לקראת סוף הפרשה מסופר שמשה רבינו כתב את כל דברי ה' "מבראשית ועד מתן תורה וכתב מצות שנצטוו במרה"(רש"י) וקראם בפני העם: "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז).
כידוע חז"ל שיבחו מאוד את תשובת ישראל כפי שמובא בגמרא: "דרש ר' סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע" (שבת פח.) עוד מובא שם: "א"ר חמא ברבי חנינא מאי דכתיב "כתפוח בעצי היער" וגו'? למה נמשלו ישראל לתפוח? לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע" ועוד שבחים נוספים נאמרו בעניין.
שואל מו"ר הרב נבנצל שליט"א: איזו מעלה גדולה יש בהקדמת "נעשה" ל"נשמע"?
מתוך האתר רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א