מוצאי שבת במדבר תשס"ח
בעניין משפחה יהודיה בשם ב. שלפי שמועות החזיקה במנוית של חברת שיבס עד לפני כמה שנים . והיות שיש חשש שלא מכרו חמצם כדין, ויישון הוויסקי לוקח כשתים עשרה שנה לפחות לכן רצו לאסור וויסקי זה מדין חמץ שעבר עליו הפסח
ברור עובדתי
משפחת ברונפמן מחזיקה בחברת וויסקי קנדית בשם סיגרמס. חברת סיגרמס קנתה ב 1949 חברה סקוטית בשם שיבס
בכל השנים כל איגודי הכשרות מארה"ב ומקנדה אישרו מבחינת כשרות מספר מוצרים של אותה חברה (בודאי שארגוני כשרות אלו היו מודעים לבעלות היהודית בחברת סיגרמס )
בסוף 2001 מכרה חברת סיגרמס חברת הבת שלה סיגרמס משקעות, באותה תקופה החזיקה משפחת ברונפמן 25% ממניות של סיגרמס האם. יש תקופות בשנים שעברו שהחזקתם עלו ל 35%
בערב שבת במדבר תשס"ח קיבלתי מייל מהרב לוין, לשעבר אחד הרבנים מארגון קור מקנדה ,שידוע לו שבעבר משפחת ברונפמן מכרה כל השנים את חמצו לשליח חב"ד הרב הנדל על אף שלא השביתו המפעל בפסח ועיין תשובת אגרות משה שבכגון זה המכירה היא כדין אלא שהמוכר גנב מהגוי
דיון הלכתי (נכתב לפני ההודעה על מכירת חמץ )
והנה בנושא זה מעורבבים כמה סוגיות הלכתיות קשות שאינני ראוי לדון בכך ובאתי רק להציגן לפני גדולי הפוסקים
א. יש לעיין בדין של חמץ של יין שרף באיסור דרבנן, כגון חמץ שעבר עליו הפסח. מה דינו
ועיין חק יעקב בא"ח סימן תמ"ב וכן בשו"ת הרב מרגליות המובאת בשו"ת פני יהושוע.
ב. מה דינם של בעלי מניות המחזיקים חברה ובתוכה שותפות יהודית.
יש פוסקים שבוודאי רוצים לאסור כשיש בעלות יהודית ביותר מ 50% מהמניות,
אותם פוסקים מתירים בבעלות יהודית של פחות מ 30% ,השאלה היא לדעתם מה הדין של החזקה יהודית בין 30% ל 50% מהמניות, האם זכות ההתנגדות לכמה החלטות מקנה להם זכות הדומה לבעלות.
מעניין לצטט דעת הפוסקים שסוברים שאין איסור ריבית כשיהודי מלווה מחברה יהודית כי החברה מהווה ישות בפני עצמה ואיננה יהודי העובר איסור של ריבית
ג. עיין בריש סימן תמ"ח בבאר היטב וכן בערוך השולחן " ישראל ואינו יהודי שיש להם חמץ בשותפות, ועבר עליהם הפסח ולא חילקוהו קודם הפסח. וחלקו האחר הפסח, של האינו יהודי מותר, דבדרבנן קיי"ל דיש ברירה ואמרינן הוברר הדבר שזה חלקו למפרע, ושל ישראל אסור." {במקרה דנן ברור שמשפחת ב. מכרה את חלקה בסוף שנת 2001 (תשס"ב ) }
אלה שיש לטעון, שבמקרה דלעיל כל צד לקח את חלקו ,דהינו חצי מהסחורה,
מה שאין כן במקרה שלנו הגוי קנה את חלקו של היהודי בכסף, ושוב התערבבה הסחורה.ואולי אין ברירה
אלא שיש לטעון שהמקרה הנידון הוא אכן דומה למקרא דלעיל בזה שיש פה פרוק שותפות בין הגוי והיהודי אחרי פסח, ומדין ברירה הותרה הסחורה של הגוי, אלה שבמקום לתת את חלקו (דהינו הבקבוקים שנאסרו) ליהודי, הוא קונה אותם ממנו, ויש לדון כעת מה הדין של סחורה יהודית שנרכשת אחר פסח ע"י גוי שמתערבבת עם הסחורה של הבעלים הגוי.
היות שחלקו של משפחת ברונפמן בחברה היה רק 25% מהמניות ובאיסור דרבנן עסקינן יש לטעון שעל כל סחורה שנרכשת מחוץ למפעל בעולם אפשר לומר כל דפריש מרובא פריש ולכן אפילו אם לא היה שום מכירת חמץ יש להתיר את המשקה.וצ"ע
לסיכום
משפחת ברונפמן החזיקה בכל השנים בין 35% ל 25% מהמניות של חברת סיגרמס שהחזיקה חברת שיבס ולפי הרבה פוסקים אין חשש של חמץ שעבר עליו הפסח
אפילו נחשוש שלא מכרו חמצם כדין (היות שלא סגרו המפעל) לפי הערוך השלחן יש להתיר מדין ברירה אחר שפירקו השותפות ועיין שם שרוצה להתיר אפילו החלק היהודי.
קבלנו עדות שמשפחת ברונפמן נהגה למכור חמצו אל עף שלא סגרה מפעלי הוויסקי בפסח.ועיין אגרות משה שמתיר המכירה במקרים כאלו.
ואני הקטן הייתי מצרף הפוסקים שמקילים ביי"ש כשיש ספקות אחרים
לכן היות ששתית שיבס נפוצה כפר הרבה שנים והבאנו הרבה צדדים להתיר נראה לי לומר שהמיקל לא הפסיד
העתק של המכתב של הרב לוין
As far as I know, when I was working for the MK (Vaad Hakashruth of Montreal), the Bronfman family, officially sold their chometz, to Rav Hendel Zt"l of Lubovitch, in Montreal. They did not close their production and they were obviously producing product during Pesach. L'Fe Rav Moshe Feinstein ZT"L the Mechirah was a Mechirah, only they were stealing from the Goy.
That is what I remember in a "few" words.
B'berkas Kol Toov V'Shabbat Shalom!
Rabbi M. Levin
Executive Director
Kashruth Council of Canada -- COR