מצ"ב תגובה שהגיע למערכת. התגובה מתפרסמת כלשונה.
הרב עמנואל איפרגן
בדץ הכשרות המהודרת
תגובה לדו"ח מצב כשרות המסעדות בירושלים.
בתגובה לדו"חות כשרות שהתפרסמו לאחרונה הננו להעיר, שב"ה בתקופה האחרונה גדלה מאוד המודעות לענייני כשרות. אך מאחר ויש אינשי דלא מעלי שחדרו לדבר זה. ונותנים תעודות כשרות ללא הקפדה ופיקוח מינימלי על הכשרות הננו להגיב בזה את הנלע"ד.
קודם אציין שאיני בא לתת צייונים ל"גופי כשרות" ולדרגם. אלא רק כמה נקודות מניסיוני.
במסעדות ובתי האוכל בירושלים קיימת דרישה מאוד גדולה לכשרות מהדרין. לכך בעל עסק הדורש כשרות מהדרין. אם הוא מכבד את עצמו ואת עסקו. מביא כשרות מהדרין מגוף כשרות (חוץ מהרבנות המקומית) שיש בו משגיחים מפקחים ודרישות כשרות. כגון מוצרים בהכשר מהדרין או בד"ץ. וכן הנחיות כשרות שונות התואמות כשרות מהדרין.ולאו בהכרח גוף כשרות מפורסם.אלא שעומד בראשו או בפיקוחו רב מוסמך.
לעומת זאת יש בעלי עסקים שכל רצונם שעל קיר בית העסק תתנוסס תעודה שיהא כתוב בה "למהדרין מן המהדרין". וכן שאר מילות כשרות מהדרין וכיוצא בזה. אך יותר מזה אין הם אחראים. מכמה סיבות שאין כאן המקום לפרטם.
בד"ץ "נזר ההידור"
בירושלים יש שני אנשים אשר מחלקים תעודות כשרות מהדרין.אחד בשם בד"ץ "נזר ההידור" אשר העומד מאחורי תעודה זו הוא אדם. אשר מכנה עצמו בחלק מהתעודות בשם הר' דוד (אין זה שמו האמיתי שמו האמיתי שמור במערכת). כל האחריות מצידו על מתן הכשרות היא. בזה שמנפיק תעודה ונותנה לבעל העסק עבור 200 ₪ עד 500 ₪. אין משגיחים אין מפקחים. ולא כלום. יתירה מזו הרב שבנשיאות התעודה הרה"ג אברהם קסלר אין רב כזה. פלא איך לא עלה הציבור על זה מזמן.
בד"ץ "כתר הכשרות"
השני שמו בד"ץ "כתר הכשרות" אשר העומד מאחורי תעודה זו אדם המכנה עצמו בשם הר' אבי צבי. (אשר מטעמים השמורים במערכת אינו מזכיר את שמו האמיתי) והרב (בנש"ק) המוזכר כנשיא הכשרות צריך לבדוק אחריו ואין כאן מקום לפרט.
"הר' אבי צבי" הנ"ל בשונה מקודמו (נזר ההידור) הגדיל לעשות שמתיר לבעלי החנויות להשתמש בירקות עלים מגידול רגיל.(ירקות עם תולעים) וכ"כ גם אצלו אין הנחיה מסוימת לאכיפה של כשרות מהדרין.אין מפקחים אין משגיחים וכמו שהוזכר, אף מסית את בעלי החנויות להשתמש בירקות עלים רגילים נגד הנחיות כשרות של רבנות רגילה. גם אצלו תעודה יכולה לעלות בין 200 ל1000 ₪. ויש מקומות שהתעודה בחינם "לשם שמים". רק ע"מ שיהא עוד פרסום.
לסיכום עסק העומד באחת משני הכשרויות הנ"ל. אם יש כשרות של רבנות מקומית. אז אם המשגיח מטעם הרבנות מקפיד על כללי הכשרות מוטב ואם לאו ספק אם בכלל המקום כשר.
(דרך אגב אציין כי כשהתחילה תופעת "הבדצי"ם" הללו נפגשתי עם האחראים על הכשרות ברה"ר והצעתי להם את דרכי הטיפול וכיצד להסירם. אך כנראה שהיו עסוקים בדברים יותר חשובים.)
