הבולדוזר

בחלומות הבלהה של רבים מהגופים המעניקים תעודות וחותמות כשרות בארץ ובחו"ל, מופיע בשנתיים האחרונות ד"ר ג'וני מסטוגי. אצל כל אחד מהם הוא לובש דמות אחרת. האחד רואה בו מלאך שמציל אנשים מאכילת מוצרים טרפים ואילו אחרים רואים בו שטן שמפריע לכסף לזרום לכיסי המשקיעים. אף אחד לא יודע איך ד"ר מסטוגי נראה, אך כולם מכירים את מידת השפעתו. ד"ר מסטוגי מוכיח לנותני הכשרויות באותות ובמופתים שהכשרות שלהם פסולה בשל סיבה כזו או אחרת והשפעתו המוכחת על ציבור הצרכנים גדולה.
ד"ר ג'וני מסטוגי הוא שמו הבדוי של מנהל פורום הכשרות באתר "הייד פארק" מאז הקמתו לפני שנתיים. גולשים שולחים שאלות למסטוגי מדי שבוע והוא הולך ובודק את הכשרות הרלוונטית ומספק עובדות ומסקנות. מדי שבוע הוא חושף פרשיות חמורות של כשרות לקויה המעוררות מיד סערה. למרות הזמן הקצר, נדמה שד"ר מסטוגי כבר הצליח להעלות את חמתם של רבים וטובים מגופי הכשרות בארץ. "הם לא מבינים מאיפה פתאום הגעתי", אומר מסטוגי, "דברים שלא דיברו עליהם שנים, פתאום מקבלים חשיפה ותהודה גדולה. הם לא היו מוכנים לזה. זה פורום מאוד מאוד מצליח ויש לו תהודה גדולה. אני חייב להודות שגם אני מאוד מופתע מההצלחה הזו. זה מעל ומעבר לכל מה שציפיתי".
מסטוגי מעדיף לראות את עצמו כגרסה החרדית של נתן זהבי, מיקי רוזנטל וגיא מרוז, אבירי הדוקו-אקטיביזם, החושפים עוולות וקשרים בין הון ושלטון. "אני בהחלט מאמין שאני כמוהם", אומר מסטוגי, "אבל לצערי, אני לא יכול להרשות לעצמי להיחשף כמוהם. להם יש מצלמה ולי יש אינטרנט, וכולנו עושים עבודה חשובה. היום כבר יודעים בתחום הכשרות, שיש מי שמשגיח עליהם. אנחנו מנצלים את הזמינות של האינטרנט לחשוף שגגות ועוולות. הם יודעים שמסטוגי בסביבה, אז הם נזהרים הרבה יותר מפעם. הם לא יכולים לעשות מה שבראש שלהם".


