בס"ד
אמנת החמס - בתרגום לעברית.
אמנת החמאס - בתרגום לעברית
מערכת אומדיה מגישה את תרגומה המלא של אמנת החמאס מערבית לעברית באדיבות המרכז למורשת המודיעין (מל"מ). בימים ובשבועות הקרובים נביא מספר מאמרי פרשנות על האמנה שיועילו להסתכלות מפוכחת ומציאותית על ארגון הטרור העומד בראש הרשות הפלשתינית.
מערכת אומדיה מודה למרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ.) על אישורם לפרסום התרגום המלא באתרנו. תרגום זה הוא היחיד הקיים בעברית, ומהווה צוהר להתבוננות מפוכחת בעקרונות החמאס, וביסודות העומדים מאחורי פעולות הטרור הרצחניות להם היינו עדים בעשור האחרון.
מפאת אורכו של המסמך הודגשו משפטים ופסקאות חשובות.
תרגום אמנת ה"חמא"ס"
אמנת תנועת ההתנגדות האסלאמית – פלסטין (חמאס)
פלסטין, 1 במחרם 1409 להג'רה, 18 באוגוסט 1988
בשם אללה הרחמן והרחום
"אתם הטובה באומות שניתנה לאנשים מעולם: אתם מצווים לנהוג בדרך ארץ ואוסרים את המגונה ומאמינים באללה. מוטב היה לעמי הספר לו האמינו. יש מאמינים ביניהם, ואולם מרביתם מופקרים. רק בפיהם יוכלו לפגוע בכם, ואם ינסו להילחם בכם, מייד ייסוגו אחור מפניכם ואז לא ייוושעו. ההשפלה תרדפם באשר יימצאו, אלא אם ייאחזו בחבל שיושיט להם אללה ובחבל שיושיטו להם האנשים, וחמת אללה ניתכה עליהם, והם מוכי דלות. זאת כי כפרו באותות אללה והרגו את הנביאים בלא צדק. זה גמולם על כי הימרו ועברו את גבול המותר" ( אאל עמראן, 112-110).
"ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה", האימאם החלל הקדוש חסן אלבנא , רחמי אללה עליו
"העולם האסלאמי עולה בלהבות, ועל כל אחד מאיתנו ליצוק, ולו מעט מים, כדי לכבות ככל שידנו משגת, מבלי לחכות לאחרים", השיח' אמג'ד אלזהאוי, רחמי אללה עליו
בשם אללה הרחמן והרחום
הקדמה
השבח לאללה אשר ממנו אנו מבקשים עזרה, מחילה והדרכה, עליו אנו נסמכים ואליו אנו מתפללים. אנו מברכים את שליח אללה, את משפחתו, את חבריו , את אלה שהלכו בדרכו, את אלה שקוראים את קריאתו וקיים את הלכותיו , תפילה וברכה תמיד, כל עוד השמיים והאדמה קיימים, ולעצם העניין:
הו האנשים: מתוך הפורענויות וים הסבל, מתוך פעימות הלבבות המאמינים ואמות הידיים המטוהרות לפני התפילה, מתוך המודעות לחובה ומתוך היענות לצו אללה, התקיימה הקריאה להפצת האסלאם ], התקיימו המפגש וההתכנסות, התקיים החינוך בדרכו של אללה והתקיים הרצון הנחוש למלאאת תפקידו בחיים, תוך התגברות על כל המכשולים וקשיי הדרך, ו הכשרה מתמשכת ונכונות להקריב את הנפש ואת כל היקר למען אללה.
לבסוף, הגרעין הורכב והחל לפלס דרכו בים סוער זה של משאלות ותקוות, של געגועים ומשאלות לב, סכנות ומכשולים, מכאובים ואתגרים מבית ומחוץ.
כאשר הבשיל הרעיון, נבט הזרע והצמח הכה שורשים באדמת המציאות, הרחק מתחושת רגש רגעי ומחיפזון מגונה, יצאה תנועת ההתנגדות האסלאמית לדרך כדי למלא את תפקידה, כשהיא פוסעת בדרכו של ריבונה ומשלבת ידיה עם ידי כל לוחמי הג'האד למען שחרור פלסטין, כשנשמות לוחמי הג'האד שלה נפגשות עם כל לוחמי הג'האד שהקריבו עצמם על אדמת פלסטין, מאז שכבשו אותה חברי שליח אללה, תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, ועד היום הזה.
זוהי האמנה של תנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס) המגלה את פניה, חושפת את זהותה, מסבירה את עמדתה, מבהירה את משאת נפשה, מדברת על תקוותיה וקוראת לסייע לה, לתמוך בה ולהצטרף לשורותיה, שכן המערכה שלנו עם היהודים גדולה מאד והרת גורל, ונחוצים לה כל המאמצים הכנים. היא צעד המחייב צעדים נוספים בעקבותיו. גדוד, שעל גדודים מהעולם הערבי והאסלאמי רחב הידיים לתמוך בו בזה אחר זה, עד שיובסו האויבים ויתממש נצחונו של אללה. כך נבחין בהם מתקדמים מהאופק, "בעוד זמן-מה תדעו על מה הוא מודיע". ( 88), "אללה כתב, הן אני אגבר, אני ושליחים שלי. אללה חזק ואדיר". ( אלמג'אדלה, 21), "אמור, זו דרכי, ואני קורא לבוא אל אללה. אני וההולכים בעקבותי רואים נכוחה, וישתבח שם אללה, ולא אהיה במשתפים ". ( יוסף, 107).
פרק ראשון
הגדרת התנועה
נקודות המוצא הרעיוניות
סעיף ראשון
דרכה של תנועת ההתנגדות האסלאמית היא דרך האסלאם, ממנו היא שואבת את רעיונותיה, מושגיה ותפישותיה על העולם, על החיים ועל האדם, אליו היא פונה כדי לפסוק בכל הלכותיה וממנו היא מבקשת השראה להדריך את צעדיה.
הקשר של תנועת ההתנגדות האסלאמית לקבוצת האחים המוסלמים ]
סעיף שני
תנועת ההתנגדות האסלאמית הינה אחת הזרועות של האחים המוסלמים בפלסטין. תנועת האחים המוסלמים הינה ארגון עולמי והיא התנועה האסלאמית הגדולה ביותר בתקופה המודרנית. היא מצטיינת בהבנה מעמיקה, בתפישה מדויקת ובכוללניות מלאה של כל המושגים האסלאמיים בכל תחומי החיים: בתפישה ובמחשבה, בפוליטיקה ובכלכלה, בחינוך ובחברה, במשפט ובשלטון, בהפצת האסלאם ובלימוד, באומנות ובתקשורת, בנסתר ובמות הקדושים ובשאר תחומי החיים.
המבנה וההרכב
סעיף שלישי
המבנה הבסיסי של תנועת ההתנגדות האסלאמית מושתת על מוסלמים שנתנו את אמונם באללה ועבדו אותו באמונה שלמה, "לא בראתי את השדים ואת בני האנוש כי אם למען יעבדוני" ( אלד'אריאת, 56]. הם יודעים מה הם חובותיהם כלפי עצמם, כלפי בני-משפחתם וכלפי מולדתם. הם יראים את אללה ומניפים את דגל הג'האד בפני העריצים כדי לחלץ את הארץ ואת המאמינים מטומאתם, מזדונם ורעתם, "לא ולא! אנו מטיחים את האמת בפני ההבל, והיא תרסק את ראשו, וחיש נמוג, ואתם תהיו הקוראים שוד ושבר, בעוון התארים אשר בהם תתארו". ( אלאנביאא', 18]).
סעיף רביעי
תנועת ההתנגדות האסלאמית מקדמת בברכה כל מוסלמי המאמץ את תפישת עולמה, המקבל את מחשבתה, הדבק בדרכה, השומר את סודותיה, המעוניין להצטרף לשורותיה לשם מילוי החובה, ואללה יעניק לו את שכרו.
מימד הזמן והמקום של תנועת ההתנגדות האסלאמית
סעיף חמישי
מימד הזמן של תנועת ההתנגדות האסלאמית באימוץ האסלאם כדרך חיים. נמשך מימי הולדתה של השליחות האסלאמית ודור המאמינים הראשון של ישרי הדרך ]. אללה הוא תכליתה, השליח הוא דמות המופת שלה והקוראן הוא חוקתה. מימד המקום הוא כל מקום בו נמצאים מוסלמים המאמצים את האסלאם כדרך חיים, בכל פינה בכדור הארץ. באופן זה היא מכה שורשים בעמקי האדמה ומתפשטת כדי לחבוק את השמיים.
"הלא תראה למה המשיל אללה את האימרה הטובה: לאילן נאה ששורשיו נטועים איתן וצמרתו נישאת השמיימה, ואת פריו ייתן תמיד בעתו ברשות ריבונו. אללה ימשול משלים לאנשים למען יזכרו". ( אבראהים, 25-24).
הייחודיות והעצמאות
סעיף ששי
תנועת ההתנגדות האסלאמית היא תנועה פלסטינית ייחודית. היא נותנת את אמונה באללה והיא מאמצת את האסלאם כדרך חיים. היא פועלת כדי להניף את דגל אללה על כל שעל מאדמת פלסטין, שהרי בצל האסלאם יכולים לחיות בני כל הדתות בשלווה וביטחון לחייהם, לרכושם ולזכויותיהם. בהעדר האסלאם מתפתח סכסוך, מתפשט העושק , פושה השחיתות ונוצרים סכסוכים ופורצות מלחמות.
יישר כוחו של המשורר המוסלמי מחמד אקבאל :
"כאשר האמונה אובדת, אין ביטחון ואין חיים למי שאינו מחייה דת
מי שחפץ בחיים ללא דת הריהו הופך את הכיליון לבן-לוויה להם ".
הכלל-עולמיות של תנועת ההתנגדות האסלאמית
סעיף שביעי
מעצם היותם של המוסלמים המאמצים את דרכה של תנועת ההתנגדות האסלאמית, והפועלים כדי לתמוך בה, לאמץ את עמדותיה ולחזק את מלחמת הקודש שלה , פזורים על-פני העולם כולו - התנועה היא כלל-עולמית. היא ערוכה לכך, בשל בהירות מחשבתה, בשל תכליתה הנאצלת ובשל מטרותיה הנעלות.
על בסיס זה יש להתייחס אליה, להעריך את פועלה ולהעניק הכרה לתפקידה. מי ששולל את זכותה, משתמט מלסייע לה או קהו עיניו מראות והוא פועל במלוא המרץ לטשטוש תפקידה, הרי הוא כמי שמערער על הגורל וכמי שעוצם את עיניו מלראות את העובדות, בשוגג או במזיד. כאשר יפקח את עיניו, הוא ייווכח לדעת כי המאורעות חלפו על פניו וכי הטענות להצדקת עמדתו יתישו אותו, ויפה שעה אחת קודם.
עוולת בעלי קשר דם צורבת את הנפש יותר מאבחתה של חרב חדה ורבת עוצמה ,
"הורדנו אליך ממרומים את הספר, למען יגלה את האמת, ויאשר את הספרים אשר נגלו לפניו , ויהיה נאמן לשומרם. על כן, שפוט ביניהם על-פי כל אשר הוריד אללה ממרומים, ואל תיטה אחר משוגות ליבם לסור מן האמת אשר נגלתה בפניך. לכל אחד בכם נתנו חוק ומנהג, ואילו חפץ אללה, היה עושה את כולכם אומה אחת, ואולם חפץ הוא לבחון כיצד תנהגו בכל אשר נתן לכם. על כן, שאפו להיות ראשונים במעשים טובים, כי אל אללה תשובו כולכם, ואז יודיעכם את כל הדברים אשר נחלקתם בהם." ( אלמאא'דה, 48).
תנועת ההתנגדות האסלאמית היא איפוא חולייה אחת מהחוליות של מלחמת הקודש בעימות עם הפלישה הציונית. קשורה בקשר אמיץ להופעת החלל הקדוש עז אלדין אלקסאם ואחיו לוחמי הג'האד מ אנשי האחים המוסלמים בשנת 1936. משם היא קשורה קשר הדוק לחולייה נוספת הכוללת מלחמת קודש של הפלסטינים, וכן למאמצים ולמלחמת הקודש של האחים המוסלמים במלחמת 1948 ולפעולות הג'האד של האחים המוסלמים בשנת 1968 ולאחריה.
למרות שהחוליות רחוקות זו מזו , ולמרות שהמכשולים שהערימו הנוהים אחר הציונות בפני לוחמי מלחמת הקודש עצרו את המשך הג'האד, תנועת ההתנגדות האסלאמית נושאת עיניה להגשים את הבטחת אללה, ככל שיארך הדבר, שהרי השליח , תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא תגיע השעה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא , בוא והרגהו". ( אשר מופיע אצל אל-בח'ארי ומסלם ).
סיסמתה של תנועת ההתנגדות האסלאמית
סעיף שמיני
אללה הוא תכליתה , הנביא הוא דמות המופת שלה, הקוראן הוא החוקה שלה, מלחמת הקודש הוא דרכה והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה.
פרק שני
הי ע ד י ם - המניעים והמטרות
סעיף תשיעי
תנועת ההתנגדות האסלאמית נולדה בתקופה שבה האסלאם נעדר מחיי היומיום. כתוצאה מכך, התערערו האיזונים, התבלבלו המושגים, השתנו הערכים ורשעים הפכו לבעלי השררה. דיכוי ואפילה שררו, הפחדנים נהגו כאילו היו נמרים, ארצות המולדת נגזלו, אנשים גורשו ונעו ונדו ללא מטרה בכל מקום עלי-אדמות נעלמה מדינת האמת ובאה מדינת השקר, ודבר לא נותר במקומו הנכון. כך כאשר האסלאם נעלם מהזירה, הכל משתנה, וכך מתהפכות היוצרות.
באשר למטרות, הרי הן: מלחמת-חורמה בשקר, הבסתו ומיגורו כדי שתשרור האמת, יוחזרו ארצות המולדת ותישמע מעל מסגדיהן קריאת המואזין המכריזה על כינונה של מדינת האסלאם, כדי שיחזרו האנשים והדברים כולם למקומם הנכון, ואללה יסייע , "אלמלא הדף אללה אנשים, אלה בידי אלה, היתה הארץ נשחתת, ואולם אללה מרעיף ברכה על שוכני העולמים". ( אלבקרה, 251).
סעיף עשירי
תנועת ההתנגדות האסלאמית, המפלסת את דרכה, היא משענת לכל מדוכא, והיא תומכת בכל עשוק בכל כוחה. היא אינה חוסכת שום מאמץ כדי להעמיד על מכונו את הצדק ולבטל את השקר, באומר ובמעש, הן במקום הזה והן בכל מקום שאליו תוכל להגיע ובו תוכל להשפיע.
פרק שלישי
האסטרטגיה והאמצעים
האסטרטגיה של תנועת ההתנגדות האסלאמית
פלסטין היא אדמת וקף אסלאמי
סעיף אחד-עשר
תנועת ההתנגדות האסלאמית מאמינה שאדמת פלסטין היא אדמת הקדש אסלאמי לדורות של מוסלמים עד תחיית המתים. אסור להפקיר אותה או חלק ממנה או לוותר עליה או על חלק ממנה. אין היא קניינה של אף מדינה ערבית, או כל מדינות ערב, ולא של אף מלך או נשיא, או כל המלכים והנשיאים, ואין היא קניינו של שום ארגון או כל הארגונים כולם, בין אם הם פלסטינים או ערביים, זאת משום שפלסטין היא אדמת הקדש אסלאמי לדורות של המוסלמים עד יום תחיית המתים. זה דינה לפי ההלכה האסלאמית , וחל עליה אותו הדין החל על כל טריטוריה אשר כבשו המוסלמים בכוח הזרוע, מאחר שבזמן הכיבוש הקדישו אותן כאדמות הקדש למוסלמים לדורותיהם עד יום תחיית המתים.
