בנות המהפכה
בנות המהפכה
19/02/2007 |
|
מהפכה פמיניסטית בעולם החרדי: לאחר שנים בהן קיבלו נשים בשתיקה והסכמה את פסיקות הרבנים בכל תחום מתחומי החיים, פסקו עתה הרבנים כי אשה אינה זקוקה להשכלה גבוהה, והנשים יצאו למלחמה. "תנו לנו לרכוש השכלה ומקצוע מכובד", הן דורשות, "מגיע לנו להתפרנס בכבוד" * הרבנים, כמובן, זועמים, אבל בשקט בשקט מבינים כי לא יוכלו לשנות את המציאות * תופעה
|
|
|
|
|
חודש אחרי שהסתיימה השביתה בסמינרים ובמרכזים להכשרת מורות של "בית יעקב" - רשת החינוך החרדית לבנות, הדי הסערה לה גרמה השביתה, מסרבים להתפוגג.
בתחילת שנת הלימודים הנוכחית החליט ועד הרבנים לענייני חינוך, לבחון מחדש את תוכניות הלימודים בסמינרים, את צוות המורים ואת התכנים שהם מעבירים לבנות המגיעות לרכוש השכלה ומקצוע. השלכות הבחינה המחודשת הובילו להשעייתם של חלק מהמורים, ביטול חלק מההשתלמויות לצורך קבלת גמולים והורדת השנה הרביעית של הלימודים, המאפשרת לנשים לרכוש תעודה המקבילה לתואר ראשון.
הרבנים גם דאגו לפרסם בעיתונות החרדית הנחיות לגבי המצב החדש בציינם, בין היתר, כי אשה שתלמד לתואר ראשון, לא תוכל לעבוד במסגרות הלימוד של "בית יעקב".
הסערה פרצה. נשים חרדיות רבות, גם כאלו המצייתות בדרך-כלל לרבניהם בלי לשאול שאלות, זעמו הפעם על ההחלטה שתמנע מהם למעשה לרכוש השכלה גבוהה. "הרבנים מעודדים את הבעלים שלנו לשבת וללמוד תורה ומאידך רוצים שאנחנו הנשים נפרנס אותם, אבל הם לא מאפשרים לנו לעשות זאת בכבוד", אומרת אחת הנשים, שמסרבת, כצפוי, להזדהות בשמה, "לימודי התואר הראשון מקנים לנו כ- 1,500 שקלים תוספת למשכורת שלנו. בעוד שלימודים למורה בכירה מקנים כ-1000 שקלים בחודש בלבד. זה הרבה מאוד כסף עבוד מפרנסת יחידה".
הכעס והמרמור לא נגמרו במילים כועסות בעילום שם. בניגוד לעבר, אז הקפידו נשים להשלים עם מצבן, בשנים האחרונות, כחלק מהמהפך שעובר על הרחוב החרדי, הן החליטו לשבור את השתיקה. באתר האינטרנט 'בחדרי חרדים', פורסם מכתב אותו כותבת אחת המורות לוועד הרבנים, "רק תנו לי לפרנס את משפחתי בכבוד. תנו לי להרוויח את לחמי ביושר", היא אומרת שם ומבטיחה כי היא וחברותיה לא יוותרו. לא הפעם.
"המענה לא מספיק"
המאבק על השכלה ורכישת מקצוע החל כבר לפני למעלה מ-200 שנה, כאשר הרב משה סופר, הידוע בכינויו החת"ם סופר, קבע כי "חדש אסור מן התורה". הוא חשש, במידה לא מבוטלת של צדק, כי השפעות המודרניזציה, שכללו בין היתר את תהליך החילון ואת הקמתה של תנועת הרפורמה, ישפיעו גם על שמירת המצוות בציבור היהודי ויגרמו חלילה אף להתבוללות. כל שינוי במצוות ובמנהגי ישראל, פסק אז, אסור אך ורק מפני שיש בו חידוש, גם אם אינו סותר את התלמוד והפוסקים. אפילו שינויים קטנים בדת, יכולים לערער את כוחה של היהדות. גישתו של החת"ם סופר התחבבה מאוד על היהדות החרדית, אלא שאפילו הוא התיר ללמד לימודים כלליים. הוא היה בין אלה שאישרו הקמת בית ספר לצעירים יהודים ללימוד מלאכה וחקלאות.
השנים שחלפו חידדו את תחושת הבדלנות החרדית, ומאז הקמת המדינה, מתנהל דיון ציבורי נרחב סביב שאלת העבודה במיגזר החרדי והשפעותיו על המצב הכלכלי והחברתי הפנימי. בעשורים האחרונים, כשהמצב הכלכלי הפך קשה במיוחד, החלו נשים חרדיות לקחת חלק בשוק העבודה ולפרנס את משפחותיהם. מכוני ההוראה התפתחו, תחומי העבודה התרחבו והנשים החרדיות רכשו השכלה. עתה, כאמור, החליטו הרבנים להגביל את העצמאות הנשית ואת הקידמה.