זהות בדויה

מסטוגי, 35, חי חיים כפולים כבר הרבה זמן. ביום הוא לומד עריכת דין ועובד כמתווך נדל"ן, ובערב הוא מתמסר לניהול פורום הכשרות באינטרנט. הוא אמנם נראה כמו חרדי לכל דבר, אך בעברו למד במוסדות חינוך דתיים, ואף שירת ביחידת מורן. שכניו ואפילו חבריו, שחלק מהם שולחים שאלות ופונים לפורום, לא מעלים בדעתם שהבחור החרדי החביב הוא אימתם של בכירי ענף הכשרות בארץ. "כל העסק התחיל אצלי בעצם בתור תחביב", מספר מסטוגי. "לא הסכמתי כמו כולם לקבל שתעודת כשרות כזאת היא בסדר או שהאחרת היא לא, רק כי ככה כולם אומרים. רציתי לבדוק חומר ולקרוא את ההסמכה שיש לגופים הנותנים כשרות. רציתי להבין בדיוק מה קורה שם. עם הזמן, התחילו כבר להכיר אותי במקומות שונים, ויצא לי שם של אחד שהוא כזה בר-סמכא בענייני כשרות. לפני שנתיים פתחו ב'הייד פארק' פורום של כשרות. האיש שהקים את הפורום פנה אלי, מאחר והוא ראה בפורום 'חדרי חרדים' שאני עונה לשאלות על משקאות חריפים. הוא הציע לי לבוא ולנהל את הפורום, ומאז אני שם. אנחנו מקבלים פניות מרחבי העולם, וזו פשוט הצלחה מטורפת. אף אחד לא מנחש שאני מסטוגי".
פעילותו של מסטוגי בפורום נעשית בהתנדבות מלאה, אבל הוא לא מרגיש פראייר. "אשתי שואלת אותי כל הזמן 'בשביל מה אתה צריך את זה?', אבל אני מרגיש מעין שליחות. כשרומזים לי שאני פראייר שלא רואה מזה שקל, אני אומר שאני גם צריך לדאוג לעולם הבא. אנשים, אפילו הכי חרדים בבני-ברק, משתמשים במוצרים שהכשרות מהם והלאה. זו זכות גדולה לעצמי להאיר את עיניהם ולחשוף את האמת".
אולי כדי להמחיש עד כמה מסטוגי לא מפחד מאף אחד, צריך לציין שבשנה האחרונה הוא שבר טאבו כמעט קדוש בחברה החרדית, כשנכנס בכל הכוח בבד"צ בית יוסף, השייך לרב עובדיה יוסף. "אני לא מפחד מהם. אם הם עושים דברים פסולים צריך שכולם יידעו על כך", אומר מסטוגי. לדבריו, "לפני פסח, בית יוסף ייצרו בהודו פטריות שמרים כשרות לפסח, אבל הם השתמשו בחומר גלם רגיל שמיוצר כל השנה - חומצת לימון. כך אמר לי איש מהמפעל שראה את חותמת הכשרות. כששמעתי את זה, פרסמתי באתר שזה אמנם כשר לפסח, אבל מיוצר עם חומרי גלם רגילים לכל השנה, שהם בחזקת חמץ. מישהו טען שהביא לשם חומר גלם מהארץ שמיוחד לפסח. אמרתי לו, שלח שטר מטען ותוכיח את טענותיך. עד היום הוא לא שלח".
עוד גוף חזק מאוד נגדו נלחם מסטוגי הוא בד"צ נחלת יצחק. "מחלקים שם תעודות חסרות משמעות", הוא אומר. "לצערי, אנשים נסמכים על הכשרות הזו מאחר והם חושבים שאם בראש הבד"צ עומד נכדו של הרב כדורי, אז בטח גם הרב כדורי סמך את ידו על הכשרות הזו. הדבר כמובן לא נכון. אפילו הרבנות כבר פרסמה כמה פעמים שאסור לקנות מוצרים בכשרות הזו בשום פנים ואופן".
ש. שמעת בוודאי על הקרב שמנהל מיקי רוזנטל נגד האחים עופר. אתה לא נחשף לאיומים ולסכנות על חייך? אחרי הכל, כשרות זה עסק כוחני שמגלגל מיליארדים, ואתה פוגע בהם ובפרנסתם.
"ככל הידוע לי, לא עוקבים אחריי ועוד לא קיבלתי איומים מפורשים. אני תמיד אומר שאני מדבר לגופו של עניין ולא לעניינו של גוף. קיבלתי כבר איום תביעה בלשון הרע, אבל בסוף לא קרה עם זה כלום. זו גם אחת הסיבות שאני שומר על חשאיות. ברגע שיידעו מי אני, זה אבוד. זו גם הגדולה של האינטרנט. בחיים לא הייתי יכול לעשות את מה שאני עושה בעיתונים החרדיים הרגילים. איש לא היה מאשר לי שם דבר כזה".

