ביקור רבינו בארה"ק - ער"ש- שב"ק- מוצ"ש!

שב"ק פרשת בלק בעיר ערד בארה"ק

[נכתב במהירות עפ"י הזיכרון]

ליל שב"ק

א. 'מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל... ותנשא מלכותו'. וברש"י 'ותנשא מלכותו של יעקב יותר ויותר שיבא אחריו דוד ושלמה', ויש לדקדק על שרש"י נקט הלשון יעקב, והלא היה ראוי לנקוט הלשון 'ישראל' שממנו שביק הפסוק הקודם, וכן הוא כינוי לכל האומה הישראלית שתתנשא מלכות ישראל. גם צריך ביאור לשון רש"י שתנשא 'יותר ויותר'. עוד צ"ב הלשון בכתוב 'אהליך יעקב' והלשון 'משכנותיך ישראל', וכן כפל הלשון בזה צ"ב.

ב. במדרש פליאה, מקורו בפרקי דרבי אליעזר, שבלעם ראה ישראל הולכים בבגדי שבת, ונמנע מלקללם, וצריך ביאור מהו השייכות של שבת ובגדי שבת לזה.

ג. במאור ושמש עמד על כך שפרשת בלק נקראת לעולם קודם ימי בין המצרים, מהו השייכות בזה, וכתב לפי דרכו בקודש, ויש לומר בחינה אחרת. גם יש לבאר מה שמבואר בספה"ק ששבתות ימי בין המצרים גבוהים יותר מכל שבתות השנה, שצ"ב הרי ימי בין המצרים הם הימים הנמוכים יותר.

ויש לבאר הכל, בהקדם דברי 'זרע קודש' על הפסוק 'לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל', שכשאדם בבחינה נמוכה בחינת 'יעקב', ועובד על עצמו לא להיכשל חלילה בעבירה, הקב"ה מסייע בידו לעלות לדרגה גבוהה יותר, וזהו לא הביט און ביעקב, שאדם בבחינת יעקב לא נראה בו חלילה און, הקב"ה מסייעו להגיע לבחינת ישראל בלי עמל כ"כ. ובספה"ק ביארו, שזה כל ניסיון שאדם עובר, שהכל הוא בתכלית כדי להרימו עוד מלשון 'ושמת על נס'. ובזה יש לבאר גם הכתוב 'מה טובו אהליך יעקב', שאדם בבחינת יעקב, מאיר את נשמתו בבחינת 'יהיל נרו', 'מה טובו אהליך'. 'משכנותיך ישראל' הקב"ה משכין בו בחינה של ישראל.

בחינה זו היא בכל שבת קודש, שהקב"ה משפיע איתערותא דלעילא, וצריך ביאור על מה זה ככה שאדם מקבל מלעילא סיוע לעליה בקודש. והוא הדבר, שכיון שעבד בימות החול הנמוכים, והתייגע שלא לירד ולהיכשל חלילה, כשבא שב"ק משפיע הקב"ה שפע מלעילא להעלותו עוד ועוד.

וזהו הביאור שראה בלעם בחינה זו של שבת קודש, חשב בלבו שאין כדאי לקללם, שזה יוריד אותם לבחינה נמוכה, שאדרבה דבר זה יביא אותם לתועלת גדולה יותר, שכיון שיתייגעו בבחינה הנמוכה שלא להיכשל חלילה, יזכו לשפע רב יותר ויותר לפי עמלם. וזהו הבחינה של 'בגדי שבת', שבגד הוא מלשון בגידה, שמהזמן של בגידה נעשה לבוש לשבת קודש להאיר יותר יותר.

בזה יש לבאר את דברי רש"י, 'ותנשא מלכותו של יעקב', שבזמן שהם בבחינה נמוכה בחינת יעקב, זהו הגורם לעלות 'יותר ויותר', שככל שהזמן יותר נמוך, הוא גורם שיוכלו לעלות יותר ויותר, שכפי הנמיכות והעבודה בזה, כן נשפע כנגד זה סייעתא מלעילא עוד ועוד. ודבר זה גם מקרב את ביאת המשיח, שדווקא מתוך עקבתא דמשיחא, בדורות הנמוכים מלשון עקביים, כמבואר בספה"ק שהוא מניצוץ נשמה הנמוך של אדם הראשון, וכשעומדים בכל הנסיונות המרים של דור זה, יבוא מלכות דוד ושלמה מלכות משיח צדקנו.

