סוגי הציפוים ואופני עשייתם ותוצאותם

מאמר א'[1]

הקדמה כללית  - ציפוי של שילע"ק

רגילים אנו לחשוב שאע"פ שנזהרים בכל מיני זהירויות בעניני כשרות, מ"מ אצל פירות וירקות אין שום חשש ממה ליזהר, (כאן בארה"ב שאין חשש של תרו"מ), וכן היה באמת במשך כל הדורות (שידעו שעל פירות וירקות אין שום חשש), חוץ בפסח שישראל קדושים החמירו על עצמן שלא לאכול פירות בקליפתן, אבל בשנים האחרונות נשתנה המציאות וכהיום צריך ליזהר גם כשאוכלים פירות וירקות טריים.

והקושיא הישנה, מה עשו כל השנים?, באמת בשנים האחרונות מזמן לזמן מתעוררת הענין שוב ושוב, אבל לא נעשה כלום לפתרון הבעיה, וכשנתחדשה אחר כמה שנים אזי אומרים שכבר היה לעולמים התעוררות בזה, וכשם שבעבר היה טוב כמו כן היום, וכך עובר הזמן, ולמעשה לא נתקן כלום, והבעיה עדיין לא נפתרה[2].

ובאמת, בארץ ישראל כבר דנו בזה מכבר בשנת תשמ"ח, ותיקנו את הדבר במשך הזמן, וכבר הרבה שנים שהפירות מצופים בציפוי הנעשה כשר לכתחילה לכל הדיעות בהשגחה[3], ובנוגע פסח הוסיפו בהאי שתא פעם ראשונה, שכל הפירות מזמן מסוים (ר"ח ניסן) המשיחות היו בהשגחה כשר לפסח[4].

עכשיו נבאר, סיבת הציפוי, סוגי הציפוים ואופני עשייתם, ומה שנובע מזה בנוגע הלכה למעשה.

למה מצפים פירות וירקות?

מזמן קטיפת הפירות למכירת הפירות בחנויות עובר תקופת זמן, בתקופת זמן הזה הפרי אובד בין 5% ל10% מהליחות של הפרי, וממילא הפרי מתעפש במהירות יותר. גם מאבד הפרי חלק רב מהויטמין C שבו, חוץ ממה שהפרי מאבד את מראה הנאה שלו. (בזמן שהפרי גודל יש עליו ציפוי טבעי המונע הפרי מלהתקלקל, אבל אח"כ כשרוחצים הפירות היטב[5] יורד ציפוי זה, וממילא צריכים לחפש דרכים אחרות שישמור על לחלוחית  הפרי)[6].

הפתרון הוא, שמצפים את הפירות בכיסוי כזה אשר תגרום שלא יאבד הפרי הנוזל שלו, ועי"ז גם עושה לו מראה חיצוני יפה[7], ויש פירות שאפשר לראות את הציפוי ויש שצריך הבחנה רבה להבחין את הציפוי[8].

ממה נעשים המשיחות האלו?

יש משיחה הנקראת שילע"ק (Shellac), ולפעמים נקרא לע"ק-רעזי"ן (Lac-Resin), והוא מין שרץ ששמו לע"ק (Lac) והוא גדל על עצים מסוימים במדינות הודו תאילנד ועוד, ומגופם יוצא נוזל אשר מתקשה אחר כך, ושמו של הנוזל הוא לע"ק, כשמו של השרץ[9].

שילע"ק פירושו לעק שטיהרו אותו מכל לכלוך וכדומה עד שראוי לשימוש, כי הלעק הזה עדיין אינו ראוי לשימוש, כי מעורב בו כמה וכמה דברים וצריך שיעבור עליו כמה וכמה תהליכים עד שיהא ראוי לשימוש, מקודם לשטפו במים כדי להסיר הלכלוך וכן חלקים מהגוף של הלעק, ואחר כך צריך לחממו ולסננו, ויש שממיסים את הלעק על יד אלכוהול[10].

יש עוד סוגי משיחה, גם בכל סוג משיחה מוסיפים דברים אחרים תוך מהלך עשייתם, (ובזה צריכים לדון במיוחד), ובמאמרינו זה נתייחס בעיקר ל'שילע"ק', ובעזהשי"ת במאמר הבא נרחיב הדיבור בשאר הסוגים.

היאך מצפים את הפירות?

יש ציפויים שמכסים את הפרי על ידי ספרעי"י[11], (וכפי הנראה בפירות רכים כמו טאמאטע"ס ופלוימע"ן וכדומה משתמשים בדרך זו) שמתיזים על הפרי חומר ציפוי (הנזכר לקמן), ומתייבש על הפרי.

ויש עוד דרך, שמטבילים הפרי בתוך חומר ציפוי, ואחר כך מעבירים את הפרי דרך מנהרת חימום (drying tunnel) בחום של בערך 105 פערנהייט[12], ועל ידי זה נתייבש המשיחה והפרי ראוי למכירה[13], מומחים אחרים כותבים[14] שהחום מגיע עד 140 פערנהייט[15].

איזה פירות וירקות נמשחים, ובאיזה סוג משיחה?

יש הרבה רשימות מכמה קאמפאניס, ומהרבה מומחים בדבר, הסותרות אחד את השני[16], ועיין קטע הבא ותבין.

