הכרת התודה של היהדות לכוח ההתחדשות.
שכנתי בירכה אותי הבוקר בנפנוף יד. "אנחנו עוקבים כל יום אחרי העץ התפוחים שלכם כדי לראות מתי הוא פורח!" היא קראה מעבר לרחוב.
חייכתי חיוך רחב, כשאני מבינה בדיוק למה היא מתכוונת. מדי שנה מתאספים אנשים בחצר שלנו כדי לברך ברכה שאומרים רק פעם בשנה - ברכת האילנות, ברכה שנאמרת על עצי פרי פורחים.
על פי המסורת היהודית, כשרואים לראשונה עצי פרי בפריחתם באביב, אומרים ברכה מיוחדת. הברכה הזאת משבחת את האלוקים על התחדשותה המתמשכת של הבריאה, ומודה לו על שברא להנאתנו עצים טובים בעולם.
בעונה שבה מתעטף העולם במרבד של יופי, קוראת לנו המסורת היהודית להודות על הדר הבריאה האלוקית. אנחנו מוקפים בפריחה יפיפייה ורב גונית, כדאי לעזוב לרגע את תחום המשרדים שלנו, כיתות הלימוד והבתים, ולצאת לחצרות ולשדות, כדי ללגום מהיופי הזה ולשאת תודה.
בחצרנו גדל עץ המניב תפוחים, ומדי אביב, מיד כשאנחנו מבחינים לראשונה בפריחה הלבנבנה-ורדרדה שלו, מתאספים בני משפחה וחברים בחצר ואומרים את הברכה.
בשנה שעברה כאשר התחילו פרחים ורודים בהירים להציץ מתחת לעליו של עץ התפוח שלנו אנשים רבים הגיעו אלינו כדי לברך העץ הפורח. אנשים נכנסו במהירות, בדרך לעבודה שלהם או בחזרה ממנה, והייתה גם משלחת מחברה מקומית, שהגיעה במרוכז בשעת הפסקת הצהריים של העובדים.
איך?
ברכת האילנות נכתבה בתלמוד והיא מופיעה בסידורי תפילה רבים:
<*>"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו דבר, וברא בו בריות טובות ואילנות טובים להנות בהם בני אדם"
ברוב סידורי התפילה מופיעה הברכה יחד עם שאר ברכות הראייה (ברכות שבח והלל שנאמרות על תופעות חריגות ואירועים מיוחדים), כמו ברכה שנאמרת למראה ברק, או ברכה שנאמרת למראה קשת (בדרך כלל כלולות ברכות הראייה בסידור בין "ברכות הנהנין", שהן ברכות על טעם וריח).
את הברכה מברכים רק על עצי מאכל ולא על אילנות סרק.
הזמן הטוב ביותר לומר את הברכה הוא חודש ניסן, מייד כשרואים את העץ פורח. מי ששכח לברך, או התרשל ולא ברך, עדיין יכול להגיד אותה בכל זמן, כל עוד לא נשרו הפרחים והתחילו הפירות לצמוח. כמו כן, אם העץ פרח בניסן והאדם לא הבחין בכך לפני שהחודש הסתיים, הוא עדיין יכול לברך את הברכה כל עוד העץ פורח ופירותיו עדיין לא ניכרים.
אפשר לומר את הברכה הזאת רק פעם אחת בשנה. לפי חלק מהמנהגים, לאמירת הברכה חייבים להיות לכל הפחות שני עצי פרי, ורצוי ממינים שונים, אבל אחרים מסתפקים גם בעץ אחד. הדרך האידיאלית לומר את הברכה היא במטע פורח הנטוע מחוץ לגבולות לעיר, בנוכחות של מניין, ולאחר מכן לומר קדיש. כאן בארץ רווחת התמונה של קבוצות תלמידי בית ספר שיוצאות לשדות במסגרת כיתתית, כדי לומר את הברכה.
הרעיון הבסיסי הוא לקבל השראה מהדר העולם הטבעי, לחוש באהבתו של הקב"ה לבני האדם, ולהודות על כך.
התחדשות האביב
אי אפשר שלא לתהות מדוע מתייחסת ברכת האילנות ל"בריות טובות" כמו ל"אילנות טובים"?
 |
| העצים נותנים לנו מסר של תקווה. הם מראים לנו איך לאחר תקופה של ריקנות עקרה, יש זרימה של חיים והתחלה חדשה. |
|
|
על פי הבן איש חי, חכם מקובל וממנהיגי יהדות בגדד במאה שעברה, ראיית פריחת העצים מלמדת אותנו דבר חשוב. כשאנחנו רואים כיצד העץ, שהיה יבש ועירום במשך החורף, מתמלא פתאום פריחה ולבלוב, אנחנו מתעוררים בעצמנו. אנחנו רואים את השתנותו של הטבע, אנחנו רוכשים את האומץ והחיזוק לצאת מהדכדוך שלנו, ונזכרים שהאלוקים נתן לנו את הכלים הדרושים כדי לחדש את עצמנו.
אנחנו חיים בזמן שבו יש צורך להיאבק כדי לשמור על גחלת התקווה. מנגד לכל החשוב לנו באמת כבני אדם, ניצבים כוחות מרושעים כל כך ולא הגיוניים, עד ששלום נראה דבר שהשגתו נשגבת מכוחו של כל מנהיג אנושי.
ובכל זאת... העצים נותנים לנו מסר של תקווה. הם מראים לנו איך לאחר תקופה של ריקנות עקרה, יש זרימה של חיים והתחלה חדשה. איך אפילו בַּעֲקַרוּת-לכאורה של החורף בחיינו, התחיל כבר התהליך שיביא לפריחתה של עונה חדשה. האלוקים אשר יכול להנץ פרחים על עץ עקר, יכול גם להביא עידן של גאולה.
המסורת קוראת לנו לצאת אל השדות, כדי שנוכל לראות במו עינינו איך אוהב האלוקים את בני האדם, בין אם זה מגיע לנו ובין אם לא. אנחנו מודים ומתפללים, בלב פועם בתקווה, שכמו שאותם ענפים עירומים התחילו לפרוח, כך תתחיל ללבלב תקופה חדשה של גאולה, ואנו וילדינו נחיה ונראה את עידן השלום.
מאתר http://www.aish.com/hisrael/judaism/Blessing_on_Blossoming_Trees.asp