כך היה הדבר: לאחר שמפקדי הצבאות האסלאמיים כבשו את אלשאם ואת עיראק, הם שלחו את הח'ליף המוסלמי, עמר בן אלח'טאב, בהן נועצו בו לגבי האדמה הכבושה – האם יחלקוה בין החיילים או שיתירו אותה לבעליה, או . לאחר התייעצויות ודיונים בין ח'ליף המוסלמי, עמר בן אלח'טאב, לבין חברי שליח אללה , תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, התקבלה החלטה לפיה האדמה תישאר בידי בעליה שיוכלו ליהנות ממנה ומפירותיה. באשר ל החזקה על האדמה ולאדמה עצמה היא תהיה הקדש למוסלמים לדורותיהם עד יום תחיית המתים, אך לבעליה תישמר זכות ההנאה בלבד. הקדש זה מתקיים כל עוד קיימים השמים והארץ , לכן כל מעשה המנוגד להלכה האסלאמית בנוגע לפלסטין בטל ומבוטל ביחס למבצעיו, "אכן זו האמת הוודאית. לכן הלל את שם ריבונך הנשגב". ( אלואקעה, 96-95).
המולדת והלאומיות הפרטיקולארית מנקודת מבטה של תנועת ההתנגדות האסלאמית בפלסטין
סעיף שנים-עשר
מנקודת מבטה של תנועת ההתנגדות האסלאמית הלאומיות הפרטיקולארית ] היא חלק מהאמונה הדתית. אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים. הופכים מלחמת הקודש בו והיציאה נגדו לחובה אישית על כל מוסלמי ומוסלמית: האישה יוצאת להילחם בו ללא רשות בעלה, והעבד ללא רשות אדוניו. דבר כזה לא קיים בשום משטר אחר , וזו עובדה שאין עליה עוררין. אם הלאומיות השונות היו מקיימות ביניהן זיקה משיקולים חומריים, אנושיים או אזוריים, הרי שבלאומיות הפרטיקולארית של תנועת ההתנגדות האסלאמית כל השיקולים הללו כבר קיימים. יש אף יותר מכך, וזהו הדבר החשוב ביותר: שיקולים ריבוניים המעניקים לה נשמה וחיים, שהרי היא מחוברת למקור הרוח ולזה המעניק את החיים. היא מניפה בשמי המולדת את הדגל האלוהי המחבר את הארץ ואת השמיים בקשר אמיץ, "כאשר בא משה והשליך את מטהו, התבטל הכישוף והמכשף". "כבר התברר ההבדל בין הבינה לבין המדוחים . כל הכופר בשיקוצים ומאמין באללה, יזכה להיאחז ביתד איתנה אשר לא תיעקר. אללה קשוב ויודע". ( אלבקרה, 256).
פתרונות של שלום, היוזמות והועידות בינלאומיות
סעיף שלושה-עשר
היוזמות , ומה שקרוי פתרונות של שלום והועידות הבינלאומיות לפיתרון הבעיה הפלסטינית, עומדים בסתירה לתפישת העולם של תנועת ההתנגדות האסלאמית. ויתור על חלק כלשהו מ פלסטין כמוהו כזניחת חלק מן הדת; שהרי שהלאומיות הפרטיקולארית של תנועת ההתנגדות האסלאמית היא חלק מדתה, ועל זאת היא מחנכת את אנשיה, ו נלחמים מלחמת קודש למען הנפת דגל אללה במולדתם, "אללה הוא המנצח , ואולם מרבית האנשים אינם יודעים". ( יוסף, 20).
מדי פעם עולה קריאה לכינוס ועידה בינלאומית כדי לדון בפתרון הבעיה , וישנם המסכימים וישנם המסרבים , מסיבה זו או אחרת, כשהם דורשים מימוש תנאי או תנאים תמורת הסכמתם לכינוס הוועידה ולהשתתפותם בה. תנועת ההתנגדות האסלאמית מכירה היטב את הצדדים שמהן מורכבות הועידות ואת עמדותיהם כלפי ענייני המוסלמים בעבר ובהווה. לפיכך, היא אינה רואה בועידות אלה המסוגלות לקיים את הדרישות או להשיב את הזכויות או לעשות צדק לעשוקים. שכן, ועידות אלו אינן אלא אחת מדרכי השררה של הכופרים באדמת המוסלמים, ואימתי עשו הכופרים צדק עם בעלי האמונה? "לא תנוח דעתם של היהודים, וגם לא של הנוצרים, עד אם תלך בדתם. אמור, רק דרך הישר הניתנת מעם אללה היא דרך הישר." ( אלבקרה, 120).
אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'האד. באשר ליוזמות, ההצעות והועידות הבינלאומיות, הרי הן בזבוז זמן והבל הבלים. שכן, העם הפלסטיני מכובד מכדי שיזלזל בעתידו, בזכויותיו ובגורלו, ו במסורת הנאצלת: "אנשי אלשאם הם שוט בארצו, שבאמצעותם הוא מתנקם בכל אשר יחפוץ מקרב עבדיו. אסור שהצבועים שבקרבם יגברו על המאמינים, אלא ימותו בצער וייאוש". (מסופר על-ידי אלטבראני מוסמך ביותר ואחמד מהימן וייתכן שהוא הנכון. שניהם מהימנים, אך אללה יודע ).
שלושת המעגלים
סעיף ארבע-עשר
בעיית שחרור פלסטין קשורה בשלושה מעגלים: המעגל הפלסטיני, המעגל הערבי והמעגל האסלאמי. לכל אחד מן המעגלים האלה יש תפקיד במאבק נגד הציונות ו חובות. הזנחת אחד המעגלים האלה הינה טעות חמורה ובורות מבישה, שהרי פלסטין היא אדמה אסלאמית, אשר הינה כיוון התפילה הראשון מבין השניים , והמקום השלישי לאחר שני המקומות הקדושים , ומקום מסעו הלילי של שליח אללה, תפילת אללה עליו וברכתו לשלום. "ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר ברכתנו על סביבותיו, למען נראה לו את אותותינו. הוא שומע ומבחין". ( אלאסראא', 1).
הואיל וכך הדבר, הרי ששחרורה הוא חובה אישית על כל מוסלמי בכל מקום שבו הוא נמצא. על יסוד זה יש להתייחס ל הבעיה , ועל כל מוסלמי להבין זאת היטב.
ביום שהבעיה תטופל על יסוד זה, שבו יגוייסו היכולות של שלושת המעגלים, המצב הנוכחי ישתנה ויום השחרור יהיה קרוב יותר, "היראה בליבם מפניכם גדולה מיראתם את אללה, כי הם עם אשר לא יבין". ( אלחשר, 13).
מלחמת הקודש למען שחרור פלסטין הוא חובה אישית
סעיף חמישה-עשר
ביום שהאויבים גוזלים חלק מאדמת המוסלמים, הג'האד לחובה אישית על כל מוסלמי. בנוגע להתמודדות עם גזילת פלסטין על-ידי היהודים, אין מנוס מהנפת דגל הג'האד, דבר המחייב הפצת תודעה אסלאמית בקרב ההמונים במישור המקומי, הערבי, והאסלאמי, ואין מנוס מהפצת רוח הג'האד בקרב האומה , מלהתעמת עם האויבים ומלהצטרף לשורות לוחמי הג'האד .
כמו-כן, אין מנוס מכך שבפעולת טיפוח התודעה ישתתפו חכמי-הדת , אנשי החינוך ואנשי ההסברה ותקשורת, כמו גם הציבור המשכיל, ובמיוחד הדור הצעיר והמנהיגים של התנועה האסלאמית. בנוסף, אין מנוס מלהכניס שינויים מהותיים בתוכניות הלימודים, שיחלצו אותן מהשפעות הפלישה הרעיונית, שהוחדרה אליהם על-ידי המזרחנים והמיסיונרים, אשר החלה בפשיטה מפתיעה על האזור לאחר שצלאח אלדין אלאיובי הביס את צבאות הצלבנים. שכן, הצלבנים הבינו כי אי-אפשר להביס את המוסלמים, אלא באמצעות הכשרת הדרך לכך, וזאת באמצעות פלישה רעיונית שתבלבל את מחשבתם, תעוות את מורשתם ותנעץ סכין באידיאלים שלהם, לאחר מכן התקיימה הפלישה באמצעות כוחות הצבא. זו היתה הכנה לפלישה האימפריאליסטית, שכן הגנרל אלנבי הכריז בכניסתו לירושלים: "עכשיו תמו מסעות הצלב", ו הגנרל גורו עמד על קברו של צלאח אלדין ואמר: "הנה חזרנו, צלאח אלדין". האימפריאליזם סייע לחיזוקה של הפלישה הרעיונית ולהעמקת שורשיה, והוא עדיין . כל זאת הכשיר את הדרך לאובדן פלסטין.
אין מנוס מהחדרת בעיית פלסטין למוחותיהם של הדורות המוסלמים שהיא בעיה דתית, ויש לטפל בה על בסיס זה. שכן, יש בה מקומות קדושים לאסלאם, שהרי נמצא בה מסגד אלאקצא הקשור בקשר בל-יינתק למסגד הקדוש , כל זמן שקיימים השמיים והארץ, באמצעות המסע הלילי של נביא אללה, תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, ועלייתו השמיימה ממנו, "השהייה באזורי הספר למען אללה יום אחד טובה מהעולם הזה וכל אשר בו. כמו-כן, שטח מצומצם בגן העדן טוב יותר מהעולם הזה וכל אשר בו. הליכתו של העבד למען אללה והיציאה בשעת שחר טובים מהעולם הזה ומה בו".(כמסופר אלבח'ארי, מסלם, אלתרמד'י ואבן מאג'ה). "בחיי זה אשר נשמתו של מחמד נתונה בידו , כמה הייתי משתוקק להשתתף בפשיטה למען אללה ולהיהרג, ואחר-כך להילחם ואז להיהרג, ואחר-כך להילחם ואז להיהרג". (כמסופר על-ידי אלבח'ארי ומסלם).
חינוך הדורות
סעיף שישה-עשר
אין מנוס מלהקנות לדורות האסלאמיים באזורנו חינוך אסלאמי המסתמך על קיום מצוות הדת ולימוד מודע של ספרו של אללה ושל ההלכה של הנביא . כמו-כן עלינו ללמד אותם את ההיסטוריה והמורשת האסלאמיות ממקורותיהן המוסמכים בהכוונה של מומחים ומלומדים, ולבסס את תוכניות הלימודים בצורה נכונה מחשבותיו ואת אמונתו של המוסלמי, בד בבד עם ההכרח ללימוד באופן מודע של האויב ויכולותיו החומריות והאנושיות, ו הכרת נקודות התורפה והעוצמה שלו והכרת הכוחות התומכים בו והעומדים לצידו. יש הכרח להכיר את האירועים השוטפים, להיות מעודכנים, וללמוד את הניתוחים והפרשנויות עליהם. בד בבד יש צורך בתכנון להווה ולעתיד , ולחקור כל תופעה שהיא, כדי שהמוסלמי לוחם הג'האד יחיה את חייו כשהוא מודע למטרתו, יעדו ודרכו ובמה שמתרחש סביבו, "בני, חפץ שמשקלו כמשקל גרעין חרדל, גם אם יהיה בתוך סלע או במרומי השמים או במעמקי האדמה, אללה ימצאנו. אללה אנין דעת ומכיר כל דבר לפני ולפנים. בני, קיים את התפילה וצווה לנהוג בדרך ארץ ואסור את המגונה, ושא כל פגע בעוז רוח. זו הנחישות הראויה. אל תבוז לבריות ואל תעלוץ בחוצות. אללה אינו אוהב את היהירים והרברבנים". ( אללקמאן, 18-16).
תפקיד האישה המוסלמית
סעיף שבעה-עשר
תפקידה של האישה המוסלמית במערכת השחרור אינו נופל מזה של הגבר המוסלמי, שכן היא בית-היוצר של הגברים. יש לה תפקיד בכיר באכוונת הדורות ובחינוכם. אכן האויבים הבינו כבר את תפקידה, והם מביטים עליה שאם יוכלו לאכוונה ולגדלה כרצונם, הרחק מן האסלאם, אזי הם ינצחו במערכה. לכן אתה מגלה שהם מקדישים לניסיונותיהם מאמץ ממושך באמצעות הסברה, סרטים ותוכניות-הלימודים באמצעות כלי השרת שלהם המשולבים בארגונים ציוניים שמאמצים שמות משמות שונים, כגון "ארגון הבונים החופשיים" , מועדוני ה"רוטרי" וקבוצות ריגול ו אחרות, שכולם אינם אלא מאורות של הרס ושל מהרסים. לארגונים ציונים אלה ישנם משאבים חומריים עצומים המאפשרים להם למלא את תפקידם בתוך חברות במטרה שהן תקיימנה את פעילותן בלי שהאסלאם יהיה קיים בזירה וכדי שהוא יהיה מנוכר בקרב אנשיו . לכן, על האסלאמיים למלא את תפקידם כשמדובר בהתמודדות עם תוכניות של אותם מהרסים,וביום שהאסלאם לאכוון את החיים, הוא יחסל את הארגונים האלה העוינים את האנושות ואת האסלאם.
סעיף שמונה-עשר
האישה בבית לוחם הג'האד ובמשפחה לוחמת הג'האד , בין אם היא אם או אחות, ממלאת את התפקיד החשוב ביותר בהשגחה על הבית, בגידול הילדים על מושגים וערכי מוסר הנובעים מהאסלאם ובחינוך ילדיה לקיום מצוות הדת כהכנה לתפקיד הג'האדי שמחכה להם. על כן, אין מנוס מלהקדיש תשומת לב לבתי-הספר ולתוכניות הלימודים שלפיהן מחנכים את הילדה המוסלמית, כדי שתגדל ותהיה אם ישרה המודעת לתפקידה במערכה השחרור .
כמו-כן, אין מנוס מכך שהיא תהיה בעלת תודעה ומודעות מספיקים לניהול ענייני הבית, שהרי החסכנות ומניעת בזבוז בהוצאות המשפחה הם אחת הדרישות ההכרחיות להמשך הדרך בתנאים הקשים האופפים , שכן עליה להציב מול עיניה שהכסף המצוי ברשותה כמוהו כדם שעליו לזרום אך ורק בעורקים לשם המשך החיים של הצעירים והמבוגרים כאחד, "המתמסרים והמתמסרות , והמאמינים והמאמינות, והאדוקים והאדוקות, ואנשי האמת, ונשות האמת, ועזי הרוח, ועזות הרוח, והענווים והענוות, והנותנים צדקה והנותנות צדקה, והצמים והצמות, והשומרים והשומרות על תום ערוותם, והמרבים והמרבות להזכיר את שם אללה – להם הכין אללה מחילה ושכר כביר". ( אלאחזאב, 35).
תפקיד האמנות האסלאמית במערכת השחרור
סעיף תשעה-עשר
לאמנות כללים וקני-מידה. האם ניתן באמצעותה לפסוק אם היא אמנות אסלאמית או ג'אהילית? סוגיות השחרור האסלאמי זקוקות לאמנות אסלאמית אשר מרוממת את הרוח, בלי להבליט צד אחד באדם על פני צד אחר; אדרבא, עליה לרומם את כל הצדדים באיזון ובהרמוניה. שכן, האדם הוא יצור יחיד-במינו ונפלא, מקומץ עפר ונשמת רוח . לפיכך, האמנות האסלאמית מתייחסת לבן-האדם בהסתמך על-כך, בעוד שהאמנות הג'אהלית מתייחסת לגוף, ומעדיפה את הפאן של העפר .