ולכן שבת קודש של ימי בין המצרים גבוהים יותר, שככל שנמוכים יותר, זה עוזר לעלות עוד ועוד, שמתוך הזמן הנמוך שהאדם מתגבר לעמוד בנסיונות, כשאין מאיר הזמן כמו בימים טובים, ואף על פי כן מתאמצים בלימוד התורה ועבודת ה', כן מתרבה עוד ועוד הסייעתא מלעילא, והשפעת השב"ק גדולה יותר משאר שבתות בזמנים טובים. וזה לימוד גדול לגבי דורנו, שבבחינת התקופה אני במצב חשכות, כמו שימי בין המצרים בבחינת שנה הם ימי חשכות, שאדרבה, ככל שעבודת ה' יותר קשה, כן הוא יותר סייעתא מלעילא כשעומדים בניסיון.

העצה היעוצה לעבור כל זמן קשה, הוא על ידי לימוד התורה, נגלות התורה גפ"ת בעיון, שמתיקות התורה מרוממת את האדם, וכן הוא תבלין כנגד היצה"ר. בספה"ק 'עבודת ישראל' ביאר את המשנה 'הוי שקוד ללמוד תורה' הוי הוא בגימטריא כ"א שהם ימי בין המצרים. והיינו, שבימים הנמוכים של ימי בין המצרים, העצה היא למוד התורה בשקידה, שמרומם את האדם.

בזה יש לבאר את הפסוק 'יזל מים מדליו וזרעו במים רבים', עפ"י דברי בני יששכר בביאור התפילה 'עוזר דלים הושיעה נא' עפ"י דברי מגלה עמוקות, שחודשי תמוז ואב מכונים 'דל', שחודשי השנה כנגד צירוף האותיות 'אלף דלת נון יוד', וחודשי תמוז ואב הם כנגד 'דל', ולכן הם חודשים דלים ועניים, ימי בין המצרים ימים נמוכים, ועל זה מבקשים 'עוזר 'דלים' הושיעה נא'. ועל זה מרמז הכתוב 'יזל מים מדליו' שבחודשים המכונים דלים, יזל מים מדליו, שהתורה נמשלה למים שנוזלים למקום הנמוך, וזה יעזור להרים בימים הדלים. ולכן התורה נמשלה למים שהולכים ממקום גבוה למקום נמוך, שהתורה עוזרת לאדם במצב הנמוך להתרומם עוד ועוד, 'וזרעו במים רבים', שגם בדורות האחרונים הרמוזים בתיבת זרעו, כשירבו בלימוד התורה 'במים רבים', יועיל להם עוד ועוד. ועי"ז יזכו לבטל כח עמלק ולביאת המשיח, וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו מלכות דוד ושלמה.

בזה יש לבאר עוד 'מה טובו אהליך יעקב' שעל ידי לימוד התורה 'ויעקב איש תם יושב אהלים', זוכים למשכנותיך ישראל, להגיע לבחינה גבוהה של ישראל. עוד אפשר בביאור הכתוב 'משכנותיך ישראל'  שעל ידי בחינת 'מה טובו אהליך יעקב', זוכים להקמת המקדש שנתמשכן בעוונותיהם של ישראל, שכן כאמור, כשם שיש בבחינת הזמן בכל שבוע ובכל שנה שהימים הנמוכים מסייעים להגיע לבחינה גבוהה יותר, כן גם בתקופה, זמן עקבתא דמשיחא הנמוך, ככל שממתגברים על הניסיון הוא סיוע להביא את ביאת המשיח.

ולכן קוראים את פרשה זו קודם ימי בין המצרים, שממחשבתו של אותו רשע לומדים כיצד לא להתייאש בימים הנמוכים הבאים, שאדרבה הם יכולים להיות תועלת לעלות עוד ועוד.

הקב"ה יעזרנו לעבור את הזמנים כולם ואת כל הנסיונות שעוברים על דורנו, בהתגברות ולימוד התורה, וכח השבת תסייע, ובזה יתקרב זמן ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.

