ביד חזקה זו הדבר
בדבר כתוב "וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה"
ואיך זה שראה לא מת אך אחד ממקנה בנ"י גרם לו להכבדת לב? אדרבה היה צריך להכיר בזה בגדלות ה'.
לגבי המגדף, מדובר בבן ישראלית ומצרי. לפני קבלת התורה היחוס היה הולך על פי האב.
פרעה ראה שכן מתו מקנו של אותו מגדף. והוא לא ידע שהוא מצרי בדיוק כמוהו.
וזה מה שכתוב " לא מת ממקנה ישראל עד אחד ". כלומר אצל אחד כן מת. (עד ולא עד בכלל)
אממ זאת שאלה שאני שואל אותה מעצמי..ויש לי תשובה נפלאה.. (שבתור משגיח תאהב אותה)
למה כשמשה מתווכח עם ה' על אם הוא צריך להשלח לפרעה או לא (בפעם הראשונה)
כתוב ויחר אף ה' - כלומר הוא כועס - אבל רק בטענה האחרונה שלו "שלח נא ביד תשלח" ?
בכל הטענות האחרות ה' עונה למשה..ולא כתוב שהוא מתעצבן עליו.
נשלח ב-5/4/2007 20:32
אני מצפה לתשובתך, ובכל אופן הוסיף שאלה על שאלתך.
הרי כשציווה הקב"ה את משה לשליח אל עם ישראל, עשה משה כל טצדקי להתחמק משליחותו זו, מתוך ענוותנותו, אם כן היה לו בראש ובראשונה לטעון טענתו זו של "שלח נא ביד תשלח" בסמוך לטענתו "מי אנוכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בנ"י ממצרים", ואח"כ לשאול בדבר השליחות, ומה שיאמר לבני ישראל, ומה יענה לשאלותיהם, ודבר האותות.
והנה משה רבינו שאל שאלתו רק אחרי שכבר הבטיחו הקב"ה "ושמעו לקולך" ו"והאמינו לך לקול האות האחרון".
ולולי דמסתפינא הייתי אומר שלכן היה חרון אפו של הקב"ה. שעד עתה עמדה לו ענוותנותו של משה להשאל על השליחות, אך כאן כבר היה בגדר ענווה יתירה ולא עמד לו תירוצו.
ובכל אופן, ניתן להסביר שאלתך בפשיטות שחרון אפו של הקב"ה חוזר על כל שאלותיו של משה, וכן כתב בעל ה"העמק דבר" והסביר בטוב טעם תשובתו של הקב"ה על כל שאלה של משה לפי סדר הפס'. ודו"ק.
עכשיו תשובה שלי לעניין. (מוסר..) :)
מה היו הטענות של משה..
1.אם פרעה לא שמע אותי איך הם ישמעו אותי?
2. הרי אני כבד פה וכבד לשון
3. שלח נא ביד תשלח
שימו לב, כשאדם ניצב לפני השליחות שלו יש לו הרבה שאלות. חששות.
אז אם הוא מעלה טענה שיש לו מגבלה פיזית לעשות את השליחות (הראש שלי לא קולט את החומר) או שהוא רוצה לדעת איך הוא יוכל הרי כך וכך (טענות הגיוניות)
זה מקובל. זה בסדר. אתה יכול לשאול ואני יענה.
אבל להטיל על מישהו אחר את האחריות לשליחות שלך. זה לא טוב.
האחריות לשליחות הפרטית שלך היא רק שלך ואל תנסה להטיל את זה על אחרים.
יכול להיות שהם יותר טובים. יכול להיות שהם יצליחו יותר. אבל אני (ה') שלחתי אותך כי אני רוצה את העבודה שלך! את הנסיון והעמידה בו שלך!
משגיח הבמה שלך..אני לא אענה לשאלה שלך..כדי שאחרים גם יישתתפו לשם שינוי..
