| נשלח ב-15/11/2007 19:55 |
|
| |
אומרים 'ברוך הוא וברוך שמו' לפי התימנים ?
כמעט כולם אומרים ברוך וברוך שמו כששומעים ברכה או בתפילה.
חוץ מהתימנים.
למה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2007 20:41 |
|
| |
לק"י
כי אין למנהג זה שום יסוד בדברי חז"ל ורבנו הרמב"ם.
.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2007 21:55 |
|
| |
לק"י
למה, דוקא הרבה מהתימנים אומרים בהו"ש, לפחות אצלנו וגם בחזרת הש"ץ.
(ד"א, הראשון שחידש דבר זה היה הרא"ש)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2007 00:37 |
|
| |
ימים ושנים עברו עליי ,מעל עשרות היו בתי כנסיותיי.
מעולם לא שמעתי ענייתם כעניית ספרדים.
ונראה שכן הוא לפי דין התלמוד שלא נזכר מנהג זה אף כי אפשר לשבחו.
ושמעתי ראיתי שכן מנהג הגר"א והחזו"א כדין התלמוד שלא זכרו.
וכך נהגו אחינו בני תימן בתמימותם שלא עונים ברוך הוא וברוך שמו.
יבורכו המה על שמירתם מנהג עתיקי עתיקין.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2007 12:33 |
|
| |
לק"י
הגר"א עד כמה שידוע לי לא ענה, לא דוקא מהסיבות שציינת אלא כיוון שלפי הזוה"ק אסור להפסיק החזרת הש"ץ.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2007 00:20 |
|
| |
דור,
ואז מה ?
יש לך משהו נגד הזוהר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2007 09:23 |
|
| |
לק"י
אמרתי משהוא נגד הזוהר ?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2007 09:44 |
|
| |
לק"י
לכבוד דור, שבוע טוב.
הרא"ש לא הזכיר מנהג זה בספריו !
.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2007 10:35 |
|
| |
לק"י
תמיר שלום
אמרתי שהרא"ש הזכיר זאת בספריו ?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2007 11:06 |
|
| |
לק"י
חבל שהמגיבים לא מביאים מקורות...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2007 12:41 |
|
| |
שו"ת הרא"ש כלל ד סימן יט ד"ה ובברכת יוצר
שמעתי מאבא מארי ז"ל, שהי*ה אומר על כל ברכה וברכה שהיה שומע בכל מקום: ברוך הוא וברוך שמו. וזה הוא שאמר משה רבינו עליו השלום: כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. ועוד, אפילו כשמזכיר לצדיק בשר ודם צריך לברכו, שנאמר: זכר צדיק לברכה.
טור אורח חיים סימן קכד
שמעתי מאבא מורי שהיה אומר על כל ברכה וברכה שהיה שומע בכל מקום ברוך הוא וברוך שמו וזהו שאמר משה רבינו כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו ועוד אפי' כשמזכירין צדיק בשר ודם צריך לברכו שנאמר זכר צדיק לברכה ע"כ
תוקן על ידי - יאמאן - 18/11/2007 12:44:17
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2007 12:52 |
|
| |
לק"י
מעניין...
האם פוסקים להלכה עפ"י 'מעשה רב' ?
.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2007 15:34 |
|
| |
לק"י
תמיר שלום
לפענ"ד למדים מ'מעשה רב' ורבות הן בש"ס, (למען האמת אני זוכר מקור אחד שכתוב שאין למדים ממעשה רב).
הנה אחת מהן:
הישן תחת המטה בסוכה, לא יצא ידי חובתו, אמר רבי יהודה, נוהגין היינו, שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים, ולא אמרו לנו דבר, אמר רבי שמעון, מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה, ואמר להן רבן גמליאל לזקנים, ראיתם טבי עבדי, שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורים מן הסוכה, לפיכך ישן הוא תחת המטה, ולפי דרכנו למדנו, שהישן תחת המטה, לא יצא ידי חובתו".
(סוכה פ"ב מ"א).
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2007 15:56 |
|
| |
לק"י
לכבוד דור היקר, שלום.
שוב אתה מערבב בין תקופת חז"ל לתקופה בתר תלמודא...
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2007 16:08 |
|
| |
שופטים מעשה טוב הן מפאת עצמו והן מפאת עשיתו ע"י חכם כל זמן שלא מצינו לו סתירה.
דבר זה אמור להיות גם אם אין כלל של "מעשה רב". זה דבר של סברא.
יש טיעונים שונים נגד עניית בהו"ש , כיון שכך ,יש בזה לתת טעם למה נמנעו התימנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2007 16:09 |
|
| |
אגב ,
תמיר,
עיין באחרונים ותמצא כמה וכמה מגדולי הדורות הסבורים שאומרים "הלכתא כמעשה רב" אף בפוסקים.זה בנוסף למה שכתבתי לעיל בטעם סברא.
|
|
|
|
|