תחת הכותרת "פורץ גדר ישכנו נחש", נכתב מאמר ביקרות נשכני ומומלץ ביותר. אני מצרף כאן את המאמר, ואשמח אם תגיבו:
מזה כמה שנים מנשבת בחוצות הרחוב החרדי רוח עוועים המאיימת על חינוך הדור הצעיר ומבקשת לסחוף אחריה את עולם התורה כולו. לא כולם הבחינו בה והרגישו את עוצמתה. יש אשר העדיפו להתעלם, להדק את חליפותיהם לגופם ולאחוז בכובעם לבל יינזקו מפגעיה, ויש אשר אפשרו לה להמשיך לנשוב בעוז ואף הצטרפו אליה בחדווה גלויה. מפעם לפעם אנו עדים להרס ולחורבן שמותירה אחריה הרוח יחד עם שותפיה. לא אחת אנו משתדלים להביע את דעתנו כנגדה במלוא התוקף למען לא תישכח התורה והשקפתה הטהורה מישראל. אמנם כן, יש פעמים שהשעה כשרה לכך, אך לעתים דווקא ההתעלמות והשתיקה הרועמת עושות את מלאכתן נאמנה ועדיפות עשרת מונים מרוממות הקול. כאילו אומרים הם: המשיכו אתם לקרקר כאוות נפשכם והניחו לשיירה לעבור ולשמור על הגחלת.
דא עקא, לפי שלאחרונה התפרשה שתיקתנו שלא כראוי ואף הובילה לשבירת שיאים חדשים לנגד עינינו ההולכות וכלות, ניערנו חיצינו לומר את אשר על לבנו ועל לב רבים. נוכחנו לדעת, גם אם באיחור מה, שהפעם איננו רשאים לחשות ולעמוד מן הצד כאילו אין הדבר נוגע לנו. שומה עלינו לזעוק בקול גדול וחזק, אולי על ידי כך יינגף היצר ויאמר הקב"ה למשחית הרף. ובכן מורי ורבותי, אנא רשמו לפניכם: עולם התורה וההלכה מביע בזאת מחאה חריפה תוך זעזוע ושאט נפש, בעקבות ההתנהלות החמורה של נציגי ציבור המכנים עצמם "חרדים", להצטרף ולכרות ברית עם הזרמים הכפרניים, מבזי ועוקרי התורה. הזלזול הבוטה וחסר התקדים, מבטא את הפניית העורף של אותם אנשים למוסכמות הבסיסיות והיסודיות ביותר של היהדות החרדית מדורי דורות. אין ספק כי מדובר בנבלה שאין כדוגמתה. אוי לנו שכך עלתה בימינו.
האם מישהו מופתע מן הדברים? בואו נודה, גם עלינו מוטלת חובת המחאה. וכי אין אנו מיראי ה' וחושבי שמו החרדים להאדרת כבוד התורה ומיצרים על הפגיעה בהשקפה הטהורה? אנו מלאים תקווה שיש בשורות קצרות אלו לבטא אך במקצת את התחושות הקשות המקוננות בקרב ציבור היראים בארץ ובתפוצות הגולה מאז נחשפו הדברים החמורים.
אכן, קשה לבטא ולתמצת במילים את הזעזוע העמוק שפשט בכל חלקי הציבור החרדי בארץ לנוכח הזלזול בערכי היסוד של היהדות הנאמנה. מאז ומתמיד הורונו רבותינו להימנע מכל שיתוף פעולה עם מהרסי הדת ומחריביה. לאורך כל הדורות נשמרה היהדות הנאמנה שלא להניח דריסת רגל לאלו אשר כל מטרתם לקעקע את אושיות הדת ולהנחיל השקפות כפרניות ודעות כוזבות. כמה מצערת העובדה שדווקא אנשים מקרב מחנינו, המתיימרים לייצג נאמנה את עולם התורה ולבטא ברמה את דעתם של גדולי התורה, החליטו לפרוץ את הגדר הזו בפומבי, תוך גילויי אדישות וניכור לעקרונות הבסיסיים של כלל היהדות החרדית. כאשר מרהיבים עוז לנקוט בצעד מחפיר שכזה בפומבי לעיני עם ועולם, אזי מקבלת חובת המחאה משנה תוקף.
