הפעם נזכור: לא באהבה ננצח - גרשון מסיקה ראש המועצה האזורית שומרון • ההקפאה מחממת - ברוך מרזל מראשי תנועת ארץ ישראל שלנו • ליתר ביטחון - הרב שלום דב וולפא • אלפים יבקרו במוזיאון גוש קטיף בחג החנוכה • טקס הוקרה מרשים לרב"ט צחי קורצי שניטרל את המחבל בקריית ארבע • אילו היינו בוכים אז לא היינו בוכים היום - הרב דוד דרוקמן במאמר נוקב על האדישות החרדית בגוש קטיף • עכשיו זה מדעי: התקשורת הישראלית שמאלנית קיצונית • האדמו"ר מבוסטון זצ"ל שנפטר השבוע בראיון נדיר: בריחת האזרחים במלחמת לבנון השניה הייתה עונש משמיים על ההתנתקות • המכבים מגדל אור לדורות - אבישי בר אושר • כיצד מדליקין - פינת הלכה • ועוד ועוד מדורים
הנביא ישעיה אומר: "וקראת לשבת עונג" (ישעיה נ"ח י"ג) והגמרא מפרטת ומרחיבה: "א"ר יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ וכו' רב נחמן בר יצחק אמר ניצול משעבוד גלויות". (שבת קי"ח) כמו בכל מצווה, גם על מצוות עונג שבת מובטח שכר לעתיד לבוא ועם זאת השכר על מצווה זו ניתן גם בעולם הזה.
לפי הרשב"א מצוות עונג שבת מדאורייתא עוד לפני שהנביא ישעיה קבע זאת ואילו הרמב"ן, הרמב"ם וספר החינוך סוברים שזו מצווה מדרבנן. מכל מקום מצווה לענג את השבת וכך פסק מרן להלכה בשו"ע או"ח רמ"ב.
החובה לענג את השבת נמדדת לפי יכולותיו של האדם:
1. אדם עשיר - אין מי שחולק שיעשה מאמץ לקנות דברים טובים. אסור לו להסתפק בדבר מועט לעונג שבת אלא חייב לענג את השבת בצורה מושלמת. לפי הזוהר המינימום הוא שני תבשילים.
2. אדם שאין לו כל כך הרבה כסף - כדאי שיצמצם בהוצאות ימי החול ויקנה דברים טובים לשבת.
3. אדם שמעולם לא הזדקק לבריות - ואין לו אפשרות לקנות בשר ודגים לא בימות החול ולא לשבת אלא אם יקבץ נדבות עליו אומרת הגמרא במסכת פסחים קי"ב: "עשה שבתך חול ואל תזדקק לבריות". אדם זה לא יקנה בשר ודגים מכספי צדקה. המשנה בסוף מסכת פאה, הרמב"ם בהלכות צדקה ומרן בשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ"ה האריכו באיסור להזדקק לבריות. אדם צריך לעשות כל שביכולתו כדי שלא ליפול לנטל על הציבור.
4. רק לעני המתפרנס מן הצדקה מותר להשתמש בכספי הצדקה לצורך עונג שבת.
הגמרא בברכות ל"ה מלמדת אותנו שאסור לאדם ליהנות מן העולם בלא ברכה. לפני שאדם מברך האוכל לא שלו: "לה' הארץ ומלואה" (תהלים כ"ד) והקדוש ברוך הוא מרשה לאדם לאכול רק לאחר שיברך. אדם שאוכל בלא ברכה נחשב כאילו גוזל לקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל ונקרא חבר לאיש משחית לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים. כדי שלא להיחשב כגוזל מן הקדוש ברוך הוא צריך האדם צריך להיות בקי בהלכות ברכות. על פי הגמרא בברכות כתב לנו מרן בשו"ע בהרחבה פרטים רבים מסימן קס"ז עד סימן ר"ל.
התורה מצווה אותנו: "וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ--וּבֵרַכְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ" (דברים ח' י') לפיכך ברכת המזון היא מצווה מדאורייתא. הגמרא מסיימת בקל וחומר: "כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן?" והמסקנה להלכה שכולנו חייבים לברך על כל דבר לפני האכילה. אם אדם טועה ומברך על ירק בורא פרי העץ הרי זו ברכה לבטלה והגמרא בברכות ל"ג אומרת שמי שמברך ברכה לבטלה עובר על "לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא" (שמות כ' ז'). ולכן אדם שלא יודע כיצד מברכים על מיני מאכל שונים מחויב ללמוד הלכות ברכות כדי שלא יבוא לידי טעות.
במסכת בבא קמא ל' נכתב שמי שרוצה להיות חסיד צריך לדקדק בברכות ולברך על כל דבר את הברכה הראויה לו. אנשים בני תורה ויראי שמיים משננים היטב הלכות ברכות כדי לדעת כל דבר הלכה למעשה.
