כחילת העין בתימן - מנהג מזמן חז"ל.

סיבה לשימוש בפוך :

מנהג כחילת העניים הוא דוגמא מובהקת לכך, שדמותם ואורחות חייהם
של יהודי תימן היו העתק לאלה של ימי המקרא, המשנה והתלמוד.

העיניים נחלו מידי יום לאחר רחצה ועדיית עדיים.

אנשים ,נשים וטף שמו בפוך עינהם.

נשים כחלו עיניהן לחן הן כחלו את עייני הטף כדי להרבות ולהבליט את
חיינם, כחלו גבות תינוקות , כדי ששערותיהם תצמחנה ולא תהינה בהירות וצבעו
את העין בפוך גם מטעמי בריאות, כדי להטיב את ראות העין, לנקותה
ולחטאה.

זקנים כחלו עינהם לא כדי לשפר ראותם אלא לשמרה.

שימוש בפוך מטיב את הראות עד גיל ארבעים אך לאחר גיל זה יכול הפוך
רק לשמר את הראות.

נוסף על אלה פוזרה אבקת הפוך בחתכי ברית המילה ובפצעים, כדי למנוע
דימום.

נשים כחלו עין אחת משום שהשנייה סומא , או מכוסה ברעלה, או שמא
לפרכסאו לרמז בעין הנכחלת, שנשים צנועות מאוד כחלו רק את העין החולה.

הפוך שימש גם כחומר בניין, ובמיוחד לבניית ירושלים: "הנה אנוכי
מרביץ בפוך אבניך בספירים. ."..
 
מהו הכוחול?

הכחל הוא אבקה חולית המופקת מכתישת אבן הג'לנה - מינרל גבישי הנפוץ
במרבצים ברחבי העולם , עשוי עופרת וגופרית וצבעו אפור- כסוף עם
ברק מתכתי.

המגע של הפוך עם נוזל העין- הדמעות, יוצר בסיס של עופרת ומימן גפרי,
המתפרקים באיטיות למים.

גפרית ועופרת, פועלות בסביבת גלגל העין כחומרים מחטאים המגינים
 מפני זיהומים.

מקור השם:
מקור המלה כוחול הינו בבלי : כוחלו .
 במקרא היא מופיעה רק פעם אחת :"רחצת, כחלת ענייך ועדית עדי."..