לפיכך, הספר, המאמר, הפרסום , הדרשה , האיגרת, שיר-העם, השיר הפיוטי, הזמר, המחזה וכיוצא בזה, אם הם מכילים את מאפייני האמנות האסלאמית, אזי הם נמנים עם המרכיבים הדרושים לגיוס הרעיוני, ו המזון המתחדש להמשך הדרך ולהענקת מנוחה לנפש, שהרי הדרך ארוכה היא והסבל רב והנפש נלאית. כלומר, האמנות האסלאמית מעוררת את הפעילות, יוצרת דינאמיות, ומעוררת בנפש משמעויות נשגבות והתנהגות נאותה. אין דבר שמתקן את הנפש אם היא שרויה במצב של רפיון, זולת המעבר ממצב מסוים למצב אחר. כל אלה דברים רציניים ולא בדיחות הדעת, שכן האומה לוחמת הג'האד אינה חומדת לצון.
ערבות הדדית חברתית
סעיף עשרים
החברה המוסלמית היא חברה שבה שוררת ערבות הדדית . אכן, השליח , תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, כבר אמר : "יישר כוחם של בני שבט אלאשעריון כאשר היה להם קשה באזור המיושב או במסע, הם היו אוספים את כל אשר היה להם והתחלקו בו באופן שווה". זו הרוח האסלאמית שצריכה לשרור בכל חברה מוסלמית. לפיכך, החברה הניצבת מול אויב אכזר הנוהג כנאצי ואינו מבדיל בין גבר לאישה או בין מבוגר לצעיר, היא זו שעליה לעטות על עצמה את רוח האסלאם הזאת. שהרי, האויב שלנו מסתמך על עונש קולקטיבי, גזל מחוזות המולדת ו רכושם של האנשים, ו רדיפתם במקומות גלותם ובמקומות התקבצותם. הוא מסתמך על שבירת עצמות, ירי בנשים, זקנים וטף - עם ובלי סיבה. פתח מחנות-מעצר כדי להשליך לתוכם אלפים רבים בתנאים תת-אנושיים. בנוסף לכך, הורס בתים, הופך ילדים ליתומים ומוציא פסקי-דין מקפחים לאלפי צעירים כדי שיבלו את מיטב שנות חייהם במחשכי בורות הכלא.
הנאציות של היהודים אכן כללה נשים וטף והטלת מורא בכלל . הם נלחמים בפרנסתם של אנשים, סוחטים את כספם ורומסים את כבודם. במעשיהם המזוויעים הם נוהגים באנשים בצורה ברוטאלית יותר מפושעי מלחמה, ו בהגליה מן המולדת הוא סוג של רצח. לכן, כדי להתמודד עם מעשים אלה אין מנוס מערבות הדדית חברתית בין האנשים, ואין מנוס מלהתייצב מול האויב כגוף אחד, שאם יתלונן בו איבר אחד אזי שאר האיברים מזדהים איתו כשהם משגיחים עליו במשך הלילה ומפתחים למענו חום.
סעיף עשרים-ואחד
האחריות החברתית ההדדית כוללת מתן סיוע חומרי או מוראלי לכל נזקק או השתתפות בביצוע חלק מהמשימות . על החברים בתנועת ההתנגדות האסלאמית לראות את טובת ההמונים כאילו היתה טובתם האישית. אל להם לחסוך במאמצים כדי לממשה ולשמור עליה, ועליהם למנוע כל מניפולציה לגבי כל דבר המשפיע על עתידם של הדורות הבאים וכל דבר העלול לגרום לנזק לחברה שלהם; שכן ההמונים הם חלק מהם וכוחה נובע מכוחם ועתידה הוא גם עתידם . חובה על החברים בתנועת ההתנגדות האסלאמית לקחת חלק בשמחתם של האנשים ויגונם, לאמץ את דרישות הציבור ואת מה שיגשים את האינטרסים שלה ואת האינטרסים שלהם . ביום שבו תשרור רוח כזאת תעמיק האחווה, ויהיו שיתוף-פעולה וחמלה הדדית, תתהדק האחדות, ותחזקנה השורות לנוכח העימות עם האויבים.
הגורמים התומכים באויב
סעיף עשרים-ושניים
האויבים תכננו היטב במשך זמן רב להשיג מה שעלה בידיהם להשיג, כשהם לוקחים בחשבון את הגורמים המשפיעים על מהלך העניינים. לפיכך, הם פעלו כדי לצבור נכסים חומריים אדירים ורבי-השפעה, שאותם שעבדו לשם הגשמת חלומם. כך, באמצעות כספם הם השתלטו על אמצעי התקשורת הבינלאומית: סוכנויות-הידיעות, העיתונות, בתי ההוצאה לאור, תחנות-השידור וכיוצא בזה. זאת ועוד, באמצעות כספם הם הציתו מהפכות במקומות שונים בעולם כדי להגשים את האינטרס שלהם ולקטוף את הפירות, שהרי הם עמדו מאחורי המהפכה הצרפתית, המהפכה הקומוניסטית ורוב המהפכות שעליהן שמענו ואנו שומעים פה ושם. באמצעות כספם הם הקימו ארגונים חשאיים הפרושים במקומות שונים בעולם, וזאת כדי להרוס את החברות ולממש את האינטרסים של הציונות. כגון "הבונים החופשים", מועדוני ה"רוטרי", "לאיונס" , "בני ברית" ואחרים. כולם הם ארגוני ריגול הרסניים, שבאמצעות כספים הצליחו להשתלט על הארצות האימפריאליסטיות ולהמריצן להשתלט על ארצות רבות כדי שיוכלו למצות את אוצרותיהן עד תומם ולהפיץ בהן את שחיתותם.
באשר למלחמות המקומיות והעולמיות, ניתן לדבר על כך בלי לחוש מבוכה. ובכן, הם עמדו מאחורי מלחמת העולם הראשונה, אשר בה הצליחו לחסל את מדינת הח'ליפות האסלאמית , להפיק רווחים חומריים ולשלוט על רבים ממקורות העושר. הם השיגו את הצהרת בלפור, והקימו את חבר-הלאומים כדי שבאמצעותו יוכלו לשלוט על העולם. הם אלה שעמדו מאחורי מלחמת העולם השנייה, שבה הפיקו רווחים אדירים מסחר בציוד מלחמתי והכשירו את הקרקע להקמת מדינתם. הם הורו על הקמת ארגון האומות המאוחדות ומועצת הביטחון שהחליפו את חבר הלאומים, כדי שיוכלו לשלוט בעולם באמצעותם. אין מלחמה מתנהלת בשום מקום בלי שידיהם תהיינה מאחוריה, "כל אימת שילבו את אש המלחמה, יכבנה אללה. הם מבקשים למלא את הארץ שחיתות, ואולם אללה אינו אוהב את המושחתים". ( אלמאא'דה, 64).
שכן, הכוחות האימפריאליסטיים במערב הקפיטליסטי ובמזרח הקומוניסטי תומכים באויב בכל כוחם, מבחינה חומרית ואנושית. מחליפים תפקידים, וביום שיופיע האסלאם יתאחדו כוחות הכפירה במלחמה נגדו, שהרי הכופרים הם עדה אחת , "הו המאמינים, אל תקחו לכם ידידי נפש שלא מביניכם, כי לא יחסכו כל מאמץ לחבל בכם. הם שמחים במצוקתכם והשנאה רושפת בפיהם, אך אשר יסתירו בלבם חמור עוד יותר. בזאת ביארנו לכם את האותות, אם תשכילו להבין." 118). .
פרק רביעי
עמדותינו כלפי :
א. התנועות האסלאמיות
סעיף עשרים ושלושה
תנועת ההתנגדות האסלאמית מתייחסת בכבוד ובהערכה לתנועות האסלאמיות האחרות. גם אם היא חלוקה עליהן בנוגע לעמדה או לתפיסה, היא מסכימה עמן לגבי עמדות ותפיסות . היא מתייחסת אל התנועות הללו אם הן מפגינות כוונות טובות ונאמנות לאללה, שמהן ניתן להסיק כי הן נכללות בשערי האג'תהאד , וכל עוד הן מתנהלות בתחומי המעגל האסלאמי שכן לכל מג'תהד יש חלק .
אכן, תנועת ההתנגדות האסלאמית רואה בתנועות הללו פוטנציאל לרשותה, ומבקשת מאללה הדרכה ותבונה לכולם , שכן היא אינה שוכחת לרגע כי היא נושאת את דגל האחדות ומשקיעה מאמצים רבים להגשמתם, בהתאם לקוראן ולסנה. "בקשו כולכם מעוז בחבל אשר הושיט אללה ואל תתפלגו, וזכרו את החסד שנטה לכם אללה כאשר קרב את לבותיכם בהיותכם אויבים, והפכתם בחסדו לאחים, וכאשר הייתם על סף תהומה של אש, הצילכם ממנה. כך יבאר לכם אללה את אותותיו למען תישירו לכת". ( אל עמראן, 103) .
סעיף עשרים וארבעה
תנועת ההתנגדות האסלאמית אוסרת על פגיעה או השמצה של בודדים או קבוצות; למאמין אסור להשמיץ או לקלל, ויש להפריד בין זה לבין נקיטת עמדות או התייחסות או התנהגות. לתנועת ההתנגדות האסלאמית הזכות לזהות טעות ולהזהיר מפניה ולעשות לגילוי ולהבהרת האמת בנוגע לסוגייה הנדונה על-ידי גישה אוביקטיבית, שכן החכמה אינה בנמצא ולכן המאמין נוטל אותה באשר ימצאנה, "אין אללה אוהב את הנושאים קולם בדברי גנאי, אלא אם כן נגרם להם עוול. אללה שומע ויודע. בין אם תעשו טוב בגלוי ובין אם תסתירו או תמחלו על רעה, הנה אללה נעתר וכל יכול". ( אלנסאא', 149-148).
ב. התנועות הלאומיות בזירה הפלסטינית :
סעיף עשרים וחמישה
נוהגת בהן בכבוד הדדי, מעריכה את הנסיבות שבהן הן נמצאות ואת הגורמים הסובבים אותן והמשפיעים עליהן, והיא מחזקת את ידיהן כל עוד הן אינן נאמנות למזרח הקומוניסטי או למערב הנוצרי . תנועת ההתנגדות האסלאמית מבטיחה לכל המשתייך אליה או מזדהה עמה שהיא תנועה ג'האדית מוסרית ובעלת מודעות לראייתה את החיים, ובהתנהגותה כלפי אחרים, היא מתעבת את האופורטוניזם והיא מאחלת אך טוב לבני האדם, לבודדים או לקבוצות, אינה שואפת להשיג רווחים חומריים, או מוניטין לשמו או לרווחים הנובעים ממנו, "הכינו כוח לקראתם ככל שתוכלו". ( אלאנפאל, 60). לשם קיום החובה וכדי לזכות בשביעות רצונו של אללה, ואין לה שום שאיפה מעבר לכך.
כל הזרמים הלאומיים הפועלים בזירה הפלסטינית למען שחרור פלסטין יכולים להיות בטוחים שיש להן בסיס וסיוע באופן מילולי ומעשי בהווה ובעתיד. מכנסת ואינה מפרקת, מחזקת ואינה מפזרת, מלכדת ואינה מפלגת, מעריכה כל מילה טובה ומאמץ אמיתי, ומאמצים ברוכים, נמנעת ממחלוקות שוליות, אינה שועה לשמועות ולדברי הבל; כל זאת תוך שהיא מודעת לזכות ההגנה העצמית. כל המתנגד או החולק על עמדות אלו מעליל מטעם האויבים או מטעם אלה הצועדים במחיצתם במטרה לזרוע בלבול ופילוג השורות והסחת הדעת לעניינים שוליים, "הו המאמינים, בבוא אליכם איש מופקר ובפיו הודעה, בררו את הדבר, פן תפגעו באנשים בשוגג, ותתחרטו על כל שעוללתם". ( אלחג'ראת], (פסוק] 6).
סעיף עשרים וששה
תנועת החמאס מתייחסת לתנועות הפלסטיניות - אשר אינן נאמנות למזרח או למערב – בראיה חיובית; עם זאת, אין זה מונע ממנה את הזכות לדון בנושאים המצויים על סדר היום במישור המקומי והבינלאומי ביחס לסוגיה הפלסטינית, דיון עניני המשקף את מידת הסכמתה או את חילוקי הדעות שיש לה עם האינטרס הלאומי, בהסתמך על התפישה האסלאמית .
ג. ארגון השחרור הפלסטיני ]
סעיף עשרים ושבעה
אש"פ היא התנועה המקורבת ביותר לתנועת ההתנגדות האסלאמית והיא מהווה גם אב, גם אח, גם קרוב וגם רע. לפיכך, האם יכול המוסלמי להתעלם מאביו או אחיו או קרובו או חברו ? שהרי מולדתנו אחת, אסוננו אחד, גורלנו אחד ואויבנו משותף.
הנסיבות שבהן הוקם הארגון ואווירת הבלבול הרעיוני ששרר בעולם הערבי כתוצאה מהכיבוש הרעיוני, שהעולם הערבי היה ועודנו נתון תחת השפעתו מאז תבוסת הנצרות, ושאותו חזקו מגמות האוריינטליזם, המיסיונריות והאימפריאליזם, אימץ אש"פ את רעיון המדינה החילונית וכך אנו רואים זאת. אולם הרעיון החילוני מנוגד לחלוטין לרעיון הדתי והרי העמדות, ההתנהלות וקבלת ההחלטות מתבססים על הרעיונות.
מכאן, חרף הערכתנו לאש"פ ולמה שהוא מסוגל להתפתח- ובלי לזלזל בתפקידו במסגרת המאבק הערבי הישראלי - אין ביכולתנו להחליף את מוסלמיותה של פלסטין בהווה ובעתיד ולאמץ את הרעיון החילוני, שכן האסלאמיות של פלסטין היא חלק מדתנו ומי שמזלזל בדתו מפסיד, "מי ימאס בדת אברהם מלבד האיש שמילא את לבו סכלות?" ( אלבקרה, 130).
ביום בו יאמץ אש"פ את האסלאם כדרך חיים, אנו נהיה חייליו ומקור האש השורפת את האויבים. אולם עד שזה יקרה – ואנו מייחלים מאללה שזה יתרחש בקרוב – יחסה של תנועת חמאס כלפי אש"פ הוא כיחס הבן לאביו, והאח לאחיו, והקרוב לקרובו. הלא הוא סובל בסבלו כאשר ייפגע, מחזק את ידיו בעימות מול האויבים ומאחל לו שיילך בדרך הישר ויפעל בתבונה.
אחיך אחיך שכן מי שאין אח לו – (הריהו הוא משול למי) ששש אלי קרב ללא נשק
אך בן דודו של האדם – דע מה מצב הכנפיים שלו; שכן – האם יוכל הנץ להתעוףף ללא כנפיים ?
ד. המדינות והממשלות הערביות והאסלאמיות :
סעיף עשרים ושמונה
הכיבוש הנוצרי הוא כבוש מרושע, אינו בוחל בשום דרך, עושה שימוש בכל האמצעים הבזויים להגשמת מטרותיו, ומסתמך מאוד בחדירה שלו ובפעולות הריגול שלו על ארגונים חשאיים שנולדו ממנו, כגון "הבונים החופשיים", מועדוני ה"רוטרי", "ליונס", וגופי ריגול דומים להם. כל הארגונים הללו, החשאיים והגלויים, פועלים לטובת הציונות ובאכוונתה. מטרתם היא למוטט חברות, להשמיד ערכים, לקעקע בריתות, לדרדר את המוסר ולחסל את האסלאם. הם אלו שעומדים מאחורי הסחר בסמים ובמשקאות החריפים לסוגיהם, על מנת שיקל עליהם להשתלט ולהתפשט .
לפיכך , המדינות הערביות הגובלות בישראל נדרשות לפתוח את גבולותיהן בפני לוחמי הג'האד מקרב בני העמים הערביים והמוסלמים, על מנת שימלאו את תפקידם ויצרפו את מאמציהם למאמצי אחיהם המוסלמים בפלסטין.
באשר למדינות הערביות המוסלמיות האחרות, הן נדרשות להקל על תנועתם של המג'אהדין היוצאים מקרבן ובאים אליהן, וזה אך המעט שבמעט.
