עלון מעיין אבות על פרשת ראה

מדור ההלכה בעלון "הליכות עולם

מהרב אלקנה אליאסי
רב איגוד בני תורה ת"א יפו
עפ"י פסיקותיו של מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א

האם אשכנזי יכול לברך שבע ברכות לחתן ספרדי שלא בבית החתן.

הנה דעת מרן השלחן ערוך שאין לברך ברכת ז' ברכות לחתן אא"כ נערכת הסעודה בבית החתן (חוץ מהחתונה עצמה) וזה לשון השלחן ערוך: (אבן העזר סימן סב' סעיף ה') מברכין ברכת חתנים בבית חתנים אחר ברכת המזון, בכל סעודה וסעודה שאוכלין שם. ובסעיף י' פסק: יש אומרים שאם החתן יוצא מחופתו, אפילו כלתו עמו, והולכים לאכול בבית אחר, אין אומרים שם ברכת חתנים, והני מילי כשדעתו לחזור אחר כך לחופתו, אבל אם הלך לגמרי לבית אחר וכל החבורה עמו, נעשה אותו בית עיקר גם שם נקרא חופה ומברכין ברכת חתנים.
ומבואר שדעת מרן השו"ע שסעודה הנעריכת שלא בבית החתן אין מברכים בה ז' ברכות (ועכ"פ בג' גדולים יכולים לברך ברכת אשר ברא בלבד ואכמ"ל).
ואמנם כמה מהאחרונים כתבו לחלק בין זמנם לזמנינו שעכשיו יש לברך ז' ברכות אפילו בבית אחר שאינו בית החתן, שגם בזה יש לחתן שמחה גדולה שמשמחים אותו, וכן המנהג אצל האשכנזים היום לברך ז' ברכות בכל סעודה שיש בה עשרה אנשים ופנים חדשות, כשנעשית לכבוד החתן והכלה, אף כשהסעודה אינה בביתם. (ויש גם מאחינו הספרדים הנוהגים כן).
אולם לא נראה שדעת מרן השו"ע לחלק בחילוק זה, ובפרט שהעידו שמנהג הספרדים בירושלים משנים קדמניות היה שאין מברכים ז' ברכות אלא בבית החתן בלבד.
ואמנם יש לדון האם אפשר להביא אשכנזי שהוא יברך את כל הז' ברכות בסעודה שנעריכת שלא בבית החתן, שהרי למנהג האשכנזים מברכים ז' ברכות אף בסעודה כזו ואין כאן מכשול לאשכנזי לפי שכן מנהגם, או שיש לומר שמכיון שסוף סוף החתן הוא ספרדי ובשבלו מברכים את הברכות אין להקל בדבר.
ולהלכה נראה שלכתחילה אין לעשות כן "לכבד" אשכנזי שיברך את כל הז' ברכות עבור חתן ספרדי, כיון שיש ללכת אחר מנהג החתן עצמו, ולא אחר המברך.
ומ"מ אם כבר הביאו אשכנזי על מנת שיברך, אפשר לתת לו לברך כיון שאצלו אין הברכות לבטלה, אך לכתחילה אין לעשות כן.
ומ"מ כאשר אשכנזי מברך ז' ברכות שלא בבית החתן, יש לענות אחריו "אמן" כיון שיש כאן ספק ספיקא, שמא כדעת האומרים שמברכים ז' ברכות גם שלא בבית החתן, ושמא גם לדעת מרן השלחן ערוך יש לחלק בין זמנם לזמנינו, ואף שלגבי עצם הברכות אין לומר את הספק ספיקא הזה (משום המנהג ומשום שאין נראה שדעת מרן לחלק בזה) מ"מ לגבי עניית "אמן" אפשר לעשות את הספק ספיקא, ויענו אמן אחר ברכת ז' ברכות מאשכנזי שלא בבית החתן.

