הנחשים השרפים ששורפים את האדם באס שיניהם

ו "וישלח ה' את הנחשים השרפים, וינשכו את העם וימת עם רב מישראל ט.ויעש משה נחש נחשת, וישימהו על הנס, והיה אם נשך  הנחש את איש , והביט אל נחש הנחשת וחי"*:namespace prefix = o />

רש"י :הנחשים השרפים "ששורפים את האדם בארס שיניהם"

רמב"ן במדבר כא

"וצוה הקב"ה למשה לעשות להם דמות שרף הוא הממית אותם. וידוע כי הנחשים השרפים אדומי העיניים רחבי הראש שגופם כעין הנחשת בצורתם.

ולכן לא מצא משה לקיים מצוותו בשרף בלתי שיעשה נחש נחשת כי הוא דמות נחש שרף, ואם יעשנו מדבר אחר היה דמות נחש ולא דמות שרף, וכשיהיה האדם מביט בכוונה אל נחש הנחשת שהוא כעין המזיק לגמרי, היה חי, להודיעם כי השם ממית ומחיה"

נחש המות

כינוייה בפי המקומיים "תולעת המוות",היצור דמוי נחש, בעל גוף חלק בצבע אדום בהיר, ואורכו בין 2 ל- 4 מטרים.

תולעת המוות מסוגל להרוג באופן מיידי אדם או כל בעל חי כולל בעלי חיים גדולים כמו גמל ממרחק של מטרים.

אין ידיעה כיצד זה נעשה ההשערה, התזת רעל או חשמול כלשהו על הקרבן.

תושבי מונגוליה מאמינים כי כל מפגש עם "תולעת המוות" יגרום למוות מיידי, "הוא מפריש רעל כ"כ חזק שהוא חודר גם דרך מתכות" !

מוצאו כאמור במונגוליה,בחולות שבדרום מדבר גובי, שם נראה לראשונה ב-1929 ונאמר כי הוא פעיל רק בחודשים יוני ויולי, ובכל שאר השנה הוא נמצא בשנת חורף.

החוקר העיקרי של תולעת המוות הוא הסופר הצ'כי איוון מאקרלה

(Ivan Mackerle) הוא שמע לראשונה על תולעת המוות (Allghoi khorkhoi) מפי סטודנטית מונגולית, לאחר שסיפר לה על מסע צלילה שערך בחיפוש אחר המפלצת מלוך נס. היא סיפרה לו בחשאיות כי גם להם יש ייצור נוראי שנקרא בפיהם "אלגהוי חורחוי" שחי עמוק בחולות מדבר גובי.

מסוקרן החל איוון לאסוף מידע על הייצור משימה שהתבררה כקשה ביותר מפני שהמקומיים פחדו מאוד מהתולעת והם לא רצו לשתף פעולה, וגם בשל השלטון הקומוניסטי במונגוליה באותה תקופה אשר אסר על החיפוש אחר האלגהוי חורחוי שלטענתם הוא לא יותר מאגדה.

אך לאחר נפילת הקומוניזים במונגוליה ב1990 ניתנה למאקרלה הרשות לחקור את נושא תולעת המוות.

מאקרלה ושותפיו התיידדו עם כמה נוודים מונגולים שהסכימו לדבר על התולעת ולאחר כמה בקבוקי וודקה סיפרו הנוודים שהתולעת מתיזה נוזל חומצתי שמצהיב כל דבר שבו הוא נוגע וממיס אותו, הם אמרו גם שהתולעת נמשכת לצבע הצהוב וסיפרו על מקרה שבו שיחק ילד מחוץ לביתו עם קופסה צהובה, התולעת זחלה לתוך הקופסה וכאשר נגע בה הילד הוא מת מיד, הורי הילד מצאו את גופתו ועקבות מפותלים המובילים מהגופה לחול, ההורים הבינו מה קרה ועקבו אחר העקבות בניסיון לתפוס את התולעת ולהרוג אותה, אך במקום זה הם נהרגו בעצמם על ידי התולעת.  

קבוצת החוקרים נתקלה גם באישה זקנה בשם פורט(Puret) שסיפרה על התולעת באי רצון.

"אף פעם לא ראיתי את האלגהוי חורחוי" היא סיפרה "אבל שמעתי עליה הרבה, אומרים שהיא חיה מתחת לחול וכאשר היא רוצה להתקיף היא מעלה חצי מגופה מעל החול ומתנפחת,עד שלבסוף הרעל ניתז ממנה"

"אם תולעת המוות באמת קימת, רוב הסיכויים הם שהיא אינה בכלל תולעת, תולעים ושאר חסרי חוליות אינם יכולים לעמוד בחום המדברי ובתנאי האקלים היבש של מדבר גובי, בגלל שגופם לא יכול לשמור על הלחות והם ימותו מהתייבשות. אך הגיוני שזה נחש או סוג כלשהו של לטאה"

מאקלרה הניח שהתולעת יכולה להיות סקינק ((skink סוג של לטאות שראשן דומה באופן מדהים לזנב שלהן. הסקינקים גם הם חיים מתחת לחולות המדבר,אך להם יש ארבע רגליים וקשקשים לא כמו הסיפורים על התולעת בעלת הגוף החלק.

מאקרלה טען גם שיכול להיות שהתולעת היא לטאה שנקראת לטאת תולעת, אך לטאה זו היא לא רעילה.

הלטאה היחידה בעלת רעל היא לטאת החרוזים המקסיקנית (beaded lizard (Mexican,  וגם כן מפלצת הגילא (the gila monster) אך שתיהן לא מתיזות את הרעל, והרעל שלהן הוא בוודאי לא קטלני עד כדי מוות מידי.

האפשרות המסתברת שהתולעת הזו שייכת למשפחת הקוברות לקבוצה שנקראת "אפעות מוות". לזן זה יש מראה שמזכיר מאוד את התיאור של ה "אלגהוי חורחוי" והנמנים על זן זה מתיזים רעל על קרבנם.

ישנה גם טענה שהתולעת מסוגלת להרוג ממרחק רחוק ללא שימוש ברעל, נאמר כי יכול להיות שיש כאן שימוש במתח חשמלי.