כאן איננו שוכחים להזכיר לכל מוסלמי, שכאשר כבשו היהודים את ירושלים הקדושה (אלקדס אלשריף במקור) בשנת 1967 ועמדו בשערי מסגד אלאקצא הקדוש הם הכריזו : מחמד מת והותיר בנות.
אכן , ישראל על יהדותה ויהודיה קוראת תיגר על האסלאם והמוסלמים (ואנו נדיר שינה מעיניהם של הפחדנים ).
ה. ההתאגדויות הלאומיות והדתיות, המוסדות והמשכילים והעולם הערבי האסלאמי :
סעיף עשרים ותשעה
תנועת חמאס מצפה שההתאגדויות הללו יעמדו לצדה ויתמכו בה ברבדים השונים, ויאמצו את עמדותיה , יתמכו בפעילותה והתנהלותה, ויפעלו להשגת תמיכה עבורה, כך שהעמים המוסלמים יעניקו לה בסיס וגיבוי ואופק אסטרטגי בכל המישורים ההמוניים והחומריים, ההסברתיים, הזמניים והמקומיים, במה שנוגע לעריכת כינוסים, פרסום דברי דפוס מגמתיים וטיפוח המודעות בקרב ההמונים (תועית אלג'מאהיר) ביחס לסוגייה הפלסטינית ומה שעומד בפניה, המזימות הנרקמות נגדה, ובגיוס העמים המוסלמים מבחינה רעיונית, תרבותית וחינוכית. כך הם ימלאו את תפקידם במערכת השחרור המכריעה כפי שתרמו את חלקם לתבוסת הצלבנים והטטרים והצילו את התרבות האנושית; אין הדבר קשה עבור אללה , "אללה כתב, הן אני אגבר, אני ושליחי. אללה חזק ואדיר." ( אלמג'אדלה, 21).
סעיף שלושים
הסופרים והמשכילים, אנשי התקשורת, הדרשנים ואנשי החינוך ויתר המגזרים השונים בעולם הערבי והמוסלמי – כולם נקראים למלא את תפקידם , ולמלא את חובתם לנוכח הכיבוש הציוני המרושע , וחדירתו לרוב המדינות ושליטתו החומרית והתקשורתית, וכל מה שמתחייב מכך ברוב מדינות העולם.
שכן הג'האד אינו מתמצה רק בנשיאת נשק ובמאבק באויבים, גם המילה הטובה והאמירה היפה, הספר המועיל, והתמיכה והסיוע - במידה שהכוונות הינן טהורות - יהוו את הנס המונף אל על של אללה; זוהי הג'האד למען אללה.
מי שהכין לוחם למען אללה, הוא נלחם , ומי שנשאר מאחור במשפחתו של לוחם, נלחם (סיפרו זאת אלבח'ארי, מסלם, אבו דאוד ותרמד'י).
ו. בני הדתות האחרות
תנועת החמאס תנועה הומאנית
סעיף שלושים ואחד
תנועת החמאס היא תנועה הומאנית המכבדת את זכויות האדם ומחויבת לסובלנות של האסלאם כלפי קיום של הדתות האחרות. היא אינה עוינת להן אלא במידה שהן עוינות אותה או מי שעומד בדרכה להכשלת דרכה ולשים לאל את מאמציה .
מאמיני שלוש הדתות: האסלאם, הנצרות והיהדות, יכולים לחיות זה במחיצת זה בחסות האסלאם בביטחון מלא, שכן רק בחסות האסלאם יתקיים הביטחון המלא. ואכן, ההיסטוריה הרחוקה והקרובה הם העדות הטובה ביותר לכך. לפיכך, נקראים מאמיני הדתות האחרות להפסיק להיאבק באסלאם במה שנוגע לריבונות על אזור זה , שכן ביום בו הם הדבר יושג , הדבר יושג רק על-ידי הרג, ועינוי וגירוש. כך הם ימצאו עצמם מצרים אלה את צעדי אלה, בנוסף מאמיני הדתות האחרות; העבר וההווה מלאים בדוגמאות המוכיחות זאת, "אין הם פורצים באיש אחד להילחם בכם, אלא רק בתוככי קריות בצורות או מעבר לחומות, ואולם זה בזה הם נלחמים בגבורה. הם נראים לך מלוכדים, אך לבותיהם מפולגים, כי הם עם אשר לא ישכיל להבין". ( אלחשר, 14).
אכן האסלאם מעניק לכל בעל זכות את זכותו , ומונע פגיעה בזכויותיהם של האחרים. לעומת זאת, מעללי הציונים הנאצים נגד עמנו לא יאריכו את תקופת הכיבוש שלהם; שכן, שלטון העושק באופן זמני, בעוד אשר שלטון האמת עד בוא יום הדין. "אין אללה אוסר עליכם לכבד ולעשות צדק עם אלה אשר לא יילחמו בכם בשל הדת ולא יגרשוכם ממושבותיכם. אללה אוהב את העושים צדק". ( אלממתחנה, 8).
ז. הניסיון לבודד את העם הפלסטיני :
סעיף שלושים ושניים
הציונות העולמית, וכוחות האימפריאליזם מנסים בפיקחות וע"י תכנון מדוקדק להוציא את מדינות ערב בזו אחר זו ממעגל הסכסוך עם הציונות, על מנת שבסופו של דבר יבודד העם הפלסטיני.
כבר הוציאו את מצרים ממעגל הסכסוך במידה משמעותית באמצעות הסכם קמפ דיויד הבוגדני, והם מנסים לגרור מדינות נוספות להסכמים דומים, כך שיצאו אף הן אל מחוץ למעגל הסכסוך.
תנועת החמאס קוראת למדינות הערביות והמוסלמיות לפעול ברצינות ובשקדנות על מנת לסכל את התכנית (או המזימה) האימתנית הזו , בכך שיעוררו בצבור את המודעות לסכנה שביציאה ממעגל הסכסוך עם הציונות, שהרי היום זו פלסטין ומחר פיסת ארץ אחרת, או ארצות אחרות. שכן, לתכנית הציונית אין גבולות; לאחר פלסטין הם שואפים להתרחב לנילוס ולפרת, לאחר שישלימו את "בליעת" האזור שאליו יגיעו, ישאפו להתרחבות נוספת ובאותה מתכונת תוכניתם ב"פרוטוקולים של זקני ציון" וההווה שלהם משמש עדות למה שאנו טוענים. שכן, היציאה ממעגל הסכסוך עם הציונים לבגידה-רבתי, וקללה רובצת על מבצעיה. "כל הנסוג אחור מפניהם ביום ההוא – זולת אם יפנה לאחור למען ישוב ויילחם, או למען יחבור אל עדת הלוחמים – יינחת עליו זעמו של אללה ובגיהינום ידור. שם יהיה סופו המר". ( אלאנפאל, 16).
לפיכך, אין מנוס מלרכז את כל הגורמים והמשאבים על מנת לעמוד בפני כיבוש נאצי טטרי מרושע זה שאם לא כן יאבדו לאומים, יגורשו תושבים, השחיתות תתפשט עלי אדמות, וכל הערכים הדתיים ייהרסו. לכן יידע כל אדם שהוא ייתן את הדין בפני אללה "כל העושה טוב, ולו כמשקל גרגיר, יחזה בו , וכל העושה רע, ולו כמשקל גרגיר, בו יחזה ", ( אלזלזלה, 8-7).
במה שנוגע לסכסוך עם הציונות העולמית, רואה עצמה תנועת ההתנגדות האסלאמית כחוד החנית וצעד בדרך. היא מצרפת מאמציה למאמציהם של כל הפועלים בזירה הפלסטינית, והיא לכך שיינקטו צעדים נוספים ברמת העולם הערבי והאסלאמי; שכן היא הערוכה לשלב הבא עם היהודים – סוחרי המלחמות, "זרענו איבה ושינאה ביניהם עד יום תחיית המתים. כל אימת שילבו את אש המלחמה, יכבנה אללה. הם מבקשים למלא את הארץ בשחיתות, ואולם אללה אינו אוהב את המושחתים". ( אלמאא'דה, 64).
סעיף שלושים ושלושה
תנועת ההתנגדות האסלאמית מתבססת על התפיסות הכלליות הללו ,המתואמות והעולות בקנה אחד עם חוקי היקום. כמו כן, היא שטה בנהר הגורל בעימות מול האויבים וקיום מלחמת קודש נגדם מתוך הגנה על האדם המוסלמי, התרבות המוסלמית, והמקומות המקודשים למוסלמים, בראשם מסגד אלאקצא המבורך. כל זאת על מנת להמריץ את העמים הערבים והמוסלמים, ממשלותיהם וההתאגדויות העממיות והרשמיות, לנהוג ביראת שמיים כלפי אללה בעת התייחסותם והתנהלותם כלפי תנועת ההתנגדות האסלאמית, ושהם ישמשו, על-פי רצון אללה, סעד וגיבוי ויושיטו לה עזרה וסיוע שוב ושוב , עד שיתגשם רצון אללה. באופן זה, השורות תתלכדנה ולוחמי הג'האד יתאחדו וכולם יצאו מכל מקום בעולם האסלאמי מתוך היענות לקריאה ל החובה, בהשמיעם שוב ושוב את הקריאה לצאת לג'האד - קריאה שתפלח את לב השמים, וקולה יהדהד עד להשלמת השחרור. כך, הכובשים יובסו ויתגשם ניצחון אללה, "אללה יושיט עזרה לכל החש בעזרתו. הן אללה חזק ואדיר". ( אלחג', 40).
פרק חמישי
ההוכחה ההיסטורית בעימות מול האויבים לאורך ההיסטוריה
סעיף שלושים וארבעה
פלסטין היא לב ליבו של כדור הארץ, מפגש היבשות, מקום משיכה לחמדנים משחר ההיסטוריה. הנביא, תפילות אללה עליו וברכתו לשלום, ציין זאת בחדית' הנאצל שלו שבו קרא לחברו המכובד, מעאד' בן ג'בל: "מעאד', אללה יאפשר לכם לכבוש את אלשאם לאחר מותי, מאל עריש ועד הפרת, אנשיה ונשיה ושפחותיה שישהו בה עד יום הדין. מי מכם שיבחר את אחד מחופיה של אלשאם או את ירושלים , יזכה להשתתף בג'האד עד יום תחיית המתים".
לא אחת חמדו החמדנים את פלסטין והרסו אותה באמצעות גייסות לשם הגשמת חמדנותם, כך פשטו עליה גייסות הצלבנים בשם אמונתם והניפו עליה את הצלב שלהם. הם הצליחו להביס את המוסלמים תבוסה זמנית, והמוסלמים לא הצליחו לכובשה בחזרה אלא לאחר שהסתופפו תחת דגל דתם. ואז הם קמו כאיש אחד , היללו את בוראם, יצאו להילחם כלוחמי ג'האד בפיקודו של צלאח אלדין אלאיובי במשך כשני עשורים, ונחלו ניצחון ברור.הצלבנים הובסו ופלסטין שוחררה, "אמור לכופרים, עוד תובסו ותיאספו אל הגיהינום. מה נורא הוא יצוע האש". ( אל עמראן, 12).
זוהי הדרך היחידה לשחרר . אין כל ספק באשר לעדותה של ההיסטוריה. זהו אחד מחוקי היקום ואחד מכללי ההוויה. לא יגבר על הברזל אלא הברזל, ואי-אפשר לגבור על האמונה הבטלה המזויפת שלהם , אלא באמונה האסלאמית האמיתית. רק אמונה תוכל להילחם באמונה, ובחשבון אחרון הניצחון יהיה הצדק, והצדק הוא זה אשר ינצח,
"כבר נתנו את דברתנו לעבדינו השליחים, כי הם אלה אשר ינצחו, כי גדודינו הם אשר יגברו". ( אלצאפאת, 173-171).
סעיף שלושים וחמישה
תנועת ההתנגדות האסלאמית מתייחסת ברצינות לתבוסת הצלבנים בידי צלאח אלדין אלאיובי וחילוץ פלסטין מידיהם, כמו גם למפלתם של הטטארים בעין ג'אלות , שנשבר כוחם בידי קטז ואלט'אהר ביברס, שהצילו את העולם הערבי מהפלישה הטטארית שהמיטה חורבן על כל ביטויי התרבות האנושית. מכל אלה היא לומדת ומפיקה לקחים. שכן לפשיטה הציונית הנוכחית קדמו פשיטות צלבניות מן המערב ואחרות טטאריות מהמזרח. כשם שעמדו המוסלמים בפני הפשיטות הללו ותכננו תוכניות להילחם בהן ו הביסו אותן, כך יש ביכולתם להתייצב בפני הפלישה הציונית ולהביסה. אין הדבר קשה עבור אללה, הכוונות תהיינה טהורות והנחישות כנה, ואם יפיקו המוסלמים לקח מניסיונות העבר, יתנערו מהשפעות הפלישה הרעיונית, וינהגו כמנהג אבות אבותיהם.
סוף דבר
תנועת ההתנגדות האסלאמית מחיילים
סעיף שלושים ושישה
תוך שהיא מפלסת לה את דרכה, שבה תנועת ההתנגדות האסלאמית ומדגישה בפני כל בני עמנו, ובפני העמים הערביים והאסלאמיים, שאין היא מבקשת תהילה לעצמה, רווח חומרי או מעמד חברתי. היא אינה מופנית נגד איש מבני עמנו כדי להתחרות בו ואינה חותרת לתפוס את מקומו; בשום אופן לא. היא כלל וכלל לא תהיה נגד איש מהמוסלמים או אלה הרוצים בשלומה מקרב הלא-מוסלמים, כאן ובכל מקום אחר. היא תשמש אך ורק משען לכל הקבוצות והארגונים הפועלים נגד האויב הציוני ועושי-דברו.
תנועת ההתנגדות האסלאמית רואה באסלאם דרך חיים. האסלאם הוא אמונתה ובה היא דוגלת. מי שרואה באסלאם דרך חיים, בין אם כאן או שם, בין שמדובר בארגון, קבוצה, מדינה או כל גוף אחר- תנועת ההתנגדות האסלאמית היא בבחינת חייליו, ותו לא. אנו מבקשים מאללה שינחנו , ישימנו מופת לאחרים וישפוט בינינו ובין עמנו בצדק,
"ריבוננו, הכרע בינינו לבין בני עמנו בצדק, כי אתה הטוב שבמכריעים". ( אלאעראף, 89).
תפילתנו האחרונה : השבח לאללה, ריבון העולמים.
----------------
הערת המתרגם: התרגום מתבסס על החוברת שהופצה בקלקיליה תוך השוואה לנוסחים אחרים של האמנה שהופיעו באינטרנט עם שינויים קלים. ההדגשות בגוף התרגום הוספו על ידינו.
המונח חמאס בערבית פירושו התלהבות, דחף פנימי המניע מישהו לעשות מעשה. בנוסף, חמאס הינו גם צרוף ראשי התיבות
של שם תנועת ההתנגדות האסלאמית – חרכת אלמקאומה אלאסלאמיה. עם זאת, ראשי תיבות אלה, שהפכו במשך הזמן ל"מותג"
של התנועה אינם משקפים טרמינולוגיה דתית.
בחוברת ממנה תורגמה אמנת החמא"ס לא נכתב תאריך פרסום האמנה, אך ברוב הנוסחים האחרים התאריך מופיע, ולכן ראינו צורך להוסיפו. התאריך מציין את יום היווסדה הרשמי של התנועה.
הכוונה ליהודים ולנוצרים.
כל התרגומים של הציטוטים מהקוראן מסתמכים על תרגומו של פרופסור אורי רובין לקוראן. לעיתים בוצעו בהם שינויים קלים כדי להתאימם לטקסט. ראה: אורי רובין, הקוראן (תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2005).
