בשיעור ציור סיפרה אחת התלמידות כי ציירה פָּרָה אוכלת עֵשֶׂב. כשהמורה שאלה אותה היכן העֵשֶׂב בציור, ענתה התלמידה שהפָּרָה אכלה אותו. "אבל, היכן הפָּרָה?", שאלה אותה המורה. "הפָּרָה הלכה, כי אכלה הכל", ענתה התלמידה.
כל מה שרציתם לדעת על הצחוק
בחג פורים כולנו מְצווִּים לשמוח "עַד-לֹא-יָדַע", אבל גם במהלך השנה כולה חשוב לצחוק ולשמוח – ההומור והצחוק טובים לִבְרִיאוּת ואף עוזרים לנו לְהִתְמוֹדֵד עם מצבים קשים:
אוהבים לשמוע בְּדִיחוֹת? לספר אותן? מה בדיוק מצחיק אתכם? האם סיפור טוב, בדיחה מְתוחְכֶּמֶת, קָרִיקָטוּרוֹת מְבַדְּרוֹת, ציורי קוֹמִיקְס מצחיקים או תַּעֲלוּל שׁוֹבָב? אני, למשל, תמיד פורצת בִּצְחוֹק כשאני נזכרת בַּגַּנֶּנֶת שלי, שקפצה על השולחן כְּשֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים נכנס לגן עַכְבָּר קטן.
בעצם, כל אחד צוחק מדברים אחרים. אבל, המשותף לכולם הוא שכל בני האדם, ללא הֶבְדֵּלי גיל, דת, גֶּזַע ומין, אוהבים לצחוק. על כך אין ויכוח!
אדון הומור וגברת צחוק
הוּמוֹר וּצְחוֹק הם חלק בלתי נפרד מחיינו, ודי קשה לדמיין כיצד היו נראים החיים שלנו בלי קצת צחוקים ובְּדִיחוֹת. בטח כולם היו נרדמים
מרוב שִׁעְמוּם. אבל, האם שאלתם פעם את עַצְמְכֶם מהו בדיוק הוּמוֹר? ובכן, מתברר כי השאלה הזו הֶעֱסִיקָה פִילוֹסוֹפִים וְאַנְשֵׁי רוּחַ בכל התקופות. רבים ניסו להגדיר את ההוּמוֹר, אך מעולם לא הגיעו למסקנה אחת, אלא להגדרות רבות. למה? מכיוון שדבר המצחיק את הָאֶחָד עשוי להיראות כְּחוסֶר נִימוּס עֲבוּר הָאַחֵר. הדבר תלוי גם בתקופה בה סיפרו את הבדיחה המסוימת. אם, למשל, הייתם מספרים לָאָדָם הַקַּדְמוֹן בדיחה על אחת מִתּוכְנִיּוֹת הַטֶּלֶוִיזְיָה האהובות עליכם, הוא לא היה מבין כלום – הרי הַטֶּלֶוִיזְיָה לא היתה קיימת בִּתְקוּפָתוֹ.
מַדְּעָנִים, שחקרו את הנושא, קבעו כי הצחוק הוא סוג של רֶפְלֶקְס (תגובה לא רְצוֹנִית עַל גֵּירוּי) שֶׁטָּמוּן בכל אחד ואחד מאיתנו. ידוע גם שתינוקות בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם מחייכים בערך באותו גיל ובאותה צורה. גם תינוקות שנולדו עיוורים ולא ראו חיוך מעולם ותינוקות חֵירְשִׁים שלא שמעו צחוק מעולם - מחייכים וצוחקים. תּוֹדוּ שהרבה יותר נעים לִשְׁהוֹת בְּחֶבְרָתוֹ של אדם חַיְכָן שמספר בְּדִיחוֹת בלי סוף, מאשר בְּחֶבְרָתוֹ של אדם שֶׁפַּרְצוּפוֹ חָמוּץ באופן קבוע, נכון?
צחוק להמונים
מאז ומתמיד אהבו בני האדם לצחוק. בָּעֵת הָעַתִּיקָה היה לצחוק תפקיד חשוב בהחלט. בְּיָוָן הָעַתִּיקָה, למשל, אהבו לצפות בעיקר בְּקוֹמֶדְיוֹת שהציגו את פני החברה בצורה מְגוחֶכֶת. הקהל צחק מהבְּדִיחוֹת, אבל לא תמיד הבין כי הוא בעצם צוחק על עצמו. גם הַמְּלָכִים החשובים והרציניים ביותר תמיד שמרו מקום של כבוד לְלֵיצַן הֶחָצֵר המצחיק, שבניגוד לאחרים היה רשאי לצחוק על כל נושא שבעולם ואפילו על המלך עצמו. אולם, המלך לא היה היחיד שאהב לצפות בתעלוליו של הליצן השובב, גם הַהֲמוֹנִים דרשו לבלות את זמנם הפנוי בצחוק והנאה, וכך נולד לו הַקִּרְקָס הָרִאשׁוֹן.