אם עדיין לא התיישבו הדברים על לבכם, למען הסר ספק עלינו לומר זאת בבירור: מאז ומתמיד חונכנו על ברכי ההשקפה המבהירה כי ייחודנו כאנשים החרדים לדבר ה' על פני אנשים חופשיים, אינו מתבטא בדבר של מה בכך. מדובר בהבדל מהותי ועקרוני אשר יסודו ושורשו במעמקי ההשקפה התורנית: כאנשים הנאמנים לתורת ישראל, גדולה הערצתנו לגדולי התורה ומנהיגי הדור. הם עמודי האש ההולכים לפני המחנה ומקרינים מהודם עלינו, המנסים לצעוד לאורם ולהיאחז בשולי גלימתם. כתוצאה מכך, איננו "בעלי הבית" להחליט ככל העולה על רוחנו. הציות המוחלט לגדולי התורה והכפיפות המלאה לדעת תורה, עומדים במרכז חייו של כל יהודי ירא שמים.
* * *
לבו של מי אינו מחסיר פעימה כאשר הוא שומע נציגי ציבור חופשיים שפוערים את פיהם כנגד גדולי התורה? מיהו החרד לדבר ה' אשר אינו נחרד לשמוע דברי זלזול ופגיעה בעיני העדה? הדברים המקוממים גורמים לנו להתהפך בכאב ולהזדעזע בכל פעם מחדש. כמה בוז אנו רוחשים לאותם ריקים ופוחזים! כמה נפשנו סולדת מהם ומנבלותם!
הדברים ידועים כמעט לכל בר בי רב דחד יומא, אך המציאות הכואבת מובילה אותנו למסקנה הכואבת עוד יותר, כי יש מי מתוך אלו המתיימרים לעצב את השקפתנו וללמדנו דעת תורה מהי, אשר למרבה הצער שכח את הנתונים הפשוטים הללו. לדאבון הלב, ההתרחשויות בסוף השבוע שעבר מעל בימת הכנסת, עוררו בנו שוב את אותו הלם וזעזוע. כמה שהדבר נראה כבלתי אפשרי, אולם אותו בוז השמור באופן מיוחד לעוקרי התורה, אותה שאט נפש הפורץ כאשר רומסים ברגל גסה את קדשי ישראל, מופנה כעת כלפי לא אחר מאשר אותו חבר כנסת "חרדי" אשר כותרת המאמר הנוכחי מכילה את ראשי התיבות של שם משפחתו.
כל בר דעת ששמע את דברי הרהב וההתבטאויות חסרות הרסן של אותו האיש, כמו גם את הזלזול הבוטה והעובדות השקריות שנכתבו בעיתון המתיימר לשמש כשופרם של גדולי התורה, הבין לבדו כי מי שמתייצב קבל עם ועולם לדבר סרה בחכמי התורה ולהטיל דופי בשיקול דעתם של גדולי ישראל, הוא זה שאוחז בידם של עוקרי התורה ומצטרף במוצהר למסורת הקלוקלת של מחריבי הדת. דווקא אותו אדם, אשר לא התבייש להתערטל בפומבי ולבזות את גדולי ישראל, מבלי שירעד קולו ויכשלו ברכיו, הוא פורץ הגדר שפרש מן הציבור הנאמן לתורה וצעד בדרכם של אלו המנותקים לחלוטין מיסודות האמונה וההלכה, על כל המשתמע מכך. כנראה שלא לחינם נושא שם משפחתו את ראשי התיבות "פורץ גדר ישכנו נחש"...
די מגוחך היה לראות כיצד פורסמו בהבלטה דברי ההבל של הח"כ הסורר בעיתון מפלגתו. אותו עיתונאי רדוד אשר זעק מרה וכתב בידו האחת מחאה וזעזוע על הישיבה לצידם של מהרסי הדת, הושיט את ידו השניה וחיבק בחום את אותם אנשים בדיוק, לא לפני שהנחית סטירה הגונה ליהדות הנאמנה כולה, מנחילי ההשקפה והחינוך הטהור. אותם המדברים גבוהה גבוהה אודות דרכי העיון ועמל התורה, אותם אלו העומדים דרוכים בשערי עולם התורה וההלכה לשמור לבל יכנסו חלילה מושגים אשר אין להם מקום ואין להם דריסת רגל, שכחו את אותם ערכים בסיסיים אשר עליהם חונכו המשתייכים לעולם התורה והישיבות.
