מלאכים, שרפים וחיות הקודש...

לק"י

אני חושב שבעולם המטאפיזי לא קיימים 'צורות בלא גולם' (=מלאכים, ראה רמב"ם יסודי תורה פ"ב ה"ד) – אלא הכל יחידה אחת. יש רק הקב"ה, וזהו ! (אפילו המושג 'יש' בעייתי לגביו, כי אינו נברא).
וכמו שהאסטרונומיא הקדומה חשבה שלכוכבים יש 'שכל' – ועכשיו, תאוריה זאת בטלה ומבוטלת (ראה דברי הגר"י קאפח, יסודי תורה פ"ג הערה א. מו"נ, 'דברים אחדים',עמ' 20, ד"ה "ויורשה לו", שם עמ' קפ הערה 8. כתבים א', עמ' 309 הערה 97. כתבים ג', עמ' 1309, הערה 99), כך כל המושגים 'שרפים', 'חיות', 'אופנים', 'מלאכים' – בטלים ומבוטלים, אלא רק 'האנשה' ו'משל ונמשל' בלבד.

(כנגד זה, ראה תשובת הרה"ג חיים כסאר ז"ל שעוד נשאר במושגים אסטרונומיים של ימי-הביניים, כך לשונו:
"דע שהירח הוא ברקיע למעלה מד' יסודות שסימנן ארמ"ע שהן למטה, ולפיכך מה שטוענין שעלו לרקיע והביאו משם אבנים ועפר ונגעו בירח, נתברר דמה שמדמין שנגעו בה שקר וכזב, דאין הירח מארבע גולמין שסימנן ארמ"ע שבעולם השפל, והן מעולם שלמעלה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות יסודי התורה, ותמצא ראיה שם דלא יתכן אלא דמיון בעלמא הוא שחושבין ואינו כלום" (שו"ת החיים והשלום סימן כט עמ' צח. ראה גם שם סימן קמב עמ' מז)). 


.

לגבי דברי הגר"ח כסאר זצ"ל.אין ספק שהוטעה בחושבו שדברי הרמב"ם לקוחים מדברי חז"ל ולא ידע שהם שאובים מחכמי יוון ולא בא זכרם בתלמודינו.אך הוא אינו היחיד ורבים טעו לחשוב בכיוצא בזה בדברי הרמב"ם המובאים כהלכה פסוקה בדברים שמקורם הוא מחכמי או"ה.