| נשלח ב-10/10/2005 19:28 |
|
| |
ספור עצוב אנא עזרו לי
בראש השנה ובשבת אני עולה להיות חזןבשחרית,
עד אחרי אל אדון הכל מתהלך למישרים,
לאחר מכן זה מגיע בכל שיא הגועל.
בשיא העוצמה והיופי שבקול, נשמע פתאום ליחה כבדה שמלווה את הקול ואני כולי רוצה לקבור את עצמי עם הטלית מרוב בושה.
אנא מכם חכמים וחזנים עזרו לי לפתור בעיה זאת, אם על ידי עצות ואם על ידי לינקים הקשורים בנושא בכל אחד מהשפות הבאים עברית אנגלית ספרדית איטלקית
בהערכה ובתודה ידידכם Playmouth
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2005 21:13 |
|
| |
תקום עשר דקות מוקדם יותר, תזמזם לעצמך בקול כמה מנגינות, תשתה משהו חם (עדיף לא עם חלב) תאמץ מעט את הגרון עוד לפני תחילת התפילה וכך תגיע לתפילה עצמה אחרי המבול הגדול.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2005 21:16 |
|
| |
והעיקר שלא תהיה עצוב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2005 14:21 |
|
| |
ספר מה קרה בסוף, אחי!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2005 16:04 |
|
| |
והנה הסיפור הסופי ידידים יעצו לי לפחות כחלק מהפחתת הליחה, הוא שלא לשתות תה לפני התפילה, היות והתה משאיר איזה אבקה על המיתרים, ואכן הבעיה השתפרה ביותר אם כי עדיין שיפור נוסף יעשה לי הרבה יותר טוב.
|
|
|
|
|