בתי קברות בתימן
לק"י
ארחיב לכם מעט על בתי קברות ומצבות בקרב יהודי תימן.
1. יהודי תימן לא כתבו דבר על המצבות הקבורה כדי להימנע משימוש של חול באותיות עבריות (י' טובי, 'עיונים במגילת תימן', עמ' 56, הערה 1).
2. כותב מ' צדוק: "[בעיר צנעא] אחרי השבעה הולכים לבקר את הקבר, ומקימים מצבה בצורת כיפה וטחים אותה בטיח. פעם בשנה בתשעה באב, עולים אל הקבר ומחדשים את הטיח שעליו" ('יהודי תימן – תולדותיהם ואורחות חייהם', עמ' 219. ראה גם י' ספיר, 'מסע תימן', עמ' קצו).
משמע שבצנעא לא הקפידו על בניית מצבה אלא סימון באבן בלבד, ולעיתים רבות היו אבנים אלא ללא תוספת כיתוב.
4. גב' יונה יעיש ממושב 'מדרך עוז' מעידה: "לא עושים שם אזכרות כמו פה, כמו כאן כל שנה עולים לבית הקברות ובית הכנסת, שם רק פעם אחת וגמרנו... רק המשפחה ידעה שזה הקבר של הבן שלא נניח, אין שמות אין כלום, במשך הזמן הכול הפך אדמה ככה [מסמנת עם היד קו ישר]" (ראיון במהלך טקס אזכרה במושב 'מדרך עוז', בתאריך 20 ביולי 1999).
3. על קברות בצפון תימן, כותב הרב א' בן דוד: "בית העלמין לא היה מגודר... במשך השנים הקבר היה נמחה, וקשה היה לדעת הכן קבור מת פלוני, ואולם חלק מן הקרובים היו משאירים סימנים כל שהם. הקרובים הפוקדים את בית העלמין לעתים מזומנות היו דואגים להוסיף אדמה על הקבר ההולך ונמחה. את המיקום של הקבר היו יודעים עפ"י השורה וכיו"ב. שמות הנפטרים לא היו נכתבים על הקבר, ומצבות לא היו מוקמות" ('הוד - הוידה ודאוד מצפון תימן', עמ' 24. ראה גם ח' חבשוש, 'מסעות חבשוש - חזיון תימן', עמ' 112-116).
5. על העדר מצבות אצל יהודי תימן בקהילותיהן השונות ראו:
א. קהילת חבאן - ט' אשכנזי, 'יהודי חצרמוות', כ"ע עדות ב', תש"ז, עמ' 64. ש' ד' גויטיין, 'התימנים', עמ' 92.
ב. קהילת מנאכ'ה - א' ירימי, 'מאגדות תימן - מסיפורי אהרון ירימי', עמ' קכז.
ג. קהילת אלחוגריה שבדרום תימן - י' רצ'א, 'תימנה - מבוא לארץ לארץ אלחוגריה', עמ' 140, הערה 3.
6.לעומת זאת בקהילה היהודית בעדן נהגו להניח מצבות ולציין עליהן את שמות הנפטרים. אפשר אולי ליחס זאת לעובדה שהיתה זו קהילה יהודית קטנה בעיר נמל החשופה יחסית להשפעות תרבותיות זרות, בייחוד לאחר הכיבוד הבריטי (ד' גולדשמיד וא' מסא, 'דיוקן קהילת יהודי עדן 1995-1839', עמ' 7. י' ספיר, 'מסע תימן', עמ' ריא).
שלא נזדקק למקום זה...
.
 |
|
|