כי נתברר:   1) כי כל כעמיס"ט בבית חרושת שלו עושה תערובות לפי הבנתו ולפי סודתיו האיך לשמור לחלוחית הפרי, והאיך לשפר נוי הפרי, ואין בזה שיטות שוות.  2) כמו"כ אין כללים על איזה פירות לצפות בסוג כזה ועל איזה פירות לצפות בסוג אחר, ולדוגמא, על טאמאטע"ס יש קאמפאני"ס שכותבים שא"א לשים שילע"ק כי מקלקל הפרי[17], ויש שכתבו שמניחים שילע"ק[18].     3) גם לא מבורר כל סוגי המשיחות, שהדברים משתנים מזמן לזמן לשפר החומרים, וכפי שאמר לנו הרב מה' דיתכן שיש עושים המשיחות וההוספות משאר דברים, וכל זמן שאין השגחה על זה, לא יהי' ידיעה עליהם.

ולכן צריך בירור נכון, לברר בדיוק איזה פירות נמשחים ואיזה לא, ויש בידינו הרבה מהרשימות, וכל קאמפאנ"י שביררנו כתבו או אמרו שהם מושחים פירות אחרות, ולכאורה זה תלוי בהכעמיס"ט של כל קאמפאנ"י וקאמפאנ"י.[19]

מה דינו להלכה של שילעק זה?

הנה, אם המציאות הזה של הלעק דומה לדבש דבורים[20], דהיינו שהשרץ אינו מוציאו מגופו, רק הוא כמו דבורים שאוספים דבש, אזי דינו מפורש במחבר סי' פ"א סעיף ט' ב' דיעות, דיעה הראשונה כתב המחבר דמותר ודיעה שניה כתב דאסור, והנה המחבר דעתו לפסוק כדיעה א' כידוע[21], [לעיקר הלכה, וכתב הכה"ח דדעת המחבר דצריך להחמיר לכתחילה אם לא בהפסד מרובה, כיון שהוא דאורייתא], אבל הכרעת הרמ"א[22] שם להחמיר כדיעה ב'.

אבל אם המציאות אינה דומה לדבש דבורים[23], רק דבגוף השרץ מתעבד הנוזל הזה, אזי אסור כדין היוצא מן הטמא טמא[24], [דעת הגרי"ש אלישיב[25]]. ואפילו לדעת הגרמ"פ שהתירו, הוא בצירוף עוד צירופים שאינם שייכים בציפוי הפירות[26] [27].

מה שנוגע למעשה[28].

אף אם ה'לע"ק' שלעצמו מותר, הרי כנ"ל שהלע"ק עובר תהליך של נקיון עד שנעשה שילע"ק הראוי להשתמש בו, וע"ז צריך השגחה מעולה:
1) דיש רגלי וחלקי השרצים שמתערבים[29] וזה ודאי אסור. 2) על שעת החימום צריך השגחה שלא יהא בליעות איסור. 3) ממיסים אותו ע"י אלכוהול וצריך להשגיח אם אינו חמץ או יין נסך. 4) כל זה נעשה במדינות הרחוקות, ויש שעושים אותו בלי מכונות רק בכלים פשוטים ואנשים עובדים בידיהם וברגליהם וכו', ויש בזה עוד חששות אחרות.

לסיום, הכרעת הכשרים, בנוגע שילע"ק כשהוא בתערובת שאר מאכלים, הן פה[30] והן בארץ ישראל[31] לא להשתמש בשילעק כלל וכלל, דהיינו שאינם נותנים הכשר כלל למוצר שיש בו תערובת של שילע"ק, ורק הכשרות ארגאנזיצעיא"ס כאן בארה"ב משתמשים בזה בתערובת מאכלים[32], ומעתה כל בר דעת הזהיר בעניני כשרות, ואינו מכניס לתוך ביתו מכל הבא לידו, אפי' יש עליו חותם כשר, יתמה וישאל למה בכל מיני מוצרים אסור לאכול שלע"ק, וכשהוא על גבי תפוח[33] ושאר פירות אזי מותר לאכלו.

למעשה דנים בזה הרבנים הגאוה"צ שליט"א מכל החוגים, והרבה עסקנים בתחומי הכשרות, ועיין עוד בהערה[34].

עצות בענין זה

א. מצוי הרבה פירות וירקות שלא כתוב על הקופסא כלל שנמשחין באיזה משיחה, ובהם אפשר לברר ע"י המפעל אם אכן לא נמשח[35].

ב. אפשר לקנות מקלף מיוחד הנקראSoft Skin) Peeler) ובזה אפשר לקלוף פירות וירקות בעלי קליפות דקות כגון טאמאטע"ס וכדו'.

כעת קודם ששלחנו הגליון נודע לנו עוד ידיעות נחוצות בענין זה.

א. בררנו אצל כמה טאמאטע"ס קאמפאניס שלא היה נכתב כלום על הבאקס, ואכן נתברר שאינם מושחים, ואלו הן: Village Farms, The Greenery, והקאמפאני  Sunripe (רק הקטנים הנקרא Grape אבל הגדולים נמשחים), וכן קאמפאנ"י שאינו מושח הפעפער"ס: Peroveg.

ב. טאמעט"א קאמפאני Tray Wrap Inc. Bronx, NY[36] כותב על הבאקס שמושחים וגם בררנו אצלם שכן הוא.

ג. בקרית יואל יש חנות[37] שמביא כבר שתי שנים תפוחים פעפער"ס ועוד פירות בלתי נמשחים, וממנו ילמדו וכן יעשו.

ד. בי"ד המיוחד לעניני כשרות של התאחדות הרבנים פרסמו[38] בבתי מדרשות מודעה בענין זה.