בית פורומים חבלי משיח

חודש ניסן וברכת האילנות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/3/2009 00:37 לינק ישיר 
חודש ניסן וברכת האילנות

חודש ניסן וברכת האילנות

עוד לפני חג הפסח, מחייב אותנו חודש ניסן להתנהג קצת שונה. על שבת הגדול, ברכת האילנות, קמחא דפסחא ועוד..מקבץ הלכות (מאתר כיפה).

הרב שמואל אליהו

א.
"החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה". רובו של החודש ימים טובים: בראש חודש ניסן הוקם המשכן וי"ב יום הקריבו הנשיאים את קרבנם, בו נגאלו ממצרים ובו עתידין להגאל. ולכן יש בו הלכות מיוחדות. (שו"ע תכט סע' ב. קלא סע' ז ונו"כ שם).
 
ב.
כשאומר אדם על חודש ניסן שהוא ה"חודש הראשון" הוא מקיים מצוות עשה דאורייתא של "החדש הזה לכם ראש חדשים וכו'" וכל זאת כדי לזכור את החודש שבו יצאנו ממצרים. (עיין רמב"ן על התורה)
 
שואלים בהלכות פסח

ג.
"שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום". (שו"ע תכט סע' א) על כן חובה על כל איש ישראל לשנן לעצמו היטב במשך ימים אלו יום יום את ההלכות הקשורות לחג הפסח. ולהתחיל גם בניקוי הבית ובקנית מוצרים לפסח. ורבים מיראי ה' וחושבי שמו נוהגים להתחיל בזה מיום י"ד באדר (דהיינו פורים דפרזים ועיין ר"ה ז' ע"א בכורות נ"ז ע"ב תוד"ה בפרוס כה"ח שם ס"ק ה', מש"ב ס"ק ב').
ד.
גם אם אדם למד את ההלכות האלו בשנים עברו, ישוב ללומדם בכל שנה מפני שהשכחה מצויה. ועוד טעם יש בזה, שכל הלומד הלכה - בורא מלאך השומרו שלא יכשל בה.
ה.
שני תלמידים השואלים את הרב בשלושים יום קודם הפסח - יענה הרב תחילה לזה ששאל בהלכות פסח.
ו.
החיוב ללמוד הלכות קודם החג הוא גם על יחיד וגם על ציבור, אלא שהציבור לא צריך לבטל סדר לימוד קבוע עבור זה, ודי בכך שיקצרו מעט מסדר לימודם הרגיל, וילמדו בו הלכות פסח. (עיין כה"ח וביאור להלכה שם)
 

תחנון

ז.
אין אומרים תחנון ונפילת אפים בכל חודש ניסן. שרובו ימים טובים בגלל הקרבת הנשיאים, וימי הפסח (שם סע' ב).
ח.
אין אומרים "צדקתך" בשבת במנחה. וכן הדין בכל שבתות השנה, אם אין אומרים תחנון באותו יום אילו היה חול, אין אומרים "צדקתך" באותה שבת. (שם שם. שו"ע רצב סע' ב).
ט.
אין אומרים "למנצח יענך" ו"תפילה לדוד" כל החודש. והאשכנזים אומרים "למנצח יענך" כל החודש חוץ ערב פסח שלא אומרים (כה"ח תכט ס"ק מ).
 
