אמנם אין זה דבר חדש ושמעתי על כך מהרב שטרנפלד לפני זמן רב וגם דיברתי ע"כ ברדיו, כתבתי על כך לפי מה שלמדתי ממנו [רצ"ב] אלא שעם כל זה עדיין דרך הבדיקה במסננת לא חדרה בציבור. והרב שוורץ אמנם הפחיד את הציבור שאסור לאכול אורז, אך בזכותו העניין הוצף.
מאמרי הרב שטינברגר בעניין החרקים
מתוך אתר "דין"
חרקים בקטניות – הכרת החרקים – חלק א – החדקונית
כ"ח שבט ה'תשע"א
הרב יוסי שטיינברגר
בכדי לדעת כיצד לברור קטניות וגרגירי תבואה, נקדים ונכיר את החרקים המצויים ביניהם.
מקורה של חדקונית האורז היא במדינות הטרופיות, בהם שורר מזג אויר חם ולח בכל ימות השנה, כדוגמת הודו ומדינות המזרח הרחוק. עם זאת, בשל שינוע סחורות מקצה העולם למשנהו, נדדה והתפשטה החדקונית כמעט לכל רחבי העולם. מזיק נוסף ממשפחת החדקונית תוקף בנוסף לאורז, גם חיטה, שעורה, תירס ועוד. גודלה של החדקונית היא כ3 מ"מ, צבעה חום כהה עד שחור, וגופה מוארך.
משמעות השם חדקונית:
חדקונית הבוגרת מצוידת בחוטם ארוך, שהוא בעצם החד קנה שעל שמה נקראת: חד-קונית.
הקנה משמש את החרק בכדי להתרבות ולהמשיך את השושלת המשפחתית. בעזרת הקנה קודחת החדקונית חור זעיר בגרגיר החיטה, האורז, התירס ושאר גרגירי תבואה. לחור זה מטילה החדקונית ביצה, לאחר מכן מפרישה מגופה חומר הדומה לשעווה שקופה, בכדי לסתום את החור.
150 ביצים:
במשך חייה, מטילה הנקבה כ-150 ביצים, בתדירות של כ-4 ביצים ליום. מהביצה יתפתח זחל לבן. הזחל מתגלם, ובבוא הזמן מתפתחת מהגולם חדקונית בוגרת הפורצת חור בגרגיר ויוצאת לאוויר העולם.
מהירות התפתחות:
החדקנית נמשכת לגרגירים המכילים אחוזי לחות גבוהים, ומשך זמן ההתפתחות תלוי בטמפרטורה ובאחוזי הלחות השוררים במקום אחסון הגרגירים.
מניעת ההתלעה
בכדי למנוע נגיעות יש לנקוט במחסני הגרגירים, שגרה של הדברה, ניקיון, ייבוש מקורות מים ולחות, ושמירה על טמפרטורה נמוכה ככל שניתן. שכן בטמפרטורה נמוכה מאד נפסקת לגמרי התפתחות החרקים. במקרה של תחילת השרצה חמורה, יש לנקוט בצעדים מידיים בכדי לעוצרה, וזאת על ידי עישון המחסן, הדברה, והנמכת הטמפרטורה של המחסן לטמפרטורה של לפחות -5 ° C למשך תקופה מינימאלית של 12 שבועות.
תנאי האחסון:
הבעיה היא, שהאפשרות לשמר גרגירים בתנאי אחסון נאותים אופטימאליים, תתכן במזווה הביתי, בו ניתן לאחסן את הגרגירים אף בקירור או בהקפאה. אך באחסון תעשייתי בו מועברים הגרגירים באוניות מסע על פני יבשות, במרחקי נסיעה של ימים ושבועות רבים, לאחר מכן מועברים למחסני היבואן, ממחסני היבואן מועברים לחברה האורזת את הגרגירים, משם יועברו לסיטונאות, מהסיטונאי יעברו למכולת, ורק לאחר מכן יעברו למזווה הביתי. במסע ארוך זה, קשה מאד לשמרם בתנאי אחסון נאותים. זו הסיבה העיקרית לנגיעות הרבה בגרגירי אורז ושאר גרגירי הקטניות והתבואה.