יום שב"ק בשולחן סעודת היום

בפסוק בפרשתן (כב, לח) 'הדבר אשר ישים אלקים בפי אתו אדבר', ובהמשך איתא (כג, יב) 'הלא את אשר ישים ה' בפי אתו אשמר לדבר'. ויש לדקדק על שינוי הלשון בכתוב, שבפעם ראשונה אמר לשון אלקים, ובפעם השניה אמר לשון הוי'. עוד צריך ביאור ייתור הלשון 'אתו אשמור לדבר', מהו הלשון אשמור, הו"ל למימר אתו אדבר, כמו שהוא בכתוב קודם לכן. וראה באוה"ח הקדוש מה שכתב בזה.

ונראה לומר בזה בדרך רמז בהקדם דברות קודש ששמעתי מכ"ק מוח"ז זצ"ל בשבת ראה מברכין אלול באחת השנים, ועמד על הכתוב בפרשת ראה (יב, כח) 'שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' אלקיך'. ודקדק כמה דקדוקים. א, בסיום הקרא חזר עוד על האמור כי תעשה הטוב והישר, והלא כבר אמר בתחילת הכתוב שמור ושמעת את כל הדברים למען ייטב לך ולבניך, הרי שהטוב יהיה בגלל שיעשו את רצון ה' יתברך, ולמה חזר הכתוב שזה יהיה בגלל שתעשה הישר והטוב. גם צריך ביאור רישא דקרא הלשון 'שמור ושמעת', מהו לשון שמירה המוזכר כאן. עוד צריך ביאור כפל הלשון 'הטוב והישר' בסיפא דקרא.

וביאר בזה עפ"י דברי השלה"ק, שיש לאדם לכלול בכל מצוות עשה גם לא תעשה, ובכל מצוות לא תעשה לכלול עשה. וביאר השלה"ק, שכשנמנע מלעשות עבירה ח"ו, אמרו חז"ל (תו"כ קדושים פרשה י, מובא ברש"י ויקרא כ, כו) 'אל יאמר האדם אי אפשי בבשר חזיר, אלא אפשי ואפשי ומה אעשה שהקב"ה גזר עלי'. ונמצא שאדם החושב ואומר כן, מלבד שנמנע מלעבור על איסור, גם מקיים בזה את רצון ה', וזה נקרא שמקיים מצוות עשה עם הלא תעשה. וכן הוא הדבר במצוות עשה, שכשמקיים המצוה, אל יקיים אותה בשביל טובתו ופניותיו, אלא יעשה זאת אך ורק למען קיום רצון ה', ונמצא שכשנמנע מלעשות המצוה לשם פניות, הוא מקיים לא תעשה, שאינו עושה המצוה שלא כדת הראוי.

ובזה ביאר מוח"ז זצ"ל את הכתוב הלז, שיש שני בחינות בקיום המצוות, והמקרא פותח בקיום מצוות לא תעשה, שזהו הלשון 'שמור', כמאמר חז"ל 'השמר פן ואל אינם אלא לא תעשה', ועל זה אמר הכתוב שאם בשעת השמירה מלא תעשה, יעשה באופן של 'ושמעת' כלומר שיקיים בזה את רצון הבורא בקיום עשה, למען ייטב לך ולבניך אחריך. ועוד המשיך הכתוב 'כי תעשה הטוב', כלומר כשתעשה מעשים טובים של מצוות עשה, 'והישר בעיני ה' אלקיך', תעשה באופן של ישר לפני ה' ללא פניות ומחשבות אחרות, אלא רק לקיום רצון הבורא. עכדה"ק.

ולפי זה נראה לבאר גם המקראות שלפנינו, שהפסוק הראשון מדבר כשמקיים מצוות לא תעשה, ולכן אמר לשון אלקים, שהוא לשון דין ויראה, שמזה מגיע השמירה שלא לעבור חלילה על מצוות ה', מגודל יראתו. ועל זה אמר הכתוב 'הדבר אשר ישים אלקים בפי, אתו אדבר', שכשאבוא לקיים מצוות לא תעשה, אדבר 'אפשי ואפשי אבל מה אעשה שהקב"ה גזר עלי', וכשמדבר כן הרי מקיים בזה גם מצוות עשה. והפסוק השני מיירי כשבא לקיים מצוות עשה, ולכן אמר הכתוב לשון הוי' שהוא אהבה, שזה מורה על קיום מצוותיו מאהבתו, ועל זה אמר הכתוב 'הדבר אשר ישים ה' בפי, אותו אשמור לדבר', שאקיים בזה גם לא תעשה שלא לעשותו באופן של פניות, ואשמור שלא לעשות שלא לרצונו.

