קבלו את אלקנה ויסנשטרן מקרית אתא

בכתבה בעיתון הארץ אומר ויסנשטרן שהוא יצא לעבודה. מוקדם בבית כמשגיח ואחר כך כנהג אמבולנס, אבל הוא מקנא ומעריך את מי שנשאר בכולל. "אני אישית לא בנוי לזה".

הנה הכתבה במלואה.
חרדים לעבודה
כתבה ראשונה בסדרה

עכשיו גם הרבנים החרדים מתלבטים: אפשר לשלב תורה עם עבודה?

מאת יאיר אטינגר

מצוקה דוחפת לעבודה: האדמו"ר מבעלזא הפתיע - אברכים שאין תלמודם עולה יפה צריכים לעבוד



"ישראל איננה מדינה של פרזיטים", הזדעק בשבוע שעבר מועמד "העבודה" לראשות הממשלה, ח"כ עמיר פרץ, בפני מועדון של אנשי עסקים, "אם רק חצי מהם ייצאו לעבוד כבר עשינו הרבה, גם בשביל המשק וגם בשביל האוכלוסייה החרדית".

פרץ מאמין שהוא "מסוגל להגיע להסכמות עם החשובים שברבני ישראל על כך שעבודה יצרנית שמספקת לבעליה פרנסה וכבוד היא לא ביטול תורה. דרך התורה אינה סותרת את היציאה לעבודה".

הם לא מחכים לעמיר פרץ. לא חשובי הרבנים, לא הציבור החרדי. הדיון בשאלת יציאתם של גברים לעבודה (נשים חרדיות עבדו תמיד) עולה בזמן האחרון לראש סדר היום בחברה החרדית.

העוני שהעמיק עם קיצוץ הקיצבאות, מבלי שהילודה פסקה, "חוק טל" שמאפשר גמישות רבה יותר ביציאה לעבודה, שינויים חברתיים בקהילות החרדיות - כל אלה יוצרים מציאות חדשה שבה עוד גברים חרדים יוצאים לחפש פרנסה, גם בתחומים שהיו סגורים בפניהם. אמנם בשוליים, אבל מכללות ומרכזים


האדמו"ר מבעלזא במרכז החסידות בירושלים, בחנוכה שעבר. הרבנים הליטאים מודעים לנעשה, אבל במדיניותם בשנים האחרונות הולכים צעד קדימה שניים אחורה.


חרדיים להכשרה מקצועית, שהוקמו בראשונה בשנות ה-90, משגשגים מאי פעם בעבר. חשובה לא פחות היא התחדשות של ויכוח אידיאולוגי עתיק יומין בשאלת הפרנסה והמינון הראוי בין לימוד התורה לעבודה.

את "הנאום המדיני" השנתי שלו מוסר לחסידיו האדמו"ר מבעלזא, רבי יששכר דב רוקח, בכל מוצאי שמחת תורה. הנאום האחרון שנשא, בפני אלפים במרכז העולמי של בעלזא בירושלים, ממשיך להכות גלים גם לאחר חודשיים ומפרנס את שיחת היום בציבור החרדי - חסידים כליטאים. הדיו היכו גם בקהילות חרדיות בחו"ל. המעמד - המכונה "די שטיידיגע תוירה" (התורה שבעמידה: הרעבע עומד מול חסידיו ונושא נאום פתוח בעניינים שעל סדר היום) - הוקדש בחלקו ליציאה לעבודה.

"אברכים הלומדים בכוללים שנים רבות ויש להם הכישורים לכך ומצבם הכלכלי מאפשר להם זאת, אשרי להם ואשרי חלקם", הקדים, "אבל אברכים שלאחר שנה בכולל רואים שאין תלמודם עולה יפה, אם בגלל הכישורים ואם בגלל מצב הפרנסה, עליהם ללמוד מקצוע ומלאכה המפרנסת את בעליה. איני מדבר על עשירות אלא על פרנסה, לבל ייפול לחובות ולהשתעבד לבעלי חוב".

