תרבות הופעות הזמר

הגבול בין זה לבין הופעות זמר 'אחרות' הוא דק מאוד.

אני הקטן ושפל הברך בשכלי הקט לא כל כך מזדהה עם דעתם.
 אך אחרי מה שראיתי מה שכותבים בפורומים אחרים "התרבות ניצחה" (עפ"ל) וכו וכו הבנתי שהפעם זה פשוט מלחמת הרע בטוב ואכן בל"נ לא אלך להופעת תרבות יוון הזה.

הבלים והזיות. כשאוסרים כל מה שמותר, לא מתרחקים יותר מהעבירה ומהאסור באמת אלא מגיעים אליו בסיבוב מהצד השני. מה, לכל הרוחות של הצדיקים, חושבים הרבנים שיעשו בחורי ישיבות שיאסר עליהם ללכת להופעות ולטיולים? התוצאה ברורה כאילו נכתבה באש שחורה על גבי אש לבנה: הם לא ילכו ח"ו להופעה של שוואקי ופריד הפרוצים, הם ילכו להופעה של אייקון בהאנגר 11 ואוונסנס ברמת גן. הם לא ילכו לטייל בצפון במסלולים כשרים ונקיים, הם ילכו לטייל בדיסקוטקי תל אביב. אולי לא בחופש אחד זה יקרה, אבל עם הצבר האיסורים ומאידך עם התגברות השעמום, נצפה בהרבה מבחורי ישראל מבלים במקומות גרועים פי כמה (הלוואי ואתבדה).

הטעות הזאת איננה הראשונה. אני איני תושב ב"ב והסביבה, ואף את פשקווילי מאה שערים אני לא זוכה לקרוא הרבה, ואין לי שמץ של מושג מי הרבנים החתומים על הכרוז, אך ברור לי כי זאת אינה הטעות היחידה של הממסד הרבני בהטלת איסורים שלא על פי השכל הישר אלא על פי חסימה קולקטיבית.
אותה טעות עושים הרבנים כאשר הם, תחת למצוא חלופות לאינטרנט, מטילים איסורים גורפים. ברור שהאינטרנט הוא אינו מקום שראוי להסתובב בו, אבל, שכחו או שלא ידעו, הרבנים כי אינו דומה האינטרנט לטלוויזיה. טלוויזיה אפשר לאסור באופן גורף ולהתנזר מהבידור הקליל שהיא מספקת אך אינטרנט, מלבד היותו כלי בידורי הינו כלי שימושי, ויעידו על כך כל אלו שמשתמשים באינטרנט לצורכי עבודה. והיום, למאות אנשים שלא יכלו לעמוד באיסור הגורף מחמת צורכי עיסוקם נשארו עם אינטרנט, והרבנים יכולים לצפות בשוקת השבורה שמולה הם עומדים בדמות מאות בני בעלבתים טובים שזקוקים לרשת לצורכי עבודה וילדי החמד התמימים שלהם נחשפים לכל הליכלוך שברשת. אם תחת לשלול באופן גורף היו הרבנים רואים לטווח רחוק ומספקים מענה בדמות רשת כשירה או מסוננת או משהו שיקל או יפתור את הבעיה, היו חוסכים הרבה עמל ויזע שיושקע עכשיו בכל הנשמות שכבר התרחקו מתמימותם, ויש.
טוב שלרבנים היה ההגיון למצוא פתרון (גם אם עלוב ולא מספק כפי שנדון באשכול אחר) לפלאפונים, כי אני לא רוצה לתאר לעצמי את המצב שהיה נוצר אם הרבנים היו אוסרים את המכשיר שנקרא פלאפון מכל וכל. מובן מאליו שהם היו נשארים ועשירית תאוותם בידם. למרות היותו של הציבור צייתן (ברוב המקרים) וממושמע, יש גבול למה שאפשר לאסור עליו בעולם החי והמודרני.
ואכן, לאחרונה נשמעו קולות בקרב מחנינו, שטוענים אף הם את שטענתי שנים, שלא די באיסור גורף על האינטרנט, אלא חובה קדושה למצוא פתרונות ולא לזרוק את הבעיה לכל הרוחות וללכת כשבעצם הבעיה נשארה בכל הרוחות האפשריות.
אם יורשה לי לכפור, אני סבור שזו לא בעיה ספציפית במקרה של האינטרנט, זו תפיסת עולם מוטעה. ואני אעלה את רמות הכפירה ואטען שלדעתי (העניה והעלובה) צדקו המפלגות הדתיות (לא החרדיות, להבדיל אלף אלפי הבדלות) והרב ישראל רוזן כשרצו ליצור מצב לפיו החוק יאפשר באופן חוקי לחלל קצת שבת, אך יאכוף באופן משמעותי הרבה חילולי שבת אחרים. אם ההצעה היתה מצליחה, נכון שהיו מעט יותר חילולי שבת שמותרים על פי החוק, אך רמת חילול השבת בפועל בשטח היתה יורדת בהרבה.
וכאן שוב נזעקו הרבנים ובעוורון (לפחות על פי עיני הבשר והדם שלי) אסרו ושללו, ואף האריכו בהאשמות וטענו שהמפלגות שהציעו את החוק רוצות להתיר חילול שבת בפרהסיא. וכאן שוב צצה אותה בעיה, במקום להתמודד עם הבעיה בפועל, מעדיפים הרבנים לדחוק ו"העיקר שבחוק יהיה כתוב שאסור". ולא משנה למה המציאות הזאת תוביל בפועל.
הירושלמי אומר בנדרים (פרק ט' הלכה א') : "אמר ר' יצחק, לא דייך במה שאסרה עליך התורה שאתה הולך ואוסר על עצמך איסורים נוספים? " (אני מקווה שהציטוט מדוייק פחות או יותר, אין לי כאן פרוייקט השו"ת עכשיו). כלומר, וכי לא די במה שהתורה אסרה? אתה סבור שהאיסורים של התורה הם רק דוגמטיים? ואין הכוונה שאין צורך בהרחקות וסייגים, הר נאמר כבר "ועשו סייג לתורה" וכן לומד הרמב"ן את המצווה "קדושים תהיו", אבל גם כשמסייגים יש לעשות זאת בזהירות ובחכמה ולא לאסור דבר לשם איסור בלבד, לא להתנהל באטימות כמו ביורוקרטים שרוצים (סליחה על הביטוי) לכסות את אחוריהם, אלא לסייג בהגיון, ובמקרים דלעיל, ובמקרים שיבואו עם תמשך תפיסת העולם הזאת אין הגיון. במקום פתרונות, אנשים גולשים באינטרנט במלואו מחוסר ברירה, ובחורי הישיבות ילכו להופעות ובילויים חילונים במקום לאירועים חרדיים עם כל פתרונות הכשרות, וחילולי השבת במתחם שפיים ימשכו והעיקר שבחוק ייכתב שאסור לחלל שבת.