חזק מאוד

תודה תל אביב

מדור דור דור ודורשיו
מהרב אלקנה אליאסי
רב איגוד בני תורה תל אביב יפו
וראש כולל אוצרות חיים

מי חיבר את ספר תהילים (חלק א')

במסכת בבא בתרא (סוף דף יד' ע"ב) איתא: דוד כתב ספר תהלים ע"י עשרה זקנים: ע"י אדם הראשון, על ידי מלכי צדק, ועל ידי אברהם, וע"י משה, ועל ידי הימן, וע"י ידותון, ועל ידי אסף, ועל ידי שלשה בני קרח. ע"כ.
ובגירסת הגמרא שבידינו (טו' ע"א) איתא שאברהם הוא איתן האזרחי (משכיל לאיתן האזרחי תהילים פט'), ועל הימן הקשו בגמרא והרי אמר רב שהימן הוא משה, ומדוע הוזכר גם משה וגם הימן, ותירצו שהיו שני הימן, האחד הוא משה (בכל ביתי נאמן הוא) והיה עוד הימן אחר.
וכתבו התוספות (שם ריש דף טו' ע"א) שיש גירסא בגמרא שגם שלמה היה ממחברי ספר תהילים והקשו התוספות על הגירסה ששלמה לא נימנה בין מחברי ספר תהילים, והלא כתוב להדיא בספר תהילים (פרק עב') לשלמה אלהים משפטיך למלך תן, וכן שיר המעלות לשלמה, וא"כ משמע ששלמה אכן היה שותף בחיבור התהילם, ותירצו התוספות שדוד אמר פרקים אלו והתפלל על שלמה.
ועוד הקשו התוספות לאומרים ששלמה אכן היה ממחברי התהילים והלא בסוף פרק "לשלמה אלהים משפטיך למלך תן" (פרק עב') נאמר כלו תפילות דוד בן ישי, וא"כ לא שלמה אמר פרק זה אלא דוד, ותירצו התוספות שדוד סיים פרק זה.
עוד כתבו התוספות שיש שגרסו בגמרא "אברהם ואיתן האזרחי" ולגירסה זו איתן האזרחי הוא "יעקב" אלא שהקשו התוספות לגירסה זו דא"כ מניין לנו שאברהם היה ממחברי התהילים והרי כל ההוכחה שאברהם היה מהמחברים משום שסברנו שהוא "איתן האזרחי" ולפי שלגירסה זו יעקב הוא איתן האזרחי הר שאין לנו ראיה כלל שאברהם היה שותף לחבור התהילים.
וכתב רש"י (טו' ע"א ד"ה ל"א גרסינן) שלדעה זו שגרסה "אברהם ואיתן האזרחי" - אין לגרוס את אסף בין המחברים שלשיטה זו אסף הוא משלשת בני קרח, דאל"כ הרי שיהיו כבר יותר מעשרה.
והנה רש"י בתחילת ספר תהילים (פרק א') כתב שעשרה בני אדם שאמרוהו הם: אדם, מלכי צדק, אברהם, משה, דוד, שלמה, אסף, ושלשה בני קרח, וביאר רש"י שנחלקו על ידותון שי"א שידותון אדם היה (דהיינו ידותון המוזכר בתהילים הוא שם של אדם כמו שמופיע בדברי הימים א' פרק ט' וטז' וכה'), וי"א אין ידותון שבספר זה אלא ע"ש הדתות והדינים של גזירות שעברו עליו ועל ישראל.
ונראה לפרש שלרש"י נחלקו רבותינו אם העשרה הנזכרים הם כולל את דוד ומימלא ידותון אינו שם של אדם, או שהעשרה הם חוץ מדוד ומימלא ידותון הוא שם אדם שהיה משורר בבית המקדש.
ועכ"פ רש"י בפירוש תהילים, השמיט את הימן והכניס את שלמה, וכתב המהרש"א למסכת בבא בתרא (טו' ע"א) שרש"י בפירוש תהילים סבר כדעת רב בבבא בתרא (שם) שהימן הוא משה, ואף שבעל הגמרא סבר שהיו שני הימן, האחד משה ועוד אחר, עם כל זאת רש"י בפירוש תהילים העדיף את פשטות דברי רב שהימן שבתהילים הוא משה, וכיון שנחסר אחד מהעשרה הכניס רש"י את שיטת הסוברים ששלמה היה מבין העשרה.
ובאמת שבקהלת רבה (פרשה ז') מצינו שנחלקו מי הם העשרה וכדאיתא התם: החכמה תעוז לחכם זה דוד, מעשרה שליטים, מעשרה זקנים שאמרו בספר תהלים ואלו הן, אדם הראשון, ואברהם, ומשה, ודוד ושלמה, על אלו החמשה לא נחלקו, ואלו החמשה האחרמים מי הם, רב ור' יוחנן, רב אמר אסף, הימן, וידותון, ושלשה בני קרח אחד, ועזרא, ור' יוחנן אמר הוא אסף זה הוא בן קרח, אלא ע"י שהיה בן תורה זכה לומר שירה עם אחיו, וזכה לומר שירה בפני עצמו, על דעת רב, אסף אחר הוא שנאמר (דברי הימים א' כ"ה) על יד אסף הנבא על ידי המלך, רב ור' יוחנן רב אמר לידותון ממש (דהיינו שהוא שם של איש), ור' יוחנן אמר לידותון הניבא, על הדתין ועל הדינין שעברו עליו ועל ישראל. (וע"ע בשה"ש רבה פ"ד).
ובילקוט שמעוני קהלת (רמז תתקעו') כתב: מעשרה שליטים אלו עשרה בני אדם שאמרו ספר תהלים אלו הם, אדם, ומלכי צדק, אברהם, משה, דוד, שלמה, ואסף, ושלשת בני קרח: ע"כ. הרי שהזכיר את דוד בכלל העשרה ולא הזכיר את ידותון.

