לאכט א גוטס. די ארונים לייגען זיך אריין א גאנצע באשרייבונג אין די איזראעלישע צייטונגען
ווי גרויס זיי זענען
זיי האבן 5000 קינדער אין ווילי
ווי גרויס און הייליג זייער רעבע איז
דער גבאי פישער באשרייבט זיך
זייער רעבע'ס טיר איז אפען א גאנצען טאג און א גאנצע נאכט
סאטמר
רבי אהרן
הנה זה בא, יום פטירתו של האדמו"ר מסאטמר בעל הדברי יואל זצ"ל וזה הזמן לסקר את החצר הגדולה, שלמעשה נחשבת כחסידות הגדולה בעולם.
חצר הקודש של סאטמאר שלחה זרועות ברחבי כל העולם. בכל מקום ואתר, בו קיבוץ של מאות אנשים חסידים ההולכים בעקבות הבעש"ט זי"ע, יש אנשי סאטמאר, דבוקים לתורת ושיטת המייסד, בעל הדברי יואל זי"ע.
רובם ככולם למדו בישיבה הגדולה דסאטמאר, שבקרית יואל מונרו, שהיתה משך חצי יובל האחרון תחת נשיאותו של האדמו"ר בעל ה'ברך משה'.
מקום משכן חצר האדמו"ר שליט"א, הוא בקריית יואל. עם זאת, הקהילה הגדולה ביותר של החצר היא דווקא בוויליאמסבורג, העיר ששמה נקשר עם 'סאטמר', כאשר האדמו"ר הדברי יואל הגיע לאמריקה ערב ראש השנה תש"ז.
כמו הרבה חסידים ואנשי מעשה בימים ההם, קבע את משכנו בעיר וויליאמסבורג, שם ייסד מוסדותיו - ביהמ"ד, מאפיית מצות, איטליז, מקוואות.
במשך השנים נתייסדו בתי מדרשות ומוסדות של סאטמר גם באיסט-סייד שבמנהטן ובשכונת קראנהייטס, בבורו פארק, במונסי, ובלייקווד.
קהילות נוספות של סאטמר: בישראל, בערים: ירושלים, בני ברק ואלעד, ובתפוצות: בלונדון, מנצ'סטר, אנטווערפן, ובמונטריאל.
מעניין שגם בארגנטינה, בסן-פאולו שבברזיל ובאוסטרליה, ישנן חבורות מאוחדות של חסידי סאטמר, הקובעים ביניהם שיעורים בצוותא, על מנת לשמר את הקשר אל בסיס האם – חצר האדמו"ר.
לסאטמר רשת עניפה של מוסדות חינוך לבנים ולבנות, המתפרסת אף היא על ארבע רוחות השמים. בעיר קריית יואל יש שלשה בנייני תלמודי תורה, לילדים מגיל חמש עד גיל בר מצווה.
שני בניינים ממוקמים ברחוב 'געציל בערגער' (על שם הגביר הידוע לבית סאטמר). חלקו של האחד נבנה עוד בימי האדמו"ר הדברי יואל, בסביבות שנת תשל"ז. בין השנים תש"מ - תש"נ נוספו שתי אגפים, דמויי כנפיים, לרוחב הבניין. הבניין השלישי הוא ברחוב רימנוב.
ארבעה בנינים גדולים אחרים משמשים לחינוך הבנות ומכונים "בית רחל" (ע"ש בתו של הדברי יואל).
מספר הילדים בקרית יואל: כששת אלפים.
הכפיל של 'שיח סוד' נמצא גם בקרית יואל. בעיר, מוסד לחנוך מיוחד, בשם "שערי חמלה". המוסד מטפח ילדי חינוך מיוחד, או כאלו שאינם בריאים דווקא בגופם, שנולדו למשפחות החצר.
בוויליאמסבורג חמשה בנייני תלמוד תורה, לילדים מגיל שלש עד גיל הבר מצווה, בשבועות אלו נבנה בנין חדש עבור הת"ת ברחוב ווייט עווני. הבניין שיאכלס מאה כיתות לכל הפחות, נתרם על ידי אחד מגבירי סאטמר הנודעים, הרה"ח ר' ישעיה וואלף לעוו, ראש קהילת סאטמר בלונדון. במסגרת הבניין יהיו גם שני אולמי חתונות, לצרכי הקהילה.
שני בנינים גדולים אחרים משמשים לחינוך הבנות. מוסד זה נקרא אף הוא בשם "בית רחל".
מספר הילדים בעיר וויליאמסבורג: 5,000.
בשכונה ישנו בנין הנקרא בשם, "אולם סאטמאר". זה כולל חמשה אולמות הניתנים לכל חסיד המעוניין במחירי 'יד עזרה'.
גם בבורו פארק תלמוד תורה ובית ספר לבנות. שניהם, כל אחד, מאכלסים שני בניינים.
מספר הילדים בעיר בורו פארק: 3,000.
גם תושבי בורו פארק מחתנים ילדים ולכן גם שם פועל אולם במחירים זולים.
עוד תלמודי תורה יש בירושלים, בבני ברק (500 ילדים), בלונדון, מנצ'סטר, אנטווערפן, מונטריאול ובקנדה.
ועתה לישיבות קטנות של סאטמר: בעיר קריית יואל, ישיבה קטנה, הכוללת שני בניינים. בוויליאמסבורג ארבע ישיבות, לבחורים מגיל 14 עד גיל 18. הישיבות קרויות בשמות הבאים: 'היכל התורה', 'קרן התורה', 'שער התורה', ו'באר התורה'.
בארבעת הישיבות הנ"ל, כארבע מאות בחורים.