"יש מקצוע שאפשר ללמוד בתקופה קצרה", הוסיף, "ויש מקצוע שצריך ללמוד תקופה ארוכה יותר. אפשר להתכונן לכך עוד בתקופת הכולל ולהקדיש כמה שעות בשבוע בשעות הערב ללמוד מקצוע שיש בו די להתפרנס ולא ליפול למצב בו צריך ללכת למקומות אסורים בגלל נחיצות ודחיפות הפרנסה".

רבי יששכר דב רוקח נחשב מאז ומתמיד כ"מרדן" החותר נגד הזרם - בין אם בתוך חצרו שלו, בין אם מול רבנים אחרים. אין זו הפעם הראשונה שבה, בפומבי, מאיץ האדמו"ר מבעלזא בחסידיו לצאת לעבוד, ובכל זאת חידוש אחד בדבריו השנה הוא העידוד שנתן לרכוש מקצוע באופן ממוסד. בחצרו אומרים שהוא נחוש להיאבק בתופעה שבה חסידיו, גם מי שעובד, חיים בדוחק כ"חוטבי עצים ושואבי מים". אבל החידוש העיקרי בנאומו השנה היה שביטאון אגודת ישראל, "המודיע", פירסם אותו בהרחבה בעמודו הראשון - הדיבור על עבודה נעשה כעת בלב הזרם המרכזי.

"עצם היציאה לעבודה זה כבר הרבה שנים השיטה של הרעבע, כמו השיטה של אדמו"רים אחרים", אומר בכיר בחצר בעלזא, "אבל החשוב הוא שהמסר הוא בדיוק הפוך מהחלום של החילונים שרוצים שהחרדים ייצאו מהישיבות והכוללים ויפסיקו להיות בני תורה. הכוונה הפוכה, שיוכלו לצאת לעבוד וגם ימשיכו ללמוד, ככל יכולתם, בלילה או בערב, וכמובן ישמרו על אורח חיים יהודי". פרשן חרדי מוסיף: "יש רוויה בעולם הישיבות. בציבור החרדי מבינים היום שלא כל אחד צריך ללמוד, והאדמו"ר מבעלזא היטיב להבין שאם הוא לא יפעל אנשיו יסתובבו ברחובות. לכן, בניגוד למקומות אחרים, לא תראה אנשים מבעלזא מסתובבים ברחובות. הם או עובדים או לומדים".

השבוע, בקומת הכוללים במרכז בעלזא, בין פשקווילים ופרסומות, תלו על לוח המודעות

פתק: האברכים מוזמנים לקורס נדל"ן שייפתח בימים הקרובים בירושלים. "הקורס מיועד לגברים בלבד", נכתב, "מקנה ידע מקיף בתחום הנדל"ן - החוקים, הפרוצדורות, מסים, חתימת חוזה, ניהול הערכת שוק ועוד ועוד".

ש', אברך בן 22, נשוי ואב לתינוק, נעצר מול הפתק וקרא אותו בעיון. בעקבות ה"שטיידיגע תוירה" האחרון, סיפר, רבים מחבריו נרשמים לקורסים מקצועיים שכאלה. "אני עדיין צעיר, אבל התחלתי לברר במרכז להכשרה מקצועית בבני ברק", סיפר, "נדל"ן לא מתאים לי, אני מתלבט בין קלינאות תקשורת לראיית חשבון, נראה". בשנה הבאה יתחיל ש' ללמוד מקצוע תוך כדי לימודיו בכולל. להערכתו הוא ומשפחתו יצליחו למשוך עוד שנתיים-שלוש עם הקיצבה הצנועה של אברך, כ-300 דולר בחודש, ואז ייצא לעבוד.