באמת הדבר הזה שלא לעשות המצוות באופן של פניות, אינו מדבר לאנשים כערכינו הרחוקים מזה, אך ראינו מדה זו באופן מפליא אצל כ"ק מו"ח זצ"ל, שהיה מופלא בדבר זה. ובכל שנה ושנה בפרשה זו היה רגיל על לשונו להביא דברי התפארת שלמה בפרשתן, על הכתוב (כב, כ) 'אם לקרוא לך באו האנשים קום לך אתם', שהוא צריך ביאור שהרי בוודאי שהם באו לקרוא לו, וגם מה נשתנה בפעם הזאת מפעם הקודמת שלא הרשהו לילך עמם. ומבאר התפארת שלמה, שבכל פעולה ופעולה שהאדם עושה, אם עושהו לשם שמים ללא פניות לעצמו, פעולתו עושה רושם בעליונים ובתחתונים, אבל אם עושה לתכלית לעצמו, אין זה מותיר רושם. וזה ידע הקב"ה שאם בלעם יילך בלא שום כוונה ופניה לעצמו, חלילה וחלילה יהיה בידו היכולת לעשות רושם מדיבוריו על ישראל, אבל אם הולך לכוונת עצמו אין פעולתו עושה רושם.

ולכן, בפעם הראשונה כשסבר לילך למטרה זו לדבר על ישראל ללא שום פניות, חשש הקב"ה שיהיה בידו היכולת להזיק לישראל חלילה, ומנע ממנו לילך. אבל בפעם השניה כבר דיברו עמו על כבוד 'כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה', והבטיחו כסף וזהב, ונמצא שהולך בפניות לצורך עצמו, ועל זה אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'אם לקרוא לך באו האנשים' כלומר שבאו לצורך טובתך, 'קום לך אתם', כבר יכול אתה ללכת, שאין בכח פעולה זו לעשות רושם.

ודברים אלו היו ראויים לאומרם, אבל לדידן הדברים רחוקים. אך נראה שיש לנו היכולת להחזיק בדבר זה על ידי שבת קודש. שכן שבת קודש אם כי עיקרה מצוות לא תעשה, להימנע ממלאכות אסורות. אך יש גם מצוות עשה בזה, לכבד ולענג את השבת. ועבודה זו ביכולתו של כל אדם לעשות כן שלא לשם עצמו, כי אם לשם קדושת השבת ולעשות רצון ה', וזה סיוע לאדם להתגבר על פניותיו ורצונותיו.

בשעת הזמירות עכשיו חשבתי על זה רמז 'השומר שבת הבן עם הבת לקל ירצו כמנחה על מחבת', שידוע שמצוות עשה רמוזים בשם 'בן', ומצוות לא תעשה רמוזים בשם 'בת' שהוא כח היראה והצמצום. ועל זה אמר הפייטן, השומר שבת הבן עם הבת, ששומר את השבת בקיום מצוות עשה שבזה עם המצוות לא תעשה שלא לעשותו לשם עצמו כי אם לכבוד השבת, 'לקל ירצו כמנחה על מחבת', שקרבן מנחת מחבת הוא קרבן דל, שעל זה אמרו חכמים 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לאביו שבשמים', שהוא נעשה ללא שום פניות ותועלת עצמי, כי אם לשם שמים.

הקדוש ברוך הוא יעזרנו בזכות השבת להידבק בדרך הצדיקים, ולעשות מצוות ה' באהבה, ונזכה למען ייטב לך ולבניך אחריך בביאת משיח צדקינו.

הוספה קודם שיר המעלות

חשבתי עכשיו רמז, השומר שבת הבן עם הבת, בספה"ק (בני יששכר?) איתא שבארץ ישראל נקראים בבחינת בנים, שהם קרובים יותר בהיכלו של מלך. והנה התכנסנו כאן בני ארץ ישראל יחד עם בני חוץ לארץ, 'השומר שבת הבן עם הבת' היינו אנשי ארץ ישראל יחד עמנו אנשי חוץ לארץ שאין להם בחינת בנים, 'לקל ירצו כמנחה על מחבת', שנזכה לעשות רצונו יתברך ונעלה לרצון לפני הקב"ה.

כבוד ידידי המכובד.