פרשת הנשיאים
י.
בראש־חודש ניסן הוקם המשכן, והנשיאים הקריבו את קרבנם בחנוכת המשכן, כל נשיא הקריב יום אחד, ולכן נוהגים לקרות בפרשת הנשיאים מיום ראש־חודש ניסן, כל יום קוראים פרשה של אותו יום. וביום י"ג בניסן היו קוראים עד "כן עשה את המנורה". (כה"ח תכט ס"ק כב כג. יש נוהגים ליתן צדקה אחרי הקריאה. ויש נוהגים לקרות בספר יחזקאל וכו' ויש מוסיפים בקשות שונות. יש נוהגים לקרוא גם פרשת "ויביאו את המשכן", ופרשת "ויהי ביום כלות משה").
יא.
אחר פרשת הנשיאים נוהגים לקרוא "יהי רצון" של הזכרת הנשמות כמובא בסידורים. והגאון רבי יוסף חיים זיע"א היה רגיל לומר את הבקשה לעילוי נשמות כל חודש ניסן. )מדברי הגאון רבי יוסף חיים זיע"א בהגדת אורח חיים עמ' א סע' ב משמע שהיו קוראים רק את פרשת הנשיא יום יום ולא את הבקשה המופיעה בסידורים אחריה. אחר כך היו מפרישים ג' פרוטות לצדקה, ואומרים "אנא בכח", "שיר המעלות בשוב" ו"הללויה הללו את ה' מן השמים". וכל זאת היו אומרים עם הפרוטות ביד ואחר כך נותנם אותם לצדקה. וטוב לעשות כדעת הבן איש חי בכל מקום שבו אין בדבר זה מחלוקת - כה"ח תכט ס"ק כב, כג(.
יב.
יש קוראים פרשת הנשיאים מתוך ספר התורה, אבל המנהג הטוב לקרות מתוך סידור או חומש.
 

תענית בניסן

יג.
אין מתענין בחודש ניסן אפילו תענית יארצייט, ואפילו חתן וכלה אין צריכים להתענות בו. ולדעת המשנה ברורה חתן וכלה צמים אפילו בר"ח ניסן (שם ס"ק י)
יד.
אין לגזור בו תענית ציבור. אבל תענית חלום מתענין. והבכורים מתענין בערב פסח. (שו"ע תכט סע' ב ורמ"א שם. כה"ח ס"ק לד. רמ"א תקעג סע' א. חוקת הפסח. ויש נוהגים להתענות כל תעניות אלו וגם תענית יחיד, שכן דעת מרן השו"ע, אך אנו לא נהגנו כן. - עיין שו"ע תכט סע' ב באר היטב ס"ק ז. תצב סע' א).
טו.
הנוהגים להתענות בכל ערב ראש־חודש, יש אומרים שלא יתענו בערב ראש־חודש אייר, אלא אחר ר"ח, כיוון שעדיין ניסן הוא. (מ"ב תכט ס"ק י). ולדעת בא"ח (בהגדת אורח חיים עמ' רמ) טעם קלוש הוא ועל כן מי שנהג או רוצה בכך, יכול להתענות גם בערב ראש־חודש אייר.
 