דיאט קולה לאוכלי קטניות

רגע לפני שניגע בשתי הפרשיות הגדולות שחשף בשנתיים האחרונות, מעלה מסטוגי כמה פרשיות שלדעתו ידהימו את קוראי "הצופה". אחת מהן היא חשיפה של ערוץ 2 שגילה שישנן חלבוני חלב בנקניקיות של 'זוגלובק'. מסטוגי חשף באתר שהחשיפה הזו היא עורבא פרח. "הם ניצלו בעצם את הבורות של הציבור", הוא מסביר. "מבחינה כשרותית, חלבוני החלב האלה חסרי משמעות, כיוון שהם מגיעים באחוז קטן. לכן אין בעיה להמשיך לאכול את הנקניקיות. אגב, רבים טועים גם בחשש לאכול שוקולד פרווה, שכידוע מיוצר על המכונה שבה מייצרים את השוקולד החלבי. גם עם זה אין בעיה, כי זה פרווה למהדרין שנעשה על פס ייצור חלבי.
"גם לגבי גלידה רבים טועים. כידוע, שמן ומים לא מתחברים, אז כדי לחברם וליצור גלידה משתמשים באמולספייר. זהו חומר שמחבר ביניהם. השם העברי של אמולספייר בעברית הוא 'חומרים מתחלבים'. אנשים שומעים את זה ומיד צועקים 'רגע, יש בזה חלב!'. אז זה המקום לתקן את השגגה ולומר שזה השם, אבל אין לו שום קשר לחלב. גם לגבי מוצרי קוקה קולה בפסח, רבים נופלים חזק. כידוע, כל מוצרי הדיאט הם קטניות. הבעיה היא שהרבה אשכנזים לא יודעים שזה קטניות כי הממתיק המלאכותי מופק מתירס. כתוב שזה כשר לפסח אז אנשים קונים. הגיע הזמן להפסיק עם זה".
אחד הסיפורים החשובים של מסטוגי הוא זה שמכונה "סיפור מטרנה". מדובר בסיפור ארוך, שנחשף כאן בעצם הפעם הראשונה במלואו, ומסטוגי מבטיח שאפילו לחנוך דאום יש קשר לסיפור הזה. "כידוע לכל ההורים, ישנם שני סוגי מטרנה. מטרנה מהדרין (מכסה סגול) ומטרנה רגילה (מכסה כחול). אולם, וזה העוקץ, לא מדובר באותה איכות. מעיון ברשימת המרכיבים - כידוע, הרכיב המופיע ראשון הוא הרכיב הגדול ביותר במוצר וכך הלאה בסדר יורד - נגלה כי במטרנה הרגילה מופיעים רכיבי החלב ראשונים ולאחריהם שאר הרכיבים. במטרנה המהדרין, לעומת זאת, רכיבי החלב אינם מופיעים ראשונים, אלא הרכיב הראשון בכל שלב הוא סוכר. אם זה לקטוז שזה סוכר החלב, ואם זה מוצקי סירופ גלוקוז שזה סוכר המופק מדגנים".
הפרשה חוללה סערה גדולה בעולם הדתי והחרדי, ומסטוגי מסביר על רגל אחת ובקצרה את מקורותיה. "ישנה מחלוקת באחרונים אם חלב נכרים הוא גזרה כללית, או רק מחשש שמא יערב דבר טמא. אנו מחמירים ולא משתמשים בחלב נכרים, אולם לגבי אבקת חלב יש שטענו שאינה בכלל הגזרה. במחלבות המסודרות באירופה ובארצות הברית לא שייך שמא יערב דבר טמא, גם כי זה לא מצוי וגם כי יש להם פיקוח ממשלתי. אולם לא ברור לנו אם בישראל מותר לנו להחמיר על מוצרים של תינוקות, מה עוד שהתחליף, מטרנה מהדרין, אינה באותה איכות, כלומר סוכר במקום רכיבי החלב".