המשך בשבוע הבא

פרפראות לפרשה

ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון (טז,ז)

בעיר קראקא התגורר זקן אחד, עשיר גדול, ר' שמעון שמו, אשר נודע ברבים שכגודל עושרו הרב – כן גודל קמצנותו הרבה...
כל ימיו לא נתן פרוטה לעני או לכל דבר צדקה, משום כך כונה בפי כל "שמעון הקמצן..."
יום אחד נפטר ר' שמעון והלך לעולמו. התכנסו חברי ה"חברה קדישא", והחליטו לקוברו בבזיון ליד גדר בית העלמין, במקום המיועד לפחותי העם. בערב שבת קדש של אותו שבוע בו נפטר ר' שמעון, ישב רבה של קראקא הגאון רבי יום טוב ליפמן הלר, בעל ה"תוספות יום טוב" בביתו ולמד. לפתע נשמעה נקישה חרישית בדלת. יבוא – קרא הרב – ואל החדר נכנס ר' זלמן אחד מעניי העיר.
רבי – אמר ר' זלמן – ביום שישי בבוקר, היתה מונחת מתחת לדלת ביתי מעטפה ובה סכום כסף בשביל הוצאות השבת, ואילו השבוע לא נמצאה כל מעטפה...
עודם מדברים נשמעה נקישה נוספת בדלת, ואל החדר נכנס עני נוסף, ואחריו עוד אחד ועוד אחד....
הבין הרב בחכמתו, כי ר' שמעון לא היה אלא צדיק נסתר, אשר קיים מצוות צדקה על ידי מתן בסתר, וכל שבוע נתן כסף לצרכי השבת לעשרות מעניי קראקא.
רבותי – נסער הרב – מצוה אני על כל הקהל לבוא מיד לבית הכנסת!
נאספו כל בני העיר בבית הכנסת, והרב עלה על הדוכן, התעטף בטלית, פתח את ארון הקודש ואמר: התאספנו כאן היום, כל בני העיר, כדי לבקש מחילה מאחד הצדיקים אשר חיו בתוכנו, ואנו ביזינו אותו כאחד הריקים וכינינו אותו "קמצן".
בשם כל הקהל הקדוש – זעק הרב – אני מבקש מחילה גמורה מר' שמעון שהיה צדיק וקדוש.
לאחר שנים כאשר הגיעה זמנו של הרב להיפטר מן העולם, ביקש מאנשי ה"חברה קדישא" שיקברוהו ליד ר' שמעון...



נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו (טו,י)

פעם אחת בא לפני הצדיק רבי מנדל מרימינוב עני אחד, אשר שפך לפני הרבי את מר לבו. הושיט לו הרבי נדבה הגונה ולפני שיצא הושיט לו מטבע נוסף.
מפני מה, שאלוהו קרוביו, נתן הרבי צדקה פעמיים?
בפעם הראשונה – אמר הרבי נתתי לו מפני שדבריו נגעו אל לבי והצטערתי לשמוע כמה קשה מצבו. ואילו בפעם השניה נתתי לשם מצוות צדקה. דבר זה מרומז בפסוק – סיים הרב – שכך נאמר: "נתון תתן לו" – תן וחזור ותן שתי פעמים פעם אחת משום שנאמר "ולא ירע לבבך", נתינה זו היא בשבילך, כדי שלא ירע לבבך ותתרגל לרחם על הבריות, ומתוך כך ירחמו עליך משמים. ופעם שניה משום מה שנאמר "בתתך לו" – לשם מצוות צדקה.

דבר המערכת

כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת.... לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה.......
מלמדת אותנו התורה, לא להתרגש ולא להתלהב מכל מני נביאים והוזים ובבות למיניהם, גם אם הם עושים מעשה ניסים ומוכיחים שחור על גבי לבן את שיטתם. אם הדברים שהם עושים או אומרים נוגדים את ההלכה פשוט אין לשמוע להם בשום מקרה. רק כאשר גדולי ישראל מורים לנו מה לעשות, יש לעשות ולקיים את דבריהם, אפי' אם מה שהם אומרים לא כל כך מסתדר לנו עם ההגיון, על זה כבר אמרה התורה, "ועשית ככל אשר יורוך" ופירשו חז"ל אפי' אומר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל עשה. ואין צורך שיעשו אות או מופת כדי שתקבל את דבריהם, אלא פשוט עשה את אשר יורוך.
ואיך נדע אם הוא גדול בתורה או בבא?
פשוט מאוד אדם שמתעסק בניסים ולהטוטים כדי למשוך אנשים אליו הוא לא גדול בתורה, ואילו אדם שיושב ועוסק בתורה ימים ולילות ולא מתעסק בלהטוטים וחזיונות הוא הגדול בתורה שיש לשמוע לו גם בלי מעשה ניסים והוכחות לדבריו.

