדיוטא התחתונה ביותר. הקהל הגיב בקריאות עידוד, כמיטב מסורת כינוסי ההסתה.

אם אתם מנסים לנחש שזה קרה בבני ברק, וה"רב" המסית היה איזה מתנגד מבית מדרשו של איש המחלוקת הידוע, ניחשתם 50 אחוז בלבד. לא, זה לא קרה בבני ברק אלא בבת ים דוקא, אבל המסית אכן הוא בוגר פונוביז', תלמיד מובהק של אותו בעל המחלוקת, שבשנים האחרונות תפס פוזה של משיחיסט קיצוני. קוראים לו גדליה אקסלרוד.

ברח מ"תומכי תמימים" לפונוביז'

חסידי חב"ד, שמכירים את האיש מימים ימינה, לא יודעים אם לצחוק או לבכות כשהם שומעים את ההתלהמות הנוכחית שלו. ממתי הפך המתנגד הקר והמרובע הזה ל'משיחיסט קיצוני', המשחרר הצהרות משולהבות, כאילו היה שפיץ שבשפיץ ? כיצד נוצר המהפך הבלתי אפשרי הזה ?

להבנת התופעה יש להקדים קצת מתולדות חייו: גדליה אקסלרוד מרד בצעירותו באביו, הרב משה אקסלרוד ע"ה, שהיה רבה האחרון של ז'לובין והיה רב ביכנ"ס חב"ד ברמת גן. האב שלח את בנו בשנת תשי"ט ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' בלוד, בתקווה שיגדל להיות חסיד ומקושר לרבי. הבן, גדליה, שהה בישיבה כמה שבועות והחליט שישיבת ליובאוויטש לא מתאימה לו. הבחורים שניסו אז לקרבו מספרים, שענייני חסידות פשוט לא נדבקו אליו.

גדליה החליט שהישיבה המתאימה לו היא פונוביז' בבני ברק. הוא עבר לשם ולא חזר עוד לתומכי תמימים. הפעם הבאה שראו אותו בין כותלי תומכי תמימים היתה בשנת תשכ"ו. אביו כבר לא היה בין החיים, וגדליה ניסה להכנס לנעליו של אביו בתור רב בית הכנסת חב"ד ברמת גן. מתפללי בית הכנסת לחצו עליו בהתוועדויות החסידיות לנסוע לפחות פעם אחת אל הרבי. הוא נסע לפורים תשכ"ו, ולאחר שובו הגיע לישיבת תומכי תמימים, להתוועדות עם המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

אחד המשתתפים באותה התוועדות מספר שהיתה זו חוויה מביכה למדי לשמוע את רשמיו של גדליה מהרבי: "הוא סיפר שהתפעל מאוד לראות כי הרבי דומה במראה פניו לרבי הריי"צ...

לאחר זמן עבר גדליה לחיפה. את ילדיו שלח, כמובן, ללמוד במוסדות לא חב"דיים. כמה מילדיו שלח למוסדות סערט-ויז'ניץ בחיפה. אחרים שלח למוסדות גור. חדר חב"ד לא היה מספיק טוב בשבילו.

כשבגרו בניו, שלח אותם לישיבות ליטאיות, אלא שהבנים עשו לו בדיוק את מה שהוא עשה לאביו – הם מרדו בו והלכו ללמוד בתומכי תמימים. הוא עשה הכל כדי למנוע זאת מהם. לאחד הבנים הבטיח שייתן לו כרטיס לרבי לתשרי, בתנאי – לא תאמינו! – ש...יבטיח לו כי ימשיך ללמוד בישיבה הליטאית. אולם הבנים גברו עליו והלכו ללמוד בתומכי תמימים על אפו ועל חמתו.

"ברכת החמה" במחיצת בעל המחלוקת

במשך כל השנים הללו היה גדליה מחובר בטבורו לעולם הליטאי, שלחם ברבי. את ברכת החמה, בשנת תשמ"א, עשה על המרפסת בישיבת פונוביז', במחיצת בעל המחלוקת הנודע – וזאת פחות משנה לאחר שזה פער את פיו בצורה הגסה ביותר על ה' ועל משיחו, בקשר לתהלוכות ל"ג בעומר.