ש. למה בעצם המטרנה הרגיל מוגדר כחלב נכרי?
"זאת בעיקר מפני הקזאין, שמיוצר ממי גבינה. חשפנו דבר מדהים - עדיין אין מפעל בעולם שמייצר אותו מחלב ישראל, שכן יש צורך בכמויות עצומות של מים שנעשו מחלב ישראל. בליטר חלב יש רק חצי גרם קזאין. מי הגבינה הם 'נסיובא דחלב', ויש כאלה שאומרים שהוא מותר ויש מי שאוסר בזה".
מסטוגי אף מעלה את סוגיית חלב של גוי, המטרידה בימים אלה את העולם הדתי. "תראה, שולחן ערוך אומר שאסור להשתמש בו. יש מחלוקת באחרונים שחושש שמא עירב חלב של בהמה טמאה. אני בא לומר שחלב סתם או נכרי או עכו"ם, הכוונה בעצם לאותו דבר. זוהי בעצם גזירת חז"ל. אני לא אלאה אותך בכל פרטי המחלוקת, אבל יוצא לנו שעל-פי הרדב"ז, היכן שאין חשש עירוב החלב מותר, ועל-פי המעיל שמואל זו גזרה קבועה. בהמשך כותב השו"ע שאם ישראל עומד מבחוץ והגוי חושש לערב חלב בהמה טמאה שמא היהודי ייכנס פתאום, החלב מותר".
ש. אז בחלב לשתייה בארץ אין את הבעיה הזו?
"רגע. כיוון שאנו במחלוקת דרבנן יש כלל ידוע, שבספק דרבנן להקל. בארצות הברית, קנדה ובמערב אירופה אף בעל רפת לא ילך לחפש איזה גמל כדי להוסיף ליטר חלב אנקה למיליוני ליטר חלב הפרות. בחלב לשתייה בארץ אין את הבעיה הזו, אלא רק במוצרי החלב בממתקים וגלידות, שם מוסיפים מחמצות אבקת חלב ועוד. גופי הכשרות של ה-OU וה-OK סומכים על שיטת האגרות משה במוצרים החלביים שלהם, ומוסיפים ליד סמל הכשרות את האות D (DAIRY = חלבי). הכוונה לרכי חלב שיוצרו ללא השגחת יהודי ועל-פי היתרו של האגרות משה. גם בהכשר של הרבנות המצב הוא כנ"ל, כיוון שמעיקר הדין זה כשר. גופי הכשרות הפרטיים המקפידים על כשרות מהדרין דואגים לייצר את רכיבי החלב לתעשיית המזון בהשגחה מתחילת החליבה. כיוון שהדבר כרוך בארגון לוגיסטי רציני ביותר, מתאמים גופי הכשרות בארץ ובעולם ייצור משותף של רכיבי החלב עם השגחה".
ש. ואיך העיתונאי חנוך דאום קשור לסיפור?
"לפני כ-15 שנה התחיל אביו של חנוך, הרב יחזקאל דאום זצ"ל שמונה לרב תנובה, בייצור מחמצות בהשגחה. בארץ ישראל יש עניין לכתחילה לא להשתמש במוצרים עם רכיבי חלב גויים. מוצר נוסף הוא אבקת חלב. יש לציין שיש ייצור של אבקת חלב בארץ אולם לא תמיד הוא מספיק. סיבה נוספת שיש הבדל בין החלב בארץ לאירופה, שנובע מהאוכל של הפרות. בארץ הפרות אוכלות אוכל מוכן ובאירופה יש מרעה טבעי, ומרכיבי החלב מושפעים מהמזון שהפרה אוכלת. לכן, המפעלים מעדיפים לעבוד עם אבקת חלב מחו"ל שנוחה יותר לעיבוד. לגבי אבקת חלב, יש שטענו שאינה בכלל הגזרה ממילא היא מותרת לכתחילה, אולם מידי מחלוקת לא יצאנו".

