האם החתן צריך לצום ביום החופה ?

לק"י

אתמצת לכם על מנהג זה, ואך נהגו בתימן.

1.מנהג התענית של החתן ביום חתונתו הובא ברמ"א בהג"ה (אבן העזר סימן סא). ולפעמים הלומדים לא הבחינו בן דברי מרן לרמ"א, או שלא שמו לב שלעיתים קרובות הרמ"א חולק על מרן, ופסקוהו להלכה למעשה (ראה 'חכמי ישראל שבתימן – ר' דוד משרקי', משה גברא, עמ' 69).

2.ידוע שיהודי תימן "יחשבו כל דבר אשר הועלה בדפוס – קדוש אמת ונכון שאין להרהר אחריו כהלכה למשה מסיני" (אבן ספיר, הוצאת מקיצי-נרדמים, דף סא ע"א). וכשנשאלו למנהג זה, השיבו בתמיהה כי דבר זה פשוט הוא ומפורש בהדיא בהגהת הרמ"א ('אור ישראל', איתמר כהן, עמ' מ).

נהגו בדורות האחרונים בהרבה מקומות שהחתן צם ביום חתונתו, ואלו הן:
1. במרכז תימן, בעיר מחוית ואגפיה (מערבית לצנעא). ראה 'קטעים מדיני ומנהגי תימן', הרב אברהם אריה, בתוך הקונטרס 'משנת חכמים', עמ' 10.

2. בדרום-מערב תימן, במחוז 'שרעב'. ראה 'חכמי שרעב' בתוך הספר 'תולדות הרב שלום שבזי וספר גלות תימן', הרב סעדיה חוזה, עמ' פו. 'אל ישיב – זכרונות', יוסף דנין, עמ' 165.

3. בדרום מרכז תימן, בכפר 'צרם אלעוד' במחוז איב. ראה 'משובץ ומרוקם – מהכפר בתימן למושב בישראל', כרמלה אבדר, עמ' 116.

ואני מאמין שנהגו כך הרבה מקומות בתימן, אך לא ידוע לנו על מנהגיהם עד היום.

ודי בדוגמאות הללו להוכיח שמנהג זה היה נפוץ בתימן.

אם רצונכם, בעוד מקורות על מנהג תימן בנושא 'תענית בערב החופה', ראה שו"ע המקוצר, ח"ז עמ' פז-פח הערה קנג, שהביא מקורות לאזורים שונים בתימן שנהגו במנהג זה.



.