קשה לי להאמין שיש עוד צדיק אחד בסדום, לא האמינתי למראה עיני אז הנה קראו נא בעצמכם
בס"ד*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />
שלום וברכה לכבוד אנשי שלומינו החסידים היקרים שיחיו,
בריש כל אתון, ליהוי ידוע שחסיד אנכי מכ"ק אדמו"ר שלייט"א, הנני מתפלל בבית מדרשו, והולך בכל ליל ש"ק לשלחנו הטהור להשביע את נפשי בעונג שבת, ובאורה זה אני מדריך את צאצאי שיח'.
ועתה אל הענין: זה כבר כביר שלבבי שבור ורצוץ על מה שמתרחש בקהילתנו הק'. קוה קויתי שאורך הזמן יקרר החום וינשב הרוח כענן כלה וכחלום יעוף, אך לשוא חיכיתי. וכראותי שאין קץ, הלכתי וקימתי את מאמר חכמינו ז"ל "דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים" ואז נוכחתי לראות כי לא יחיד אני בזה, אלא יותר ממאה וחמישים מאנ"ש שי' הרשומים בנייר הרצוף, מצטערים ומתאנחים קשות על מה שעלתה לנו, ובלתי שום ספק שיש עוד הרבה שבמסתרים תבכה נפשם על כך.
כוונתי, כמובן, על השנאה המרה שהתלקחה במחננו נגד אותם שנפרדו מאתנו, והנה השנאה בוער כאש והשנאה איננו אוכל. הלא זכינו לחסות בצל סוכת שלומו של כ"ק מהר"ש זצ"ל, ועינינו ראו ולא זר כמה שהקריב נפשו לחיות בשלום עם כל אשר בשם ישראל יכנה, ועוד מצלצל באזני האיך שצווח בקול מר בסעודת ראש חודש כשנכתב פאשקוויל על אחד מאנ"ש, "איך וועל עוקר מן השורש זיין אלע מחלוקת מאכערס!". ועתה האיך נעשה כזה בבית תפלתו ובחצרות קדשו
מתחילה מהסס הייתי להתערב ולצאת בכותב"ת הגסה בענין זה, אבל לעצור במילין לא אוכל עוד, אחרי רואי שבני נ"י אשר טפחתי ורביתי כל הימים ליר"ש ולמידות טובות, רוח אחרת היתה עמו לאחרונה, בבאו הביתה מהישיבה ופיו מלא צחוק ולעג על הצד השני. איככה אוכל וראיתי באבדן מידות מידות מולדתי, ואיככה אוכל וראיתי שהולך לריק יגעתו של רבינו זצ"ל אשר "שתל בנו מידות טובות" כפי שחרוט על ציון קדשו, ואם לא היה סגי בהנעשה עד הלום, נסחב ונגרר השנאה כלפני חדשיים גם אצל הבנות בבנות ציון, וכי אמנם רוצים אנחנו לגדל ולחנך דור תהפוכות של מחוצפים ועזי פנים רח"ל. לדאבוננו אבדנו את הפנים ברחובות העיר וישיחו בנו יושבי שער באומרם: נסתם הגולל על "באבוב" גם עליהם עברה כוס התרעלה....
עומד אני משתומם ונדהם כראותי אברכי "משי" שמלפנים היו אמונים עלי תורה ועודה, וחן של יראת ד' היה נסוך על פניהם, ועכשיו נתהפכו ללצנים ולאנשי שחוק ומדון, ומכלים בהבל ימיהם בשפיכת קיתונות של בוז וקלון נגד צד השני בלשונות גסים הגועלים נפש זכה, הזאת נעמי להחליף ולהמיר תמימות ויראת ד' בלעג וקלס והיתול.
לאמיתת הדבר, כבר הביע רבים וכן שלימים את מכאובם על הנעשה, אבל דבריהם נחנקו ונאטמו קול ענות של הני אינשי אשר נמנו וגמרו כי זה הדרך הנכון להנהיג קהילה, ומחשש שעריכת ריב עמהם יגרום פילוג במחננו גופ ח"ו אחזו המוחים בפלך השתיקה ובעלעים את צערם בחיבוק ידים.
בתור חסיד אמת ונאמן, הנני קובע בברירות את הדברים הבאים: בטוח אני ללא כל צל ספק שגם כ"ק אדמו"ר שליט"א מצטער מאד על מה שעלתה בקהלתו, וכפי ששומעים בכמה מדברותיו שמתחנן להדבק במדת השלום והריעות. וע"כ שבתי ראיתי כי עת לעשות לד' לטכס עצה לתקוני מילתא למען לגרום נחת רוח לרבינו שליט"א.
אי לזאת, נדברתי עם כמה מאנ"ש ששמותם מופעים על הרשימה הרצו"פ, ועלתה בלבנו עצה נכונה וישרה כדת מה לעשות על דבר כבוד שמו ית', ובתנאי עליה כ"ק אדמו"ר שליט"א.
ואלה דברינו: הלא עיקר השאלה הוא אם צודקים אותם שבחרו בדרך השנאה, או שחפץ ד' בנו אוהבי השלום, והנה לפני עשר שנים פירסם רבינו שצ"ל מכתב הרואה לבני קהילתו, שבאם יתהוה סכסוך בין אנשים, ילכו להתפשר בדבר לפני שלשה אישים אשר נקבו בשמותם, הלא המה ר' שאול וולאף נ"י, ר' יוסף שמואל לנדא נ"י, ור' יעקב קעמפלער נ"י, כולם אנשים בעלי יושר ובעלי דעת שראוי לסמוך עליהם, (ומי יודע, אולי, בחכמותו לראות את הנולד, כון רבינו בהודאה זו גם על תקופתנו הקשה הזאת העוברת עלינו כעת.) ועל כן אנו מציעים, שההחלטה באופן הנהגת הקהילה יתמסר בידי תלת יקירי הנ"ל, אשר ישבו לדון בדבר בכובד ראש, עד שיכריעו בינהם את הדרך נלך בה, ומכאן ואילך על פיהם יצאו ועל פיהם יבואו סדר ההנהגה, ואיש לא ירים את ידו ואת רגלו לעשות אחרת.
תקותינו עזה שצעד זה יועיל להשקיט את הרוחות, ולהחזיר עטרה ליושנה, עטרת תפארת המידות ונועם הליכות ששתל בקרבנו רבינו זצ"ל.
לעת עתה בקשתנו שטוחה, שכל מי ששמו אינו מופיע על הרשימה הרצו"פ, וגם הוא דעתו עמנו ומסכים להצעה הנ"ל, שיודיע נא את שמו לר שאול וואלף נ"י, למען נדע מי ומי ההולכים אחר עצתנו הישרה, ובעזהשי"ת נזכה להכריע את הכף ולהצליח בכח "רב עם" להשיב "הדרת מלך" וכבוד בית באבוב על כנו כבראשונה.
כה דברי הכותב בדמע ומצפה לישועה