אני מצטער אם מדברי משתמעת פגיעה ברבנים מסויימים או בממסד הרבני, לא זו כוונתי, כוונתי להביע את דעתי באשר לשלל האיסורים הנזרקים עלינו מבוקר עד ערב.

_________________

"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש"

אוי וואי, רק לקרוא את כל מה שכתבת, למדן, צריך לחיות עוד כמה שנים... עד כדי כך הדבר חורה לך שהרבנים יצאו נגד??

טוב,  ועכשיו אחרי שקראתי.. אפשר יותר להבין ממה נזעקת. אבל המציאות היא שהרבנים חושבים לא כמוך ולא כמוני או כמו כל אדם אחר רגיל. כנראה שבראיה שלהם הם ראו את מה שעיני העם לא יכולות לראות.

בל נשכח את ידי העסקנים הקדושים הבוחשים בקדירה, ובכ"ז א"א שהרבנים יוציאו פסק היתר ללכת להופעות. זה באמת נשמע מגוחך. מה גם שמי שמכיר מקרוב את ההתנהלות ההופעות הללו יודע שאף פעם כמעט לא נשמר כל מה שהובטח בנושא הצניעות וד"ל.

אז מה הפתרון, אני הייתי חושבת שזה להתעלם. לא לאסור ולא להתיר, סוג פרווה כזה.
אבל אם כבר אסרו, איזה מן משקל יש להרגשה אישית של מישהו פרטי עם כל הכבוד. (ויש..)

זה מסובך, אכן. אבל בדיעבד, זה המצב כיום. ולדעתי מי שתמיד הלך ימשיך ללכת ומי שהלך למקומות מפוקפקים (יותר) כמו אירועי קוקהקולה ודומיהם ימשיך ללכת. והפאבים ה'חרדים' ימשיכו לפעול.

יש למישהו הסבר למה דווקא עכשיו שונה הפסק הזה מקודמיו? הרי תמיד היו יוצאים נגד הופעות, ותמיד בחורי הישיבות היו הולכים בהמוניהם. אז מה ההבדל, במה המצב היום חמור מפעם?