רבנות ירושלים רגילה
בכשרות רבנות רגילה דבר זה תלוי מי המשגיח ומי בעל הבית. אם המשגיח ירא שמים ואחראי אז הכשרות במקום צריך להיות טובה. רק תלוי באופי המקום. למשל במאפיה אם המשגיח מקפיד על ניפוי הקמח והפרשת חלה. המקום כשר ברמה טובה אפי' אם יש גויים במקום.(כדעת מרן השו"ע יו"ד סי' קי"ד שמספיק הדלקת התנור באפיה) וכ"כ בפיצריה וכד'. רק שצריך לברר עם המשגיח אם המוצרים מהדרין לדורשים כן. במקומות בשריים יש הרבה בעיות וכל אחד יעשה לפי דרישת הכשרות להבנתו וכן במסעדות חלביות.
מהדרין ירושלים
במסעדות בכשרות מהדרין ירושלים. ידע הציבור כי בעבר הפיקוח היה מצוין אך היום צריך זהירות יותר גדולה.
בענין בשולי גויים במהדרין ירושלים. צריך לבדוק כל מקום לגופו רק שצריך לדעת כי אין הנחיה מיוחדת בזה. לכך צריך לבדוק עם המשגיח אם הכל נעשה בבישול ישראל.
לענין המלונות בירושלים צריך בירור היטב לפני שהולכים למלון במיוחד בשבתות.יש מקומות שיש משגיחים יראי שמים אמיתיים וצריך ברור לגבי כל מקום ואין כאן מקום להאריך.
דין בישולי גויים
בענין בשולי גויים הרבה מהציבור מודע לענין זה כי לדעת מרן השו"ע צריך שתהא הנחה על האש. ולא מספיק בהדלקת האש.(שו"ע יו"ד סי' קי"ג) וכשמדברים על כשרות במקום מסויים כשרואים גוי מניח על האש מיד צועקים גיוואלד בישולי עכו"ם. צריך לדעת כי אין כמעט מקום שעובדים בו גויים ושיהא
בכשרות הכי טובה ולא יהא בו בישולי עכו"ם. ומי שיאמר אחרת הרי הוא אינו דובר אמת.(למעט באולמות ומקומות מסוימים) לעומת זאת היו צריכים לזעוק יותר על הפרדה בין דגים לבשר. כגון צ'יפס שמטגנים בכלי שטיגנו בו עוף או בשר אסור לאוכלו עם דגים. (כמבואר ביו"ד סי' קט"ז) וכן בדין שלא להניח שום בצל וביצה (כדאיתא בש"ס נדה דף י"ז. וכן הביא הערוך השולחן שם סעי' כ"ב)שבזה אמרו חמירא סכנתא מאיסורא (כמו שאמרו בחולין דף י'.) ואם תרצה לסמוך על הפוסקים המקילים בזה (כמו שהביא בפתחי תשובה על השו"ע יו"ד סי' קט"ז ובנו"כ שם) אפשר שתסמוך על הפוסקים המקילים בבישולי גויים. ולמשל ידוע לי על כשרות בד"ץ מכובד שבקשו מבעל עסק שרק בפס החיצוני (לפני הקהל) יעמדו יהודים אבל במטבח בפנים אין צורך. מ"מ אין אני בא לפסוק בזה להלכה אם ע"פ דין מותר לאכול דבר שנתבשל ע"י גוי במסעדה שנעשה "דרך עבדות". (כמו שמבואר בטור יו"ד סי' קי"ד שאין בו משום בשולי עכו"ם.) ואע"פ שהשו"ע לא הביא זאת להלכה.רבים מהאחרונים פוסקים כן. (הבן איש חי והגאון הראשל"צ רבי עובדיה יוסף שליט"א עיין יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' ו') ומי שסועד ליבו במסעדה צריך לידע שאין מנוס. וחייב לסמוך על הפוסקים המקילים בזה. מה שאין כן באולמות או מפעלים שאופי הכנת האוכל שונה והשליטה אפשרית יותר.
לסיכום בעניין בישולי גויים האוכל במסעדה אפי' בכשרות מהדרין או בד"ץ. צריך לברר היטב עם המשגיח אם הכל באחריות מלאה. ואין לסמוך על תשובות בכלליות "אצלינו אין בישולי גויים".
