בפסק דין עקרוני וארוך, מתחו היום (ראשון) שופטי בג"ץ ביקורת קשה על מדיניות משרד החינוך שהתחמק מיישום פסיקה קודמת, האוסרת תקצוב מוסדות החינוך החרדיים שאינם מלמדים את "תוכנית הליבה". עם זאת, בשל החוק שאושר בשבוע שעבר בכנסת, המעניק פטור מלימוד התוכנית ב"ישיבות הקטנות", החליטו השופטים שלא לתת "צווים אופרטיוויים" להפסקה מיידית של המימון - למרות שהתכוונו לכך. ב"מרכז לפלורליזם יהודי" וב"ארגון המורים העל-יסודיים", שהגישו את העתירה לבג"ץ, אמרו כי בהסתמך על פסק הדין, נבחנת האפשרות להגיש עתירה נוספת נגד החוק שהתקבל בשבוע שעבר.

בהתייחס לאי-יישום הפסיקה הראשונה של בג"ץ בנושא, שהתקבלה ב-2004, כותבים השופטים, בראשות השופטת איילה פרוקצ'יה, כי "הימנעות רשות שלטונית מציות לפסק-דין של ערכאה שיפוטית הינה מן החמורות והמדאיגות שבסכנות האורבות לשלטון החוק במדינה דמוקרטית", וכי "מתשובות משרד החינוך לעתירות, ומעמדתו בבית המשפט, עולה בבירור כי פסק דינו של בית משפט זה בהליך הראשון לא קויים במועדו, ואינו מקויים עד עתה, בין על פי לשונו ובין על פי רוחו.

"עם פרוש שנת הלימודים תשס"ח, לא הוחלה ולא יושמה תוכנית הליבה במוסדות החינוך העל יסודי ב'ישיבות הקטנות' במגזר החרדי (...) במהלך שלוש השנים שחלפו מאז מתן פסק הדין, לא נעשתה כל פעולה של ממש מצד משרד החינוך להיערך להטמעת תוכנית הליבה". עוד כותבים השופטים, כי "התמונה שנצטיירה לעיני בית המשפט באשר למידת תודעת מחוייבותם של משרד החינוך ושרת החינוך לקיים את חובתם על פי פסק הדין בהליך הראשון היתה עגומה ביותר".

השופטים מתחו ביקורת על הצעתה של שרת החינוך, יולי תמיר מלפני כשנה, להעניק ל"ישיבות הקטנות" פטור זמני מחובת לימוד הליבה, תוך שינוי מעמדן מ"מוסדות מוכרים שאינם רשמיים" (הנהנים מתקצוב של 75%) ל"מוסדות פטור" (המקבלים מימון בהיקף של 55%). "גם משהתברר כי מהלך הסבת מעמדם של המוסדות המוכרים למוסדות פטור אינו מעשי, הרי הוא משקף עמדה קשה ותמוהה של משרד החינוך ביחסו לפסק הדין בהליך הראשון, ולחובתו לקיים בתום לב את הוראותיו, כמצופה וכנדרש מרשות שלטונית", נכתב בפסק הדין.

השופטים אף לא קיבלו את טיעוניה של תמיר על "תהליך של 'אבולוציה במקום רבולוציה', על הידברות עתידית, בלתי מוגדרת בזמן, עם ראשי החינוך במגזר החרדי, על ניסיון להשפיע ברוח טובה ובלא כפייה על ראשי העדה החרדית (...) לא ניכרה התמודדות כלשהי של משרד החינוך ושל שרת החינוך עם חומרת התופעה של אי-קיום פסק הדין עד היום, וניתן ביטוי להעדר מחוייבות ממשית לביצועו גם בעתיד".

מבחינת השופטים, מסלול הפטור מלימודי הליבה (כפי שהציעה השרה תמיר וכפי שאושר בכנסת בשבוע שעבר, א"ק) "תכליתו להנציח ולהקצין את הפער בין מוסדות החינוך באמצעות הדגשת שוני בלתי רלוונטי בין המוסדות, תוך ויתור בלתי מובן לדרישות קהילה המסרבת לקבל על עצמה את עולו של הדין, ואת עולם של עקרונות יסוד המחייבים את מערכת החינוך כולה". יתרה מזאת, "דרך זו אינה יכולה לצלוח את מבחני השוויון, ודינה להיפסל".

בסיום פסק הדין כתבו השופטים, כי "היה בדעתנו להוציא צו מוחלט, שיכנס לתוקפו בתחילת שנת הלימודים תשס"ט, אשר יורה למשרד החינוך לפעול לאלתר ליישומה ולהטמעתה של תוכנית הליבה בכל מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים ברמת החינוך העל יסודי במגזר החרדי; כמו כן, היה בדעתנו להורות כי על משרד החינוך להימנע ממתן תמיכות ממשלתיות למוסד חינוך במגזר החרדי, אשר אינו מקיים תוכנית ליבה (...) אולם, לאחר כתיבת פסק דין זה, ובסמוך למועד הצפוי לשימועו, נתבשרנו כי אושר בכנסת חוק חדש הנוגע לנושא זה, וזאת בעוד עתירות אלה תלויות ועומדות וממתינות לפסק דין (...) משכך, לא יינתנו כל צווים אופרטיוויים, ולא ננקוט כל עמדה באשר ליחס בין הליך חקיקה זה לבין המצב הנורמטיבי שקדם לו. מקומה של שאלה זו להתברר במסגרת משפטית אחרת".

בתגובה לדברים אומרת השרה תמיר כי "בית המשפט מותח ביקורת על דבר שמלכתחילה חשבתי כי קיים סיכוי קטן להצליח בו, כלומר - אכיפת הליבה ב'ישיבות הקטנות'. אין שום ערבות שהדרך שהשופטים מציעים תגרום ל'הרמוניה חברתית', אותה הם מבקשים, אלא להיפך - שהיא תעודד הסתגרות. אין גם סיבה לחשוב שבמתן הפטור יש פגיעה לא הפיכה ביכולת ההשתלבות העתידית בחברה של תלמידי המסגרות החרדיות".

לדברי עו"ד סיגל פעיל, שייצגה את "ארגון המורים", "שופטי בית המשפט העליון עשו את כל מה שצריך כדי להסביר מדוע הוראות המפלות בין תלמידי ישראל - כפי שהדבר בא לידי ביטוי בחוק שהתקבל בשבוע שעבר - הן פסולות, והן ייפסלו בדיון אפשרי בעתיד". עו"ד עינת הורביץ מ"המרכז לפלורליזם יהודי" הוסיפה ש"פסק הדין פותח מחדש את סוגיית הליבה בכל החינוך החרדי".