אל מע"כ ידיד נכבד, החיים והשלו'.

אתמול אחה"צ הסתיימו ימי ההתעלות והימים טובים בהם זכינו לשהייתו של רבינו במחיצתנו בארצנו הקדושה, מה אומר ומה אדבר אשרינו שזכינו. אני בהחלט מרגיש עכשיו כנחיתה מאיזה אטמוספירה, לוקח לי זמן להתרגל לשוב לחיים הרגילים, מה גם שהעייפות נותנת בי את אותותיה. האמת שאיני משיג בכלל איך כ"ק רבינו שליט"א מחזיק מעמד בעבודת קדשו כשהוא כמעט ללא שינה כלל, כפי שראינו בעינינו בימים האחרונים [שמעתי היום מידידי הרה"ח ר' ... הי"ו, ששמע מאחד מאנשי בית כ"ק רבינו שליט"א, שבטיסה בדרך חזור אכן הרבי נח שעות ארוכות קרוב לשש שעות, והרבנית תליט"א אמרה שמאז עלה על כסא האדמורו"ת עוד לא נח כ"כ הרבה שעות ברצף. עוד סיפר לי הנ"ל, שבאחד ממוצאי השבתות לאחרונה, נכנס אדמו"ר שליט"א לחדר תלמודו אחר מלוה מלכה לעיין כמה דקות בספר קודם שעולה על יצועו, בבוקר בא המשמש בקודש ר' שמחה האמער לקחת אותו לתפילה כדרכו בקודש, וכשנכנס לחדר שאלו רבינו שליט"א למה בא, וענה שבא לקחת לתפילה, ונבהל רבינו שליט"א שעד עתה לא שם לב שהזמן עובר והוא ישב באותו מקום מאחרי מלוה מלכה].

ביקשת שאעלה על הכתב את הימים הנפלאים כפי שהעליתי על הכתב את השבת קודש שעבר עלינו לטובה, האמת אומר שאין זה ביכולתי, את השבת קודש חייתי ונשמתי, ולמרות שהדבר היה לי מאוד קשה להעלות על הכתב את כל הסדר, אבל נסיתי כפי יכלתי לתאר את השתלשלות היום מנקודת מבטי. אין הדבר כן ביחס לימות החול, שהם לא היו עבורי חטיבה אחת, לא יכולתי להיות בכל המקומות בהם היה רבינו שליט"א, ובוודאי שלא הלכתי אחריו לביקורים אצל גדולי הרבנים והאדמורי"ם, מ"מ לאות ידידותינו אנסה לפרט ככל הידוע לי.

רבינו שליט"א יצא מארה"ב ביום שלישי בבוקר י' תמוז לאחר תפילת שחרית [אגב, סיפור מעניין ואופייני שמעתי על מה שהיה במקום בארה"ב. בגלל שעת הטיסה המוקדמת, נעמד רבינו שליט"א לתפילת שחרית בשעה 7 בבוקר, לאחר התפילה עוד התקיים ברית מילה, כשלאחריה רבינו שליט"א ערך טיש כדרכו בקודש, כמנהג זקה"ק זיע"א. המשמשים היו כ"כ לחוצים, הם לא האמינו שרבינו שליט"א יערוך את הטיש בשעה שכבר צריכים לצאת לשדה התעופה כל רגע, ומרוב לחץ פשוט עזבו את הטיש, ורק רבינו שליט"א ישב ברוגע וניהל את הטיש כמו בכל ברית], והגיע לשערי ארה"ק לפנות בוקר של יום רביעי י"א תמוז. בשדה התעופה המתינו המקורבים וראשי העסקנים, ורבינו נסע מיד לירושלים לבית האכסני'.