– חלק ב' – הפסוקאים
בכדי לדעת כיצד לברור קטניות וגרגירי תבואה, נקדים ונכיר את החרקים המצויים ביניהם.
הפסוקאים מהווים סדרה רחבה של חרקים. משמעות שמם נגזרת מהמילה psokos שמקורה ביוונית ומשמעותה כרסום או שפשוף. קיימים יותר מ -5,500 מינים במסגרת של כ – 41 משפחות של פסוקאים. טווח גודלם נע באורך של בין 1-10 מ"מ.
אוכלי נייר:
הפסוקאים ניזונים משאריות מזון, ממיני עובש בלתי נראים, ממוצרי נייר, או מהדבק המשמש להדבקת דפי הספר.
כיני ספרים:
הפסוקאים דנן, הינם למעשה הפרעושים אשר נהגו לכנותם באנגלית booklice ובעברית "כיני ספרים", זאת בשל הימצאותם בין דפי ספרים ישנים. פסוקאים אלו הגיעו לאחרונה לקטניות. לא ידוע מה מחפשים הפסוקאים בקטניות, שכן בניגוד לחדקוניות אשר מקור מחייתם ודרך התרבותם הטבעית הינו בקטניות, הרי שמקור מחייתם של הפסוקאים הינו בין מוצרי נייר. יש הטוענים כי הפסוקאים הגיעו לקטניות דרך שקי נייר בהם מאוחסנות הקטניות, אך טרם הובררה העילה המוחלטת לנהירתם לקטניות.
התרבותם:
הפסוקאים מתרבים בדרך כלל בדרך של הטלת ביצים, אך ידועים כמה מינים המטילים ולדות מיניאטוריים. תוחלת החיים הכוללת של הפסוקאי היא לא יותר מאשר מספר חודשים.
חלק ג' – ברירת קטניות
ברירה במסננת:
הדרך לברירת קטניות ולאבחנה בפסוקאים הינה רק על ידי שימוש במסננת כדלהלן: במסננת אורז מניחים כמות קטנה מהקטניות, מרקדים את המסננת מעל משטח לבן, הקטנית נשאר במסננת, ואילו הפירורים הקטנים יעברו דרכה ויפלו על המשטח הלבן, כעת יש להמתין מספר רגעים, להתבונן מול מקור אור חזק בפירורים שסוננו, ולנסות לאתר פסוקאים. באם הם חיים, נבחין בהם בקלות. הם אינם עפים אלא נעים בהליכה מהירה ולעתים בורחים בקפיצה, בדומה לפרעושים, וכך נבחין בהם. באם הם מתים יש לנסות ולאתרם תחת מקור אור חזק. הם הדומים במבט ראשון לכינים. חלקם בעלי כנפיים הנראות בבירור ודומים לפרעושים.
ברירה על השולחן:
לאחר הברירה במסננת, יש לעבור לשלב הברירה השני המוכר הישן והרגיל, ולחפש את הזחלים, והחיפושיות. שוטחים את הקטניות על גבי שולחן בגוון בהיר, או מעל גבי מפה לבנה, ותרים בעין בוחנת אחד חיפושיות או זחלים הזוחלים בין גרגירי הקטניות, או אחר גרגירים האכולים בצורה המעידה על כך שהזחל הוא זה אשר חורר את החור בכדי לבקוע מתוך הגרגיר בו שכן מאז היותו ביצה או גולם. באם נמצא חרק או זחל מת, מוציאים את גווייתו וממשיכים לברור את הגרגירים היטב. באם נמצא חרק חי, מחזירים את החבילה כולה למכולת.
תוקן על ידי מסטוגי500 ב- 20/11/2011 12:08:58