החלטת הרבנים אמנם היתה ברורה וחד-משמעית ובכל זאת, לא בכל הסמינרים כיבדו את ההחלטה. נראה כי שככל שהסמינר רחוק ממוקד הכוח והסמכות – בני-ברק, כך הוא פועל באופן אוטונומי יותר. בסמינר חשוב ומכובד לבנות באופקים, למשל, מערכת הלימודים לא הושבתה והלימודים נמשכו כרגיל במסלולים יחודיים המאפשרים לימודים אף לתואר ראשון, מהמועצה להשכלה גבוהה.
המקום היחידי בו לקחו את הכרעת הרבנים כפשוטה היתה במוסדות "בית יעקב". משך הלימודים בסמינר הנחשב הזה הוא כארבע שנים. מי שמסיימת שנתיים ראשונות מקבלת תעודה של חינוך ויהדות, המאפשרת לה עבודה בחינוך היסודי במגזר החרדי. מי שממשיכה לשנה השלישית, מקבלת תעודה של מורה מוסכמת בכירה ואילו בחורה המסיימת שנה רביעית מקבלת בסיומה דרגת שכר מקבילה לדרגת תואר ראשון. לימודים לתואר שני עדיין לא קיימים במגזר החרדי, ולכן מורות הרוצות ללמד בסמינרים חייבות לעבור הכשרה נוספת של כ-720 שעות (שנת לימודים נוספת).
על-פי ההחלטה החדשה של ועד הרבנים לענייני חינוך, הכפוף לפסיקותיו של הרב אלישיב, השכלת המורות בסמינרים תוגבל למסלול בן שנתיים בלבד, יבוטלו ההשתלמויות עבור מורה בכירה באופן חלקי, והלימודים לדרגה המקבילה לתואר ראשון יופסקו כליל, גם עבור מי שנמצאת בשלבים האחרונים להשלמת הנקודות לתואר.
"לאורך השנים, היו מגמות לימוד ברורות שנתנו גדולי התורה, כאשר נשים הופנו בעיקר לתחום ההוראה", מסביר הרב ישראל גליס, איש תקשורת חרדי ותיק, את מגמות השינוי מ"בית יעקב" ועד הסמינרים החדשים שלא מצייתים בהכרח להחלטות הרבנים, "ברבות השנים נוצר עומס של מורות ואז לא היתה ברירה אלא לפתוח מגמות חדשות כגון מחשבים, אדריכלות וראיית חשבון. המקצועות שנלמדו במסגרת הסמינרים התאימו לנשים חרדיות במקומות מסויימים בארץ אבל במקומות אחרים, המענה לא היה מספק. היו כל מיני התלבטויות. אנשים פרטיים הקימו כל מיני מגמות לימוד. עוד בשנות השבעים בנות יצאו ללמוד במכללה בבית וגן בירושלים, ללא באישור הרבנים, וזה די הפריע, אבל לא היתה ברירה.
"במרוצת השנים, הנושא של לימודים מחוץ למערכת של 'בית יעקב' הלך והתפתח. יותר בנות עזבו את הסמינרים והלכו ללמוד במקומות אחרים. לפני כעשר שנים החלו לקום המכללות החרדיות, המוכרת שבהן היתה המכללה שהקימה בתו של הרב עובדיה יוסף, עדינה בר-שלום, באישורו ובתמיכתו של אביה. בהתחלה הלכו לשם רק בנות ספרדיות מהפרברים, אך בהמשך גם הציבור האשכנזי עזב את 'בית יעקב' ומצא מכללות אחרות.
"בשלב הזה קמה צעקה גדולה. במגזר החרדי לא היו מרצים בעלי תארים ולכן המכללות נאלצו לייבא מרצים מבחוץ. במקרה הטוב היו אלה דתיים-לאומיים ובמקרה הרע, חילונים של ממש. בציבור החרדי חששו שהמרצים ישפיעו על הבנות. בנוסף, גם מערכת היחסים של התלמידות עם המורים הביכה מאוד את הרבנים. הבנות דיברו עם המורים, צחקו איתם ונוצר סוג של קירבה שנתפס כמאיים.
"תופעה נוספת שהטרידה לא פחות היא העיסוק בלימודים. הבנות השקיעו את כל מרצן בלימודים ולא רצו להתחתן צעירות. בחברה החרדית, שרואה בהקמתה של משפחה יעד עקרי עבור הבנות ועדיף כמה שיותר מוקדם, דחיית גיל הנישואין יצר חששות אדירים".