בבורו פארק, ישיבה קטנה ובה מאתיים וחמישים תלמידים. עוד שני ישיבות קטנות של סאטמר, בירושלים ובבני ברק (האחרונה – 200 בחורים).
הישיבה גדולה המרכזית היא בקרית יואל, שם לומדים קרוב לשבע מאות בחורי חמד, כולם בני 18 ומעלה, הבאים מכל רחבי תבל.
בראשות הישיבה עומד האדמו"ר מסאטמאר שליט"א, זה קרוב לשלושים שנה. הישיבה זכתה להוציא רבנים, דיינים ומורי הוראות, המשמשים בקהילות הקודש של החצר בכל רחבי תבל.
הישיבה הגדולה הנוספת של סאטמר היא בבני ברק שבישראל.
ביהמ"ד המרכזי של החצר הוא, כפי שכבר נאמר, בקריית יואל, ברחוב גארפילד. בית המדרש נבנה בשנת תשל"ז, בחיי האדמו"ר בעל הדברי יואל, שציוה אז לבנות ביהמ"ד גדול ורחב ידיים, דבר שלא היה מובן אז לחסידים, מאחר שאז לא דרו בקרית יואל יותר ממאתיים משפחות.
מתברר שרוח הקודש הופיעה בבית מדרשו של האדמו"ר - היום כבר צר ביהמ"ד מלהכיל את הציבור הגדול ומתקיימות אסיפות של הנהלת הקהי, בדבר הרחבת ההיכל הגדול.
משב"ק הראשי של האדמו"ר ויד ימינו, הוא הרב חיים שלמה פישר. הוא המוציא והמכניס בין הנהלת המוסדות והקהילה לאדמו"ר והמזכיר המטפל בכל ענייני הצדקה, החסד והמתן בסתר, השופעים מבית הרבי.
משב"ק אחר הוא הרב שמואל הכהן פרידמן, שהיה עוד המשב"ק אצל האדמו"ר הברך משה זי"ע. הוא מקבל את פני החסידים בבואם אל האדמו"ר, כותב הפתקאות, מחלק השיריים ומעמיד יין בשולחנות. הוא מתלווה לאדמו"ר לכל מקום.
משמש אחר העוסק בכל צרכי הבית, הוא בחור מתלמידי הישיבה, הנקרא "הויז בחור".
להלן שמות ה'גבירים' הגדולים של החצר: ר' יצחק רוזנברג, ר' שמול אבלענדער, ר' חיים לאקס, ר' יצחק מארקוויטש, ר' מאיר הירש, ר' עקיבה צבי קליין, ר' אהרן וועלץ, ר' בנציון ווערצברגער.
ראש עיריית קריית יואל הוא חסיד סאטמר ושמו, ר' אברהם ווידער. שם סגנו, גם בן החצר, ר' גדלי' סעגדין. עוד ארבעה חסידים משמשים כחברי עירייה. שמותיהם: ר' יעקב מיטלמן, ר' יעקב פריינד, שמואל אהרן לאנדוי, ברוך מרדכי מארקוויטש.
האדמו"ר הינו מפלפל ומחדש גדול וברוב תורותיו, הוא מקדים דרוש או פלפול, בסוגיה הנלמדת בישיבה או ב'עמוד הקהילה', או בפרשת השבוע.
שיעורים קבועים מיוחדים בסוגיה הנלמדת בישיבה, מוסר האדמו"ר בהיכל הישיבה, בכל יום, למשך שבועיים רצופים, בכל "זמן".
זמני קבלת הקהל אצל האדמו"ר: למען האמת אין האדמו"ר מקבל קהל דווקא בשעות מסוימות. בכל שעות היום והלילה, גם בלכתו לביהמ"ד, או כששוהה ברחוב, האדמו"ר משיב לשואליו דבר, מאציל ברכת קדשו, לכל המבקש. אין הדלת ננעלת בפני אף אחד.
סדר הכניסה לאדמו"ר מעניין בפני עצמו: כשהמבקש להקביל פני האדמו"ר פוסע על מפתן הבית, הוא פוגש לראשונה, כאמור, את המשמש, הרה"ח רבי שמואל הכהן פרידמן, שמקבלו בסבר פנים יפות ודורש בשלומו.
אח"כ הוא עומד בתור, עד שמגיע זמנו לכתוב פתקתו. אז אומר באוזני כותב הפתקאות את בקשתו, שנכתבת בפתקה.
לאחר סיום הכתיבה, החסיד מעניק 'מעות הפתקה' המקובלות בסאטמר, ליד הכותב, אם כי ברוב המקרים הלה אינו לוקחן, הכל לפי כוחו של הנותן...
לאחר כשעה המתנה ליד דלת של האדמו"ר, כשכל אחד מהממתינים חבוש באבנט וניצב מעומד עד שיגיע תורו, נכנס החסיד אל האדמו"ר, אשר מקבלו במאור פנים. אנשים זקנים, בדרך כלל מכובדים להתיישב.
אחר קריאת הפתקה, האדמו"ר שואל לעיתים רבות על פרנסתו של מי שהקביל פניו, במה מתפרנס, היכן הוא עובד, וכיצד הוא נוסע אל מקום עבודתו.
בדרך כלל גם שואל על קביעת עיתים לתורה מידי יום ביומו.
כמובן, שכאשר התשובות אינן משביעות רצון האדמו"ר, תובע מהחסיד לשנות אורחותיו. כאן מבקש החסיד כל הצטרכויותיו ומקבל ברכת האדמו"ר, כאשר ידיו מונחות על ראשו.
במקרה שגם נוות ביתו של הנכנס לאדמו"ר, מצטרפת, האדמו"ר מטה ראשו לצד ומברכה אף היא.