עד לפני 15 שנים היתה מתפרסמת מדי שנה בעיתון "המודיע" מודעה, לקראת השבת שלפני ט"ו חשוון, ובה הוזמן הציבור לסעודה שלישית מיוחדת לזכרו של ה"חזון איש", בבית הכנסת "חניכי הישיבות" בחיפה (בית כנסת ליטאי מובהק), כשהנואם הראשי הוא – ניחשתם נכון – מיודענו גדליה אקסלרוד.

בחצרות קודשו של הרבי כמעט לא ראו אותו. בניו אמנם לחצו על אביהם שיסע לרבי, והוא נעתר להם לעיתים רחוקות, אך גם בהיותו שם היה ניכר עליו כי אין הוא מתחבר יותר מדי לאווירה בד' אמותיו של הרבי. איש לא התפלא על כך, שכן כל מכיריו ידעו שחסידות והתקשרות אינן בדיוק הסגנון שלו.

ופתאום, אחרי ג' תמוז תפנית של 180 מעלות. בחייו של הרבי לא ראינו את גדליה בין גדולי המקושרים, אבל אחרי ההסתלקות הוא פתאום "גילה את האור", ונעשה משיחיסט קיצוני... אשרי המאמין.


שילוב מסוכן: מה הסיבות לשינוי הקיצוני הזה?

התשובה קשורה לקווים מסויימים באישיותו. אין מנוס אלא לומר זאת בפירוש: בינה יתרה לא היתה מעולם הצד החזק שלו. אחד מוותיקי עסקני חב"ד נוהג לומר עליו, שהבעיה הגדולה שלו היא שהוא "פרומאק" ומחמיר גדול. היות שהוא יודע שלפני ירידת נשמתו לעולם, כשהמלאך שאל "חכם או טיפש", הוכרז שלא יהיה חכם, הרי הוא מחמיר ומהדר בזה...

אנשים לא חכמים יש הרבה, אבל כשהטיפשות חוברת למרכיבים מסויימים של טירוף, כאן נוצר שילוב מסוכן. אחד מראשי עולם הדיינות בארץ קורא לו במילה אחת – . עמיתיו (לשעבר) בבית הדין הרבני בחיפה נדים בראשם כשהם מדברים עליו. זו הסיבה שבגללה הורד בבית הדין בחיפה מדיינות כללית לגיטין , ולפני כשנה הועבר ממשרת הדיינות, אף שעטפו זאת בעטיפות אחרות, כדי לשמור על כבודו.

את הטירוף הזה ראו תושבי כפר חב"ד לפני שנה, כאשר הגיע לבית אגו"ח 770, לאחר שהבניין נגאל מידי אנשים בלתי מורשים והושב לידי אגו"ח. קודם כל יש לומר מילה על עצם הגעתו למקום: הוא יודע שיש רב ומרא דאתרא בכפר חב"ד, שהמהלכים בבית אגו"ח תואמו עמו. המינימום הוא להרים טלפון ולברר מה קורה. שנית, האיש היה דיין, הוא אמור לדעת משהו על "וחקרת ודרשת". שום דבר! הוא מגיע ומתייצב לצד הגזלנים, שניסו להפוך את בית אגו"ח לאחוזה פרטית.

המחזות שנראו באותו ערב היו הזויים לחלוטין. הוא התחיל "להתוועד" בבניין 770, ולפזר "פנינים" לכל עבר. בשלב מסויים "נזכר" שיש רב בכפר חב"ד והחליט ללכת אליו. הוא דפק על הדלת בפראות, וכשהרבנית פתחה ואמרה לו שהרב אינו חש בטוב ושוכב בחדר השינה בקומה העליונה, הוא פשוט התפרץ לבית, עלה למעלה, כשהוא צועק צעקות פרועות, בעוד הרבנית אינה יודעת את נפשה מרוב תדהמה. רק לאחר זמן ממושך של השתוללות בבית ניאות לצאת החוצה וחזר לבניין אגו"ח.

שם נמשך המחזה ההזוי. הוא גידף את הרב מרא דאתרא ועל משפחתו, שפך אש וגפרית על התמימים שנאספו במקום, עד שיו"ר הוועד, ר' בנימין ליפשיץ, הגיע וביקשו לעזוב את המקום.

המשחק הכפול: מה באמת מניע אותו?