רוב המשקאות אינם כשרים

אחת המומחיות הגדולות של מסטוגי, שעליהן הוא אף זכה לכבוד ויקר, היא סוגיית המשקאות החריפים. הידע שלו בתחום עצום. הוא יכול לנקוב כמעט בכל מקום בעולם שבו מעניקים תעודת כשרות, תוך ירידה לפרטים הקטנים ביותר. "לגבי משקאות חריפים – חושבים שאין בעיה וכל דבר אפשר לשתות. ראיתי חרדים שקונים משקאות לא כשרים. המציאות היום היא עגומה ביותר. אנו רואים מעשים בכל יום, שאנשים יראים ושלמים עושים שימוש בכל מיני משקאות שונים ומשונים למרות שאינם נושאים ציוני כשרות. כל זאת על סמך מסורת, שמועות ותקוות כי המשקאות ללא חשש כשרותי. המצב כיום שונה לחלוטין. כיום לא ניתן להשתמש בשום משקה חריף ללא כשרות, למעט ויסקי סקוטי, וגם זה בהגבלות".
ש. ממה בעצם נובעת הבעיה?
"יש בעיה בשנים האחרונות באופן ייצור האלכוהול בעולם. מצד אחד, אירופה מלאה בעודפי יין, וכדי לא להכניס אותו לשוק, מזקקים את עודפי היין ומייצרים בו אלכוהול. זה יין של גויים. בעיה שנייה היא שמייצרים אלכוהול ממי גבינה, בו שמים אנזים בחלב. החלב שנשאר נקרא מי גבינה והוא עשיר בלקטוז. אחר-כך מוסיפים שמרים, גורמים לתסיסה ומזקקים את זה לאלכוהול חלבי, שהולך לתעשייה חריפה. לכן, כל משקה חריף חייב כשרות ואסור לסמוך על שום הנחות.
"באירלנד ובניו-זילנד יש מפעלים שמייצרים אלכוהול ממי גבינה (שזה החלב שלא התגבן) כיוון שיש בהם הרבה לקטוז (סוכר החלב), מוסיפים שמרים לתסיסה ומזקקים. כך מקבלים אלכוהול חלבי. באלכוהול שכזה מתקיים האיסור של חלב נכרי שהוא חלב שחלבו גוי ואין יהודי שראה את החליבה. במקרה כזה החלב והתוצרת שלו אסורים בשתייה שמא הגוי עירב בו חלב מבהמה טמאה. לכן, בכל משקה חריף אנו נתקלים בבעיה של מקור האלכוהול ויש צורך בכשרות".
גם לגבי ליקרים, מסטוגי מסביר כי קיימת בעיית התמציות המופקות ללא כל השגחה. "ישנם מספר מועט של מותגים עולמיים בעלי כשרות. אלו אמרטו ליקר שקדים מאיטליה, פרנג'ליקו ופיטר הרינג. לשלושתם יש כשרות של האו-יו. נתקלתי לא פעם באירועים שונים אצל חרדים בבני-ברק בליקרים לא כשרים. אף פעם אני לא מתבייש ותמיד מעיר ומסביר".
ש. אתה יכול לתת דוגמא לשאלות פופולריות בנושא?
"אין בעיה. אני אציין לדוגמה שתי שאלות שנשאלתי. אחת שנגעה להיתר על ליקר בשם 'אייריש מיסט' שזה ליקר מוויסקי. עניתי לשואל שלליקר הזה אין כשרות והוא גם חלבי. קיבלתי תשובה מהשואל: אני צריך שתי כפרות, אוי ואבוי שחטאתי. באתר 'חדרי חרדים' שאל מאן דהו על ליקר בשם "סאטורן קומפורט". עניתי שאין לו כשרות והוא גם חלבי. הרחבתי את ההסבר ואמרתי לו כך שזה אכן חלבי, וכך נמסר לי מבית הדין של לונדון. צריך לדעת שלאחר הזיקוק לאלכוהול עובר הליקר ישירות למפעל של המשקאות החריפים, כמו למשל, הליקר אייריש מיסט. כך, מעבר לבעיה של 'חלבי' יש בעיה של ליקר ללא כשרות, שגם ללא שאלת החלב יש בעיה לצרוך אותו"


