עיטוף הטלית של התימנים
לק"י
בתימן התעטפו בטלית כאשר כל הציציות היו תמיד מלפנים, כפי שהתעטפו בזמן חז"ל !
כך כותבת הגמ' קמז ע"א: "פעם אחת יצא רבי לשדה והיו שני צידי טליתו מונחין על כתיפו. אמר לפניו יהושע בן זירוז בן חמיו של רבי מאיר, "בזו לא חייב ר' מאיר חטאת" ?! אמר ליה, דקדק רבי מאיר עד כאן ?, שלשל רבי טליתו".
פרוש: טליתן של חז"ל היו ארוכות עד הרצפה, ובד"כ ציציותיהן היו נגררות על הרצפה (ראה ברכות יח ע"א, בבית הקברות). ארבעת הכנפות של הטלית נמצאו מלפניהם, כפי העיטוף של יהודי תימן.
רבי הלך בשדות, והרים את קצוות הטלית על כתפיו כדי שלא יקרעו או שלא יתלכלכו, אך לא ידע שרבנן אסרו זאת (פטור אבל אסור) מישום שניראה כמשוי. אך אם היה מקפל את קצות הטלית כדי להיתנאות - מותר. וכך אמר רב פפא "נקוט האי כללא בידך כל אדעתא לכנופי - אסור, כל להתנאות - שפיר דמי" (גמ' שם)".
הגמ' שם מזכירה 3 סוגים של שימוש בטלית:
1. קיפול על הכתף - חייב חטאת, מיכוון שזה דרך משוי (משא), רמב"ם שבת פי"ט הי"ט.
2. עיטוף בטלית, וקפלה מכאן ומכאן בידו או כתפו. אם נתכוון לקבץ כנפיו כדי שלא יקרעו או שלא יתלכלכו (כרבי בשדות) - פטור אבל אסור, מיכוון שיוצר בטלית מרזב, והגמ' שם מפרשת את המילה "מרזב" - "כיסי בבלייתא", משמע כיס איכסון כפי שהבבלים נהגו, ונראה כמשוי. ראה רמב"ם פי"ט הי"ח.
3. כמו 2. אך עושה כך כדי להיתנאות - מותר. ראה רמב"ם פי"ט הי"ח.
הרבה ראשונים ניסו לבאר את דרך הקיפול של הטלית על הכתף (סוג 1, 2) כדרך עטיפת האשכנזים (ראה הר"ן, המאירי, והבית יוסף או"ח סימן שא), אך ההוכחה הברורה שזה לא מה שהתכוונו חז"ל היא בכך, שקיפול זה אינו יוצר כיס איכסון ("כיסי בבלייתא" בלשון חז"ל) !
כל הראשונים נמשכו אחרי תאורו של רש"י (גמ' שם) "בטלית מקופלת - לאחר שנתנה על ראשו הגביה שיפוליה על כתפיו". תאור זה אינו מדוייק, מיכוון ששם מדבר על לבישת הטלית עם הראש ,ולא על קיפולו, ודומה לסוג מס' 2.
ראה דברי הגר"י קאפח בפרושו לרמב"ם שבת פי"ט הי"ט, הערה מח (אחרי דעת הכס"מ), שרק עפ"י ההתעטפות של יהודי תימן אפשר להבין דברי רבנו הרמב"ם שפטור אבל אסור לקבץ כנפיו כדי שלא יקרעו כיוון שעושה כמרזב.
ומה שכתב ר' משה רצאבי בקונטרס "התעטפות ציצית כהלכתה" עמ' ב, שדימה את סוגיית הגמ' ש"שני צידי טליתו מונחין על כתיפו" הכוונה לעיטוף של האשכנזים, טעות היא ! שאין כאן שום מרזב, ולא שום כיס ! ולא הבין את הגמ', וצריך להפנות אותו לספרים של הגר"י קאפח, ואם אין לו ברשותו - שמהר ירדוף אחריהם !
.
 |
|
|