למדען אני מסכים איתך על הפלאפונים והטיולים.

נגמר מה לעשות שבחורי ישיבה מוצאים את עצמם בהופעות וריקודים חסרי טעם?
האווירה של מקומות כאלה לא תנטה הרבה לקדושה..

למדען,

אתה צריך להבין דבר אחד,כל מה שכתבת נכון לגבי דברים שבבסיסם הם לתועלת כגון הפלאפון,
לדעתי זה חסר טעם ופורפורציה לאסור מכשיר כה גאוני ויעיל רק בגלל שישנו קומץ שבשבילו זה "הכשר עבירה",לכן גם הרבנים חשו שאי אפשר להתמודד אל פלא הטכנולוגיה ובהתאם לכך "הכשירו" את המכשיר. וכן האינטרנט לבעלי צרכים אמיתיים [ולא לאנשים המעבירים זמנם] וכדומה.

אבל כשאנו מדברים על הופעות זמר,אנו מדברים על סוג שונה בתכלית.ויותר משני צדדים יש למטבע ואני אציג צד שונה על טעם לאסור מעבר לטעם הרווח של צניעות וקלות ראש.
תרבות הופעות הזמר ובכלל תרבות הישיבה באולמות ענק אל מול אומן המבדר את הקהל ההמון הסוגד לו זה דבר שבסיסו הוא לא לנו.,נבודד לרגע בצד את הרגש שמורה לנו לראות בזה כדבר חיובי ונסתכל ראיה זכה וכנה ללא התערבות שום רגש מהי הופעת זמר,הופעת זמר פירושה ישיבה אל מול אומן שאנו אוהבים ומעריצים ושאיבת הנאה מתערובת רגשות של קרבה לאומן ומהתוכן עצמו,אותו פורמט בדיוק כפי שנעשה ביוון הקדומה כאשר אלפי אנשים ישבו בטריבונות האמפי וצפו בסגידה אל אליליהם הנאבק,אחרת לא מוסבר מדוע אנו נהנים בהופעה יותר משמיעת תקליטים בבתינו.
וכך מבלי שאנו שמים לב אנו נהנים הנאה שנובעת מהערצה,שזה ודאי דבר שאסור בתכלית.

אז נכון שישנם הרבה שבאים לשאוב הנאה טהורה מתוכן ההופעה ומהמעמד החי ללא שום כוונת הערצה,וישנם הרבה שיכולים להעריץ גם מבלי לכתת רגלים להופעות זמר.

אבל הרבנים מתוקף מעמדם ומחובתם צריכים למחות על קיום הופעה במעמד כזה שהוא ביטוי של הערצת אלילים.

נ.ב. נאלץ להפרד מכם לשבוע ימים עקב יציאה לטיול. להתראות!

האלי, שימי לב שלא ניסיתי להציע פתרונות או למצוא דרך הן לשבור את הכד והן לשמר את יינו. מחיתי בתגובתי הקודמת כנגד תפיסת העולם המסויימת ההיא. הרעיון שלך ימשיך את אותה מציאות רק בסיבוב מאחורי הגב. "אותה הגברת בשינוי אדרת". לא רואה הבדל בהקשר הזה, בין איסור לבין התעלמות, הם משדרים את אותה תפיסה.
בנוסף, מה לכם כי נזעקתם? אני לא רואה שום פסול בלשבת משולהב מול זמר ששר שירי נשמה חסידיים.  נכון שזו תרבות לא לנו, אבל, וכי רדיפת הכסף עליה אנחנו מטפחים את השגינו כן שייכת לתרבות שלנו? יתר על זאת, על כל דבר בעולמינו ניתן לטעון כי הוא שייך לתרבות הקלוקלת "שלהם". השאלה היא, שוב, האם מחפשים לשלול ולאסור, ואז לא חסרות סיבות שניתן למצוא. או שמא, מחפשים להתנהל בהגיון, ולא מוצאים אילנות סרק להתלות בהם רק לשם מציאת תירוץ לאסור.

_________________

"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש"

אני פשוט חושש לניצוץ שישנה את המצב מ "יושב" ל"עומד" ולאווירה של דיסקוטק.