שנת השמיטה
בשנת השמיטה קבעה הרבנות ירושלים שבכל המקומות בכשרותה ישתמשו בירקות שמיטה כהלכתה. ולא בהיתר מכירה שנעשית ע"י הרה"ר לישראל.אך צריך לדעת כי אין אכיפה ברורה בזה. ושוב פעם דבר זה תלוי בכוחו של המשגיח. מקום שיש לו תעודת כשרות של מועצה איזורית מטה יהודה. משתמשים בפירות וירקות היתר מכירה. (באופן כללי צריך לבדוק את רמת הכשרות הזו בכל מקום)
כשרות הבשרים בכשרות רגילה
במסעדות בירושלים בכשרות רגילה (ויכול להיות אפי' שיש להם תעודה של "נזר ההידור ו"כתר הכשרות") בתפריט הבשרים יש בשרים שכמעט בד"כ הם אינם חלק מפאת מחירם או שקשה להשיג בהכשר חלק. כגון "פילה" ו"סינטה" ועוד. לפיכך ידע הסועד שזה בשר "כשר" ולא חלק. וכן יש הרבה מסעדות בכשרות רגילה אך אין אחריות של גוף מסויים. כמו כן אין זה מעיד על כל הכשרות במקום.
לפיכך אם יאמר מאן דהוא כי הבשר חלק אין זה מספיק וצריך עדות לגבי כל מכלול המטבח. לגבי כשרות
העופות צריך לדעת כי כל המשחטות בארץ נקראים ככשרות למהדרין. ואין כיום בארץ כשרות עוף שנקראת בכשרות רגילה. אלא שיש הבדל בין שחיטת עופות בבד"צים לבין הרבנות. וכגון בשחיטה של רבנות אין פותחים כל עוף ברגל ע"מ לבדוק אם הגידים לא נקרעו אלא מסתפקים במישוש. וכן בדיקת הריאות אם נמצא שאילה בבדצי"ם מעבירים לכשר. וכן מהירות הליין ועוד. לכך צריך לדעת שיש הבדל משמעותי בין שחיטת בד"ץ (חלק) לשחיטה רגילה של רבנות. ולגבי השחיטות עצמם של הרבנות. לכולם יש הנחיות כשרות דומות ע"פ הנחיות הרה"ר. אך יש יותר טובים ויש פחות טובים. ואין כאן המקום לפרט.
ירקות עלים
לגבי ירקות עלים ע"פ הנחיית הרבנות ירושלים אף חנויות כשרות חייבות להשתמש בירקות עלים ממצעים מנותקים. (גוש קטיף) ע"פ רוב דבר זה נאכף אך יש בעלי חנויות שמנסים לחסוך כמה פרוטות ומשתמשים בעלים רגילים. לבעלי חדות עין אפשר להבחין בעלים שלמים אם הם ממצע מנותק או גידול רגיל. כ"כ כרוב ממולא (באורז או בשר) בד"כ אינו ממצע מנותק.
מסקנה לסיכום
לסיכום צריך לדעת כי רמת הכשרות תלויה ברמת הפיקוח מטעם נותני הכשרות. ובמקום שאין פיקוח מתמיד כך רמת הכשרות ירודה. ע"פ מה שכתבתי לעייל תמצא כל מקום יכול להיות בו ליקויים ואפי' באופן מתמיד. לכך אדם המקפיד על קלה כבחמורה אין לו מה לחפש במסעדות וכד'. ולאו דוקא מבחינת אופי המקום אלא מבחינת הכשרות. אא"כ יש גוף כשרות אחראי ואמיתי.
מסעדות חלביות
מסעדות חלביות המרכיבים בהם מוצרי חלב וגבינה. בכל הגבינות יש כשרות מהדרין. (חוץ מכמה אחדים וכגון רוקפור) וצריך לברר אם אכן משתמשים בכשר או מהדרין. כ"כ מוצרי הפסטה ברובם כשרים למהדרין גם המיובאים מחו"ל. העוגות צריך לבדוק מהיכן מגיעים. לגבי בישולי גויים יש פחות בעיה מבשרי.ובזה כיון שיש מח' באחרונים מה יש בו בישולי גויים. (מה עולה על שולחן מלכים) וכ"א יתייעץ עם רבו. כמו כן לספרדים צריך לבדוק שאין ערבוב בין דגים לחלב. (כמבואר בשו"ע או"ח סי' קע"ג)
מאפיות
היום רבים מהמאפיות קונים בצקים מוכנים שברובם באים בכשרות הבדצי"ם. ובזה נפטרים הרבה בעיות אך במקומות שהבצק נעשה במקום צריך לברר עם המשגיח אם הוא מקפיד על הפרשת חלה או שהוא סומך על בעה"ב שבהרבה מהפעמים אינו שומר תו"מ.וכן צריך לבדוק הפרדה בין פרוה לחלבי.(כשרוצים לאכול את הפרוה עם בשרי)
עד כאן סקירה כללית של הכשרויות בירושלים. בפעם הבאה נביא סקירה לגבי אולמות ומלונות בירושלים ובשאר אזורי הארץ.