מעט אחרי השעה 9 בבוקר הופיע רבינו שליט"א בשערי בית המדרש דחסידי באבוב ברחוב פנינה בירושלים, ועלה לקומה החדשה שנבנה לאחרונה, וקבע את המזוזה בשערי בית המדרש החדש. ומיד לאחמ"כ פנה למקומו והתעטף בטלו"ת, ואח"כ הניח תפילין לבחור בר מצוה שנעשה בר מצוה באותו יום, ובערך בשעה 9:40 אמר את הברכות. התפילה הסתיימה קרוב לשעה 11. אחר התפילה נכנס רבינו שליט"א לחדרו, ושם עבר כל קהל אנ"ש לאמירת שלו', כשרבינו שליט"א מאיר פניו לכל אחד ואחד. מעמד זה לקח זמן רב כמעט שעתיים תמימות עד שכל ציבור אנ"ש עבר לקבלת שלו'. בשעה 1 חזר רבינו שליט"א לבית המדרש שכבר היה מוכן ברוב פאר, ועמדו צפופים בו מאות אנ"ש שנטפו אגלי זעה ממצחם מרוב הדוחק. שרו 'קול רנה... ברוך הבא בשם השם ברוך הבא צו אינזער היים, יחי אדוננו מורנו ורבנו', ועוד מניגוני באבוב המוכרים לכל. לאחר מכן בירך רבינו שליט"א על מזונות ולחיים, ובירך את כל קהל הקודש. בגמר ברכתו הופיע למקום כ"ק גאב"ד ירושלים שליט"א, שרבינו קם לקראתו וקיבל את פניו בכבוד הראוי. לאחמ"כ דיבר כמה מילים הרה"ג רא"ח שטרנבוך דומ"ץ קהלתינו ירושלים, ולאחר מכן התכבד הגאב"ד שליט"א להשמיע מדברותיו, ובתוך דבריו אמר שלמרות שההגעה היתה מאוד קשה עליו, והוא סובל ייסורים, מ"מ הכל היה כדאי לשבת עם ציבור כזה להקביל את פני רבינו שליט"א ולחנוך מקום חדש לתורה ותפילה. אחרי דברותיו השמיע רבינו שליט"א דברות קודש בקצרה, והקדים שמחמת חולשא דאורחא אינו יכול להאריך, כמאמר חז"ל 'יומא קמא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא', אך דיבר במעלת השטיבלאך שמתנהלים בדרך רבוה"ק, ותוכן הדברים היו סביב הכתוב 'מה טובו אהליך יעקב', איני זוכר כראוי את דברות הקודש, ולכן איני יכול להעלותם על הכתב.

אחר גמר המעמד הנכבד הזה, מיהר רבינו שליט"א למעונו של כ"ק אדמו"ר מבעלזא, שם כבר המתין עליו האדמו"ר בחדר הפנימי במעונו, בטח כבר שמעת על הביקור המיוחד הזה. רק אוסיף מה ששמעתי מאדם נאמן, שאחרי הביקור בא החברותא של האדמו"ר מבעלזא הרה"ג ר' פנחס פרידמן ללימודו עם האדמו"ר כדבר יום ביומו. ואמר לו האדמו"ר מבעלזא, הפסדת עכשיו, היה כאן גברא רבא וחבל שלא היית כאן, בדעתי להשיב לו ביקור וכדאי שתבוא עמי. ואכן בשעות הערב החזיר האדמו"ר מבעלזא ביקור אצל רבינו שליט"א ביותרת הכבוד, כשהאדמו"ר מבעלזא סובב את כסאו כלפי רבינו שליט"א שישב בראש השולחן. בשעות אחה"צ ביקר רבינו שליט"א גם במעונו של גאב"ד ירושלים שליט"א.

בשעת ערב הופיע רבינו שליט"א לאולם 'נוף ירושלים', שם התקיים מעמד החופה לחתן הרב בן ציון סטעמפל הי"ו, בן הרה"ג ר' משה סטעמפל, בן הרה"ג ר' לייבל סטעמפל, נכד הקדושת ציון זיע"א. רבינו שליט"א התכבד במעמד החופה בג' ברכות ראשונות, ונפגש שם עם אדמורי"ם ורבנים, ולאחר החופה נעמד להתפלל מנחה. אחר החופה הלך רבינו שליט"א לביקורים אצל רבנים ואדמורי"ם, ביניהם האדמורי"ם מתוא"י, תו"א, סלונים (שם התנהל שיחה על לימודו של אדמו"ר זצ"ל בישיבת סלונים), בויאן והגר"ד סולובייצ'יק שליט"א. ולאחר מכן הלך אל האכסני' שם התפללו תפילת ערבית.

בשעת חצות חזר רבינו שליט"א לאולם החתונה, כשנכנס שרו 'קול רנה' כנהוג, שם בירך על מזונות ולחיים ובירך את המחותנים ואת הציבור, ומיד לאחמ"כ קראו את רבינו שליט"א למצוה טאנץ, ומה נהדר היה המראה כשרבינו שליט"א רקד בניגון הטאנץ, לאחמ"כ שרו גם 'ותגלה' וניגונים נוספים, כשלריקוד הצטרפו שאר נכדי הקדושת ציון שהיו במקום.