המדריך המלא למשקאות חריפים
המשקאות החריפים מתחלקים לכמה קטגוריות. נעסוק בשלושה מרכזיים שהם ויסקי, וודקה וליקרים. בוויסקי יש לחלק בין הוויסקי מסקוטלנד לוויסקי המיוצר באירלנד (אירי) . בסקוטלנד קיים חוק הוויסקי המגדיר בדיוק מאיזה רכיבים ניתן לייצר ויסקי. באירלנד אין חוק כזה ולכן היצרנים לא מוגבלים. לכן לא ניתן להשתמש בוויסקי המיוצר באירלנד ללא כשרות. רוב הוויסקי הסקוטי מיושן בחביות אלון חדשות ומיעוטו מתיישן בחביות יין, ומקבל תוספת יין ממש. הבעיה הכשרותית בוויסקי היא היישון או תוספת היין. יש לציין כי המותגים הבאים מאושרים לשימוש: ג'וני ווקר,J&B ,שיבאס, ולנטיינס, ג'ק דניאל. כיצד נדע איזה ויסקי עבר יישון בחביות יין ואיזה קיבל תוספת יין? מסטוגי מסביר: "כאשר היצרנים עושים זאת, הם קוראים לתהליך 'פיניש'. החוק בסקוטלנד קובע כי המשקה חייב להתיישן בחביות לפחות שלוש שנים על מנת שניתן יהיה לקרוא לו בשם 'ויסקי'. בוויסקי בעייתי מתקיים יישון נוסף. היצרנים לא מסתירים את תהליך הפיניש ואפילו מתגאים בו. תהליך זה מופיע על תווית הבקבוק. כל ויסקי שמופיע בו על תווית הבקבוק אחד מהכיתובים הבאים, לא מאושר לשימוש מהסיבה שהסברנו לעיל.

DOUBLE MATURATION = יישון כפול
TWO WOOD , DOUBLE WOOD = שני חביות
SPECIAL FINISH = גימור מיוחד, בד"כ מעט יין לארומה
SHEY CASKS = יין שרי
PORT, MADEIRA CASKS = יין חזק שקיבל אלכוהול למניעת תסיסה
MATURED IN TWO WDS = עבר יישון בשני חביות

ישנם כמה מותגים של ויסקי אירי בהם ניתן להשתמש: בושמילס אורגינל עם כשרות של האו.קי
(OK ) וכן חמישה מותגים שנבדקו על-ידי בית הדין לונדון: ג'ימסון, מידלטון, פאדי, פאורס וטולמר דאו. מלבדם לא ניתן להשתמש בשום ויסקי מאירלנד מהבעיה שהזכרנו לעיל. גם וודקה לא ניתן לשתות ללא כשרות (גם את השקופה ללא טעמים). גם וודקה מדגנים (גריין וודקה) היא בעייתית כי התקן האירופי מתיר לקרוא לוודקה גריין כאשר 51% מהאלכוהול היא מדגנים. ומהיכן השאר? נציין כי לוודקה אבסולוט ולוודקה נמירוף יש כשרות של האו-יו (OU).




אפשר לסמוך עליו
שאול שיף

לד"ר מסטוגי גישה למספר לא מבוטל של מאגרי מידע וכן למקורות מידע שלא יסולאו בפז. בקטע כלשהו בחייו הוא ניהל משרד חקירות לנושאים מאוד ספציפיים, ואגב כך יצר קשרים המאפשרים לו גם היום להגיע די בקלות לאינפורמציה אמינה בכל נושאי הכשרות ומרכיביה.
לד"ר מסטוגי מורים טובים להבנת כל המתבקש בתחום הכשרות. אחד מהם, לדוגמה, הוא הרב יוסי טירנואר, מי שהיה רב מלונות שרתון והיום נציג האו.יו. בהודו וטורקיה.
הוא זהיר מאוד בנתוני הכשרות שהוא מפרסם ואחת הסיבות לכך, והיא לא האחרונה ברשימה, היא העובדה שלא מעט אנשים היו רוצים שייכשל בנתון כלשהו, כדי שיוכלו לעורר סביבו שערורייה.
ד"ר מסטוגי הוא ירא שמיים ולא יהסס לצאת גם נגד גדולים וחשובים אם יתברר לו שהללו עושים מלאכתם רמייה בתחום הכשרות. הוא אמנם חסיד רדומסק אך ישתה בצמא כל סיפור חסידי שיש בו טעם וריח. מכאן מקור ההיכרות בינינו רבת השנים, שלא היה מעורב בה שום אקורד צורם בעניינים של יושר ואמינות.