מייסד האחים המוסלמים במצרים בשנת 1928. נרצח בשנת 1949 (קרוב לוודאי חוסל בהוראת ממשלת מצרים לאחר רצח ראש הממשלה המצרי מחמוד פהמי אלנקראשי בידי זרוע טרור של "האחים המוסלמים"). אמנת החמאס - בתרגום לעברית
מערכת אומדיה מגישה את תרגומה המלא של אמנת החמאס מערבית לעברית באדיבות המרכז למורשת המודיעין (מל"מ). בימים ובשבועות הקרובים נביא מספר מאמרי פרשנות על האמנה שיועילו להסתכלות מפוכחת ומציאותית על ארגון הטרור העומד בראש הרשות הפלשתינית.
מערכת אומדיה מודה למרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ.) על אישורם לפרסום התרגום המלא באתרנו. תרגום זה הוא היחיד הקיים בעברית, ומהווה צוהר להתבוננות מפוכחת בעקרונות החמאס, וביסודות העומדים מאחורי פעולות הטרור הרצחניות להם היינו עדים בעשור האחרון.
מפאת אורכו של המסמך הודגשו משפטים ופסקאות חשובות.
תרגום אמנת ה"חמא"ס"
אמנת תנועת ההתנגדות האסלאמית – פלסטין (חמאס)
פלסטין, 1 במחרם 1409 להג'רה, 18 באוגוסט 1988
בשם אללה הרחמן והרחום
"אתם הטובה באומות שניתנה לאנשים מעולם: אתם מצווים לנהוג בדרך ארץ ואוסרים את המגונה ומאמינים באללה. מוטב היה לעמי הספר לו האמינו. יש מאמינים ביניהם, ואולם מרביתם מופקרים. רק בפיהם יוכלו לפגוע בכם, ואם ינסו להילחם בכם, מייד ייסוגו אחור מפניכם ואז לא ייוושעו. ההשפלה תרדפם באשר יימצאו, אלא אם ייאחזו בחבל שיושיט להם אללה ובחבל שיושיטו להם האנשים, וחמת אללה ניתכה עליהם, והם מוכי דלות. זאת כי כפרו באותות אללה והרגו את הנביאים בלא צדק. זה גמולם על כי הימרו ועברו את גבול המותר" ( אאל עמראן, 112-110).
"ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה", האימאם החלל הקדוש חסן אלבנא , רחמי אללה עליו
"העולם האסלאמי עולה בלהבות, ועל כל אחד מאיתנו ליצוק, ולו מעט מים, כדי לכבות ככל שידנו משגת, מבלי לחכות לאחרים", השיח' אמג'ד אלזהאוי, רחמי אללה עליו
בשם אללה הרחמן והרחום
הקדמה
השבח לאללה אשר ממנו אנו מבקשים עזרה, מחילה והדרכה, עליו אנו נסמכים ואליו אנו מתפללים. אנו מברכים את שליח אללה, את משפחתו, את חבריו , את אלה שהלכו בדרכו, את אלה שקוראים את קריאתו וקיים את הלכותיו , תפילה וברכה תמיד, כל עוד השמיים והאדמה קיימים, ולעצם העניין:
הו האנשים: מתוך הפורענויות וים הסבל, מתוך פעימות הלבבות המאמינים ואמות הידיים המטוהרות לפני התפילה, מתוך המודעות לחובה ומתוך היענות לצו אללה, התקיימה הקריאה להפצת האסלאם ], התקיימו המפגש וההתכנסות, התקיים החינוך בדרכו של אללה והתקיים הרצון הנחוש למלאאת תפקידו בחיים, תוך התגברות על כל המכשולים וקשיי הדרך, ו הכשרה מתמשכת ונכונות להקריב את הנפש ואת כל היקר למען אללה.
לבסוף, הגרעין הורכב והחל לפלס דרכו בים סוער זה של משאלות ותקוות, של געגועים ומשאלות לב, סכנות ומכשולים, מכאובים ואתגרים מבית ומחוץ.
כאשר הבשיל הרעיון, נבט הזרע והצמח הכה שורשים באדמת המציאות, הרחק מתחושת רגש רגעי ומחיפזון מגונה, יצאה תנועת ההתנגדות האסלאמית לדרך כדי למלא את תפקידה, כשהיא פוסעת בדרכו של ריבונה ומשלבת ידיה עם ידי כל לוחמי הג'האד למען שחרור פלסטין, כשנשמות לוחמי הג'האד שלה נפגשות עם כל לוחמי הג'האד שהקריבו עצמם על אדמת פלסטין, מאז שכבשו אותה חברי שליח אללה, תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, ועד היום הזה.
זוהי האמנה של תנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס) המגלה את פניה, חושפת את זהותה, מסבירה את עמדתה, מבהירה את משאת נפשה, מדברת על תקוותיה וקוראת לסייע לה, לתמוך בה ולהצטרף לשורותיה, שכן המערכה שלנו עם היהודים גדולה מאד והרת גורל, ונחוצים לה כל המאמצים הכנים. היא צעד המחייב צעדים נוספים בעקבותיו. גדוד, שעל גדודים מהעולם הערבי והאסלאמי רחב הידיים לתמוך בו בזה אחר זה, עד שיובסו האויבים ויתממש נצחונו של אללה. כך נבחין בהם מתקדמים מהאופק, "בעוד זמן-מה תדעו על מה הוא מודיע". ( 88), "אללה כתב, הן אני אגבר, אני ושליחים שלי. אללה חזק ואדיר". ( אלמג'אדלה, 21), "אמור, זו דרכי, ואני קורא לבוא אל אללה. אני וההולכים בעקבותי רואים נכוחה, וישתבח שם אללה, ולא אהיה במשתפים ". ( יוסף, 107).
פרק ראשון
הגדרת התנועה
נקודות המוצא הרעיוניות
סעיף ראשון
דרכה של תנועת ההתנגדות האסלאמית היא דרך האסלאם, ממנו היא שואבת את רעיונותיה, מושגיה ותפישותיה על העולם, על החיים ועל האדם, אליו היא פונה כדי לפסוק בכל הלכותיה וממנו היא מבקשת השראה להדריך את צעדיה.
הקשר של תנועת ההתנגדות האסלאמית לקבוצת האחים המוסלמים ]
סעיף שני
תנועת ההתנגדות האסלאמית הינה אחת הזרועות של האחים המוסלמים בפלסטין. תנועת האחים המוסלמים הינה ארגון עולמי והיא התנועה האסלאמית הגדולה ביותר בתקופה המודרנית. היא מצטיינת בהבנה מעמיקה, בתפישה מדויקת ובכוללניות מלאה של כל המושגים האסלאמיים בכל תחומי החיים: בתפישה ובמחשבה, בפוליטיקה ובכלכלה, בחינוך ובחברה, במשפט ובשלטון, בהפצת האסלאם ובלימוד, באומנות ובתקשורת, בנסתר ובמות הקדושים ובשאר תחומי החיים.
המבנה וההרכב
סעיף שלישי
המבנה הבסיסי של תנועת ההתנגדות האסלאמית מושתת על מוסלמים שנתנו את אמונם באללה ועבדו אותו באמונה שלמה, "לא בראתי את השדים ואת בני האנוש כי אם למען יעבדוני" ( אלד'אריאת, 56]. הם יודעים מה הם חובותיהם כלפי עצמם, כלפי בני-משפחתם וכלפי מולדתם. הם יראים את אללה ומניפים את דגל הג'האד בפני העריצים כדי לחלץ את הארץ ואת המאמינים מטומאתם, מזדונם ורעתם, "לא ולא! אנו מטיחים את האמת בפני ההבל, והיא תרסק את ראשו, וחיש נמוג, ואתם תהיו הקוראים שוד ושבר, בעוון התארים אשר בהם תתארו". ( אלאנביאא', 18]).
סעיף רביעי
תנועת ההתנגדות האסלאמית מקדמת בברכה כל מוסלמי המאמץ את תפישת עולמה, המקבל את מחשבתה, הדבק בדרכה, השומר את סודותיה, המעוניין להצטרף לשורותיה לשם מילוי החובה, ואללה יעניק לו את שכרו.
מימד הזמן והמקום של תנועת ההתנגדות האסלאמית
סעיף חמישי
מימד הזמן של תנועת ההתנגדות האסלאמית באימוץ האסלאם כדרך חיים. נמשך מימי הולדתה של השליחות האסלאמית ודור המאמינים הראשון של ישרי הדרך ]. אללה הוא תכליתה, השליח הוא דמות המופת שלה והקוראן הוא חוקתה. מימד המקום הוא כל מקום בו נמצאים מוסלמים המאמצים את האסלאם כדרך חיים, בכל פינה בכדור הארץ. באופן זה היא מכה שורשים בעמקי האדמה ומתפשטת כדי לחבוק את השמיים.
"הלא תראה למה המשיל אללה את האימרה הטובה: לאילן נאה ששורשיו נטועים איתן וצמרתו נישאת השמיימה, ואת פריו ייתן תמיד בעתו ברשות ריבונו. אללה ימשול משלים לאנשים למען יזכרו". ( אבראהים, 25-24).
הייחודיות והעצמאות
סעיף ששי
תנועת ההתנגדות האסלאמית היא תנועה פלסטינית ייחודית. היא נותנת את אמונה באללה והיא מאמצת את האסלאם כדרך חיים. היא פועלת כדי להניף את דגל אללה על כל שעל מאדמת פלסטין, שהרי בצל האסלאם יכולים לחיות בני כל הדתות בשלווה וביטחון לחייהם, לרכושם ולזכויותיהם. בהעדר האסלאם מתפתח סכסוך, מתפשט העושק , פושה השחיתות ונוצרים סכסוכים ופורצות מלחמות.
יישר כוחו של המשורר המוסלמי מחמד אקבאל :
"כאשר האמונה אובדת, אין ביטחון ואין חיים למי שאינו מחייה דת
מי שחפץ בחיים ללא דת הריהו הופך את הכיליון לבן-לוויה להם ".
הכלל-עולמיות של תנועת ההתנגדות האסלאמית
סעיף שביעי
מעצם היותם של המוסלמים המאמצים את דרכה של תנועת ההתנגדות האסלאמית, והפועלים כדי לתמוך בה, לאמץ את עמדותיה ולחזק את מלחמת הקודש שלה , פזורים על-פני העולם כולו - התנועה היא כלל-עולמית. היא ערוכה לכך, בשל בהירות מחשבתה, בשל תכליתה הנאצלת ובשל מטרותיה הנעלות.
על בסיס זה יש להתייחס אליה, להעריך את פועלה ולהעניק הכרה לתפקידה. מי ששולל את זכותה, משתמט מלסייע לה או קהו עיניו מראות והוא פועל במלוא המרץ לטשטוש תפקידה, הרי הוא כמי שמערער על הגורל וכמי שעוצם את עיניו מלראות את העובדות, בשוגג או במזיד. כאשר יפקח את עיניו, הוא ייווכח לדעת כי המאורעות חלפו על פניו וכי הטענות להצדקת עמדתו יתישו אותו, ויפה שעה אחת קודם.
עוולת בעלי קשר דם צורבת את הנפש יותר מאבחתה של חרב חדה ורבת עוצמה ,
"הורדנו אליך ממרומים את הספר, למען יגלה את האמת, ויאשר את הספרים אשר נגלו לפניו , ויהיה נאמן לשומרם. על כן, שפוט ביניהם על-פי כל אשר הוריד אללה ממרומים, ואל תיטה אחר משוגות ליבם לסור מן האמת אשר נגלתה בפניך. לכל אחד בכם נתנו חוק ומנהג, ואילו חפץ אללה, היה עושה את כולכם אומה אחת, ואולם חפץ הוא לבחון כיצד תנהגו בכל אשר נתן לכם. על כן, שאפו להיות ראשונים במעשים טובים, כי אל אללה תשובו כולכם, ואז יודיעכם את כל הדברים אשר נחלקתם בהם." ( אלמאא'דה, 48).
תנועת ההתנגדות האסלאמית היא איפוא חולייה אחת מהחוליות של מלחמת הקודש בעימות עם הפלישה הציונית. קשורה בקשר אמיץ להופעת החלל הקדוש עז אלדין אלקסאם ואחיו לוחמי הג'האד מ אנשי האחים המוסלמים בשנת 1936. משם היא קשורה קשר הדוק לחולייה נוספת הכוללת מלחמת קודש של הפלסטינים, וכן למאמצים ולמלחמת הקודש של האחים המוסלמים במלחמת 1948 ולפעולות הג'האד של האחים המוסלמים בשנת 1968 ולאחריה.
למרות שהחוליות רחוקות זו מזו , ולמרות שהמכשולים שהערימו הנוהים אחר הציונות בפני לוחמי מלחמת הקודש עצרו את המשך הג'האד, תנועת ההתנגדות האסלאמית נושאת עיניה להגשים את הבטחת אללה, ככל שיארך הדבר, שהרי השליח , תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא תגיע השעה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא , בוא והרגהו". ( אשר מופיע אצל אל-בח'ארי ומסלם ).
סיסמתה של תנועת ההתנגדות האסלאמית
סעיף שמיני
אללה הוא תכליתה , הנביא הוא דמות המופת שלה, הקוראן הוא החוקה שלה, מלחמת הקודש הוא דרכה והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה.
פרק שני
הי ע ד י ם - המניעים והמטרות
סעיף תשיעי
תנועת ההתנגדות האסלאמית נולדה בתקופה שבה האסלאם נעדר מחיי היומיום. כתוצאה מכך, התערערו האיזונים, התבלבלו המושגים, השתנו הערכים ורשעים הפכו לבעלי השררה. דיכוי ואפילה שררו, הפחדנים נהגו כאילו היו נמרים, ארצות המולדת נגזלו, אנשים גורשו ונעו ונדו ללא מטרה בכל מקום עלי-אדמות נעלמה מדינת האמת ובאה מדינת השקר, ודבר לא נותר במקומו הנכון. כך כאשר האסלאם נעלם מהזירה, הכל משתנה, וכך מתהפכות היוצרות.
באשר למטרות, הרי הן: מלחמת-חורמה בשקר, הבסתו ומיגורו כדי שתשרור האמת, יוחזרו ארצות המולדת ותישמע מעל מסגדיהן קריאת המואזין המכריזה על כינונה של מדינת האסלאם, כדי שיחזרו האנשים והדברים כולם למקומם הנכון, ואללה יסייע , "אלמלא הדף אללה אנשים, אלה בידי אלה, היתה הארץ נשחתת, ואולם אללה מרעיף ברכה על שוכני העולמים". ( אלבקרה, 251).
סעיף עשירי
תנועת ההתנגדות האסלאמית, המפלסת את דרכה, היא משענת לכל מדוכא, והיא תומכת בכל עשוק בכל כוחה. היא אינה חוסכת שום מאמץ כדי להעמיד על מכונו את הצדק ולבטל את השקר, באומר ובמעש, הן במקום הזה והן בכל מקום שאליו תוכל להגיע ובו תוכל להשפיע.
פרק שלישי
האסטרטגיה והאמצעים
האסטרטגיה של תנועת ההתנגדות האסלאמית
פלסטין היא אדמת וקף אסלאמי
סעיף אחד-עשר
תנועת ההתנגדות האסלאמית מאמינה שאדמת פלסטין היא אדמת הקדש אסלאמי לדורות של מוסלמים עד תחיית המתים. אסור להפקיר אותה או חלק ממנה או לוותר עליה או על חלק ממנה. אין היא קניינה של אף מדינה ערבית, או כל מדינות ערב, ולא של אף מלך או נשיא, או כל המלכים והנשיאים, ואין היא קניינו של שום ארגון או כל הארגונים כולם, בין אם הם פלסטינים או ערביים, זאת משום שפלסטין היא אדמת הקדש אסלאמי לדורות של המוסלמים עד יום תחיית המתים. זה דינה לפי ההלכה האסלאמית , וחל עליה אותו הדין החל על כל טריטוריה אשר כבשו המוסלמים בכוח הזרוע, מאחר שבזמן הכיבוש הקדישו אותן כאדמות הקדש למוסלמים לדורותיהם עד יום תחיית המתים.