ברכת האילנות

א.
בחודש ניסן זוכים בברכת האילנות הבאה משנה לשנה ואין מברכים ברכה זו אלא פעם אחת בשנה. (שו"ע רכו סע' א).
ב.
טוב לברך ברכה זו בר"ח ניסן כי זריזין מקדימים למצוות. ויש מברכים אותה בחול המועד ברוב עם ובבגדים נאים. אם אינו יכול בימים אלו - יברך כל חודש ניסן. עבר ניסן - יברך בלי שם ומלכות. (כה"ח שם ס"ק א).
ג.
הנמצא בחו"ל במקום שאין האילנות מלבלבים בחודש ניסן אלא רק מאוחר יותר, לכשילבלבו - יברך ללא שם ומלכות. לדעת המ"ב יברך עם שם ומלכות כשילבלבו אפילו אינו בחודש ניסן (עיין מ"ב סי' רכ"ו ס"ק א' כה"ח סק"א, הגדת אורח חיים לבא"ח עמ' ז' אות י').
ד.
אם לא הזדמנו לו אילנות מלבלבים - צריך לחפש אחריהם, שמצוה זו היא חיוב על האדם.
ה.
ראה אילנות מלבלבים ולא בירך עליהם - לא הפסיד ברכתו בזה, וכשיראה שוב אילנות מלבלבים יברך עליהם (מאמ"ר ועיין כה"ח רכ"ו ס"ק י').
ו.
צריך לברך לכל הפחות על שני אילנות, ואפילו אם הם מסוג אחד, ולכתחילה ראוי להדר ולברך על שני אילנות מאכל משני סוגים. (הגדת אור"ח ז סע' ט. כה"ח רכו ס"ק ב).
ז.
בשעה שמברכים על האילנות צריך שיהיו בהם פרחים פורחים. אולם אם התחילו לגדול פירות, ולא נשאר באילנות שום פרח, ואין אילנות פורחים בנמצא - יברך בלא שם ומלכות. (מ"ב רכ"ו ס"ק ד', כה"ח שם ס"ק ט' על מנהג העולם, כה"ח רכו סע' ב. ובזמנו של כה"ח עדיין לא יצאו לאור דברי הבא"ח בפירושו להגדה, ועיין להגר"א שם ס"ק ב' החולק בעיקרון על השו"ע וסובר שאפילו גדלו ממש יברך. ולמעשה הפוסקים כגאון תמיד יברכו, ואחרים יברכו בלי שו"מ. הגדת אורח חיים עמ' ז סע' יא בשם ספר האשכול עמ' 68 מהדורת תרכ"ח.).
ח.
טוב ורצוי לברך ברכה זו מחוץ לעיר, כדברי הגמרא, היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים. אמנם תלמיד חכם השוקד על לימודו - לא יאבד זמנו עבור יציאה מהעיר, ויברך על עצים שבחצרו. וכן יעשה מי שהיציאה קשה לו (ברכות מג ב. הגדת אורח חיים עמ' ז סע' ח. כה"ח רכו ס"ק ג).
ט.
טוב להשתדל לברך ברכה זו בעשרה. אבל אין להשהות לשם כך את הברכה (הגדת אורח חיים עמ' ז סע' ה. כה"ח רכו ס"ק ז).
י.
טוב ליטול ידיים קודם הברכה. (הגדת אורח חיים עמ' ז סע' ג. כה"ח רכו ס"ק ג).
יא.
ברכה זו נתקנה דוקא על אילני מאכל ולא על אילני סרק (הגדת אורח חיים עמ' ז סע' יא. כה"ח רכן ס"ק ב, יא).
יב.
אין לברך על אילנות שידוע לו שהם מורכבים. (הגדת אורח חיים עמ' ז סע' יב בשם שו"ת רב פעלים ב, או"ח סי' לו. כה"ח רכו ס"ק יא).
יג.
מותר לברך ברכת האילנות על אילנות שהם בתוך שלוש שנים לנטיעתם. (הגדת אורח חיים עמ' ז סע' יב בשם שו"ת רב פעלים ג, או"ח סי' ט).
יד.
לא יברך על עצים הגדלים בעציצים בתוך ביתו.
טו.
עפ"י חכמי הקבלה, יש בברכה זו תיקון גדול לנשמת הנפטרים ובפרט לאביו ואימו. לכן ישתדל לומר "פתיחת אליהו" קודם הברכה (וי"א אחריה). ואחר הברכה יפריש ארבע פרוטות לצדקה לעילוי נשמתם ויאמר בקשה המסודרת לעילוי נשמתם (הגדת אורח חיים עמ' ז סע' ה ו. כה"ח רכו סע' ו' ח')
טז.
אין לברך בשבת ויום טוב. ואפילו אם חל ר"ח בשבת ורוצה להיות בגדר "זריזין המקדימין" - לא יברך. (הגדת אורח חיים עמ' ז סע' ז. כה"ח רכו ס"ק ד).
יז.
יש מחלוקת אם מצווה זו נחשבת למצווה שהזמן גרמא ונשים פטורות או לא, לכן נשים לא תברכנה. וטוב שאשה תשמע את הברכה מבעלה שיכוין להוציאה ידי חובה. (והר צבי כתב שתברך, בא"ח עקב ט', על ברכת החמה משמע מדבריו שלא תברך)

חודש מבורך לכל בית ישראל !




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-26/3/2009 12:22 לינק ישיר 
ברכת האילנות הפורחים

הכרת התודה של היהדות לכוח ההתחדשות.

שכנתי בירכה אותי הבוקר בנפנוף יד. "אנחנו עוקבים כל יום אחרי העץ התפוחים שלכם כדי לראות מתי הוא פורח!" היא קראה מעבר לרחוב.

חייכתי חיוך רחב, כשאני מבינה בדיוק למה היא מתכוונת. מדי שנה מתאספים אנשים בחצר שלנו כדי לברך ברכה שאומרים רק פעם בשנה - ברכת האילנות, ברכה שנאמרת על עצי פרי פורחים.