ברכת המזון היא מדאורייתא ולעומתה ברכות הנהנין הן מדרבנן (לדעת רוב הפוסקים) את נוסח הברכות תקנו אנשי כנסת הגדולה שחיו בתקופת בית שני. נפסק שאדם שמסופק אם ברך ברכת המזון חוזר ומברך מפני שספק דאורייתא לחומרה (שו"ע סימן קפ"ד) ואילו מי שמסופק אם ברך ברכות הנהנין לא חוזר ומברך מפני שספק דרבנן לקולא.
_________________
טובה הארץ מאוד מאוד...
נשלח ב-3/2/2010 23:26
פינת ההלכה - האם מותר להתחנף למוסדות השלטון ?
תוקן על ידי טובה_הארץ ב- 03/02/2010 23:32:21
טובה הארץ מאוד מאוד...
נשלח ב-3/2/2010 23:30
המשך - פינת ההלכה טקסט - האם מותר להתחנף למוסדות השלטון ?
בפרשת מסעי מזהירה אותנו התורה "ולא תחניפו את הארץ" (במדבר ל"ה, ל"ג). החנופה היא איסור חמור מאוד. בספרו "שערי תשובה" (סימן קפ"ח) כותב רבנו יונה שהחנופה היא בגדר ייהרג ובל יעבור: "וחייב אדם למסור עצמו לסכנה ואל ישיא את נפשו עוון אשמה כזאת". רבנו יונה מוכיח את הדברים מן הגמרא, המספרת שכשאגריפס המלך היה קורא בתורה את הפסוק "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי", זלגו מעיניו דמעות. עם ישראל, שנכח שם, לא שתק, אלא עודד אותו והחניף לו באומרו: "אחינו אתה". התוצאה הייתה ש"באותה שעה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה, שהחניפו לו, לאגריפס" (מסכת סוטה דף מ"א). מגמרא זו למד רבנו יונה עד כמה מגונה החנופה, שאפילו אם האדם עלול להסתכן בחייו, אין קדושת החיים דוחה את איסור החנופה.
אומנם פוסקים רבים חלקו על רבנו יונה, אבל הוויכוח בין הפוסקים הוא רק על אם צריך למסור נפש – אין ויכוח שהלאו הזה הוא מן החמורים שבתורה. הגמרא מסיימת ואומרת שכת חנפים לא זוכה לראות פני שכינה, וכן כל עדה שיש בה חנופה – לסוף גולה; שנאמר: "כי עדת חנף גלמוד" (איוב ט"ו).
לזוג שקר וחנופה נולדה פוליטיקה
הגאון רבי חיים פלאג′י זצ"ל מספר בדרך חידוד שכשבא השקר לתיבת נוח, לא נכנס לתיבה כי הוא פרד והרי "שניים שניים באו אל התיבה" (בראשית ז′, ט′). חיפש השקר ומצא את החנופה כבת זוגו. הבן הממזר של השקר והחנופה הוא הפוליטיקה הארורה שאנו נתקלים בה מדי פעם. בחיי הפוליטיקה ובכנסת בפרט עלול האדם לחטוא בחנופה. חיי הפוליטיקה גורמים לאדם להתפשר על עקרונותיו ולהתנהג כסוחר.
בכנסת עלולים העקרונות החשובים להיעלם כמעט כליל. בודדים מצליחים לשרוד ולא להיכשל שם בחנופה. אחד ומיוחד שמילא את שליחותו בגאון, ללא פחד ומורא וללא פשרות, ושהכרתיו בעת שכיהנתי עמו כחבר כנסת וישבתי לידו, היה הרב מאיר כהנא זצ"ל הי"ד. אישיותו הקיפה צדדים רבים, ואחד מהם הוא העמידה על האמת. גם אל מול החרמות שהחרימו אותו חברי כנסת רבים הוא לא נשבר, והמשיך בדרכו ביד רמה.
הרב נמצא בעולם האמת, הוא לא צריך לשבחים שלנו, אבל אנחנו צריכים ללמוד ממעשיו הגדולים כדי שנדע כיצד עלינו לנהוג בעולם השקר הזה ואיך להתמודד איתו. הדברים אמורים בפרט כלפי המנהיגים שלנו, שיידעו ללכת בדרך הטובה והישרה ולא לסטות מן האמת בשל הצורך למצוא חן בעיני בני אדם שלא פועלים לפי חוקי התורה. זה קשה, אבל זה מה שהקדוש ברוך הוא דורש מאיתנו.
תוקן על ידי טובה_הארץ ב- 03/02/2010 23:36:11
טובה הארץ מאוד מאוד...