כך היה הדבר: לאחר שמפקדי הצבאות האסלאמיים כבשו את אלשאם ואת עיראק, הם שלחו את הח'ליף המוסלמי, עמר בן אלח'טאב, בהן נועצו בו לגבי האדמה הכבושה – האם יחלקוה בין החיילים או שיתירו אותה לבעליה, או . לאחר התייעצויות ודיונים בין ח'ליף המוסלמי, עמר בן אלח'טאב, לבין חברי שליח אללה , תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, התקבלה החלטה לפיה האדמה תישאר בידי בעליה שיוכלו ליהנות ממנה ומפירותיה. באשר ל החזקה על האדמה ולאדמה עצמה היא תהיה הקדש למוסלמים לדורותיהם עד יום תחיית המתים, אך לבעליה תישמר זכות ההנאה בלבד. הקדש זה מתקיים כל עוד קיימים השמים והארץ , לכן כל מעשה המנוגד להלכה האסלאמית בנוגע לפלסטין בטל ומבוטל ביחס למבצעיו, "אכן זו האמת הוודאית. לכן הלל את שם ריבונך הנשגב". ( אלואקעה, 96-95).
המולדת והלאומיות הפרטיקולארית מנקודת מבטה של תנועת ההתנגדות האסלאמית בפלסטין
סעיף שנים-עשר
מנקודת מבטה של תנועת ההתנגדות האסלאמית הלאומיות הפרטיקולארית ] היא חלק מהאמונה הדתית. אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים. הופכים מלחמת הקודש בו והיציאה נגדו לחובה אישית על כל מוסלמי ומוסלמית: האישה יוצאת להילחם בו ללא רשות בעלה, והעבד ללא רשות אדוניו. דבר כזה לא קיים בשום משטר אחר , וזו עובדה שאין עליה עוררין. אם הלאומיות השונות היו מקיימות ביניהן זיקה משיקולים חומריים, אנושיים או אזוריים, הרי שבלאומיות הפרטיקולארית של תנועת ההתנגדות האסלאמית כל השיקולים הללו כבר קיימים. יש אף יותר מכך, וזהו הדבר החשוב ביותר: שיקולים ריבוניים המעניקים לה נשמה וחיים, שהרי היא מחוברת למקור הרוח ולזה המעניק את החיים. היא מניפה בשמי המולדת את הדגל האלוהי המחבר את הארץ ואת השמיים בקשר אמיץ, "כאשר בא משה והשליך את מטהו, התבטל הכישוף והמכשף". "כבר התברר ההבדל בין הבינה לבין המדוחים . כל הכופר בשיקוצים ומאמין באללה, יזכה להיאחז ביתד איתנה אשר לא תיעקר. אללה קשוב ויודע". ( אלבקרה, 256).
פתרונות של שלום, היוזמות והועידות בינלאומיות
סעיף שלושה-עשר
היוזמות , ומה שקרוי פתרונות של שלום והועידות הבינלאומיות לפיתרון הבעיה הפלסטינית, עומדים בסתירה לתפישת העולם של תנועת ההתנגדות האסלאמית. ויתור על חלק כלשהו מ פלסטין כמוהו כזניחת חלק מן הדת; שהרי שהלאומיות הפרטיקולארית של תנועת ההתנגדות האסלאמית היא חלק מדתה, ועל זאת היא מחנכת את אנשיה, ו נלחמים מלחמת קודש למען הנפת דגל אללה במולדתם, "אללה הוא המנצח , ואולם מרבית האנשים אינם יודעים". ( יוסף, 20).
מדי פעם עולה קריאה לכינוס ועידה בינלאומית כדי לדון בפתרון הבעיה , וישנם המסכימים וישנם המסרבים , מסיבה זו או אחרת, כשהם דורשים מימוש תנאי או תנאים תמורת הסכמתם לכינוס הוועידה ולהשתתפותם בה. תנועת ההתנגדות האסלאמית מכירה היטב את הצדדים שמהן מורכבות הועידות ואת עמדותיהם כלפי ענייני המוסלמים בעבר ובהווה. לפיכך, היא אינה רואה בועידות אלה המסוגלות לקיים את הדרישות או להשיב את הזכויות או לעשות צדק לעשוקים. שכן, ועידות אלו אינן אלא אחת מדרכי השררה של הכופרים באדמת המוסלמים, ואימתי עשו הכופרים צדק עם בעלי האמונה? "לא תנוח דעתם של היהודים, וגם לא של הנוצרים, עד אם תלך בדתם. אמור, רק דרך הישר הניתנת מעם אללה היא דרך הישר." ( אלבקרה, 120).
אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'האד. באשר ליוזמות, ההצעות והועידות הבינלאומיות, הרי הן בזבוז זמן והבל הבלים. שכן, העם הפלסטיני מכובד מכדי שיזלזל בעתידו, בזכויותיו ובגורלו, ו במסורת הנאצלת: "אנשי אלשאם הם שוט בארצו, שבאמצעותם הוא מתנקם בכל אשר יחפוץ מקרב עבדיו. אסור שהצבועים שבקרבם יגברו על המאמינים, אלא ימותו בצער וייאוש". (מסופר על-ידי אלטבראני מוסמך ביותר ואחמד מהימן וייתכן שהוא הנכון. שניהם מהימנים, אך אללה יודע ).
שלושת המעגלים
סעיף ארבע-עשר
בעיית שחרור פלסטין קשורה בשלושה מעגלים: המעגל הפלסטיני, המעגל הערבי והמעגל האסלאמי. לכל אחד מן המעגלים האלה יש תפקיד במאבק נגד הציונות ו חובות. הזנחת אחד המעגלים האלה הינה טעות חמורה ובורות מבישה, שהרי פלסטין היא אדמה אסלאמית, אשר הינה כיוון התפילה הראשון מבין השניים , והמקום השלישי לאחר שני המקומות הקדושים , ומקום מסעו הלילי של שליח אללה, תפילת אללה עליו וברכתו לשלום. "ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר ברכתנו על סביבותיו, למען נראה לו את אותותינו. הוא שומע ומבחין". ( אלאסראא', 1).
הואיל וכך הדבר, הרי ששחרורה הוא חובה אישית על כל מוסלמי בכל מקום שבו הוא נמצא. על יסוד זה יש להתייחס ל הבעיה , ועל כל מוסלמי להבין זאת היטב.
ביום שהבעיה תטופל על יסוד זה, שבו יגוייסו היכולות של שלושת המעגלים, המצב הנוכחי ישתנה ויום השחרור יהיה קרוב יותר, "היראה בליבם מפניכם גדולה מיראתם את אללה, כי הם עם אשר לא יבין". ( אלחשר, 13).
מלחמת הקודש למען שחרור פלסטין הוא חובה אישית
סעיף חמישה-עשר
ביום שהאויבים גוזלים חלק מאדמת המוסלמים, הג'האד לחובה אישית על כל מוסלמי. בנוגע להתמודדות עם גזילת פלסטין על-ידי היהודים, אין מנוס מהנפת דגל הג'האד, דבר המחייב הפצת תודעה אסלאמית בקרב ההמונים במישור המקומי, הערבי, והאסלאמי, ואין מנוס מהפצת רוח הג'האד בקרב האומה , מלהתעמת עם האויבים ומלהצטרף לשורות לוחמי הג'האד .
כמו-כן, אין מנוס מכך שבפעולת טיפוח התודעה ישתתפו חכמי-הדת , אנשי החינוך ואנשי ההסברה ותקשורת, כמו גם הציבור המשכיל, ובמיוחד הדור הצעיר והמנהיגים של התנועה האסלאמית. בנוסף, אין מנוס מלהכניס שינויים מהותיים בתוכניות הלימודים, שיחלצו אותן מהשפעות הפלישה הרעיונית, שהוחדרה אליהם על-ידי המזרחנים והמיסיונרים, אשר החלה בפשיטה מפתיעה על האזור לאחר שצלאח אלדין אלאיובי הביס את צבאות הצלבנים. שכן, הצלבנים הבינו כי אי-אפשר להביס את המוסלמים, אלא באמצעות הכשרת הדרך לכך, וזאת באמצעות פלישה רעיונית שתבלבל את מחשבתם, תעוות את מורשתם ותנעץ סכין באידיאלים שלהם, לאחר מכן התקיימה הפלישה באמצעות כוחות הצבא. זו היתה הכנה לפלישה האימפריאליסטית, שכן הגנרל אלנבי הכריז בכניסתו לירושלים: "עכשיו תמו מסעות הצלב", ו הגנרל גורו עמד על קברו של צלאח אלדין ואמר: "הנה חזרנו, צלאח אלדין". האימפריאליזם סייע לחיזוקה של הפלישה הרעיונית ולהעמקת שורשיה, והוא עדיין . כל זאת הכשיר את הדרך לאובדן פלסטין.
אין מנוס מהחדרת בעיית פלסטין למוחותיהם של הדורות המוסלמים שהיא בעיה דתית, ויש לטפל בה על בסיס זה. שכן, יש בה מקומות קדושים לאסלאם, שהרי נמצא בה מסגד אלאקצא הקשור בקשר בל-יינתק למסגד הקדוש , כל זמן שקיימים השמיים והארץ, באמצעות המסע הלילי של נביא אללה, תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, ועלייתו השמיימה ממנו, "השהייה באזורי הספר למען אללה יום אחד טובה מהעולם הזה וכל אשר בו. כמו-כן, שטח מצומצם בגן העדן טוב יותר מהעולם הזה וכל אשר בו. הליכתו של העבד למען אללה והיציאה בשעת שחר טובים מהעולם הזה ומה בו".(כמסופר אלבח'ארי, מסלם, אלתרמד'י ואבן מאג'ה). "בחיי זה אשר נשמתו של מחמד נתונה בידו , כמה הייתי משתוקק להשתתף בפשיטה למען אללה ולהיהרג, ואחר-כך להילחם ואז להיהרג, ואחר-כך להילחם ואז להיהרג". (כמסופר על-ידי אלבח'ארי ומסלם).
חינוך הדורות
סעיף שישה-עשר
אין מנוס מלהקנות לדורות האסלאמיים באזורנו חינוך אסלאמי המסתמך על קיום מצוות הדת ולימוד מודע של ספרו של אללה ושל ההלכה של הנביא . כמו-כן עלינו ללמד אותם את ההיסטוריה והמורשת האסלאמיות ממקורותיהן המוסמכים בהכוונה של מומחים ומלומדים, ולבסס את תוכניות הלימודים בצורה נכונה מחשבותיו ואת אמונתו של המוסלמי, בד בבד עם ההכרח ללימוד באופן מודע של האויב ויכולותיו החומריות והאנושיות, ו הכרת נקודות התורפה והעוצמה שלו והכרת הכוחות התומכים בו והעומדים לצידו. יש הכרח להכיר את האירועים השוטפים, להיות מעודכנים, וללמוד את הניתוחים והפרשנויות עליהם. בד בבד יש צורך בתכנון להווה ולעתיד , ולחקור כל תופעה שהיא, כדי שהמוסלמי לוחם הג'האד יחיה את חייו כשהוא מודע למטרתו, יעדו ודרכו ובמה שמתרחש סביבו, "בני, חפץ שמשקלו כמשקל גרעין חרדל, גם אם יהיה בתוך סלע או במרומי השמים או במעמקי האדמה, אללה ימצאנו. אללה אנין דעת ומכיר כל דבר לפני ולפנים. בני, קיים את התפילה וצווה לנהוג בדרך ארץ ואסור את המגונה, ושא כל פגע בעוז רוח. זו הנחישות הראויה. אל תבוז לבריות ואל תעלוץ בחוצות. אללה אינו אוהב את היהירים והרברבנים". ( אללקמאן, 18-16).
תפקיד האישה המוסלמית
סעיף שבעה-עשר
תפקידה של האישה המוסלמית במערכת השחרור אינו נופל מזה של הגבר המוסלמי, שכן היא בית-היוצר של הגברים. יש לה תפקיד בכיר באכוונת הדורות ובחינוכם. אכן האויבים הבינו כבר את תפקידה, והם מביטים עליה שאם יוכלו לאכוונה ולגדלה כרצונם, הרחק מן האסלאם, אזי הם ינצחו במערכה. לכן אתה מגלה שהם מקדישים לניסיונותיהם מאמץ ממושך באמצעות הסברה, סרטים ותוכניות-הלימודים באמצעות כלי השרת שלהם המשולבים בארגונים ציוניים שמאמצים שמות משמות שונים, כגון "ארגון הבונים החופשיים" , מועדוני ה"רוטרי" וקבוצות ריגול ו אחרות, שכולם אינם אלא מאורות של הרס ושל מהרסים. לארגונים ציונים אלה ישנם משאבים חומריים עצומים המאפשרים להם למלא את תפקידם בתוך חברות במטרה שהן תקיימנה את פעילותן בלי שהאסלאם יהיה קיים בזירה וכדי שהוא יהיה מנוכר בקרב אנשיו . לכן, על האסלאמיים למלא את תפקידם כשמדובר בהתמודדות עם תוכניות של אותם מהרסים,וביום שהאסלאם לאכוון את החיים, הוא יחסל את הארגונים האלה העוינים את האנושות ואת האסלאם.
סעיף שמונה-עשר
האישה בבית לוחם הג'האד ובמשפחה לוחמת הג'האד , בין אם היא אם או אחות, ממלאת את התפקיד החשוב ביותר בהשגחה על הבית, בגידול הילדים על מושגים וערכי מוסר הנובעים מהאסלאם ובחינוך ילדיה לקיום מצוות הדת כהכנה לתפקיד הג'האדי שמחכה להם. על כן, אין מנוס מלהקדיש תשומת לב לבתי-הספר ולתוכניות הלימודים שלפיהן מחנכים את הילדה המוסלמית, כדי שתגדל ותהיה אם ישרה המודעת לתפקידה במערכה השחרור .
כמו-כן, אין מנוס מכך שהיא תהיה בעלת תודעה ומודעות מספיקים לניהול ענייני הבית, שהרי החסכנות ומניעת בזבוז בהוצאות המשפחה הם אחת הדרישות ההכרחיות להמשך הדרך בתנאים הקשים האופפים , שכן עליה להציב מול עיניה שהכסף המצוי ברשותה כמוהו כדם שעליו לזרום אך ורק בעורקים לשם המשך החיים של הצעירים והמבוגרים כאחד, "המתמסרים והמתמסרות , והמאמינים והמאמינות, והאדוקים והאדוקות, ואנשי האמת, ונשות האמת, ועזי הרוח, ועזות הרוח, והענווים והענוות, והנותנים צדקה והנותנות צדקה, והצמים והצמות, והשומרים והשומרות על תום ערוותם, והמרבים והמרבות להזכיר את שם אללה – להם הכין אללה מחילה ושכר כביר". ( אלאחזאב, 35).
תפקיד האמנות האסלאמית במערכת השחרור
סעיף תשעה-עשר
לאמנות כללים וקני-מידה. האם ניתן באמצעותה לפסוק אם היא אמנות אסלאמית או ג'אהילית? סוגיות השחרור האסלאמי זקוקות לאמנות אסלאמית אשר מרוממת את הרוח, בלי להבליט צד אחד באדם על פני צד אחר; אדרבא, עליה לרומם את כל הצדדים באיזון ובהרמוניה. שכן, האדם הוא יצור יחיד-במינו ונפלא, מקומץ עפר ונשמת רוח . לפיכך, האמנות האסלאמית מתייחסת לבן-האדם בהסתמך על-כך, בעוד שהאמנות הג'אהלית מתייחסת לגוף, ומעדיפה את הפאן של העפר .
