כחובב דיג מושבע בעברי ( כיום אני כמעט ולא נוגע ) רציתי לספר לכם סיפור כפי ששמעתיו מדייג בן העיר לוד ודוד שמו .
אותו דוד נוהג לבוא אל נקודות דיג באיזור המרכז ונוצר בינינו קשר . אותו דוד מתקרב לשנתו ה-70 .
לילה אחד ישבנו אני ודוד על איזה מזח החכות ביד , סיגריה בקצה הפה. והבריזה מנשבת לה על פנינו .
דוד פנה אלי : אתה תימני , נכון ? עניתי לו בחיוב . "אם כך, שמע סיפור" ענה לי .
דוד עלה לארץ מטריפולי בהיותו נער , הוריו ומשפחתו הגדולה שוכנו בצריפון במעברת בית עריף .בסביבות העיר אלעד כיום .
סמוך להם ובקרבם היה ציבור גדול של עולים מחבאן וחצר מוות . הטריפולטאים קיבלום יפה הכניסום לבתיהם ועזרו להם להתאקלם . באותה התקופה נחשבה המעברה וסביבותיה לאיזור סיכון גבוה, וערבים רבים היו חומסים שודדים ורוצחים את יהודיי האיזור , הפידאיונים הירדנים היו פוגעים בנפש וברכוש ותושבי האיזור חיו בפחד מתמיד .
כשהגיעו החבאנים לאיזור הם נתקלו בבעיות המקומיות וכלוחמים הציעו מיד את עזרתם .
דוד מספר לי כי החבאנים הצטיירו לו כדמויות של לוחמים של ממש עזי נפש בעלי אומץ רב ותושייה.
ואכן בלילה הראשון בו הם שולבו למשימות האבטחה יצאו 2 נערים ו3 מבוגרים להצבת מארב בסביבות המעברה .
עם שחר חזרו כשבשקם 5 ראשים כרותים של פידאיונים ירדנים .
החבאנים השתלבו חיש מהר במשימות האבטחה והשקט שרר שם יותר מאי פעם .
ללא ספק סיפור מרתק מכלי ראשון .
ידוע כי החבאנים היו יושבי מערות ויהודים גאים ביהדותם , היחידים שיצאו למחמות מול שודדי הדרכים והיחידים בתימן שרכבו על סוס והשתמשו בנשק. עוד עדות שמעתי כי היו צלפים ממדרגה ראשונה .
האם יש עוד עדויות לכך או סיפורים ?
_________________
נשלח ב-31/10/2007 03:14
אני גם שמעתי פעם דברים כאלו.
יתן להבין שנתנו להם לרכב על סוס וללחום בגלל ריחוקם ממרכזי השלטון.ולא בגלל סיבה אחרת.
נשלח ב-31/10/2007 03:32
לא טענתי אחרת . החבאנים היו רחוקים מהציוויליזציה עד כמה שניתן לקרוא לתימן עצמה ציוויליזציה , ולכן איש הישר בעיניו יעשה .
_________________
נשלח ב-31/10/2007 11:51
אני יודע שהם בהחלט טיפוסים כאלו
יש למשל את מושב ברקת תראה שם אנשים כאלו עזי פנים לוחמניים
ובפרט למי שמכיר את התמונות העתיקות שלהם, חלקם עם שער ארוך ונראים כמו לא יודע מה
נשלח ב-31/10/2007 22:23
לק"י
לפני שאנו מדברים על תעוזתם וגבורתם של אנשי חבאן, אקדים בדברי רקע עליהם...
השליח שמואל יבניאלי מתאר את יהודי חבאן בספרו "מסע לתימן" כלהלן : "כצעיר כזקן, הולכים בגילוי-ראש כגויים. רק חבל משוח בשמן מקיף את השערות הארוכות מאוד. פיאות - זה הסימן, אשר יהודי תימן מדקדקים בו בקפידות כזו - אין להם. ולערבים כאן אין כל מושג מיהודי תימני עם פיאותיו הארוכות. גם את השפן מורטים פה בלי חמלה הערבים והיהודים" (עמ' 36).
"הגברים יוצאים אל העיירות והכפרים הקרובים והרחוקים של הערבים לחפש ביניהם עבודה ולעבוד שם, והנשים והילדים השארים בעיר. לחגים, וביחוד לפסח ולסוכות, הם מתקבצים מכל עבר ופינה, ואז עיר היהודים מתמלאת חיים... צורת חיים כזו אינה יכולה להשפיע לטובה על המצב הרוחני של האנשים. שבועות וירחים עוברים על היהודים בלי תפילה בציבור, בלי קריאה בתורה, בלי חיי משפחה בחברת נשותיהם וילדיהם" (שם).