בעבר חלם להיות "גדול" בעולם התורני. זו הסיבה ששמר על ריחוק מסויים מחב"ד, כדי שלא ייחשב בעולם הליטאי כחסיד חב"ד לכל דבר. לצערו, עולם התורה סירב לראות את "גדולתו". בשנים המאוחרות יותר ניסה להתברג לצמרת רבני חב"ד, כמובן ללא הצלחה.

אחרי ג' תמוז מצא פתאום הזדמנות לקבל במה אצל הפלג המשיחיסטי, ושם הוא אכן קיבל אותה ברוחב לב. פתאום התחילו להזמין אותו לבוא לארה"ב ל"כינוסים" ול"קונגרסים" למיניהם. בארץ קיבל במה בהתכנסויות של הקבוצה הזאת. וכדי שלא יקום מישהו וירים גבה, הרי הוא עושה מאמץ להיות קיצוני יותר מהקיצונים ומתלהם יותר מכל המתלהמים.

כך ראינו אותו מצולם לעיני כל כלי התקשורת כשהוא מתעטף בשק ותוקע בשופר. אחר כך הוא התראיין לטלוויזיה והכריז ש"זה שראו ששמו אותו (את הרבי) בקבר, זה לא מונע ממנו לצאת מהקבר ולהסתובב בכל מקום". ועוד "פנינים" כהנה וכהנה.

ועדיין הוא משחק משחק כפול. בשעה שבתוך חב"ד הוא דואג להצטייר כמשיחיסט קיצוני שתובע מעל כל במה להכריז בכל מקום ש"הרבי שליט"א הוא המלך המשיח", הרי כשהוא מוציא לאחרונה ספר שו"ת ("מגדל צופים" ח"ב), הנה זה פלא – לא מוזכר שם לא משיח ולא שמץ של משיחיות, ובקושי יש בסוף ההקדמה אזכור מובלע של הרבי, כמובן בלי כל התארים שעליהם הוא "נלחם" כל כך. צביעות במיטבה.

מי שמבזה – יהיה מבוזה

יצאנו מגדרנו והחלטנו להסיר את מסווה הציניות והשקר מעל פניו, בעקבות ההתקפה הפרועה שפתח בה נגד בית דין רבני חב"ד. לא ניתן לרמוס את כבודו של בית הדין, שאותו מינה הרבי כ"תוקף וענין והנהגת אנ"ש שי' באה"ק". מי שמנסה לפגוע בבית הדין – פוגע ברבי. מי שנלחם בבית הדין – נלחם נגד חב"ד. ומי שנלחם ברבי ובחב"ד – יקבל מאיתנו את התגובה הנאותה, ובלי כפפות.

החוצפה שלא היתה כדוגמתה, לדבר ברבים, באוזני אנשים נשים וילדים, ובאוזני בעלי תשובה ומקורבים, נגד הבית דין, ולהעליל על הרבנים שהם מקבלים משכורות ממישהו (שקר וכזב), ולכן הם נכנעים לו – מחייבת להתייצב כחומה בצורה מאחורי הבית דין, ולהשיב לחצוף כאיוולתו. אנו יודעים שהדברים שנכתבו לעיל קשים, אבל שיהיה ברור – מי שמבזה את הבית דין של הרבי, יהיה מבוזה. מי שתוקף את ועד רבני חב"ד – יותקף שבעתיים.

אי אפשר גם לשתוק על ביזוי הציון הקדוש של הרבי. הלב מתפלץ כששומעים באיזה סגנון הוא מתאר את הכתבה שהופיעה בעמוד האחורי של "שיחת השבוע", על הציון הקדוש: "בעמוד האחורי אני מוצא שם כל מיני, אה, ניירות". ממש כך, באלה המילים! כך הוא מדבר על פ"נים שיהודים כותבים בדם ליבם ושולחים לציון הקדוש!

אנו קוראים לכל חסידי חב"ד ולכל מנהלי מוסדות חב"ד להחרים את גדליה אקסלרוד, לא להזמינו לשום אירוע ולא להזכירו בשום במה חב"דית, עד שיעשה תשובה שלמה ויבקש מחילה ברבים מבי"ד רבני חב"ד, כפי שמפורט בשולחן ערוך.

כתבה ראשונה בסדרה. המשך יבוא.

הרב אקסלרוד שי' אם האנטים המתנגדים
תוקפים אותו זה שבח גדול בשבילו
יחי מלך משיח