אז ככה, נעשה קצת סדר, ככותרת נקרא לזה: חגיגת האמנונים המתובלים. מי לא מכיר את דג המושט, או בשמו האינטליגנטי יותר, 'אמנון', דג פופולרי זה מלווה את החיך הישראלי, רבות בשנים, בכל שמחה או אירוע, שואל המלצר את הסועד, במקרה הטוב, מושט, או כבד? במקרה הפחות טוב, מושט או בלינצ'ס? כך או כך, כולנו מכירים את הדג ששורד ארוחות לעיתים תכופות, וטרם מראה סימני ייאוש, ההיפך הוא הנכון, ככל שעוברים הימים, מעמדו מתחזק בציבור הישראלי, המצדיע לו ברגליים, וממשיך למחוא לו כף... ומזלג... למרות היות פילה דג האמנון המיובא מסין - דג עממי המהווה מקור חלבון בריא וזמין היום יותר מבשר בקר לאוכלוסיות רחבות בשכבות החלשות, ודווקא על רקע ההתייקרות הכללית במחירי מוצרי היסוד במשק, בחרה ממשלת ישראל לייקר באופן שרירותי מוצר יסוד בסיסי זה, ורק בחדשים האחרונים בחר משרד האוצר להעלות את המכס על יבוא פילה דגי אמנון/מושט קפוא ב-4 שקלים לקילו - העלאה של 36%, בנוסף ל11 שקל הקיימים כבר זה שנות דור, סכום זה מסתכם בכ140% תוספת מעלות הדג, היבואנים אמנם הודיעו כי לא יספגו את העלאה הזו, והם מתכוונים לגלם אותה במחיר המוצר שהם מוכרים לרשתות השיווק, לחנויות הדגים ולמסעדות. הסיבה להעלאת המכס כידוע, היא כניעה ללחצים שהפעיל משרד החקלאות על האוצר בדרישה להגדיל את ה'הגנה' על היצור המקומי של יצרני דגי בריכות ה'קיבוצים' באזור הכנרת ועמק הירדן, למרות שהגידול המקומי, הפך עם השנים למזערי, גם בהיותו דג שלם, והיבוא הינו פילה, וכידוע הרי אין פילוט בארץ, ובסין יש כח אדם זול, יתכן כי בשנים עברו היה גידול הדג בהיקפים גדולים יותר, אך לאחרונה היות ובסין המחירים הוזלו לדגים איכותיים אלו, כמויות היבוא גדלו לממדים מכובדים, והגידול המקומי פחת לאחוזים נמוכים מאוד, אך כאמור המיסים נשארו, מי יודע עד מתי, אך בינינו את מי זה מעניין, העיקר שקופת המדינה התעשרה בסכומים הגונים למדיי, קחו בחשבון שכל מכולה בת 22000 קילו, מכניסה כ-330,000 שקל מס!, סכום עתק כשלעצמו, כפול 7500 טון יבוא בשנת 2010, מכרה זהב אמרנו?! אחרי זה עוד יגידו, שהדתיים לא משלמים מיסים, אז הנה משלמים גם משלמים! בכל שבת, חג, שמחה, חתונה וכדו', מכל 30 שקל עלות דג מושט, מחצית הולך למיסים, להזכירכם, עלות דג בסין נע סביב 3-4 דולר לק"ג, פירושו כ13 שקל לקילו, חצי בחצי נשמע הגון!? בוקר אחד קם לו יבואן פיקח, חיפש ומצא פרצה בחוק, שאומרת כי במידה והדג מגיע ארצה 'מתובל', לא חלים עליו גזרות מיסים אלו, ואגב זה חוק בינלאומי, קפץ הוא על המציאה, והחל מחפש דרך לייבא את אותם דגי האמנון - מתובלים, חפש ומצא, קימץ במצחו, והורה לסינים לפזר על הדגים מעט פלפל שחור או כל תבלין אחר, או מעט פירורי לחם, ובכך יקבלו הדגים פטור ממיסים. חיש מהרה עשו הדגים את דרכם ארצה, ועם הגיעם למדפים, עשה היבואן קידושא רבא, כמובן שכל היבואנים בעקבותיו, וליבואנים הייתה אורה ושמחה, עד להודעת משרד האוצר החדשה. ונעבור לעניין הכשרות, בכדי לקבל פלפל שחור כשר בסין, כרוך הדבר בהשגחה במפעל התבלינים, הדורש הכשרת מכונת טחינת התבלינים, לאחר השבתתה מעת לעת, ויצור התבלין כפלפל שחור וכדו', בהשגחה צמודה, שיטה נוספת היא וכפי שעושים במפעלים רבים בסין, רוכשים מכונת טחינת תבלינים קטנה יחסית, ומשתמשים בה תוך כדי פילוט הדגים שנעשה בו זמנית, כך או כך נוהגים הבדצי"ם המכובדים, כבד"צ העדה החרדית ירושלים, בד"צ מהדרין הרב רובין, בד"צ חוג חתם סופר פ"ת, ועוד רבים וטובים. מבדיקת המפעלים הללו עולה, כי קיימת תופעה שמפעלים אלו טוחנים לעיתים במכונות אלו גם מוצרים שאינם כשרים, כאבקת מרק – בשרי וכו', וקיים חשש כשרותי להשתמש במכונות אלו ללא הכשרה כדת וכדין, על הבעיה הזו עלה אחד המשגיחים מבלי להזכיר שמות, שביקר לאחרונה במפעל תבלינים בסין, בשובו ארצה החל לספר לעמיתיו במערכות הכשרות, ש'רק', בכשרות שהוא מייצג, מקפידים על חומרא זו, של הכשרת המכונות כאמור, ובשאר הכשרויות ספק רב, והמכשול גדול מנשוא, ה' ירחם! אך בל נטעה, ומשגיח זה או אחר, לא המציא את הגלגל, הדברים ידועים לכל וועד כשרות מתחיל, ואלו ואלו מבצעים את ההשגחה בצורה ידועה וכשרה, לרווחת ציבור המהדרין, שבעזרת ה' יאכל דג ביום 'דג' וינצל אי"ה מ'דג' אמן! ולסיום, ננצל את במה זו, לקריאה נרגשת לרב משה גפני הי"ו - יו"ר ועדת הכספים, שכבר דן בנושא בפורום נרחב, אך לבסוף למרות התנגדותו, הצו עבר פה אחד, והתווספו כאמור 4 שקלים לק"ג, אנא, חוס על ממון העם, אשר מידי שבת בשבתו, רוכש דגי אמנון לסעודות השבת, וכן בעתות שמחות, ומן הראוי להסיר לאלתר את המיסים מדגים עממים אלו.
 |
|
|