להלן תגובה על כשרות המסעדות שבפיקוח בד"ץ הכשרות המהודרת.
מה שפורסם בעיתונים ושאר מקומות כי הרה"ר מפרסמת מידי פעם הודעות לגבי גופים מסויימים כי אינם מוסמכים לתת כשרות. צריך לדעת כי על פי החוק אף גוף כשרות חוץ מהרבנות המקומית אינו מוסמך לתת כשרות. ולא משנה איזה בד"ץ שיהא. ומסמך זה נכון אף לגבי כל הבדצי"ם. רק שעליהם לא כותבים כן. (מטעמים מובנים) מאז שהוקם בד"ץ הכשרות המהודרת הוקפד לתת תעודת כשרות רק למקומות בהם יש כשרות מטעם הרבנות המקומית. וכן כל מקום יש שיתוף פעולה מלא עם הרבנות המקומית.
בד"ץ הכשרות המהודרת הינו יחסית קטן לשאר הבדצי"ם הפועלים כיום בארץ. הבד"ץ עורך שחיטות עופות ברמת כשרות גבוהה שאינה נופלת מכל הבדצי"ם. כמו כן הבד"ץ עורך שחיטות בשר בקר בחו"ל.. עד לפני שנת השמיטה היתה פעילות יותר גדולה בירושלים. אך מתחילת שנת השמיטה הבד"ץ הסיר הרבה תעודות כשרות בירושלים. (ולאו דוקא מפאת מחירי הירקות.)
מסעדות בשריות
כיון שהנושא מאוד מורכב צריך שיהא הכשר מהדרין. וכמו שנתבאר גם בזה צריך בדיקה עם המשגיח על פרטים מסויימים. להלן ארשום מסעדות שהינם בפיקוחי האישי או שהיו בפיקוחי וידוע לי את רמת הכשרות במקום.
כל המסעדות בתלפיות (מתחם יד חרוצים) הם בכשרות רבנות רגילה מבלי למנות שמות. חוץ ממסעדת "ציון הגדול" שהיא באחריותי. ויש הקפדה לענין הבישולים מאז ומתמיד (כבר כתבנו לעיל שיש בדצי"ם שחשוב להם שדבר זה יהא רק לפני הציבור) מה שטענו כי הברירות לא נעשים כראוי דבר זה אינו נכון. ויש משגיח אחראי כל הזמן. כל הבשרים והעופות בהכשרים מהודרים. ירקות שמיטה כהלכתה. וכן הקפדה על כל הנחיות הכשרות.
במרכז העיר
מסעדות מרבד הקסמים היו באחריותנו עד לפני כשנה אך הוסרה מהם הכשרות. וכעת בכל אחת מהם יש כשרות אחרת וצריך לבדוק היטב. מסעדת גריל בר ברח' הסורג היא בפיקוחי ואחריותי המקום עומד בסטנדרטים הכי גבוהים של כשרות אודות למשגיחים ולבעל הבית (יהודי דתי) וכן מסעדת משפחה ברח' נחלת שבעה.
אגב אציין שראיתי כמה פלאפלים בכשרות בד"ץ "מחזיקי הדת" (בעלז) ברמת כשרות מצויינת. מסעדת "דולצ'א לאטה" (חלבית) במדרחוב היתה בפיקוחי כעת יש להם מהדרין ירושלים המקום עומד בסטנדרטים מאוד גבוהים מבחינת כשרות אודות לבעלי המקום. כמו כן מסעדת "ציון הגדול" (שם) בהכשר מהדרין ירושלים עומדת בכשרות טובה. כל השאר בכשרות רגילה.
גבעת שאול
יש מקומות בכשרות של הרב רובין שאפשר לומר שההקפדה בהם לעילא ולעילא. אך יש כאלו בכשרות רגילה וצריך לבדוק מאחר ויש מקומות שהבעלים מתחלפים שם ואין ידוע מה הכשרות. "פינתי" בבנין המכס עומד בפיקוחי המקום עומד בכשרות טובה מאוד. "קופי שופ" הסניף היחיד בכשרות מהדרין (בפיקוחי) עומד ג"כ בכשרות טובה. (בעיה לגבי החביתות שנעשים באותו רגע אין עליהם פיקוח מצד בישולי גויים לדעת השו"ע)
בברכה
עמנואל איפרגן