* * *
כידוע וכמפורסם, אחריות רבה רובצת על כתפיהם של אותם חסרי בינה, שכן הם נועצים את ציפורניהם דוקא בתפארת עם ישראל ומקור עוצמתו, בני התורה אשר זכו להסתופף בהיכלי הישיבות הקדושות ולשקוד על דלתות התורה. במסווה של הנחלת דרך והשקפה צרופה כביכול, מחדירים אותם אנשים דברי סילוף והבל, הטעיות מכוונות וקביעות שאין להם שחר תוך גלגול עיניים לשמים והעמדת פנים צדקנית ומתחסדת כאילו דאגת הכלל בראש מעיניהם. מאחורי המעטה התמים לכאורה, לא קל להבחין בניסיון הנואל של כמה עיתונאים להנהיג את עולם התורה, להביע עמדות ולקבוע מוסכמות שלא שיערום רבותינו. אכן, אם תפתחו את העיתון ותקראו את תוכנו ברפרוף, לא תזהו את גודל העיוות, אך עם הזמן תגלו לבדכם כיצד קבעו אותם אנשים את ערכי עולם התורה ואת גבולותיו. הם הקובעים מי ישפל ומי ירום, מיהו רב ומיהו שרברב, מהו הרע והטוב, הצודק והפסול, הגדול והקטן. הכול נקבע בתוך ד' אמותיהם ומועבר ישירות אל עיני הקורא התמים כאילו מדובר בדעת גדולים. מכאן ואילך ברור לכל גודל ההרס והאובדן. החמור מכל הוא שלאותם בני הישיבות, אשר על כתפיהם מונח עתיד אומתנו כולה, לא ניתנת הזכות להתגונן ולסנן את הדברים הנאמרים. לא תמיד יש בידיהם את הכלים להבחין במטרותיהם של העומדים מאחורי הדברים היות והם מוצגים בפניהם כהלכה שנמסרה מפי הגבורה וכי פגיעה בענין זה, מהווה פגיעה בגדולי התורה בכבודם ובעצמם. רק שוטה יחשוב שגדולי ישראל נותנים את ידם לזלול פומבי שכזה בתלמידי חכמים. רק קל דעת יסכים לשמוע כי על דעת ה'גדולים' עומד חבר כנסת חרדי ומנסה לעצב את השקפתם של חכמי התורה (או שמא את השקפתם של "גדולי התורה"), תוך חילול ה' איום ונורא. אך יחד עם זאת, כבר לימדונו רבותינו בעלי המוסר כי מידת ההסתגלות וכח ההרגל הם בעוכריו של כל עובד ה' באמת ובתמים. ידועים דברי הגר"ח שמואלביץ זצ"ל לבאר את תגובתו הנחרצת של חושים בן דן לנוכח סירובו של עשיו לקבור את יעקב אבינו, לעומת תגובתם המאופקת של השבטים הקדושים. הוא, אשר לא שמע את טענותיו של עשיו מחמת היותו חירש ולא נכנס עמו לויכוחים ולהתנצחויות, לא הושפע או התרשם מדבריו.
כך, מבלי משים, נפגעת חדות ההרגשה של מיטב בנינו בדברים הנוגעים לציפור נפשו של העם היהודי מדורי דורות, עד שלעתים ניתן לומר כי הנזק נהפך לבלתי הפיך. שלא באשמתם, סופגים אלו האמונים על דרך הלימוד והמוסר המונחלת ע"י ראשי הישיבות שליט"א, את אותה רוח עוועים אשר סוחפת עמה את רגשות הקודש המוטבעים בכל בן תורה אודות הזהירות בכבודם של גדולי האומה. שוב אין הם זהירים בדבריהם לבל יכוו בגחלתן של תלמידי חכמים. באורח הדרגתי מתגלגלת לשונם ומשתחרר מפיהם הרסן עד כדי פגיעה ומרידה ברבותיהם, ה' יצילנו. לא מכבר רעש וגעש עולם התורה בשומעו על זלזול מחפיר בכבוד התורה שהתרחש בחצרות בית ה', בין כותלי אחת הישיבות המפורסמות העומדות בחזית עולם הישיבות. לא רחוק יהיה לקבוע, היכן טמון הזרע שמצמיח אנשים המסוגלים לחולל מעשים נאלחים שכאלו. בעידן שבו קובעים מספר אנשים מפוקפקים מי יזכה בתואר "הגאון רבי", מי יסתפק בתואר "הרב" ומי יוזכר שמו כאחרון העם, כפי שכבר אירע לצערנו, בנקל נוכל להבין כיצד הגיעו אותם אנשים לעבר פי פחת. אגב, העובדה כי באותו עיתון לא הוזכרה אפילו המילה "מחאה" לנוכח המעשים החמורים וכל שכן שלא הובעו שם "זעזוע ושאט נפש", מסייעת להשלמת התמונה כולה. כי זו דרכם כסל למו; בהינף קולמוסם יביע עולם התורה חרדה ושאט נפש, לב נמס, פיק ברכיים וחלחלה בכל מותניים, ובהינף קולמוס נוסף יבטא הציבור כולו שמחה וששון וקורת רוח.