ההמשך בפרק הבא... תשארו עימנו !
נשלח ב-1/11/2007 01:27
תמיר אתה ענק!!
תן לנו עוד !
נשלח ב-1/11/2007 02:08
מפצירים בך שתמשיך..
_________________
נשלח ב-1/11/2007 04:59
ישנו איזה לוחם מפורסם שמעביר שיעורי קרב בשיטה מיוחדת.הוא התראיין ובין היתר הוא כותב שם על החבאנים:
" ישנה מורשת קרבית שהשתמרה עם הדורות. אם תביא לדוגמא חסיד אוקראיני לחתונה חבאנית (מדרום תימן) הוא יהיה בהלם – כיוון שריקודי הקרב של ישראל השתמרו בשתי המסורות, האוקראינית והתימנית "
"
על קרובי התימנים ושימור ריקודי קרב אתניים
לפני 6 שנים הגיעו ארצה קרובים שלי מתימן ולפני חודשיים בא תימני בשליחות לבית אביר להגיד שבן דוד שעדיין לא ראה אותי פנים אל פנים רוצה לבוא ומתבייש. אמרתי לו שיביא אותו כמה שיותר מהר ואקבל אותו כאח שלי בסבר פנים יפות בע"ה.
הוא בא והיה שמח מאוד. אני ראיתי את זה כהזדמנות להראות לתלמידים את ק
התנועות שמקורם בריקודי קרב חבאנים. הדגמתי תנועות של ריקוד הוא ראה את כל התנועות שלי ושאלתי אותו האם הוא מכיר וישר הוא ביצע את התנועות שלי, מה שלוקח לתלמידים כמה שבועות ליישם. כששאלתי אותו מאיפה הוא יודע איך לעשות את זה הוא השיב שאלה ריקודי חתונה ושמחות של יהודים חבאנים (דרום מזרח תימן). אחר כך הדגמתי את התנועות ביישום קרבי והוא התרגש מאוד כי גם היו דברים שחידשתי לו. הוא נישק את היד שלי ואני חש שהוא רואה את זה לא מעט, אך הזקנים הלכו לעולמם והוא מאושר שאני שומר ומעביר את השיטה לדור חדש. הוא בישיבה סגורה בירושלים אבל בעתיד גם הוא יבוא ללמוד כדי להשלים את מה שחסר אצלו ובע"ה גם לעזור לי. "
בעיירה חבן שבתימן גרו כמאה יהודים שהסתעפו מתוך ארבע משפחות: מעטוף, הלל, שמח ומיפעי. בשנת תש''י עלו כל המשפחות לארץ הקודש. בתחילה התגוררו במעברת עין-שמר שבצפון הארץ, ומשם הועברו למעברת זרנוגה הסמוכה לרחובות
1. לגבי האגדות-עם, שהחבנים הכירו סוגי לחימה - קשה לי להאמין, אך טוב לחלום על זה...
2. לגבי גבורותם של יהודי חבאן, כותב ר' השליח שמואל יבניאלי בספרו "מסע לתימן" (עמ' 36):
"חבל הארץ, אשר הננו ניגשים הפעם לגבר אודות היושבים בו, נקרא בשם "ארץ המזרח" - "אל משרק". אלה הן ארצות רחבות-ידים, המשתרעות על מהלך ימים אחדים בין תימן התורכית, הנקראת "אל-ימן" ובין גבולות חצרמות (ובערבית "חדרמות") והמדבר הגדול, כלומר, מסביבות עמיד ורדא מזרחה עד בידא ומשם צפונה עד ביחן ועוד יותר מזרחה עד חבן. היהודים, הנפוצים על פני הארצות האלה, נודעים לתהילה בפי כל אנשי תימן ואנשי עדן. אומרים עליהם שהם בני חיל, היוצאים תמיד מזוינים ושערות ראשיהם הארוכות מגודלות פרע...אמנם חגורתו של הצעיר היהודי החבני תקועה השופרה, לאמור הסכין הערבי העקום, הנשק המקומי של תושבי הארץ. אבל לא היא המגינה עליו [אלא החסות]".
קיימים עוד מקומות, בהם היהודים הלכו עם סכינים ורובים... אך את זה נשאיר לפרק הבא.
נשלח ב-2/11/2007 02:35
תודה תמיר , מחכה בקוצר רוח לפרק הבא..
_________________
נשלח ב-11/12/2007 16:18
כמה דברים...
א. הסיפור שסיפר הדיג דוד בתחילת האשכול, נכון בהחלט והיו עוד כמה וכמה סיפורים כדוגמת זה.