נשלח ב-5/4/2007 23:50
יפה.
ועכשיו שאלה נוספת (ומפורסמת):
כתוב שהקב"ה הכה במכת בכורות "אני ולא שרף אני ולא מלאך אני ולא (ה)שליח".
ויש לתמוה:
א. הכיצד יעמוד פס' זה מול הפס' "ולא נתן המשחית לנגוף אל בתי ישראל"?
ב. מה צורך היה שהקב"ה בכבודו ובעצמו יטרח במכת בכורות? למה לא היה די במלאך (כבשאר המכות) ?
וכמובן מתנה (וירטואלית) מובטחת למי שייתן לי תשובה מספקת (או למי שתתן- אבל זה עדין נתון לדיון...)
מוייעדים לשמחע!
נשלח ב-5/4/2007 23:53
אני לא עונה הפעם. :)
נשלח ב-6/4/2007 12:15
הקושיה הראשונה היא "קלוץ קשע". זה בדיוק מה שהתורה באה לציין, שלמרות המכה הקשה ואובדן הבהמות, בכל זאת הכביד ה' את ליבו. הקושיה השניה יש עליה תירוצים רבים, ואכמ"ל...
נשלח ב-6/4/2007 12:29
תירוץ:
א. רבו התירוצים על קושיא זו, אכתוב כמה:
1. באופן טבעי היו צריכים למות מעם רב כבני ישראל מס' אנשים, מיתה טבעית. ובליל מכת בכורות מנע הקב"ה אף ממיתה זו שלא יאמרו שאף ישראל מתים במכה.
2. במדרש כתוב: "ביד חזקה זו הדבר" שעל כל מכה ומכה היתה עמה מכת דבר, אם כן אף במכת בכורות הייתה מכת דבר, והוא המשחית שלא קרב אל בתי ישראל.
3. "ולא נתן המשחית" פירושו שלא נתן הקב"ה למלאך לנגוף במכת בכורות אלא ה' בכבודו הכה (וממילא ליתא לקושיא), וזאת כי "כיוון שניתן רשות למשחית להשחית אינו מבחין" (ומכאן תשובה פשטית ל(ב)- אך עדיין יש להבין בשאר מכות מה היה).
ב. המהר"ל מבאר שבמכת בכורות היו צריכים ישראל השתדלות מיוחדת להנצל, מה שלא היה בשאר מכות, וזו הסיבה גם שהייתה זו מכה אחרונה, שכיוון שהכה הקב"ה בכבודו ובעצמו, לפי גודלו וכבוד היה ראוי שתהיה המכה בכל (אף בישראל), ולזה היו צריכים ישראל לדם הפסח ודם המילה, לכרות ברית עם הקב"ה ולהראות קבל עם ועולם "כי חלק ה' עמו" וקודשא בריך הוא (-הקב"ה) וישראל חד הוא. ומידה זו נתגלתה ע"י שהקב"ה בכבודו ובעצמו הכה. ומתורצת להפליא קושיא (ב) ועוד כמה קושיות) ויש מקום להאריך. ואידך זיל גמור.
אני שמח לגלות שחברי הפורום הם לא סתם מכורי מסך השורצים כל היום אל מול האינטרנט עם קערית צ'ולנט על ידם, אלא גם בני תורה שפרק להם בחלקיה... מצטער שאני לא משתתף באשכול הזה, אני לא מערב שמחה בשמחה. אני לא מסוגל ללמוד אל מול האינטרנט. או שאני בביס מדרעש עם גמרא או שאני פה (מאד לא רצוי) חורש את הפורום...
_________________
"טוב שכן קרוב שמדבר חלש מאח רחוק שמדבר חזק"
תוקן על ידי פרנציסקו ב- 06/04/2007 12:52:25
"הצלחה מורכבת מאחוז אחד של השראה ומתשעים ותשעה אחוזים של זיעה" (תומס אדיסון)