האם כעת מבינים אתם את החורבן שגורמת אותה רוח לנפשו של הדור הצעיר? האם נוכחתם כעת לדעת מהן השלכותיה ההרסניות? גם אם נחשה למול דברי ההבל הבוטים כנגד החלטת מועצת חכמי התורה ובראשם מרן מאור ישראל שליט"א, שנראו כלקוחים מעיתונים וספרים חיצוניים אשר לא יוכרו במקומותינו, לא נוכל לחשות על הפגיעה ברגשות הקודש. אין אנו רשאים להתעלם מאלו שרוממות ההשקפה בגרונם וחרב פיפיות בידם, אשר חותרים תחת החינוך הטהור כולו. נדמה כי השאלה הנוקבת הנשמעת לאחרונה בעולם התורה בכל אתר ואתר היא: מי שמכם?! מי הוא זה אשר יעז לפגוע במאגרי הכח והעוצמה של ציבור היראים וכלל ישראל כולו? מדוע כאשר העז אדם מתוככי המחנה לתבוע דיינים חשובים ולהושיבם על ספסל בית המשפט, תוך ביזוי מחפיר של כבוד התורה, יצאו אלפים בעיר בני ברק למחות ולזעוק כנגדו "צא טמא", ואילו כאשר עומד "שלוחא דרבנן", ופוער את פיו כנגד חכמי התורה לא קמה מחאה אדירה לפחות באותה מידה?
* * *
אין צורך להכביר במילים אודות ראייתם הטהורה ורחוקת הטווח של מועצת חכמי התורה ובראשם מרן שליט"א. זוהי אותה ראייה רחבה אשר יצרה אלפי מוסדות חינוך על טהרת הקודש, המעמידים את דור העתיד של עם ישראל. זו אותה השקפה צרופה אשר הקימה אלפי בתי כנסת, בתי מדרש ומקוואות טהרה. כבני תורה, אנו יודעים שאילולי דמותו של מרן שליט"א הפורסת את כנפיה על בני הישיבות, אפשר והיינו נמחצים בין ידיהם המחבקות של קומץ אנשים המסתובבים בתחושה של פטרונות והתנשאות כאילו ניתנה התורה על ראשיהם והם אלו שהואילו ברוב חסדם להעבירה לחציו השני של עם ישראל היושב מעבר להרי החושך. כיום ניתן לקבוע בבירור כי המהפכה שחולל מרן שליט"א הובילה להחזרת עטרה ליושנה ולפריחת עולם התורה הספרדי ללא היכר. צאו וראו את בחורי החמד השוקדים על תלמודם. הביטו על גוום הזקוף וראשם המורם. אין הם מתביישים חלילה במוצאם וזונחים את מנהגיהם, אלא אדרבה, גאים במסורתם וממשיכים את מורשת תור הזהב של יהדות ספרד לדורותיה אשר הצמיחה לעם ישראל כולו את ענקי הרוח שמפיהם אנו חיים. אשרי עין ראתה כל אלה.
ניסיונם של אותם בודדים לנכס את עולם התורה לעצמם ולהוציא ציבור גדול מחוצה לו, לא יצלח. אין צריך לומר עוד כי ניסיונם הנאלח להוציא את רבותינו מחוץ לעולם התורה, ינחל כישלון חרוץ ומביך. אלפי בני הישיבות ההולכים לאור תורתו ופסקיו של מרן שליט"א לא ייעלמו ויתאדו מן העולם רק מחמת רצונם של אינשי דלא מעלי, קטני דקטני, אשר כח העט העבירם על דעתם ועל דעת קונם. לא מכבר התקבצו אלפי בני תורה למעמד המרומם שנערך לסיכום מבצע "ועתה כתבו לכם". אילו היו אותם אנשים שולחים נציג אחד מטעמם לאותו מעמד רב רושם, הם היו מגלים כיצד טופחת המציאות על פניהם. אילו ראו את אלפי בני התורה מאזינים בשקיקה לדברי מרן שליט"א ושותים את דבריו בצמא, הם היו מבינים שמאוחר מדי להרחיק את כל אלה מעולם התורה החרדי.
