אחר חצות

שעת לילה שבין לבין.. הערב חלף עבר לו , הלילה עדין באיבו..לא ידוע מה טומן בחובו, אני רכונה לי כאן מול המסך, האותיות מרצדות על המקלדת..
רוצה לכתוב, רוצה להתבטאות, רוצה כל כך ..
אבל משהו עוצר בעדי, האם זה פחד במה?
משהו מעכב בעדי, האם זה ההתערטלות בפומבי?
משהו מונע בעדי,האם זה ההחשפות האינטימית?

ההבדל ביני לבין שחקן על במה,
שהוא יכול להבחין במבטם של הצופים,
שהוא יכול לקרוא בתגובותיהם משוב למשחקו.

אך כאן,אני יושבת מול מסך ובוהה,
שואלת את עצמי ותוהה
איך, כיצד, מתי והיכן אתחיל

היה לי הרבה יותר קל לכתוב סיפור קצר,
לשזור בין שורותיו פנינים משל עצמי..
משל הייתי זרה,
להתנתק מהבועה שלי, לרחף עליה מלמעלה,
לנתח אותה בצורה קרה וענינית.
אבל יש בה משהו בשעה של "אחר חצות", משהו שמערטל אותך
מהנוקשות היומיומית, משהו שמרכך את השריון שאתה עוטה עליך.וגורם לאי אלו רגשות פרץ של יצירתיות..
יש בה משהו בשעה של "אחר חצות" ,משהו שמעדן אותך, שמרכך אותך, שמזכך אותך, שמקלף אותך,
וגורם לך להיות "אתה".
יש בה משהו בשעה של "אחר חצות", משהו שאולי אפילו מפחיד
אותך,
כן ,לפעמים זה קשה להתעמת עם עצמך,
לפעמים זה לא קל להביט בך
ולהבין,
זה אתה!!!

זה אתה כאן, על במה אישית
שחקן ראשי ,
צופים וירטואלים,
כניסה חופשית,

הופעה שלך
חותמת שלך



"וחותם יד כל האדם בו"

תוקן על ידי - בין_הערבים - 12/09/2005 0:56:55