ב. החבאנים הארכיו שערם כאבלי ציון ולכן, לא היה להם פאות.
* גידול השיער התחלק לגילאים, עד גיל 13 גידלו רק את הפאות ומגיל זה גידלו את כל שיער ראשם (כפי שניתן לראות בתמונה מהמטוס בזמן עלייתם ארצה).
ג. החבאנים גרו בחבל ארץ מרוחק ממרכז תימן.
ד. חבאן (חד'ר אל מות) וביד'ה הינן 2 ערים שכנות ולכן, מנהגיהם דומים בהרבה מקומות.
ה. החבאנים נשאו נשק ורכבו על חמורים בגלל שהיה להם הסכם עם המלך שהיה אוהב ושומר אותם.
ו. יועצו של מלך חבאן היה יהודי.
ז.
ח. החבאנים היו אמנם לוחמים בעיקר בגלל חוסן נפשם וגופם. בתמונות מהעליה החבאנית ניתן לראות תמונה של חבאני ותימני עומדים ומשוחחים. שם ניתן לראות את ההבדלים במימדי הגוף ובאצילותם.
ט. עקב ריחוק מקום ישיבתם משאר ערי תימן, היה בין שוני בין החבאנים ובין שאר יהודי תימן שוני בכמה דברים: 1. השפה. 2. הלבוש 3. מנהגים והלכות. 4. מאכלים 5. נוסחת התפילה 6. מנגינות התפילה.
* בעניין נוסחת התפילה, נוסח התפילה החבאני הינו במקורו הנוסח הבלדי, אך מפאת הנדודים עקב מסחרם, הביאו עימם כמה אלמנטים שלא נשמעו בנוסח הבלדי (כדוגמת "ונתנה תוקף" במוסף ר"ה) וגם כאלה שלא נשמע כלל וכלל (כדוגמת "אשת חיל" לאחר ה"בר-יוחאי" בערב שבת)
י. החבאנים בעיקר לא היו למדנים גדולים ולכן בהרבה מקומות נהגו לחומרא עקב אי ידיעה (כדוגמת שמירת 7 ו-7 בדיני טהרה). אך היו בתוכם פוסקים ושוחטים אשר קיבלו הסמכה מרבני צנעא.
יא. נשות החבאנים לא היו מכסות את כל שיער ראשם, אלא היו מגלחות את השיער מעל המצח ומוציאות את צמותיהם החוצה.
* בתמונה להלן ניתן לראות את רב העדה החבאנית בחבאן ובארץ - הרב שלום מעטוף זצ"ל
**********************
ועוד כמה תמונות...
***
ואחרונה אחרונה "חביבה"...
תמונה שתזכיר לרבים מאיתנו, עוול גדול אשר נעשה לנו...
כמה אירוני...
--------------------------------------
המשך יבוא...
כל האמור לעיל הינו תמונה חלקית אך מדוייקת על עדת חבאן אשר נידלתה מזכרוני.
לפרטים נוספים על יהדות חבאן, מנהגיה ומסורותיה, ניתן לפנות לספר "יהדות חבאן" של הרב סעדיה מעטוף זצ"ל.
נשלח ב-11/12/2007 18:12
משתמש רשום
תודה רבה לך, זה היה מעניין מאד:)
שתי הערות:
* אמירת אשת חיל בביהכנ"ס אחר בר יוחאי בערב שבת מקובלת גם בשאר קהילות של דרום תימן.
* מנהג שמירת הנדה 7-7 נוהג גם בשאר קהילות ואינו ייחודי דווקא לחבאנים.< וכבר נודעו דברי הרמב"ם ומה שכתבו ע"ז האחרונים . וראה גם להרב העריכת השלחן >
תזכה למצוות.
נשלח ב-11/12/2007 18:26
מדהים ! דורשים המשך .
נשלח ב-11/12/2007 22:35
ישר כוחך, עומק...
בעניין האשת חיל, כבר ציינתי שחבאן ובידה הינן סמוכות האחת לשניה ולכן, הרבה ממנהגיהם דומים. אך החבאנים ע"פ מירב ידיעתי, הינם היחידים אשר שימרו מנהג זה עד היום.
ובענין ה-7 ו-7, לא ידעתי שננהג בעוד קהילות ועל כך תשא ברכה שחידשת לי מבית מדרשך. בכל אופן, מנהג זה כבר לא ננהג בארץ עקב חלישות הדורות ודי למבין.
נשלח ב-11/12/2007 23:07
שמעתי פעם את שכנתי , תימניה לא חבנית ,שהסבירה לשכנה האחרת שהיתה דווקא ספרדיה, שחייבים לשמור שבע ושבע.