לפיכך, הספר, המאמר, הפרסום , הדרשה , האיגרת, שיר-העם, השיר הפיוטי, הזמר, המחזה וכיוצא בזה, אם הם מכילים את מאפייני האמנות האסלאמית, אזי הם נמנים עם המרכיבים הדרושים לגיוס הרעיוני, ו המזון המתחדש להמשך הדרך ולהענקת מנוחה לנפש, שהרי הדרך ארוכה היא והסבל רב והנפש נלאית. כלומר, האמנות האסלאמית מעוררת את הפעילות, יוצרת דינאמיות, ומעוררת בנפש משמעויות נשגבות והתנהגות נאותה. אין דבר שמתקן את הנפש אם היא שרויה במצב של רפיון, זולת המעבר ממצב מסוים למצב אחר. כל אלה דברים רציניים ולא בדיחות הדעת, שכן האומה לוחמת הג'האד אינה חומדת לצון.
ערבות הדדית חברתית
סעיף עשרים
החברה המוסלמית היא חברה שבה שוררת ערבות הדדית . אכן, השליח , תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, כבר אמר : "יישר כוחם של בני שבט אלאשעריון כאשר היה להם קשה באזור המיושב או במסע, הם היו אוספים את כל אשר היה להם והתחלקו בו באופן שווה". זו הרוח האסלאמית שצריכה לשרור בכל חברה מוסלמית. לפיכך, החברה הניצבת מול אויב אכזר הנוהג כנאצי ואינו מבדיל בין גבר לאישה או בין מבוגר לצעיר, היא זו שעליה לעטות על עצמה את רוח האסלאם הזאת. שהרי, האויב שלנו מסתמך על עונש קולקטיבי, גזל מחוזות המולדת ו רכושם של האנשים, ו רדיפתם במקומות גלותם ובמקומות התקבצותם. הוא מסתמך על שבירת עצמות, ירי בנשים, זקנים וטף - עם ובלי סיבה. פתח מחנות-מעצר כדי להשליך לתוכם אלפים רבים בתנאים תת-אנושיים. בנוסף לכך, הורס בתים, הופך ילדים ליתומים ומוציא פסקי-דין מקפחים לאלפי צעירים כדי שיבלו את מיטב שנות חייהם במחשכי בורות הכלא.
הנאציות של היהודים אכן כללה נשים וטף והטלת מורא בכלל . הם נלחמים בפרנסתם של אנשים, סוחטים את כספם ורומסים את כבודם. במעשיהם המזוויעים הם נוהגים באנשים בצורה ברוטאלית יותר מפושעי מלחמה, ו בהגליה מן המולדת הוא סוג של רצח. לכן, כדי להתמודד עם מעשים אלה אין מנוס מערבות הדדית חברתית בין האנשים, ואין מנוס מלהתייצב מול האויב כגוף אחד, שאם יתלונן בו איבר אחד אזי שאר האיברים מזדהים איתו כשהם משגיחים עליו במשך הלילה ומפתחים למענו חום.
סעיף עשרים-ואחד
האחריות החברתית ההדדית כוללת מתן סיוע חומרי או מוראלי לכל נזקק או השתתפות בביצוע חלק מהמשימות . על החברים בתנועת ההתנגדות האסלאמית לראות את טובת ההמונים כאילו היתה טובתם האישית. אל להם לחסוך במאמצים כדי לממשה ולשמור עליה, ועליהם למנוע כל מניפולציה לגבי כל דבר המשפיע על עתידם של הדורות הבאים וכל דבר העלול לגרום לנזק לחברה שלהם; שכן ההמונים הם חלק מהם וכוחה נובע מכוחם ועתידה הוא גם עתידם . חובה על החברים בתנועת ההתנגדות האסלאמית לקחת חלק בשמחתם של האנשים ויגונם, לאמץ את דרישות הציבור ואת מה שיגשים את האינטרסים שלה ואת האינטרסים שלהם . ביום שבו תשרור רוח כזאת תעמיק האחווה, ויהיו שיתוף-פעולה וחמלה הדדית, תתהדק האחדות, ותחזקנה השורות לנוכח העימות עם האויבים.
הגורמים התומכים באויב
סעיף עשרים-ושניים
האויבים תכננו היטב במשך זמן רב להשיג מה שעלה בידיהם להשיג, כשהם לוקחים בחשבון את הגורמים המשפיעים על מהלך העניינים. לפיכך, הם פעלו כדי לצבור נכסים חומריים אדירים ורבי-השפעה, שאותם שעבדו לשם הגשמת חלומם. כך, באמצעות כספם הם השתלטו על אמצעי התקשורת הבינלאומית: סוכנויות-הידיעות, העיתונות, בתי ההוצאה לאור, תחנות-השידור וכיוצא בזה. זאת ועוד, באמצעות כספם הם הציתו מהפכות במקומות שונים בעולם כדי להגשים את האינטרס שלהם ולקטוף את הפירות, שהרי הם עמדו מאחורי המהפכה הצרפתית, המהפכה הקומוניסטית ורוב המהפכות שעליהן שמענו ואנו שומעים פה ושם. באמצעות כספם הם הקימו ארגונים חשאיים הפרושים במקומות שונים בעולם, וזאת כדי להרוס את החברות ולממש את האינטרסים של הציונות. כגון "הבונים החופשים", מועדוני ה"רוטרי", "לאיונס" , "בני ברית" ואחרים. כולם הם ארגוני ריגול הרסניים, שבאמצעות כספים הצליחו להשתלט על הארצות האימפריאליסטיות ולהמריצן להשתלט על ארצות רבות כדי שיוכלו למצות את אוצרותיהן עד תומם ולהפיץ בהן את שחיתותם.
באשר למלחמות המקומיות והעולמיות, ניתן לדבר על כך בלי לחוש מבוכה. ובכן, הם עמדו מאחורי מלחמת העולם הראשונה, אשר בה הצליחו לחסל את מדינת הח'ליפות האסלאמית , להפיק רווחים חומריים ולשלוט על רבים ממקורות העושר. הם השיגו את הצהרת בלפור, והקימו את חבר-הלאומים כדי שבאמצעותו יוכלו לשלוט על העולם. הם אלה שעמדו מאחורי מלחמת העולם השנייה, שבה הפיקו רווחים אדירים מסחר בציוד מלחמתי והכשירו את הקרקע להקמת מדינתם. הם הורו על הקמת ארגון האומות המאוחדות ומועצת הביטחון שהחליפו את חבר הלאומים, כדי שיוכלו לשלוט בעולם באמצעותם. אין מלחמה מתנהלת בשום מקום בלי שידיהם תהיינה מאחוריה, "כל אימת שילבו את אש המלחמה, יכבנה אללה. הם מבקשים למלא את הארץ שחיתות, ואולם אללה אינו אוהב את המושחתים". ( אלמאא'דה, 64).
שכן, הכוחות האימפריאליסטיים במערב הקפיטליסטי ובמזרח הקומוניסטי תומכים באויב בכל כוחם, מבחינה חומרית ואנושית. מחליפים תפקידים, וביום שיופיע האסלאם יתאחדו כוחות הכפירה במלחמה נגדו, שהרי הכופרים הם עדה אחת , "הו המאמינים, אל תקחו לכם ידידי נפש שלא מביניכם, כי לא יחסכו כל מאמץ לחבל בכם. הם שמחים במצוקתכם והשנאה רושפת בפיהם, אך אשר יסתירו בלבם חמור עוד יותר. בזאת ביארנו לכם את האותות, אם תשכילו להבין." 118). .
פרק רביעי
עמדותינו כלפי :
א. התנועות האסלאמיות
סעיף עשרים ושלושה
תנועת ההתנגדות האסלאמית מתייחסת בכבוד ובהערכה לתנועות האסלאמיות האחרות. גם אם היא חלוקה עליהן בנוגע לעמדה או לתפיסה, היא מסכימה עמן לגבי עמדות ותפיסות . היא מתייחסת אל התנועות הללו אם הן מפגינות כוונות טובות ונאמנות לאללה, שמהן ניתן להסיק כי הן נכללות בשערי האג'תהאד , וכל עוד הן מתנהלות בתחומי המעגל האסלאמי שכן לכל מג'תהד יש חלק .
אכן, תנועת ההתנגדות האסלאמית רואה בתנועות הללו פוטנציאל לרשותה, ומבקשת מאללה הדרכה ותבונה לכולם , שכן היא אינה שוכחת לרגע כי היא נושאת את דגל האחדות ומשקיעה מאמצים רבים להגשמתם, בהתאם לקוראן ולסנה. "בקשו כולכם מעוז בחבל אשר הושיט אללה ואל תתפלגו, וזכרו את החסד שנטה לכם אללה כאשר קרב את לבותיכם בהיותכם אויבים, והפכתם בחסדו לאחים, וכאשר הייתם על סף תהומה של אש, הצילכם ממנה. כך יבאר לכם אללה את אותותיו למען תישירו לכת". ( אל עמראן, 103) .
סעיף עשרים וארבעה
תנועת ההתנגדות האסלאמית אוסרת על פגיעה או השמצה של בודדים או קבוצות; למאמין אסור להשמיץ או לקלל, ויש להפריד בין זה לבין נקיטת עמדות או התייחסות או התנהגות. לתנועת ההתנגדות האסלאמית הזכות לזהות טעות ולהזהיר מפניה ולעשות לגילוי ולהבהרת האמת בנוגע לסוגייה הנדונה על-ידי גישה אוביקטיבית, שכן החכמה אינה בנמצא ולכן המאמין נוטל אותה באשר ימצאנה, "אין אללה אוהב את הנושאים קולם בדברי גנאי, אלא אם כן נגרם להם עוול. אללה שומע ויודע. בין אם תעשו טוב בגלוי ובין אם תסתירו או תמחלו על רעה, הנה אללה נעתר וכל יכול". ( אלנסאא', 149-148).
ב. התנועות הלאומיות בזירה הפלסטינית :
סעיף עשרים וחמישה
נוהגת בהן בכבוד הדדי, מעריכה את הנסיבות שבהן הן נמצאות ואת הגורמים הסובבים אותן והמשפיעים עליהן, והיא מחזקת את ידיהן כל עוד הן אינן נאמנות למזרח הקומוניסטי או למערב הנוצרי . תנועת ההתנגדות האסלאמית מבטיחה לכל המשתייך אליה או מזדהה עמה שהיא תנועה ג'האדית מוסרית ובעלת מודעות לראייתה את החיים, ובהתנהגותה כלפי אחרים, היא מתעבת את האופורטוניזם והיא מאחלת אך טוב לבני האדם, לבודדים או לקבוצות, אינה שואפת להשיג רווחים חומריים, או מוניטין לשמו או לרווחים הנובעים ממנו, "הכינו כוח לקראתם ככל שתוכלו". ( אלאנפאל, 60). לשם קיום החובה וכדי לזכות בשביעות רצונו של אללה, ואין לה שום שאיפה מעבר לכך.
כל הזרמים הלאומיים הפועלים בזירה הפלסטינית למען שחרור פלסטין יכולים להיות בטוחים שיש להן בסיס וסיוע באופן מילולי ומעשי בהווה ובעתיד. מכנסת ואינה מפרקת, מחזקת ואינה מפזרת, מלכדת ואינה מפלגת, מעריכה כל מילה טובה ומאמץ אמיתי, ומאמצים ברוכים, נמנעת ממחלוקות שוליות, אינה שועה לשמועות ולדברי הבל; כל זאת תוך שהיא מודעת לזכות ההגנה העצמית. כל המתנגד או החולק על עמדות אלו מעליל מטעם האויבים או מטעם אלה הצועדים במחיצתם במטרה לזרוע בלבול ופילוג השורות והסחת הדעת לעניינים שוליים, "הו המאמינים, בבוא אליכם איש מופקר ובפיו הודעה, בררו את הדבר, פן תפגעו באנשים בשוגג, ותתחרטו על כל שעוללתם". ( אלחג'ראת], (פסוק] 6).
סעיף עשרים וששה
תנועת החמאס מתייחסת לתנועות הפלסטיניות - אשר אינן נאמנות למזרח או למערב – בראיה חיובית; עם זאת, אין זה מונע ממנה את הזכות לדון בנושאים המצויים על סדר היום במישור המקומי והבינלאומי ביחס לסוגיה הפלסטינית, דיון עניני המשקף את מידת הסכמתה או את חילוקי הדעות שיש לה עם האינטרס הלאומי, בהסתמך על התפישה האסלאמית .
ג. ארגון השחרור הפלסטיני ]
סעיף עשרים ושבעה
אש"פ היא התנועה המקורבת ביותר לתנועת ההתנגדות האסלאמית והיא מהווה גם אב, גם אח, גם קרוב וגם רע. לפיכך, האם יכול המוסלמי להתעלם מאביו או אחיו או קרובו או חברו ? שהרי מולדתנו אחת, אסוננו אחד, גורלנו אחד ואויבנו משותף.
הנסיבות שבהן הוקם הארגון ואווירת הבלבול הרעיוני ששרר בעולם הערבי כתוצאה מהכיבוש הרעיוני, שהעולם הערבי היה ועודנו נתון תחת השפעתו מאז תבוסת הנצרות, ושאותו חזקו מגמות האוריינטליזם, המיסיונריות והאימפריאליזם, אימץ אש"פ את רעיון המדינה החילונית וכך אנו רואים זאת. אולם הרעיון החילוני מנוגד לחלוטין לרעיון הדתי והרי העמדות, ההתנהלות וקבלת ההחלטות מתבססים על הרעיונות.
מכאן, חרף הערכתנו לאש"פ ולמה שהוא מסוגל להתפתח- ובלי לזלזל בתפקידו במסגרת המאבק הערבי הישראלי - אין ביכולתנו להחליף את מוסלמיותה של פלסטין בהווה ובעתיד ולאמץ את הרעיון החילוני, שכן האסלאמיות של פלסטין היא חלק מדתנו ומי שמזלזל בדתו מפסיד, "מי ימאס בדת אברהם מלבד האיש שמילא את לבו סכלות?" ( אלבקרה, 130).
ביום בו יאמץ אש"פ את האסלאם כדרך חיים, אנו נהיה חייליו ומקור האש השורפת את האויבים. אולם עד שזה יקרה – ואנו מייחלים מאללה שזה יתרחש בקרוב – יחסה של תנועת חמאס כלפי אש"פ הוא כיחס הבן לאביו, והאח לאחיו, והקרוב לקרובו. הלא הוא סובל בסבלו כאשר ייפגע, מחזק את ידיו בעימות מול האויבים ומאחל לו שיילך בדרך הישר ויפעל בתבונה.
אחיך אחיך שכן מי שאין אח לו – (הריהו הוא משול למי) ששש אלי קרב ללא נשק
אך בן דודו של האדם – דע מה מצב הכנפיים שלו; שכן – האם יוכל הנץ להתעוףף ללא כנפיים ?
ד. המדינות והממשלות הערביות והאסלאמיות :
סעיף עשרים ושמונה
הכיבוש הנוצרי הוא כבוש מרושע, אינו בוחל בשום דרך, עושה שימוש בכל האמצעים הבזויים להגשמת מטרותיו, ומסתמך מאוד בחדירה שלו ובפעולות הריגול שלו על ארגונים חשאיים שנולדו ממנו, כגון "הבונים החופשיים", מועדוני ה"רוטרי", "ליונס", וגופי ריגול דומים להם. כל הארגונים הללו, החשאיים והגלויים, פועלים לטובת הציונות ובאכוונתה. מטרתם היא למוטט חברות, להשמיד ערכים, לקעקע בריתות, לדרדר את המוסר ולחסל את האסלאם. הם אלו שעומדים מאחורי הסחר בסמים ובמשקאות החריפים לסוגיהם, על מנת שיקל עליהם להשתלט ולהתפשט .
לפיכך , המדינות הערביות הגובלות בישראל נדרשות לפתוח את גבולותיהן בפני לוחמי הג'האד מקרב בני העמים הערביים והמוסלמים, על מנת שימלאו את תפקידם ויצרפו את מאמציהם למאמצי אחיהם המוסלמים בפלסטין.
באשר למדינות הערביות המוסלמיות האחרות, הן נדרשות להקל על תנועתם של המג'אהדין היוצאים מקרבן ובאים אליהן, וזה אך המעט שבמעט.
