| נשלח ב-12/8/2007 00:42 |
 |
| |
מכירים את ההרגשה הזו - סוף בין הזמנים?
כשנגמר בין הזמנים, גם אם פשוט איייין מה לעשות בבית אבל זה מעצבן לארוז ולהתחיל עם לחץ של זמן חדש.
גם בסוף הזמן בישיבה שכבר העסק על מי מנוחות בעצלתיים של סוף זמן מי צריך עכשיו לחזור הביתה.
מי יכול לעודד ולהציג את תחילת אלול (כמובן שמטפסים עוד ועד) בצבעים יותר ורודים?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2007 00:48 |
|
| |
אז ככה, אתה מגיע לישיבה כמו חדש, אחרי שנפשת, התאווררת והשתחררת מהרפיון של סוף הזמן שדבק בך. ריח הנייר החדש של המחברות לסיכום השיעורים נותן לך הרגשה של התחלה חדשה עם סיכוי חדש לממש את החלומות שלא מומשו בזמנים עברו.
אתה מחכה בקוצר רוח לבוא בשעריה של הישיבה, לפגוש את החברים שבשבתך על יד המחשב בבין הזמנים כמעט שכחת. אתה כבר הוגה בחוסר מנוחה מזה שבועיים בזכרון הדמיון של זוג בחורים שאחד מתנדנד על הסטנדר ואחד יושב וקורא את מילות הגמרא הקדושה. הגמרא החדשה שלך רק מצפה להערות שתכתוב בתוכה, והריח המוכר של בית הדפוס שעולה מתוך ה"עוז והדר" נותן לך רחבות הלב וכמו קורא לך ללמוד בשקיקה.
שנים לא הפגנת לחברים את הישיבישיזם שרכשת בבין הזמנים, אתה מוכן כבר לכניסה לתחרות המחודשת על התואר פרוסטר הישיבה. יש עוד, אבל העט קצרה מהכיל.
_________________
"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2007 00:52 |
|
| |
לא, זה פשוט לא משכנע, הלכת על כמה קוים קוטביים נוגדים...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2007 01:03 |
|
| |
לא יכולתי ללכת על קווים נגדיים למה שכתבת משום שלמעשה לא כתבת שום נימוק ראוי לשמו מדוע אין ברצונך לחזור לישיבה. לכשתכתוב נימוק שכזה, תוכל להאשים את נימוקיי כי הם אינם אלא קונטרה לנימוקיך אתה.
ושבוע טוב גם לך!
_________________
"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש"
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2007 12:19 |
|
| |
אין כמו לחזור לזמן אלול,
להכנס לשגרת החיים הרגילה.הוי אומר תפילות בזמן,הוי אומר סדרי לימוד מסודרים כל יום,הוי אומר התנתקות מוחלטת מכל סוגי המדיה למינה,הוי אומר ניתוק מכל סממן גשמי המפריע לגדילה, כל אילו משמשים כהיכי תימצי להתעלות רוחנית לקראת יום הדין הקרב ובא.
איני ידוע מהו מצבך ב"בין הזמנים" אבל אני בהחלט כבר מצפה להתחיל את ה'זמן'.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2007 14:44 |
|
| |
'סוף בין הזמנים' - ההרגשה שלנו:
המשפחה האחיות והאחרים...
אין כמו לחזור למצב של שגרת חיים רגילה ושלווה:
בלי מוזיקה הקורעת את עור התוף,
בלי בגדים אין קץ פזורים, הזקוקים לטיפוח,
בלי תיקי נסיעות הפושטים צורה ולובשים צורה,
בלי ארוחות בוקר המתחילות בחצות בצהרים ומסתיימות בחצות הלילה,
בלי שקט מדומה של קעמפ, כשהלב מתפלץ עם כל 'עידכון חדשות'..,
בלי מריבות, ובעיות של שטחים ואיסטרטגיה בתוך הבית,
בלי גמרות שמשוועות לזוג ידים,
בלי עבודות יזומות ותיקונים בלתי נסבלים למוצרי אלקטרונים ודומיהם.
בלי כלום.
סתם חיים רגילים,
פסטורליים ושקטים של בתים נטולי סערות.
כמעט משעממים, אבל מבורכים.
איחולי הצלחה לכל בחורי החיל באשר הם,
חזקו ואלוקיכם יעזרכם !
זמן פורה!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2007 18:57 |
|
| |
גם אני מצפה בקוצר רוח לחזור לשיגרה המבורכת, קרי: תפילה בזמן (ובמניין...)
שעות רצופות של שטייגען, ארוחות בוקר צהריים וערב בשעות שבני אנוש רגילים לסעוד בהם, ולהתאבק בעפר רגליהם של רבנים ענקי רוח אשר עצם הנוכחות במחיצתם כבר גורמת לך להיות טוב יותר, אין כמו חיי ישיבה מנותקים מכל הווי חיצוני.
ובפרט בזמן אלול!!!
_________________
"הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו"
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2007 20:34 |
|
| |
האלי, אם לא הייתי יודע היטב שאת אישה, הייתי סבור שאת בחור סטנדרטי ומתמיד, מניין לך על הגמרות המשוועות לידיים לעזאזל?
_________________
"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש"
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2007 20:57 |
|
| |
האלי, נהנתי מכתיבתך (מצפה למאמר שלך בתחרות).
הלמדען, אני מצטרף לציפייתך, הלאה בין הזמנים! ברוך הבא זמן אלול!
וDEDI332, אני מקווה שלאט לאט אתה שב אל התלם (אחרי מה כתבת פה ופה).
בכל אופן שיהיה לכונו זמן אלול פורה! (ותכתבו קצת באשכול א-ל-ו-ל-!)
תוקן על ידי משגיחשליטא ב- 12/08/2007 21:04:44
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2007 21:01 |
|
| |
משגיח, רד כבר מדדי, טרחת להבהיר לכל הנוגעים בדבר שהוא כופר כבר מספיק פעמים. אני לא חושב שתגובה מקנטרת כזו עשויה לגרום לו להתייחס ברצינות למה שאתה אומר
_________________
"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש"
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2007 15:16 |
|
| |
הלו הלו, יש בעיה אם זה שאני כותב בשידוכי? (אתה מוזמן לעיין בהיסטורית ההודות שלי...!)
ומה עם עוצר?
|
|
|
|
|
