פתרון לבעיה הלכתית

יש לי בעיה שאני שוטח בפניכם מקווה שתמצאו לה פיתרון

תיאור המקרה

בתחילת השנה עשיתי יין מענבי הפקר הקדושים בקדושת שביעית

המטרה הייתה לעשות יין בסגנון פורט

ביין זה כידוע מוסיפים אלכוהול נקי (לעצירת התסיסה בכדי לקבל את המתיקות וכן בכדי לקבל את החוזק הרצוי.

ליין הוסף כ8 ליטרים אלכוהול  כשר לפסח ועוד כ3-4 ליטר אלכוהול שהוא לא כשר לפסח אני לא בטוח לגבי זהותו ממה הוא עשוי אני כמעט בטוח שב1-2 מהבקבוקים היה כתוב שעשוי מחיטה (כלומר ליטר וחצי)  

בסך הכול שוכבים בחבית 50 ליטר יין שצריכים לשהות שם לפחות שנתיים. (רצוי 4).

הדין

בערב פסח יש לעשות ביעור שביעית ליין.

כמו כן יש למכור את החמץ.

בחבית הזו ישנם גם חמץ וגם שביעית.

הבעיות:

א. אסור להאכיל לגוי פירות שקדושים בקדושת שביעית (רמב"ם).

ב. נניח שנמצא פיתרון לבעיה עם הגוי (בהמשך הצעה לפיתרון)

מ"מ מה סדר הפעולות הנכון?

1.  אם תחילה נמכור לגוי לא נוכל להפקיר עד מוצאי פסח ואזי בעצם יש לנו פירות שביעית שלא עברו ביעור

(או שנאמר שהם פטורים מביעור כי היו שייכים בפסח לגוי? לא יודע אשמח לשמוע)

2. אם קודם נפקיר האם ישנה אפשרות לזכות בחבית לפני פסח

(מה שאני יודע לא מתוך לימוד מעמיק שמכניסים לבית ללא כוונת זכיה)

ואז מתי בדיוק יהיה אפשר למכור כי זה בעצם לא שלי

ג. יש כאלה שמוכרים רק את החמץ הבלוע בכלים לדעתי זה בדיחה מ"מ הם וודאי שעושים זאת כחומרא בלבד כך שלא נראה לי ששיך למכור את האלכוהול בלבד.
 

כיווני מחשבה

א. ברמב"ם כתוב אסור להאכיל לא כתוב אסור למכור. באופן מעשי החבית נשארת אצלי במידה והגוי ירצה לממש את המכירה וודאי שיצטרך להגיע אלי ולשלם לי במצב זה וודאי שהוא מקבל את היין אני אציע לו כסף נוסף לקנות את היין בחזרה כך שמאד ישתלם לו למכור לי בחזרה את היין.

באופן זה לא נעבור על האיסור להאכיל פירות שביעית לגוי.

ב. כל מה שחז"ל אמרו שאסור למכור לגוי כי זה בעצם ממעט מאוכליו הישראלים אך באופן זה בכל מקרה הישראלים לא יאכלו ולכן אולי בכה"ג לא גזרו?

ג. אם פתרונות אלו נכונים:

1. נעמיד בי"ד  ונקנה לו את החבית ואז יהיה פטור מהפקר (מעין אוצר בי"ד אבל אחרי שהתחייב בשביעית – לא יודע אם זה אפשרי רק מעלה כאפשרות)

2. לחלק  (להקנות) למספר אנשים כמות של יין בסך שלוש סעודות לאחד באופן שלא יצטרכו להפקיר.
ד. מהתורה לכאורה החמץ בטל כי מהתורה החמץ בטל ברוב (כמו כל דבר)
דא עקא שהאלכוהול  הוא בגדר מעמיד אך מצד שני זה לא מדוייק כי יש שם שני סוגי אלכוהול ולכאורה יש כאן גדר של זה וזה גורם שבפשטות הוא מדרבנן בלבד.
סעיף זה כתבתי שאולי מציאות זו תקל למו"צ למצוא היתר.

אם למישהו יש פיתרון אמתי ולא סתם סברת כרס (חשוב להבין את כל הדיון) אשמח שיכתוב לי.

אשמח אם תראו את השאלה בשלמותה למו"צ

אני באמת מחפש היתר זאת שאלה מעשית ולא למדנית שהיא כרוכה בהפסד מרובה ובגדר של דיעבד.

להחמיר יהיה מאד קל היצירתיות תהיה במציאת הפיתרון.

תודה