"משרד החינוך אשם"
כשעוסקים בסוגיות הקשורות לציבור החרדי, צריך להבין שרב הנסתר על הגלוי. קשה מאוד להבין את המניעים האמיתיים העומדים מאחורי החלטות הרבנים, בעיקר בגלל שהם לא נוטים בדרך-כלל לנמק בפני הציבור את הסיבה לקבלת פסק הלכה מסוים, כזה או אחר. בנוסף, מדובר בציבור שחושש מאוד להיחשף כלפי חוץ ומעדיף לסגור את ענייניו בתוך הקהילה פנימה, המשמעת שלו לדברי רבותיו מוחלטת, והסוגיות הפרטיות והציבוריות נשארות עלומות.
בשל כך, כדי להבין עד כמה ההחלטה האחרונה פגעה בציפור נפשן של הנשים החרדיות, צריך לפנות לעיתונות החרדית ולאתרי האינטרנט החרדים. רק שם, בדרך-כלל בעילום שם, מוכנות הנשים להסביר מדוע הן מתנגדות כל-כך לצעד הזה ומדוע הן רואות בו סכנה. בין היתר, כותבות שם הנשים טענות חמורות כנגד בכירי הרבנים, ביניהם הרב אליישיב בכבודו ובעצמו, אחד מגדולי הדור, לפיהם אינטרסנטים מחליטים עבור הרבנים מה יהיו פסקי ההלכה בתחום החינוכי. חבר הכנסת, הרב רביץ, לא מסכים עם הטענה לפיה הרבנים לא מעודכנים במה שקורה בשטח. עם כל הביקורת הפנימית שיש לו על מה שקורה בשטח, שאותה אגב, הוא מסרב לחשוף, הוא בוחר להטיל את האשמה על משרד החינוך. "הם חושבים שרבנים נעים עם הרוח", הוא אומר, "אך מדובר באנשים בעלי סדר גודל. הם לא מושפעים מכל מיני אינטרסים צרים. הסיבות להפסקת לימודי הבנות אחרות. משרד החינוך אשם בכל העניין הזה. מנהלת האגף להכשרת מורים במשרד החינוך, התעקשה להוסיף שנה שלישית ורביעית כדי להגיע לאקדמיזציה של המורים. היא ביטלה קבלת תגמולים כספיים למי שלא עמדה בסטנדרטים שהציבה ובכך היא לא השאירה למורות הרבה ברירה. היא ניהלה בנושא הזה מלחמה אישית. לדעתי, אין צורך ללמוד ארבע שנים כדי ללמד הוראה בבתי הספר".
ש. מה הקשר בין השינוי שערך משרד החינוך לפני כשלוש שנים בתחום ההוראה להנחיות החדשות של ועד הרבנים?
"היום אנחנו עדים לתוצאות השינוי במשרד החינוך. זה פידבק ללחצים שהם הפעילו. הגיעו מים עד נפש. אם היו משאירים את הנושא ולא היו נוגעים בו, סביר להניח שלא היתה קמה צעקת הרבנים. ההחלטה שלהם, שכל מורי ישראל צריכים לשאת בתואר אקוויוולנטי, לא רלבנטית לגבינו. תראו את התוצאות המדהימות של הבחינות שהתקיימו במגזר שלנו. מצויינות המורות שלנו לא מוטלת בספק".
על דעתו של הרב רביץ יש לא מעט חולקים. מורות ותלמידות שהסכימו לדבר, טוענות כי מה שמלחיץ את הרבנים זה עניין הקריירה. לדעתן, החשש הגדול של הרבנים הוא שהנשים ישקיעו יותר בחוץ מאשר בבית. הן יתמסרו פחות לטיפול בילדים ולטיפוח הבית, ובסופו של דבר זה יפגע בבעלים הלומדים שייאלצו לסייע לאישה על חשבון לימוד התורה.
יש אפילו מי שמסביר את הבעיה בכך שנוצר פער בין הנשים לגברים. "כבר היום ניתן לראות בנות שמגיעות אלינו בשאלות, לגבי הפער שקיים בינם לבין הבעל", מסבירה מורה. "אין להן שפה משותפת איתו. הן לומדות ומרחיבות את דעתן הרבה מעבר ללימודי הקודש ומטרידה אותן העובדה שהן לא יכולות לשוחח על כך עם הבעל שנשאר בעולמו הצר. הפער הזה מוביל לתופעות כמו גירושין ורווקות מאוחרת. אגב, אצל החסידים זה הרבה יותר בולט מהליטאים".