בברכת שבת שלום
הרב נתן אלנתן

מדור יהדות בתל אביב יפו


יהדות בעיריית תל אביב יפו

השבוע ביקרנו בעיריית תל אביב יפו בלשכתו של חבר המועצה הרב נתן אלנתן.
ומאוד הופתענו לגלות פן אחר של עיריית תל אביב יפו. מסתבר שבבנין העירייה יש גם ריח של יהדות ותורה.
הגענו בשעות הבוקר, וראינו שבזה אחר זה נכנסות עובדות עירייה לחדר הישיבות שמול לשכתו של הרב נתן אלנתן.
שאלנו את אורי בניסטי עוזרו של הרב אלנתן, מה זה?
והוא סיפר לנו שבכל יום מתאספות כמה עשרות עובדות עירייה בשעת הפסקת הבוקר, ובמקום לשתות כוס קפה ולפטפט גומרות את התהילים מספר פעמים להצלחת עם ישראל. ועובדת שלא יכולה להגיע מקבלת דרך הטלפון את הפרקים כדי להיות שותפות בסיום התהילים.
וזה לא הכל בכל ראש חודש ישנה מסיבת ראש חודש עם שיעור תורה לנשים שמעביר אחד מעובדי העירייה.
למעשה חדר הישיבות משמש את עובדי העירייה כבית כנסת. כל יום בשעה 13.30 מתאספים כחמישים עובדים לתפילת מנחה. העובדים שבאים להתפלל הם בכל גווני הקשת, חרדים, דתיים, מסורתיים וכאלה שמגיעים לתפילה ושמים את הכיפה על ראשם. חדר הישיבות המרווח צר מלהכיל את כולם, ועל זה נאמר "עומדים צפופים ומשתחוים רווחים".
לאחר התפילה מתקיים במקום שיעור בהלכה על פי פסיקותיו של מרן הראשון לציון רבינו עובדיה יוסף שליט"א.
על דלת הכניסה לחדר הישיבות תלויה מודעה. " על פי הוראת מנכ"ל העירייה בין השעות 13.30 עד 14.00 חדר הישיבות משמש לתפילה". מספר ר' אורי: עד לפני כארבע שנים התפילה היתה מתקיימת בחדרו של הרב נתן אלנתן. אולם המקום נעשה צר מלהכיל את כל המתפללים, ואז יזם הרב אלנתן הקמת חדר ישיבות בקומה שישמש גם את העובדים כמקום מרווח ומכובד לתפילה.
אולם הדבר היה לצנינים בעיני מספר אנשים שניסו להתנכל למניין ע"י שקבעו ישיבות בחדר הישיבות בשעה שהיתה אמורה להתקיים במקום תפילת מנחה.
לאחר פניתו של הרב נתן אלנתן למנכ"ל העירייה בנושא זה, הוציא המנכ"ל הוראה לכל עובדי העירייה שאין להשתמש בחדר הישיבות בין השעות 13.30 ל- 14.00, זמן תפילת מנחה.
מוסיף ר' אורי למעשה לשכתנו הפכה ללשכה שמטפלת בכל ענייני היהדות בעירייה, כמו שאתה רואה על לוח המודעות ליד לשכתנו מופיעה מודעה שכל מי שמעוניין להניח תפילין יכול לפנות אלינו.
למעשה הרעיון בא מלמטה, מספר עובדים פנו אלינו ושאלו אם יש בנמצא תפילין כדי להניח, וכאשר ראינו שיש דרישה מיד הבנו זוג תפילין כשרות כדי שיהיה לעובדים שמעונינים להניח תפילין, ואכן במשך היום מגיעים עובדים להניח תפילין.
כמו כן פונים אלינו מכל מחלקות העירייה כדי שנבדוק להם את המזוזות ונחליף אותם בעת הצורך. האמת המערכת העירונית כבר מאורגנת בנושא, יש מגיה שבודק את המזוזות של העירייה, ואגף הרכש התקשר עם ספק שמספק מזוזות כשרות לעירייה.
זה נראה כדבר ברור ופשוט אבל זה לא היה כך, בהתחלה היו פניות מועטות ואנחנו הינו בעצמנו דואגים לקחת את המזוזות לבדיקה, אבל לאחר שהפניות התרבו סודר העניין דרך אגף הרכש שהתקשר עם מגיה מוסמך שיבצע את הבדיקות בצורה מסודרת. כ"כ כל פעם שיוצא מכרז לרכישת מזוזות לעירייה, פונים אלינו מאגף הרכש כדי שנבדוק את המציעים אם אכן המזוזות שהם מציעים עומדים בדרישות הכשרות ואפשר לרכוש אותם מהם.
אכן כפי שפתחנו ואמרנו יש יהדות גם בעיריית תל אביב יפו.
שבת שלום.

לא ניראה לי שכדאי שידעו מיזה...
שלא יוציאו צו מניעה..

למה אתה דואג?
העלון מופץ ברחבי העיר באלפי עותקים.
ואם היתה בעיה אלנתן לא היה נותן לפרסם דבר כזה בעלון.