בבוקר יום ה' התפלל רבינו שליט"א שחרית בבית מדרש באבוב בב"ב ברח' נחום, בראשות ציבור גדול מאנ"ש, שם גם הניח תפילין לבחור בר מצוה, ובעליה לתורה בירך הגומל והוציא בברכתו את כל אלו שבאו עמו. מיד אחר התפילה נסע לביקור אצל האדמו"ר מגור, ואחמ"כ שב לאכסני' לרגעים קלים, ומיד הלך לביקור אצל בעל שבט הלוי שליט"א שקיבלו בחביבות יתירה, ובסוף הדברים ביקש בעל שבט הלוי שיכבו את הטייפים, ואמר לאדמו"ר שליט"א שניכר עליו שניחון בשמחת לבב, שזה בא רק על ידי עבודת התורה והתפילה, ורבינו שליט"א הודה לו על דברי החיזוק. בסיום בירך את רבינו שליט"א שיאריך ימים על ממלכתו. אח"כ המשיך רבינו שליט"א לביקור אצל רב העיר הרב לנדא שליט"א.

בשעות הצהריים, ביקר רבינו שליט"א אצל הגר"ח קניבסקי שליט"א, ורבינו שליט"א הציע לפניו דבר חידוש בסוגיא הנלמדת במתיבתא עץ חיים, והגר"ח הביע את קורת רוחו, ולאחמ"כ ביקש רבינו שליט"א את ברכתו של הגר"ח בהחזקת המוסדות, והגר"ח בירך במאור פנים שיהיה בהצלחה. אח"כ ביקר רבינו שליט"א אצל הג' ר' מיכל יהודה ליפקוביץ שליט"א ראש ישיבת פוניבז' לצעירים. בשעה יותר מאוחרת נכנס רבינו שליט"א לביקור אצל ש"ב כ"ק הגה"צ הישיש גאב"ד נארול שליט"א (לרפו"ש בקרוב), וגאב"ד נארול שליט"א סיפר מספר סיפורים וזכרונות משהותו בימות בחרותו אצל צדיקי גאליציא.

בשעות הערב נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א לעיר ביתר, שם התקיים מעמד חנוכת הבית לבית המדרש החדש של חסידי באבוב בעיר. בשערי העיר המתינו ראשי פרנסי העיר, ומיד הלך רבינו שליט"א לביקור אצל רב העיר הרב אורדנטליך שליט"א, ולאחמ"כ הופיעו יחד למעמד בשטיבל החדש, שם כבר היו עוד מרבני העיר וציבור גדול מאנ"ש ומתושבי העיר. לאחר קביעת המזוזות, שרו כמה ניגונים, ואח"כ דיבר רב העיר שקידם בברכה את בואו של רבינו שליט"א, ולאחמ"כ דיבר הרה"ג ר' צבי ברוורמן אב"ד בד"ץ ביתר, שבתוך דבריו ציין שמרן הדברי חיים זיע"א היה ניכר בדורו במיוחדותו בכל ג' עמודי עולם, וצדיקים הפליאו על כך שיש המיוחדים בעבודה זו ויש המיוחדים בעבודה אחרת ואצל הדברי חיים היה הייחוד בכל ג' העמודים, והשווה זאת גם כלפי רבינו שליט"א. לאחמ"כ השמיע רבינו שליט"א מדברות קדשו, שגם כאן עמד על הפסוק 'מה טובו אהליך יעקב', וזירז את הציבור לקביעת מקום עבודת התפילה ולימוד התורה בין כתלי ביהמ"ד. אח"כ דיבר אחד מעסקני העיר שמנהל רשת כוללים גדולה, וסיפר על תמיכת רבינו שליט"א בכל מפעלותיו בעיר, ודיבר בהתרגשות על הזכיה של העיר ביתר שזכתה שעליה יניח צדיק את ראשו. לאחמ"כ התקיים במקום מעמד התחלת כתיבת ס"ת, ושרו 'תורת ה' תמימה'.

