רביץ- שלי.

אני לא האדם של להספיד, אבל אני חייבת לומר שרביץ בשבילי כילדה ליטאית בניברקית עם מודעות פוליטית די גבוהה.
 האדם הזה גרם לי להרגיש כבוד כחרדית.
אני זוכרת אותו נואם בפאתוס כמו בגין, בעברית קולחת בלי המבטא האידישאי שליווה תמיד את נציגינו.
תמיד נהנתי לשמוע אותו מתראיין לשלי יחימוביץ (הכל דיבורים) ו"מעמיד אותה על המקום" היה תענוג לשמוע אדם חרדי מדבר בציניות של יוסי שריד ולא כמו איזה שיחת מוסר.
רביץ לימד אותנו כלשונו: ש"אנחנו לא צריכים להצתדק על עצם קיומנו".
רביץ נתן לי את התחושה שאנחנו מלח הארץ האמיתיים.
יהי זכרו ברוך.