שמיעה
ליקוטי מקובלים בנושא: לשמוע בקול ה'
16 מאי 2023
עברית
ליקוטי מקובלים בנושא: לשמוע בקול ה'
1. על ידי מעשי ידינו נזכה לבחינת שמיעה, כמו שכתוב "וכל העם רואים את הקולות", היינו ששומעים קול ה'. וענין ראיה נקרא בחינת ראיה חושית, שהיא בחינת הרגשה בלב, שכל אחד ואחד במעמד הר סיני הרגיש בלבו שקול ה' מדבר אליו, ולא היה להם שום ספיקות בדבר. זה נקרא "ראיה". בדומה כשהאדם רואה איזה דבר הוא לא מסופק, מה שאין כן אם הוא שומע, יכול להיות שהוא לא שמע היטב. לכן לא סומכין בעדות על שמיעה אלא על ראיה. לכן במתן תורה שלא היה להם שום ספק שזהו קול ה', נקרא זה "ראיה", כמו שאמרו חז"ל "אנכי ולא יהיה לך, מפי הגבורה שְׁמַעְנוּם".
(הרב"ש. 940. "נקודה שבלב")
2. "וכל העם רואים את הקולות", שבזמן שקול ה' נשמע בלב אז הרגשה זו מספקת כמו ראיה ממש, "כי לא יִרְאַנִי האדם וָחי", אלא על ידי זה שראו את הקולות, שפירושו, על ידי קול ה' המתפשט לתוך הלב, לא לתוך האוזן, כי האוזן היא דבר חיצוני להאדם, כי רק הלב זהו האדם, לכן ה'קול ה" צריך לבוא לידי הרגשה בלב, ואז נקרא זה "רואים את הקולות". ואז כבר כל אחד ואחד חי בעולם שכולו טוב, וענין "אתה בחרתנו" כבר הלב מרגיש, משום שכבר טועם מזיו נועם העליון וערבות מתיקות אור ה' מתפשטת בכל לבו, ואז רואים ש"אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא".
(הרב"ש. אגרת מ"א)
3. "וכל העם רואים את הקולות". ידוע, ש"קול" נקרא חסד, שהיא באה מבחינת "שמיעה", שנקרא בינה. וראיה נקרא, חכמה, כמו שכתוב, "עיני העדה זהו חכמי העדה". וענין חכמה שמאיר בכלים דקבלה, צריך שמירה שלא יקבלו אותם בעל מנת לקבל. לכן צריכים להמשיך לו לבוש של חסדים, הנקרא, קול ושמיעה. לכן זה שכתוב, "וכל העם רואים את הקולות". פירוש, רואים, היינו שקבלו את אור החכמה כשהוא מלובש, בקול, שהוא חסד.
(הרב"ש. מאמר 12 "מהו שהתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב'" 1990)
4. אמרו במתן תורה, "נעשה ונשמע". היינו מקודם נעשה בלי שכל, ואחר כך נזכה לבחינת שמיעה, שנוכל לשמוע מה שאנחנו עושים הוא הטוב בשבילנו. מה שאין כן אם רוצים להבין מקודם שכדאי לנו לעשות להשפיע לה' ואחר כך נעשה, אף פעם לא נגיע לזה.
(הרב"ש. 942. "בענין מוח שליט על הלב")
5. ענין הביטול נקרא בחינת עשיה, ולא שמיעה. כי ענין שמיעה נקרא בחינת הבנה, וענין עשיה הוא רק בחינת כוח בלי דעת. וזה "נעשה ונשמע", היינו אם יש לו כוח של בחינת עשיה, אזי יוכל לקבל בחינת שמיעה, משום שהבסיס שלו הוא בחינת אמונה, ולא ידיעה.
(הרב"ש. 821. "נעשה ונשמע - ב'")
6. ניתן לנו את העבודה בתורה ומצות בבחינת "נעשה ונשמע". היינו, שעל ידי זה שאנו נעשה ונקיים תו"מ בבחינת המעשה, נזכה לבוא גם לבחינת נשמע. כלומר, שהאדם צריך לקיים תו"מ אפילו בדרך כפיה. ואין צורך לחכות, מתי שיהיה לו רצון וחשק לקיים תו"מ, אז הוא יקיים. אלא שהאדם צריך להתגבר ולקיים בבחינת עשיה לבד. אלא שהעשיה יביא לו אח"כ בחינת שמיעה, היינו שישמע אח"כ את החשיבות, שיש בתו"מ. זאת אומרת, שיזכה להטוב ועונג, שישנו בתו"מ. וזה ענין שאמרו ישראל "נעשה ונשמע".
(הרב"ש. מאמר 11 "מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה" 1990)
7. בשעה ששומעים את קול ה' המדבר אל הלב, בסוד "הבא לטהר מסייעין אותו". ופירושו בזוהר הקדוש, שמסייעין אותו בנשמתא קדישא, היינו שהלב שומע קול ה', אז מקבל השליטה על כל הרצוניות דווקא קול הקדושה, היינו הרצון להשפיע. וממילא לא ישובו לכסלה, היינו שלא יחטא עוד, משום שכל הרצוניות של הקבלה נכנעו תחת רצון להשפיע.
ואז מתגלה על הלב כל נועם הטוב, שאז כבר יש מקום בתוך הלב להשראת השכינה, והעידון והערֵיבוּת והנעימות והידידות מתפשט וממלא את כל האיברים של האדם. וזה דווקא כששומעין את קול ה', אז כל הגוף נכנע ומשעבד את עצמו להקדושה.
(הרב"ש. אגרת י"ח)
8. כששומע את הקול קורא אליו אזי הוא מתעורר בתשובה. וזהו קול ה', ולא קול של עצמו. רק שאם עדיין לא השלים את מעשיו על דרך התיקון, הוא לא יכול להרגיש ולהאמין שזה יהיה קול ה', והוא חושב שזהו כוחו ועוצם ידו. על זה מזהיר הנביא, שהאדם צריך להתגבר על דעתו ומחשבתו, ולהאמין באמונה שלמה שזהו קול ה'.
(בעל הסולם. "שמעתי". רמ"א. "קראוהו בהיותו קרוב")
9. אם האדם שומע לקולו ית', בסוד "ה' צלך", נמצא שאינו נופל ויורד מחמת התגברות הצער של ההעראות, כי רואה ושומע שגם השכינה הקדושה סובלת כמדתו, מחמת הגעגועים המתרבים, ממילא נמצא הולך ומתעצם, פעם אחר פעם, ביתר געגועים, עד שמשלים נקודת לבבו, בחפץ השלם, בקשר חזק שלא ימוט.
(בעל הסולם. אגרת י"ט)
10. כלל הדבר, המביא לידי שמירה מקטנות שכל והפסק הדביקות, הוא ההתקשרות והאהבה ושלום האמיתי בדיבוק חברים, אכן אם לא זה, הוא בהסתר פנים ח"ו. ואם ח"ו ימהר ליבו להפרידו מבני אדם מאיזה שנאה וקנאה, תיכף ירוץ מהרה אל אחיו החברים המקשיבים לקול ה' באמת.
("פרי הארץ". מכתב י')
שיעורים בנושא: לשמוע בקול ה'
18 מאי 2023
17 מאי 2023
16 מאי 2023
קבלה מדיה
© כל הזכויות שמורות 2003-2023 בני ברוך - קבלה לעם
 |
|
|