נשלח ב-22/3/2010 00:55
מלאכות האסורות בערב פסח
ב' ניסן ה'תש"ע / 17/03/2010
מרן הג"ר יעקב יוסף שליט"א
במסכת פסחים נ′, מלמדת אותנו המשנה שעד חצות היום של י"ד בניסן מותר לעשות מלאכה, ואחרי כן אסור. יש שני טעמים לאיסור זה:
א′) רש"י מסביר שכולנו חייבים לאכול בליל הסדר מצה, מרור וחרוסת, וצריך להכינם בערב פסח. אם ילך האדם לעבוד כרגיל, אולי יגיע מאוחר הביתה ולא יספיק להכין את צרכי הסדר
ב′) הרא"ש ושאר הפוסקים הסבירו שכשהיה בית המקדש קיים, היו צריכים, כל עדת ישראל, להקריב קורבן פסח אחר חצות היום. יום הקרבת הקורבן נחשב כעין יום טוב לאדם, ולפיכך אסור לו לעשות מלאכה ביום זה. בימינו חל האיסור למרות חסרונו של בית המקדש. איסור עשיית מלאכה בערב פסח אחרי חצות היום נפסק להלכה בשולחן ערוך, או"ח סימן תס"ח.
אסור להתחיל מלאכה גם קודם חצות היום, אך מותר להשלים מלאכה שהתחילו בה ביום הקודם. רק שלוש אומנויות בלבד מותר להתחיל לעשות קודם חצות, כי ניכר שהן לצורך החג. ואלו הן: תספורת, כביסה ותפירה – וכל זה בתנאי שיסיימו אותן קודם חצות היום. לפיכך, מי שרוצה לכבס בגדי גדולים יכול להפעיל את מכונת הכביסה עד חצות היום (אף אם המכונה תמשיך לפעול אחרי חצות היום מאליה). אך המכבס בגדי קטנים, שמתלכלכים תדיר, יכול לכבס אחרי חצות היום ומותר לכבס להם גם בחול המועד.
נוסף על כך, אסור לכתוב אחרי חצות היום, אלא אם כן יש חשש ל"דבר האבד". כמו כן, לכתחילה אסור להוציא כסף מן הכספומט או להפקיד המחאות בבנק משום שזה גורם לפקיד להזין נתונים במחשב ולבצע בכך פעולות לאחר חצות היום. בשעת הדחק, כשאין ברירה, אפשר להתיר, אך אדם ירא שמיים ישתדל להוציא כסף מזומן ולבצע הפקדות עד יום י"ד בניסן, לפני חצות היום.
כתיבה והקלדת חומר כתוב למחשב אסורות בחול המועד ובערב פסח, אלא אם כן כותבים או מקלידים חידוש בהלכה אשר יש חשש שיישכח והוא בגדר "דבר האבד". גם לילדים אסור לכתוב שום דבר של מקצועות החול.
אנשים יראי שמיים נערכים מראש ומתכננים את מעשיהם בחוכמה. לא כדאי לחכות עד ערב פסח כדי להסתפר ולהסתכן בתור שנמשך עד אחרי חצות, ולא כדאי ללכת לבנק בערב פסח כדי שלא ייכשל בכתיבה ובחתימה ביום י"ד בניסן.
א.הדלקת הנר –לכתחילה צריכות הנשים להדליק את הנרות לפני שקיעת החמה (עין יצחק ע"פ הגמרא שבת כ"א).אישהששכחהלהדליקלפני השקיעה,יכולה בדיעבד להדליק אחרי צאת הכוכבים על ידי העברה מאש שדלקה מבעוד יום.
ב. מצוות "ושמחת בחגך" –מצווה לאכול כזית בשר ולשתות רביעית יין לכבוד שמחת יום טוב. שיעור כזית בבשר רגיל הוא כ26 גרם. בזמננונפוץ השימוש בבשר מעובד המכיל יותר מ50% מים. כדי לצאת ידי חובה בבשר מעובד, יש לאכול לפחות 50 גרם ממנו.
ג. מנהג לימוד תורה בליל חג השבועות –לפני כ 450 שנה מרן רבי יוסף קארו וחבורתו הקדושה למדו תורה בליל חג השבועות וזכו לגילוי השכינה ובעקבותיו עלו לארץ ישראל(מובא בשל"ה הקדוש ומוזכר ב"בן איש חי" במדבר ז′). לאחר מכן, פשט בכל קהילות ישראל המנהג ללמוד תורה בליל חג השבועות. המקור למנהג זה מצוי בדברי הזוהר על פרשת "אמור". הזוהר הקדוש משבח מאוד את הלימוד בליל חג השבועות ואת הזוכים ללימוד קדוש זה וכך לשון קדשו של רבי שמעון בר יוחאי: "כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרונות והקדוש ברוך הוא מברך אותם בכמה ברכות ובכתרים של העולם העליון".סדרהלימודרמוזבזוהרהקדוש.המקובליםהגדירו את סדר הלימוד והוא מופיע בספר "קריאי מועד" עיין שם.
לקראת עלות השחר חשוב לטבול במקווה. בעלות השחר נוטלים ידיים בלי ברכה ואם יצא לנקביו יברך "אשר יצר".
יש מחלוקת בפוסקים אם הנעור כל הלילה צריך לברך ברכות השחר וברכות התורה. להלכה נפסק כי הספרדים מברכים בשם ומלכות ברכות השחר (חוץ מ"על נטילת ידיים") וברכות התורה והאשכנזים שומעים את ברכות השחר וברכות התורה מאדם שישן ומוציא את כולם ידי חובה.