בקרקסים, שנדדו בכל העולם, השתתפו לֵיצָנִים שביצעו תַּעֲלוּלִים שונים להֲנָאָתָם של הצופים. לוּלְיינִים שהלכו בִּמְיומָּנוּת על הַחֶבֶל, אמָּנֵי גַ'אגְלִינְג שהעיפו לשמיים כדורים צבעוניים, אָמָּנִים שעסקו בְּלַהֲטוּטֵי אֵשׁ וכמובן – בַּעֲלֵי חַיִּים מְאולָּפִים שביצעו בְּדַייקָנוּת תרגילים שונים.
אבל, בני האדם הרי לא צוחקים רק כשיש להם מצב רוח טוב. לפעמים הבְּדִיחוֹת נֶאֱמָרוֹת דווקא בשעת עַצְבוּת.
הוּמוֹר שחור-לבן
נכון שלימדו אתכם שיש נושאים עליהם ממש לא נעים לצחוק? אז, תשכחו מזה. יש חוקרים שטוענים כי דווקא הבְּדִיחוֹת, שנראות לְמִתְבּוֹנֵן מִבַּחוּץ כבְּדִיחוֹת נוראיות ולא נִימוּסִיּוּת, עוזרות לנו להתגבר על מצבים בהם אנו חשים לַחַץ, פַּחַד וּמְצוּקָה. בְּדִיחוֹת על מְכַשֵּׁפוֹת שמתחבאות מתחת לשמיכה או על זריקת החיסון הַקְּרֵבָה וּבָאָה דווקא עשויות לעזור לכם להתמודד עם הפחד מִפְּנֵי הַלֹּא נוֹדַע. וזה אולי יֵרָאֶה קצת מוזר, אבל ממחקרים שנעשו על תְּקוּפַת הַשּׁוֹאָה, עולה כי גם בתקופה הקשה הזו היו לַיְּהוּדִים בְּמַחֲנוֹת הָרִיכּוּז המון בְּדִיחוֹת. השימוש בהוּמוֹר אומנם לא הִפְחִית את גודל הכאב, אך הוא בהחלט עזר לאנשים להתמודד בצורה טובה יותר עם הַחֲוויוֹת הַנּוֹרָאִיּוֹת שחוו. סוג זה של הוּמוֹר, שבו צוחקים על דבר שלמעשה אינו אמור להיות מצחיק, נקרא "הוּמוֹר שָׁחור".
בזמן שאנו צוחקים, המוח משחרר לתוך הדם חומרים שגורמים לנו לתחושה של אושר, ועוזרים לנו להיות בריאים. איך משתמשים בצחוק כדי לעזור לאנשים להחלים? כתבה שניה ואחרונה
ענת בלזברג, גליליאו צעיר
"אם הייתי רופא הייתי מְחַלֵּק לכולם מִרְשָׁם ובו כתוב, שאם רוצים להיות בריאים חובה לצחוק כמה שיותר פעמים ביום", קובע אֶנְזוֹ אַגָּדָה גֹּרֶן, איש מצחיק במיוחד שמעביר סַדְנְאוֹת צְחוֹק כבר שנים רבות. לדבריו, בזמן שאנו צוחקים המוח מְשַׁחְרֵר לתוך הדם שלנו חומרים שנקראים אָנְדרוֹפִינִים. חומרים אלה גורמים לנו לתחושה של אושר וגם מְחַזְּקִים את הַמַּעֲרֶכֶת הַחִיסּוּנִית שלנו וּמַבְרִיחִים את כל המחלות.
כל מה שרציתם לדעת על הצחוק / ענת בלזברג, גליליאו צעיר
בחג פורים כולנו מְצווִּים לשמוח "עַד-לֹא-יָדַע", אבל גם במהלך השנה כולה חשוב לצחוק ולשמוח – ההומור והצחוק טובים לִבְרִיאוּת ואף עוזרים לנו לְהִתְמוֹדֵד עם מצבים קשים
ועוד משהו שבטח לא ידעתם: ילדים צוחקים בין 300-400 פעמים ביום, אולם, המבוגרים, לעומת זאת, צוחקים רק בין 15-100 פעמים ביום בלבד. למה, בעצם, בני האדם צוחקים פחות ככל שהם מִתְבַּגְּרִים? אולי מכיוון שֶׁהַמְּבוגָּרִים חושבים שכולם צריכים להיות רציניים, ולא לצחוק כל הזמן? אם תשאלו אותי, זו ממש שְׁטוּת, כי כשאנחנו רְצִינִיִּים ודואגים אנחנו מרגישים שכל העולם מונָּח עַל כְּתֵפֵנוּ, וזו לא תחושה נעימה כלל. הצחוק מְשַׁחְרֵר, מחזק את הגוף ואת הנפש והופך את החיים להרבה יותר יפים.