לאחמ"כ נסע רבינו שליט"א לירושלים, והגיע לשמחת התנאים של בן הדומ"ץ שליט"א למשך כמה דקות, והלך לאכסנייתו, והציבור הלך מיד לכותל המערבי שם כבר היה מוכן מקום מיוחד למאות אנ"ש. רבינו שליט"א התעכב מעט באכסניא (שמעתי מאחד מהמקורבים, שרבינו שליט"א לא הסכים להגיע מיד לכותל למרות השעה המאוחרת, בטענה שהכותל אינו מקום שמגיעים אליו כמו שמגיעים מאירוע למשנהו, וצריך להתיישב בדעתו ולהתכונן לזה כראוי). קרוב לחצות לילה הופיע רבינו שליט"א בכותל המערבי, ומיד התפללו תפילת ערבית. לאחר התפילה עבר רבינו שליט"א לפני התיבה לאמירת ח"י קאפיטלעך תהלים ברוב התרגשות, תפילה שהעבירה בי צמרמורת, הרגשתי שזה עת רצון להתפלל כראוי. אחר התהלים אמרו את היהי רצון ברגש גדול, ולאחמ"כ התחילו לשורר 'השב' ועוד ניגונים של כיסופין לבנין בית המקדש, ובינתיים התחיל רבינו שליט"א לקרוא קוויטלאך, אחר שגמרו כמה ניגונים, הציבור התפזר, ורבינו שליט"א נשאר על מקומו שעה ארוכה לקריאת קויטלאך ולהעתיר על הכלל והפרט, (שמעתי שרבינו שליט"א עזב את המקום אחר השעה  2:30 בלילה.

בבוקר יום ו' שוב התפלל שחרית בשטיבל בבני ברק, ובשעות הצהריים הלך לביקור אצל האדמו"ר מסאדיגורא, ולאחמ"כ אצל כ"ק אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, ומשם יצא מיד בדרכו לערד שם התקיים השבת הגדולה שכבר תיארתי לך אותה.

במוצאי שבת, בדרכו מערד לאכסני' נסע רבינו שליט"א לעיר נתני' לביקור אצל כ"ק אדמו"ר מצאנז קלויזנבורג שליט"א, שכיבדו מאוד. ובשעה מאוחרת חזר לאכסני' בבני ברק. בבוקר יום א' נסע רבינו שליט"א להתפלל שחרית בשטיבל בירושלים, שם התקיים שמחת ברית לאחד מאנ"ש. אחר התפילה הגיע למקום הגה"צ ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א ידיד נאמן של כ"ק אדמו"ר זצ"ל משנות בחרותו, שנפגש עם רבינו שליט"א בחדרו למשך שעה ארוכה. הברית היה קרוב לחצות היום, ורבינו שליט"א ערך טיש כדרכו בקודש. לאחמ"כ התקיים קבלת קויטלאך בבית האכסני' לאנ"ש שבירושלים, וביקר אצל עוד כמה אדמורי"ם ובני משפחה חשובים. ובשעת לילה מאוחרת חזר רבינו שליט"א שוב אל הכותל המערבי להעתיר לישועת הכלל והפרט, ובשעה 5 בבוקר חזר לאכסני' בבני ברק. בבוקר התפלל שחרית בשטיבל בב"ב, ולאחר שחרית התקיים מעמד התחלת כתיבת ס"ת בבית הנגיד ר' חנוך סגל. אח"כ קיבל רבינו שליט"א את אנ"ש מב"ב ומקרית באבוב, ובשעות הצהריים יצא לדרכו לשדה התעופה בחזרה למעון קדשו בבורו פארק, כשבדרך לשדה התעופה ביקר אצל האדמורי"ם ממאחנובקה ומסלאנים שליט"א.

ימים קצרים וארוכים עברו עלינו, ימים ספורים ממש שניסו לדחוס בהם יותר משעות שיש בימממה, אך ימים שנתארכו ונתמלאו תוכן רב, זכינו לראות את עבודת הקודש בזריזות של רבינו שליט"א כשפניו ומאודו כלפי שמיא, זכינו לשמוע דא"ח ודברי הדרכה וחיזוק משובבי לב ומאירי עינים בדרך הצרופה והמסורה, זכינו לקבל ברכות קודש, ועל כולנה זכינו לשבת קודש ששהינו במחיצת רבינו שהיה ממש מעין עולם הבא. מי יתן ונשכיל לקחת אל קרבינו את כל אשר שאבנו בימים אלו.