קראתי רק חלק מתגובתו של למדען (מסיבה כה פשוטה, עצלות), ויש צדק בדבריו.
אין לי ספק בדברי רבותינו ואני מאמינה בעיניים עצומות לדבריהם/מעשיהם. אני יודעת שבעיניים הקטנות שלנו והלא רוחניות כמו של רבותינו, קשה לנו לראות את הסכנות הרוחניות שהם רואים.
אך עם כל זאת, (ועם כל זאת) זה נשגב מבינתי. כי הרי אם יאסרו הכל, אז מה ישאר?? אנחנו בסה"כ בני אדם שצריכים מידי פעם להתאוורר, לנוח ולפוש קימעא, ואם יאסרו עלינו כל היום, אז מה יהא עלינו ואיתנו?!

להשאר בבית ולקרוא ספרים. כמובן שספרות כללית אסורה וכן מדעים חיצוניים. לכן תצטרכו לקרוא ספרים של ארבל שלפי דעתי עלובים עד רמות של בחילה..
תנסו גם לקרוא טובך יביעו יש שם סיפורים מעניינים אבל בסופו של דבר אתה קורא את הכל ולא נשאר כלום חוצמזה..

כמובן תוכלו לעמוד על הראש ולהסתובב. רק כדי שחס וחלילה בחור בן 20 לא יחשף לאווירה מסויימת. הוא איננו יכול לדאוג לעצמו. להדריך את עצמו מוסרית. הוא חייב מישהו שיגיד לו שהכל אסור.
אני אוהב להיות ציני.

ספרים זה אחרת

תוקן על ידי מערבניק ב- 31/07/2007 20:11:19

ידידי בעל_הדיעה, אמת שביוון העתיקה האמינו באלילות ואמת שתרבות זו בשורשה לא לנו, אך ראשית יש להבהיר כי מעטים האנשים המאלילים זמר חרדי. ראה, אני מכיר הן זמרים חרדיים והן זמרים חילוניים וההבדל ביניהם זועק לעין, אלו מחפשים להאליל את עצמם, וזה ניכר לעין בהופעותיהם ובכל אשר ילכו, ואילו אלו מנסים להעביר לקהל מסרים של קדושה ואפילו אם לא, ודאי שאין הם מנסים להאליל את עצמם.
ההשוואה לתרבות יוון היא מגוחכת וחסרת טעם, יוון הייתה תרבות שקדשה את האדם. כאן אין קידוש אלא הבדלה (במחיצות). ההנאה שאנשים שואבים אינה מלזכות לראות את אליליהם במו עיניהם אלא מהאווירה המיוחדת שישנה בהופעה, והייחוד שבלשמוע את הזמר שר בכבודו ובעצמו את השיר ולא דרך לייזר צרוב על מתכת.
ראה, בעל_הדיעה, היינו יחדיו בהופעת זמר משותפת לפני זמן מה, זו הייתה ההופעה הראשונה אליה הלכתי מזה זמן רב, ולא ראיתי שם לא האללה, לא הערצה עיוורת, וודאי שלא פריצת חומות הקדושה. לא נהניתי מלראות את "אלילי" הזמר, היות ואני לא רואה בהם אלילים, ואף על פי כן, נהניתי עד עמקי נשמתי. מדוע?
התשובה פשוטה וברורה, יש חוויה אחרת בהשתתפות בהופעה שלא ניתן לחוות בישיבה בבית מול המערכת. ואותה רוצים העסקנים החרדים לדבר השם לשלול מאיתנו. מי יתן ולא נמצא את ילדי החמד שאדמו"רם אסר עליהם ללכת להופעה, בהופעות אחרות בלי הפרדה ובלי נשמה.

עוצר, החשש מפני המהפך מערב שירי נשמה לדיסקוטק הטורד את מנוחתך לא טורד את מנוחתי. הראיני מישהו המוסגל לקפץ כרקדן מועדונים לקולות "ברשות מורי ורבותיי" או "אשת חיל", ואשלחנו הישר ל"נולד לרקוד". אני משוכנע שאפילו הרבנים, לא מזה חששו כיוון שזה נראה בעיני כחשש רחוק שברחוק

_________________

אה חשבתי שזה בסגנון השירים המקפיצים האלה...
אם זה אכן שירי נשמה..למה לא?!

עוצר ייתכן שיהיו שירים מקפיצים, זה לא מופרך, אבל האווירה הכללית תהיה אווירת שירי נשמה. ומעבר לזה, עם כל הכבוד לשוואקי ופריד כמה מקפיצים הם יכולים להיות? אולי ברמה של ריקודי חתונות, מכאן ועד ריקודי דיסקוטק פרועים רב המרחק.
ואל תשכח את ההפרדה המשובחת!

_________________

"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש"