אמנם שתילים שהועברו בעציץ נקוב וכבר השרישו ונוטעים אותם עם גוש הקרקע, נוטים להתיר, אך משום מראית עין ( וכן בכדי להוציא מלב הטועים) נהגו להשתדל להחמיר גם בכגון דהא ולא לנטוע לאחר ט"ו באב בערב שביעית, כך שלכתחילה נמנעים לנטוע גם ב אם מעבירים עם גוש מעציץ נקוב. יתרה על כך. גם בהעברת שתילים ממשתלה שנמצאים בעציץ נקוב מתעוררות הרבה מאד פעמים שאלות חמורות ביותר בהקשר למנין שנות ערלה ( הדבר מתבטא בפרט באם הועברו ע"ג רכב שלעיתים דינו כמצע מנותק ולחילופין הנקבים במארז בו נמצא השתיל אינם בגדר עציץ נקוב הן מפאת הגובה שלהם מתחתית המארז והן מפאת גודל הנקב שהוא קטן מ השיעור שניתן להכליל אותו בגדר עציץ נקוב, לכן חובה לברר הלכתית עם בר-סמכא במצוות התלויות בארץ בכל מקרה לגופו של ענין בטרם נוטעים
תוקן על ידי ארבל45 ב- 25/08/2014 10:05:24
נשלח ב-25/8/2014 13:00
עצם ההעברה נוגעת לגבי מנין שנות ערלה, ברגע שהעברת את העציץ אפילו שאינו נקוב או ע''ג מצע מנותק קודם שלושים יום של השנה, אין לכאורה צורך בי''ד יום של קליטת הנטיעה, כי הנטיעה כבר קלוטה שהרי העברת אותה עם גוש עפר ושלושים יום בשנה חשיב שנה, ובלצ''ג. מן הסתם התייעצו שם האנשים עם מורי הוראה בענין.
כל מה שכתבתי הוא ע"פ שיטת המקפידים במצוות התלויות בארץ ולא ע"פ שיטת המקפידים על שלמות הארץ אך מוכרים קרקעותיהם לנכרי.
דין שתיל הנתון במצע מנותק כדין שתילה ללא גוש אדמה ומחייב חישוב שנות ערלה מעת השתילה בקרקע ולא מעת השתילה במשלה ו/או העברה לעציץ/שרוול נילון לצורך העברה מהמשתלה למטע/כרם
נשלח ב-25/8/2014 13:14
הרב ארבל שליט''א נכון להלכה הפסוקה כיום אצל כל החוגים וכל העדות וכן ע''פ החזו''א, ניתן היום כט מנ''א עדיין לנטוע שתילים בגושם בין אם הם בעציץ נקוב ובין אם לא. ואין זה קשור כלל לאנשי שלימות הארץ.