אין זו מעשייה מחסידות בעלזא, אלא ויכוח היסטורי הנוגע לערכי היסוד של הליטאים והחסידים ומפליג אחורה למחלוקת מפורסמת ממסכת ברכות, בין רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי: הראשון קרא לשלב תורה עם עבודה לצרכי פרנסה והשני גרס ש"בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים". את הקו הזה אימצו החרדים הליטאים, והצליחו לסחוף אתם את רוב החרדים בישראל. על אף שבפועל חסידים וספרדים יצאו לעבודה, הדבר נעשה בשקט והעבודות היו ברובן עבודות כפיים דלות שכר. כלל הברזל שתקף גם היום: אין אף רב, כולל ליטאים, שמתנגד באופן גורף ליציאה לעבודה, אבל אף רב לא תומך בעבודה בפומבי. האדמו"ר מבעלזא שבר את הכלל.

בפועל, המצוקה הכלכלית והשינויים החברתיים דוחקים גם את הליטאים אל מחוץ לישיבות. לפני ארבע שנים עשה את זה אלקנה וייסנשטרן, בן 28 מקרית אתא, נשוי ואב לשלושה. הוא עובד בשתי עבודות: מוקדם בבוקר כמשגיח כשרות ובשעות היום כנהג אמבולנס. הוא משתדל כל ערב ללמוד את הדף היומי בגמרא. "החברים שלי ברובם עובדים", סיפר, "אלה שנשארו בכולל אני מעריך אותם ולפעמים גם מקנא, הם מיישמים את הדרך האמיתית. מי שיכול לחיות בצורה כזאת - תפדל. אני אישית לא יכול, באופי אני לא בנוי לזה". קודם להחלטה, "הלבטים היו בעיקר אצל אשתי. זה מה שמלמדים ב'בית יעקב', שאשה צריכה לעבוד ולאפשר לבעל לשבת וללמוד. היא העדיפה שאמשיך ללמוד, אבל זה לא היה סוף העולם מבחינתה".

הרבנים הליטאים מודעים לנעשה, אבל במדיניותם בשנים האחרונות הם הולכים צעד קדימה, שניים אחורה. מהפכת המרכזים להכשרה מקצועית נעשתה בהכשר המנהיג הליטאי המנוח, הרב אליעזר מנחם שך. למרכזים מונתה ועדה רוחנית בהשתתפות רבנים בכירים מכל הזרמים האשכנזיים, אבל זו חדלה לפעול בשנים האחרונות. גם הרב אהרן לייב שטיינמן, מחשובי הרבנים הליטאים הנחשב ליברל יחסית, צינן בשנתיים האחרונות את התלהבותו מפרויקט ההכשרה המקצועית.

השיח הרשמי לא מתעלם עוד מהתופעה. בכנס "דגל התורה" שנערך בשבוע שעבר, הרב מאיר צבי ברגמן - חבר מועצת גדולי התורה וחתנו של הרב שך - ניסה למזער נזקים. הוא פנה לאלה מבין פעילי המפלגה שיצאו לעבוד, והזכיר: "עיקר העיקרים זה תורה. יכול להיות אדם שהעסקים גורמים לו להיות ברחוב עשר שעות, אבל הראש שלו נמצא בתורה. הוא נמצא באופן ארעי ברחוב. יכול להיות אדם שיושב בישיבה עשר שעות, אבל עושה תורתו ארעי. עיקר העיקרים זה תורה. האדם נמצא בעבודה אבל יודע שהוא בן תורה איפה שהוא לא נמצא".



יותר ויותר חרדים - גברים ונשים - יוצאים לשוק העבודה, מחוץ לקהילותיהם ובתוכן. בסדרת כתבות "הארץ" יתאר את היקף התעסוקה בחברה החרדית, את תחומי העבודה החדשים, את המוסדות החרדיים לרכישת מקצוע ואת השפעות המצב הנוכחי על החברה החרדית ועל שוק התעסוקה בישראל.