כאן איננו שוכחים להזכיר לכל מוסלמי, שכאשר כבשו היהודים את ירושלים הקדושה (אלקדס אלשריף במקור) בשנת 1967 ועמדו בשערי מסגד אלאקצא הקדוש הם הכריזו : מחמד מת והותיר בנות.
אכן , ישראל על יהדותה ויהודיה קוראת תיגר על האסלאם והמוסלמים (ואנו נדיר שינה מעיניהם של הפחדנים ).
ה. ההתאגדויות הלאומיות והדתיות, המוסדות והמשכילים והעולם הערבי האסלאמי :
סעיף עשרים ותשעה
תנועת חמאס מצפה שההתאגדויות הללו יעמדו לצדה ויתמכו בה ברבדים השונים, ויאמצו את עמדותיה , יתמכו בפעילותה והתנהלותה, ויפעלו להשגת תמיכה עבורה, כך שהעמים המוסלמים יעניקו לה בסיס וגיבוי ואופק אסטרטגי בכל המישורים ההמוניים והחומריים, ההסברתיים, הזמניים והמקומיים, במה שנוגע לעריכת כינוסים, פרסום דברי דפוס מגמתיים וטיפוח המודעות בקרב ההמונים (תועית אלג'מאהיר) ביחס לסוגייה הפלסטינית ומה שעומד בפניה, המזימות הנרקמות נגדה, ובגיוס העמים המוסלמים מבחינה רעיונית, תרבותית וחינוכית. כך הם ימלאו את תפקידם במערכת השחרור המכריעה כפי שתרמו את חלקם לתבוסת הצלבנים והטטרים והצילו את התרבות האנושית; אין הדבר קשה עבור אללה , "אללה כתב, הן אני אגבר, אני ושליחי. אללה חזק ואדיר." ( אלמג'אדלה, 21).
סעיף שלושים
הסופרים והמשכילים, אנשי התקשורת, הדרשנים ואנשי החינוך ויתר המגזרים השונים בעולם הערבי והמוסלמי – כולם נקראים למלא את תפקידם , ולמלא את חובתם לנוכח הכיבוש הציוני המרושע , וחדירתו לרוב המדינות ושליטתו החומרית והתקשורתית, וכל מה שמתחייב מכך ברוב מדינות העולם.
שכן הג'האד אינו מתמצה רק בנשיאת נשק ובמאבק באויבים, גם המילה הטובה והאמירה היפה, הספר המועיל, והתמיכה והסיוע - במידה שהכוונות הינן טהורות - יהוו את הנס המונף אל על של אללה; זוהי הג'האד למען אללה.
מי שהכין לוחם למען אללה, הוא נלחם , ומי שנשאר מאחור במשפחתו של לוחם, נלחם (סיפרו זאת אלבח'ארי, מסלם, אבו דאוד ותרמד'י).
ו. בני הדתות האחרות
תנועת החמאס תנועה הומאנית
סעיף שלושים ואחד
תנועת החמאס היא תנועה הומאנית המכבדת את זכויות האדם ומחויבת לסובלנות של האסלאם כלפי קיום של הדתות האחרות. היא אינה עוינת להן אלא במידה שהן עוינות אותה או מי שעומד בדרכה להכשלת דרכה ולשים לאל את מאמציה .
מאמיני שלוש הדתות: האסלאם, הנצרות והיהדות, יכולים לחיות זה במחיצת זה בחסות האסלאם בביטחון מלא, שכן רק בחסות האסלאם יתקיים הביטחון המלא. ואכן, ההיסטוריה הרחוקה והקרובה הם העדות הטובה ביותר לכך. לפיכך, נקראים מאמיני הדתות האחרות להפסיק להיאבק באסלאם במה שנוגע לריבונות על אזור זה , שכן ביום בו הם הדבר יושג , הדבר יושג רק על-ידי הרג, ועינוי וגירוש. כך הם ימצאו עצמם מצרים אלה את צעדי אלה, בנוסף מאמיני הדתות האחרות; העבר וההווה מלאים בדוגמאות המוכיחות זאת, "אין הם פורצים באיש אחד להילחם בכם, אלא רק בתוככי קריות בצורות או מעבר לחומות, ואולם זה בזה הם נלחמים בגבורה. הם נראים לך מלוכדים, אך לבותיהם מפולגים, כי הם עם אשר לא ישכיל להבין". ( אלחשר, 14).
אכן האסלאם מעניק לכל בעל זכות את זכותו , ומונע פגיעה בזכויותיהם של האחרים. לעומת זאת, מעללי הציונים הנאצים נגד עמנו לא יאריכו את תקופת הכיבוש שלהם; שכן, שלטון העושק באופן זמני, בעוד אשר שלטון האמת עד בוא יום הדין. "אין אללה אוסר עליכם לכבד ולעשות צדק עם אלה אשר לא יילחמו בכם בשל הדת ולא יגרשוכם ממושבותיכם. אללה אוהב את העושים צדק". ( אלממתחנה, 8).
ז. הניסיון לבודד את העם הפלסטיני :
סעיף שלושים ושניים
הציונות העולמית, וכוחות האימפריאליזם מנסים בפיקחות וע"י תכנון מדוקדק להוציא את מדינות ערב בזו אחר זו ממעגל הסכסוך עם הציונות, על מנת שבסופו של דבר יבודד העם הפלסטיני.
כבר הוציאו את מצרים ממעגל הסכסוך במידה משמעותית באמצעות הסכם קמפ דיויד הבוגדני, והם מנסים לגרור מדינות נוספות להסכמים דומים, כך שיצאו אף הן אל מחוץ למעגל הסכסוך.
תנועת החמאס קוראת למדינות הערביות והמוסלמיות לפעול ברצינות ובשקדנות על מנת לסכל את התכנית (או המזימה) האימתנית הזו , בכך שיעוררו בצבור את המודעות לסכנה שביציאה ממעגל הסכסוך עם הציונות, שהרי היום זו פלסטין ומחר פיסת ארץ אחרת, או ארצות אחרות. שכן, לתכנית הציונית אין גבולות; לאחר פלסטין הם שואפים להתרחב לנילוס ולפרת, לאחר שישלימו את "בליעת" האזור שאליו יגיעו, ישאפו להתרחבות נוספת ובאותה מתכונת תוכניתם ב"פרוטוקולים של זקני ציון" וההווה שלהם משמש עדות למה שאנו טוענים. שכן, היציאה ממעגל הסכסוך עם הציונים לבגידה-רבתי, וקללה רובצת על מבצעיה. "כל הנסוג אחור מפניהם ביום ההוא – זולת אם יפנה לאחור למען ישוב ויילחם, או למען יחבור אל עדת הלוחמים – יינחת עליו זעמו של אללה ובגיהינום ידור. שם יהיה סופו המר". ( אלאנפאל, 16).
לפיכך, אין מנוס מלרכז את כל הגורמים והמשאבים על מנת לעמוד בפני כיבוש נאצי טטרי מרושע זה שאם לא כן יאבדו לאומים, יגורשו תושבים, השחיתות תתפשט עלי אדמות, וכל הערכים הדתיים ייהרסו. לכן יידע כל אדם שהוא ייתן את הדין בפני אללה "כל העושה טוב, ולו כמשקל גרגיר, יחזה בו , וכל העושה רע, ולו כמשקל גרגיר, בו יחזה ", ( אלזלזלה, 8-7).
במה שנוגע לסכסוך עם הציונות העולמית, רואה עצמה תנועת ההתנגדות האסלאמית כחוד החנית וצעד בדרך. היא מצרפת מאמציה למאמציהם של כל הפועלים בזירה הפלסטינית, והיא לכך שיינקטו צעדים נוספים ברמת העולם הערבי והאסלאמי; שכן היא הערוכה לשלב הבא עם היהודים – סוחרי המלחמות, "זרענו איבה ושינאה ביניהם עד יום תחיית המתים. כל אימת שילבו את אש המלחמה, יכבנה אללה. הם מבקשים למלא את הארץ בשחיתות, ואולם אללה אינו אוהב את המושחתים". ( אלמאא'דה, 64).
סעיף שלושים ושלושה
תנועת ההתנגדות האסלאמית מתבססת על התפיסות הכלליות הללו ,המתואמות והעולות בקנה אחד עם חוקי היקום. כמו כן, היא שטה בנהר הגורל בעימות מול האויבים וקיום מלחמת קודש נגדם מתוך הגנה על האדם המוסלמי, התרבות המוסלמית, והמקומות המקודשים למוסלמים, בראשם מסגד אלאקצא המבורך. כל זאת על מנת להמריץ את העמים הערבים והמוסלמים, ממשלותיהם וההתאגדויות העממיות והרשמיות, לנהוג ביראת שמיים כלפי אללה בעת התייחסותם והתנהלותם כלפי תנועת ההתנגדות האסלאמית, ושהם ישמשו, על-פי רצון אללה, סעד וגיבוי ויושיטו לה עזרה וסיוע שוב ושוב , עד שיתגשם רצון אללה. באופן זה, השורות תתלכדנה ולוחמי הג'האד יתאחדו וכולם יצאו מכל מקום בעולם האסלאמי מתוך היענות לקריאה ל החובה, בהשמיעם שוב ושוב את הקריאה לצאת לג'האד - קריאה שתפלח את לב השמים, וקולה יהדהד עד להשלמת השחרור. כך, הכובשים יובסו ויתגשם ניצחון אללה, "אללה יושיט עזרה לכל החש בעזרתו. הן אללה חזק ואדיר". ( אלחג', 40).
פרק חמישי
ההוכחה ההיסטורית בעימות מול האויבים לאורך ההיסטוריה
סעיף שלושים וארבעה
פלסטין היא לב ליבו של כדור הארץ, מפגש היבשות, מקום משיכה לחמדנים משחר ההיסטוריה. הנביא, תפילות אללה עליו וברכתו לשלום, ציין זאת בחדית' הנאצל שלו שבו קרא לחברו המכובד, מעאד' בן ג'בל: "מעאד', אללה יאפשר לכם לכבוש את אלשאם לאחר מותי, מאל עריש ועד הפרת, אנשיה ונשיה ושפחותיה שישהו בה עד יום הדין. מי מכם שיבחר את אחד מחופיה של אלשאם או את ירושלים , יזכה להשתתף בג'האד עד יום תחיית המתים".
לא אחת חמדו החמדנים את פלסטין והרסו אותה באמצעות גייסות לשם הגשמת חמדנותם, כך פשטו עליה גייסות הצלבנים בשם אמונתם והניפו עליה את הצלב שלהם. הם הצליחו להביס את המוסלמים תבוסה זמנית, והמוסלמים לא הצליחו לכובשה בחזרה אלא לאחר שהסתופפו תחת דגל דתם. ואז הם קמו כאיש אחד , היללו את בוראם, יצאו להילחם כלוחמי ג'האד בפיקודו של צלאח אלדין אלאיובי במשך כשני עשורים, ונחלו ניצחון ברור.הצלבנים הובסו ופלסטין שוחררה, "אמור לכופרים, עוד תובסו ותיאספו אל הגיהינום. מה נורא הוא יצוע האש". ( אל עמראן, 12).
זוהי הדרך היחידה לשחרר . אין כל ספק באשר לעדותה של ההיסטוריה. זהו אחד מחוקי היקום ואחד מכללי ההוויה. לא יגבר על הברזל אלא הברזל, ואי-אפשר לגבור על האמונה הבטלה המזויפת שלהם , אלא באמונה האסלאמית האמיתית. רק אמונה תוכל להילחם באמונה, ובחשבון אחרון הניצחון יהיה הצדק, והצדק הוא זה אשר ינצח,
"כבר נתנו את דברתנו לעבדינו השליחים, כי הם אלה אשר ינצחו, כי גדודינו הם אשר יגברו". ( אלצאפאת, 173-171).
סעיף שלושים וחמישה
תנועת ההתנגדות האסלאמית מתייחסת ברצינות לתבוסת הצלבנים בידי צלאח אלדין אלאיובי וחילוץ פלסטין מידיהם, כמו גם למפלתם של הטטארים בעין ג'אלות , שנשבר כוחם בידי קטז ואלט'אהר ביברס, שהצילו את העולם הערבי מהפלישה הטטארית שהמיטה חורבן על כל ביטויי התרבות האנושית. מכל אלה היא לומדת ומפיקה לקחים. שכן לפשיטה הציונית הנוכחית קדמו פשיטות צלבניות מן המערב ואחרות טטאריות מהמזרח. כשם שעמדו המוסלמים בפני הפשיטות הללו ותכננו תוכניות להילחם בהן ו הביסו אותן, כך יש ביכולתם להתייצב בפני הפלישה הציונית ולהביסה. אין הדבר קשה עבור אללה, הכוונות תהיינה טהורות והנחישות כנה, ואם יפיקו המוסלמים לקח מניסיונות העבר, יתנערו מהשפעות הפלישה הרעיונית, וינהגו כמנהג אבות אבותיהם.
סוף דבר
תנועת ההתנגדות האסלאמית מחיילים
סעיף שלושים ושישה
תוך שהיא מפלסת לה את דרכה, שבה תנועת ההתנגדות האסלאמית ומדגישה בפני כל בני עמנו, ובפני העמים הערביים והאסלאמיים, שאין היא מבקשת תהילה לעצמה, רווח חומרי או מעמד חברתי. היא אינה מופנית נגד איש מבני עמנו כדי להתחרות בו ואינה חותרת לתפוס את מקומו; בשום אופן לא. היא כלל וכלל לא תהיה נגד איש מהמוסלמים או אלה הרוצים בשלומה מקרב הלא-מוסלמים, כאן ובכל מקום אחר. היא תשמש אך ורק משען לכל הקבוצות והארגונים הפועלים נגד האויב הציוני ועושי-דברו.
תנועת ההתנגדות האסלאמית רואה באסלאם דרך חיים. האסלאם הוא אמונתה ובה היא דוגלת. מי שרואה באסלאם דרך חיים, בין אם כאן או שם, בין שמדובר בארגון, קבוצה, מדינה או כל גוף אחר- תנועת ההתנגדות האסלאמית היא בבחינת חייליו, ותו לא. אנו מבקשים מאללה שינחנו , ישימנו מופת לאחרים וישפוט בינינו ובין עמנו בצדק,
"ריבוננו, הכרע בינינו לבין בני עמנו בצדק, כי אתה הטוב שבמכריעים". ( אלאעראף, 89).
תפילתנו האחרונה : השבח לאללה, ריבון העולמים.
----------------
הערת המתרגם: התרגום מתבסס על החוברת שהופצה בקלקיליה תוך השוואה לנוסחים אחרים של האמנה שהופיעו באינטרנט עם שינויים קלים. ההדגשות בגוף התרגום הוספו על ידינו.
המונח חמאס בערבית פירושו התלהבות, דחף פנימי המניע מישהו לעשות מעשה. בנוסף, חמאס הינו גם צרוף ראשי התיבות
של שם תנועת ההתנגדות האסלאמית – חרכת אלמקאומה אלאסלאמיה. עם זאת, ראשי תיבות אלה, שהפכו במשך הזמן ל"מותג"
של התנועה אינם משקפים טרמינולוגיה דתית.
בחוברת ממנה תורגמה אמנת החמא"ס לא נכתב תאריך פרסום האמנה, אך ברוב הנוסחים האחרים התאריך מופיע, ולכן ראינו צורך להוסיפו. התאריך מציין את יום היווסדה הרשמי של התנועה.
הכוונה ליהודים ולנוצרים.
כל התרגומים של הציטוטים מהקוראן מסתמכים על תרגומו של פרופסור אורי רובין לקוראן. לעיתים בוצעו בהם שינויים קלים כדי להתאימם לטקסט. ראה: אורי רובין, הקוראן (תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, 2005).
מייסד האחים המוסלמים במצרים בשנת 1928. נרצח בשנת 1949 (קרוב לוודאי חוסל בהוראת ממשלת מצרים לאחר רצח ראש הממשלה המצרי מחמוד פהמי אלנקראשי בידי זרוע טרור של "האחים המוסלמים").