למעשה, קיימים תרגילים מיוחדים שעוזרים "להתאמן" בצחוק, בעזרת תַּרְגִּילֵי נְשִׁימָה מיוחדים. כפי שאתם לומדים בבית הספר חשבון וגם תורה, ישנם אנשים מבוגרים וגם ילדים בגילכם המשתתפים בקורס מיוחד ליּוֹגָה-צְחוֹק. בקורס הזה לא ממש מספרים בְּדִיחוֹת (טוב, אולי קצת), אלא מְתַרְגְּלִים את הצחוק.
נא להכיר, דוקטור צחוק
מהו הדבר האחרון אותו הייתם מצפים לראות בְּבֵית הַחוֹלִים? לֵיצָנִים! לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, בשנים האחרונות הבינו הרופאים כי הצחוק הוא לפעמים התרופה הטובה ביותר.
הכל התחיל בזכות רוֹפֵא אָמֶרִיקָאִי בְּשֵׁם פַאטץ' אַדַמְּס. אותו רופא אהב מאוד ילדים וניסה לְהָקֵל על הפחדים שלהם בעזרת הצחוק והבְּדִיחוֹת ו... זה באמת עבד. כשאנחנו צוחקים אנחנו שוכחים מהכאבים והפחדים, נכון? מלבד זאת, איך אפשר להישאר רציניים כשלרופא שעומד מולכם יש כובע של ליצן וְאַף אָדום וְנָפוּחַ?
גם דּוֹקְטוֹר שֶבָח פְרִידְלֶר, רופא בכיר בַּיְּחִידָה לַהַפְרָיָה חוּץ גּוּפִית בְּבֵית הַחוֹלִים אָסַף הָרוֹפֵא, שבראשון לציון, עורך בימים אלה מחקר בתחום. לטענתו, לצחוק יש סְגולּוֹת רִפּוּי שמשפיעות על מצב בריאותו של האדם וגם על מצבם של אנשים שחולים במחלות ממש קשות.
כעת, הביטו רגע סביבכם. כולם נראים כל כך רציניים. מה יקרה, לדעתכם, אם פתאום מישהו יפרוץ בצחוק מִתְגַּלְגֵּל? כולם יעצרו לרגע, יחייכו זה לזה ואולי גם יתחילו לצחוק. כן, הצחוק הוא בהחלט מחלה מִדַּבֶּקֶת. אז, למה אתם מחכים? התחילו לצחוק!
אימוני צחוק
גם את חוש ההוּמוֹר ניתן לְאַמֵּן. אתם יכולים להתחיל בְּתִרְגּוּל בזמן שאתם מְצַחְצְחִים שיניים בבוקר, ועומדים מול הראי. חייכו לעצמכם ועשו פַּרְצוּפִים מצחיקים. ואם, במקרה, אֲחִיכֶם או אֲחוֹתְכֶם עומדים לידכם - עשו פַּרְצוּפִים זה לזה וכך הצחוק יהיה גדול יותר. כשעושים שטויות ביחד זה בהחלט הרבה יותר נחמד ומצחיק.
ממש כפי שֶׁמַּתְנִיעִים מָנוֹעַ שֶׁל מְכוֹנִית - נסו לְהַתְנִיעַ את מנוע הצחוק שלכם: צחקו בכל רם כאילו שמעתם את הבדיחה הכי מצחיקה בעולם. בהתחלה זה בטח יהיה קצת קשה והצחוק יִשָּׁמַע אולי טיפה מְזויָּף, אך אם תַּקְפִּידוּ לְהִתְאַמֵּן כל יום על הצחוק הַמְּלָאכוּתִי הזה בסוף יהיה לכם הרבה יותר קל. המוח שלנו לא יודע להבחין בין צחוק אמיתי ובין צחוק מְּלָאכוּתִי ולכן ההשפעה הטובה של הצחוק על הַבְּרִיאוּת תהיה זֵהָה.
כמו כן, כדאי לכם למצוא הִזְדַּמְּנויּוֹת בהן תוכלו לצחוק על עצמכם. כן, דווקא על עצמכם ולא על הַזּוּלַת.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3225828,00.html
תוקן על ידי - venisss - 23/04/2006 9:32:19