"הנשים ינצחו"
ד"ר יעקב לופו, מחוקרי התחום החרדי, לא חושב שהפער בין גברים לנשים היא הסיבה לצמצום ההשכלה מצד הרבנים, משום שהתפיסה עליה גודלו וחונכו הבנות במגזר החרדי היא כי לימוד התורה עדיף על כל השכלה אחרת ובכל מקרה ראוי יותר לכבוד. לכל בעל אברך שמורים מקומו וכבודו. "בנוסף, צריך לזכור שבדרך-כלל הלימודים בסמינרים הם לשם פרנסה ולא לשם רכישת השכלה גרידא", הוא אומר, "כך שלא נראה שעניין רכישת תחומי דעת נוספים, הוא שמפריע לרבנים.
"מתרחשים כיום תהליכים די חזקים בחברה החרדית. הציבור כבר לא נשמע לרבנים כמו בעבר. קמו בשנים האחרונות מסגרות לימוד אלטרנטיביות שלא נמצאות תחת פיקוח הרבנים, חלקן אפילו ברמה מאוד גבוהה. 'סמינר לוסטיג' ברמת-גן, למשל, הוא מן המוסדות הוותיקים שלא נמצאים תחת פיקוח הדוק. גם המכללה החרדית לבנות בירושלים, שקשורה לאוניברסיטה העברית, או המכללה לבנות בבני-ברק, שקשורה לטכניון בחיפה, הם דוגמאות למוסדות שיצאו מפיקוח הדוק. בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, הוא בעל אישור מהמועצה להשכלה גבוה ותחתיו נמצאים מוסדות כמו 'מכון לב', 'מכון טל' ו'מכון נווה' - שהוא מכללה חרדית למקצועות הטכנולוגיה. אגב, גם 'במכון טל' מתקיימים כיום לימודים לתואר ראשון במחשבים בשיתוף עם סמינר אופקים לבנות.
"כיום, הולכים לרב לבקש ברכה ולא כדי לבקש רשות. הרבנים נמצאים בלחץ. צאן מרעיתם הולך ומאבד את המשמעת במסגרת שבה הם שולטים. הפסקת הלימודים לתואר היא תגובה רדיקלית והיסטרית על תופעות שמתרחשות מתחת לפני השטח. הם מרגישים שהם הולכים ומאבדים שליטה. אם עד עכשיו ההגבלות היו בעיקר על הבנים, עכשיו הגיעה גם תורן של הנשים. אגב, הם אוכפים זאת על הסמינרים של 'בית יעקב', משום שהם היחידים שעדיין שכפופים למרותם. זאת פגיעה בפרנסתם של המורות, רבות מהן מפרנסות יחידות. הטענות כי יש בעיות עם חומר הלימוד אינן נכונות, משום שממילא החומר הנלמד נמצא תחת פיקוח ומוגבל מאוד, במשך שנים".
ש. איך לדעתך יסתיים המשבר?
"עם הזמן העניין ידעך. בסופו של דבר יאפשרו לנשים להמשיך ולרכוש השכלה נוספת. לא יהפכו את זה ליהרג ובל יעבור. יש פה מלחמת יצרים גדולה שתדעך כי ההשכלה הולכת ומתרחבת ולרבנים לא תהיה ברירה אלא להסכים. המסגרות החרדיות נופלות באיכויות שלהן מהמסגרות החילוניות. מבחני קבלה קלים, רמת הפיקוח לא רצינית וכך גם רמת התלמידות. בטווח הקצר זה איכשהו עובד אבל זה לא יחזיק מעמד לטווח הרחוק. הם לא עומדים בתחרות עם השוק החופשי שדורש את הטובים ביותר".
"אחת ההשלכות האפשריות להחלטת הרבנים, עשויה להיות שיותר ויותר נשים ילכו ללמוד במקומות לא דתיים", אומרת אחת המורות. "אם הרבנים מבטלים את האישורים לצורך גמולים, הנשים יעשו את אותם גמולים במתנ"סים או במקומות אחרים שמנפיקים אישורי גמול. הם יורים לעצמם ברגליים. הם יאבדו גם את נקודות האחיזה האחרונות שלהם".
נראה כי גם הרבנים הבינו שהם גזרו גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. בשקט וללא תרועת חצוצרות, ועד הרבנים לענייני חינוך החזיר בחודש האחרון את רוב ההשתלמויות ואת הלימודים לצורך קבלת מורה בכירה. גם מי שעמדה בפני סיום לימודי התואר קיבלה אישור להמשיך אותו. רוב המורים שהורחקו משום שאינם מתאימים ללמד במוסדות הוחזרו ברובם, כמובן לאחר שנבדקה כשירותם ללמד במערכת. חומר הלימוד עבר בחינה מדוקדקת וברובו אושר להמשך שימוש. הבעיה העיקרית כרגע עוסקת בשאלת מתן האישור ללימודי תואר בשנה הרביעית. בנקודה הזאת הרבנים עדיין לא קיבלו החלטה אבל נראה כי בעתיד הקרוב יימצא הפיתרון.
|
 |
|
|
