בסביבות השעה 23:00 בערב יום רביעי, התקבלה הודעה במוקד כיבוי אש, על שריפה בבניין מגורים ברחוב צדקת יוסף באשדוד. שלושה צוותי כיבוי, בפיקודו של להב משה עמר, הוזנקו לאירוע. כבר בדרך למקום מתקבל דיווח על לכודים בבניין, ביניהם תינוקות בת חודשים ספורים.
למקום מוזנקים כוחות רפואה, וכונני איחוד הצלה דרום.
ועשרות סקרנים מתקבצים במקום ומפריעים לפעולות הכבאים.
הכבאים פורצים לבניין דרך חדר המדרגות אפוף הלהבות, ומתחילים לחלץ את הלכודים. התינוקת ומשפחתה מאותרים בקומה הרביעית בבניין ועשן כבד מתחיל להיכנס לתוך ביתם ומקשה מאוד על נשימות התינוקת.
צוותי הכיבוי אינם משתהים ומיד פורצים לדירה, עוטפים את התינוקת במסיכת מילוט ומחלצים אותה דרך חדר המדרגות הבוער. צוות איחוד הצלה דרום וחובשי רפואה ראשונה, ממתינים לתינוקת הפצוע, והיא מפונה מיד לניידת טיפול נמרץ. היא מאובחנת כמי שנשמה עשן, אך מצבה מוגדר קל. אמא של התינוקת ואביה, מחולצים ממש אחריה ושלושתם מפונים להמשך טיפול בבית החולים. במקביל ממשיכים כבאים אחרים בניסיון לכבות את השריפה ולחלץ את שאר הלכודים.
סה"כ חילצו הכבאים 7 לכודים, שכולם נפגעו משאיפת עשן.
מקור השריפה הוא בארון חשמל בקומה השניה. השכנים מספרים שבאותו הבניין, בכניסות אחרות שלו, אירעו בשנה האחרונה מספר שריפות בארונות החשמל.
במהלך השריפה החלו סקרנים להפריע מאוד לפעולות הכיבוי והחילוץ. למרות האירוע הגדול, שוטרי אשדוד לא מיהרו להגיע למקום. רק אחרי דקות ארוכות, הגיעו למקום צוותי ביטחון עירוני וסייעו בהשלטת הסדר במקום.
___________________________________
נ.ב. באותו היום אחה"צ התקבלה קריאה על שריפה ברובע ב', ברחוב הרב מימון, גם שם פעילות זריזה ומקצועית של מתנדבי איחוד הצלה דרום, ולוחמי אש, מנעו אסון כבד.
_________________________________________
לא הייתי בשטח בשריפה ברובע ג', ולכן אני לא דן אף אחד, אבל כן ניתי להקשיב איך זה נשמע מהצד.
קודם כל קבלו "כל הכבוד". כל מי שיצא מגיע לו - אשריך.
בסך הכל , היה 10, אני מדבר נטו על הדיבור במירס - מה ששמעתי , בשטח לא ראיתי מה היה,
אני מתאר לעצמי שהיה יותר טוב.
יש אולי מקום למחשבה על הצורך במתנדב אחד שיקח יוזמה לדיבור במירס, גם אם הוא לא הראשון שהגיע ורץ לטפל בפצועים והלכודים. אני באופן אישי לא בעד שמי שמגיע ראשון יהיה "הצלה 10". לא תמיד זה מתאים לטובת העניין.
ואין תחרות מי מגיע ראשון. כל אחד יכול לעזור במה שהוא טוב.
ויש כאלו שמעדיפים לא להיות בחזית הדיבור והפיקוד, אלא בטיפול בפצועים.
בטח לא למהר לבטל כוחות, בכלל עדיף תמיד להגיד מה רואים, ולתת שיקול דעת לאלו שבדרך אם הם רוצים להמשיך, אא"כ זה יכול להפריע.
כשיש פצוע בודד או שניים, ויש עליו 10 חובשים זה אולי מפריע, אבל בארוע גדול כמו תאונה וכו' אם מספר פצועים, שיתכן שיצטרכו עוד זוג ידיים, לא צריך למהר לבטל כוחות, אלא להגיד מה המצב כרגע, וכל אחד יודע להחליט האם הוא צריך להמשיך, או שהוא ישמור את הכוחות לפעם אחרת בה יצטרכו אותו יותר.
וכבר יצאו תקלות בעבר במקרים של ביטול כוחות בדרך,
כמובן שכל הנאמר הוא באופן כללי, ולא לגבי סיפור כזה או אחר.
פשוט עכשיו יצא הזדמנות לעלות את הנושא לסדר היום.
וכמו שכתבתי , תודה לכולם, אשריכם.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
