הלב
ליקוטי מקובלים בנושא: וליבי חלל בקרבי
6 אוג׳ 2023
עברית
ליקוטי מקובלים בנושא: וליבי חלל בקרבי
1. כי עני ואביון אנוכי, וליבי חלל בקרבִּי.
(תהלים ק"ט, כ"ב)
2. כשהאדם בא ואומר להגוף "אני רוצה להרוג אותך", בטח שהגוף מתנגד. וזהו כמו שאמרו חז"ל על הכתוב, שדוד אמר "ולבי חלל בקרבי, שהֲרָגוֹ את היצר הרע בתענית".
אם כן בטח שהגוף מתנגד בכל כוחו, אם הוא רוצה לעבוד רק בעל מנת להשפיע. אז האדם מחפש עצות, איך לצאת משליטת היצר הרע, הנקרא "רצון לקבל לעצמו". נמצא, שרק במצב הזה, שרוצה לעבוד בעל מנת להשפיע, אז הוא צריך לעצות. על זה אמרו, שתרי"ג מצות הם "תרי"ג עיטין", היינו עצות איך לצאת משליטת הרע.
אז כשהאדם לומד תורה, האדם צריך לכוון, שהתו"מ, מה שהוא עושה, יעזרו לו לצאת משליטת הרע. ויהיה בידו הכח לעשות הכל על הכוונה בעל מנת להשפיע.
(הרב"ש. מאמר 33 "מהי "ארץ יראה ושקטה", בעבודה" 1990)
3. היצר הרע מפסיד, בזה שהאדם עוסק בתו"מ, עד כדי כך שהוא נאבד מהעולם. כלומר, שהאדם הורג אותו עם התורה ומצות שהוא מקיים. כמו שאמרו חז"ל (ברכות ס"א ע"ב), תניא רבי יוסי הגלילי אומר "צדיקים, יצר טוב שופטן, שנאמר, ולבי חלל בקרבי". ופירוש רש"י "ולבי חלל בקרבי, יצר הרע. הרי הוא כמת בקרבי, שיש בידו לְכוּפוֹ".
ובהאמור, כל מה שעושה היצר הרע, שמפריע לו מלעסוק בתו"מ, בצדק הוא עושה, כיון שהאדם רוצה להמית אותו ע"י התו"מ. לכן הרצון לקבל נקרא "רע", מטעם שהוא עושה רע לאדם. משום שהיצר הזה הוא המפריע להאדם, שיגיע לבחינת דביקות בה'.
(הרב"ש. מאמר 4 "מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה" 1988)
4. אמרו חז"ל, אצל דוד המלך, על פסוק "ולבי חלל בקרבי". שאמרו חז"ל, שדוד הרגו ליצר הרע בתענית. וממילא אפילו על המעשה, אפילו שעדיין אין האדם יכול לכוון בעל מנת להשפיע, תיכף מתנגד הגוף, ולא נותן לו לעשות שום תנועה. כי הגוף יודע, שהוא רוצה להשתמש עם המעשים שלו, בכדי להרגו אותו, כנ"ל אצל דוד המלך.
נמצא, שגם המעשים בלי כוונה, כבר יש לו התנגדות גדולה מצד הגוף. ואין שום עצה, אלא בכל מעשה שהוא רוצה לעשות, הוא צריך לעזרת הבורא.
(הרב"ש. מאמר 37 מהו "דרך שתחילתה קוצים וסופה מישור" בעבודה" 1989)
5. "חַרות". אל תקרא חַרות, אלא חירות. פירוש דהנה כתוב "כתבם על לוח לבך". דהנה כתיבה היא בדיו, שהוא בחינת שחרות. וכל פעם שהאדם כותב, זאת אומרת שעושה איזה החלטות איך להתנהג, ואח"כ הוא חוזר לסורו, הוא מטעם שנמחק הכתב. וצריך בכל פעם לכתוב, אך שיהיה בחינת חרות, שיהיה חרות על לבו, שלא יהא יכול למחוק.
ואז, תיכף זוכה לבחינת חירות, שזהו הכלי לבחינת חירות, עד כמה שנכתב בלבו. כפי שיעור החקיקה, כך הוא הישועה. שענין כלי עיקר הוא החלל. וזהו "לבי חלל בקרבי". ואז הוא זוכה לבחינת חירות ממלאך המות.
(בעל הסולם. "שמעתי". קצ"ח. "חירות")
6. בכל התחלה, האדם מוכרח להתחיל מחדש את קבלת מלכות שמים, ואינו מספיק מזה שהיה לו אתמול בחינת אמונה בה'. לכן כל בחינת קבלת מלכות שמים, נבחנת לבחינה חדשה, היינו שמקבל עתה חלק מחלל הפנוי, שהיה ריק ממלכות שמים, ומכניס את מקום הריק, וממלא אותו עם מלכות שמים. נמצא, שהוא בירר עתה דבר חדש, מה שלא היה מטרם שלקח את המקום ריק, ומילא אותו עם מלכות שמים. וזה נקרא, שהעלה ניצוץ חדש לתוך הקדושה, עד שמרוב עליות הוא מעלה תמיד ניצוצין מחלל הפנוי לתוך הקדושה. נמצא, שמכל ירידה וירידה, הוא בא לידי התחלה חדשה, ומעלה נצוצות חדשים.
(הרב"ש. מאמר 6 "מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה" 1991)
7. כתוב "והאלקים עשה שיראו מלפניו". כלומר, שזה שבא לאדם, אלו המחשבות של ריקות, הוא בכדי שהאדם יהא לו צורך לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת. ולזה צריכים את עזרת ה'.
(בעל הסולם. "שמעתי". י"ג. "ענין רמון")
שיעורים בנושא: וליבי חלל בקרבי
6 אוג׳ 2023
קבלה מדיה
© כל הזכויות שמורות 2003-2023 בני ברוך - קבלה לעם
 |
|
|