על פי המסורת היהודית, כשרואים לראשונה עצי פרי בפריחתם באביב, אומרים ברכה מיוחדת. הברכה הזאת משבחת את האלוקים על התחדשותה המתמשכת של הבריאה, ומודה לו על שברא להנאתנו עצים טובים בעולם.

בעונה שבה מתעטף העולם במרבד של יופי, קוראת לנו המסורת היהודית להודות על הדר הבריאה האלוקית. אנחנו מוקפים בפריחה יפיפייה ורב גונית, כדאי לעזוב לרגע את תחום המשרדים שלנו, כיתות הלימוד והבתים, ולצאת לחצרות ולשדות, כדי ללגום מהיופי הזה ולשאת תודה.

בחצרנו גדל עץ המניב תפוחים, ומדי אביב, מיד כשאנחנו מבחינים לראשונה בפריחה הלבנבנה-ורדרדה שלו, מתאספים בני משפחה וחברים בחצר ואומרים את הברכה.

בשנה שעברה כאשר התחילו פרחים ורודים בהירים להציץ מתחת לעליו של עץ התפוח שלנו אנשים רבים הגיעו אלינו כדי לברך העץ הפורח. אנשים נכנסו במהירות, בדרך לעבודה שלהם או בחזרה ממנה, והייתה גם משלחת מחברה מקומית, שהגיעה במרוכז בשעת הפסקת הצהריים של העובדים.

איך?

ברכת האילנות נכתבה בתלמוד והיא מופיעה בסידורי תפילה רבים:

<*>"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו דבר, וברא בו בריות טובות ואילנות טובים להנות בהם בני אדם"

 

ברוב סידורי התפילה מופיעה הברכה יחד עם שאר ברכות הראייה (ברכות שבח והלל שנאמרות על תופעות חריגות ואירועים מיוחדים), כמו ברכה שנאמרת למראה ברק, או ברכה שנאמרת למראה קשת (בדרך כלל כלולות ברכות הראייה בסידור בין "ברכות הנהנין", שהן ברכות על טעם וריח).

את הברכה מברכים רק על עצי מאכל ולא על אילנות סרק.

הזמן הטוב ביותר לומר את הברכה הוא חודש ניסן, מייד כשרואים את העץ פורח. מי ששכח לברך, או התרשל ולא ברך, עדיין יכול להגיד אותה בכל זמן, כל עוד לא נשרו הפרחים והתחילו הפירות לצמוח. כמו כן, אם העץ פרח בניסן והאדם לא הבחין בכך לפני שהחודש הסתיים, הוא עדיין יכול לברך את הברכה כל עוד העץ פורח ופירותיו עדיין לא ניכרים.

אפשר לומר את הברכה הזאת רק פעם אחת בשנה. לפי חלק מהמנהגים, לאמירת הברכה חייבים להיות לכל הפחות שני עצי פרי, ורצוי ממינים שונים, אבל אחרים מסתפקים גם בעץ אחד. הדרך האידיאלית לומר את הברכה היא במטע פורח הנטוע מחוץ לגבולות לעיר, בנוכחות של מניין, ולאחר מכן לומר קדיש. כאן בארץ רווחת התמונה של קבוצות תלמידי בית ספר שיוצאות לשדות במסגרת כיתתית, כדי לומר את הברכה.

הרעיון הבסיסי הוא לקבל השראה מהדר העולם הטבעי, לחוש באהבתו של הקב"ה לבני האדם, ולהודות על כך.

התחדשות האביב

אי אפשר שלא לתהות מדוע מתייחסת ברכת האילנות ל"בריות טובות" כמו ל"אילנות טובים"?

העצים נותנים לנו מסר של תקווה. הם מראים לנו איך לאחר תקופה של ריקנות עקרה, יש זרימה של חיים והתחלה חדשה.

על פי הבן איש חי, חכם מקובל וממנהיגי יהדות בגדד במאה שעברה, ראיית פריחת העצים מלמדת אותנו דבר חשוב. כשאנחנו רואים כיצד העץ, שהיה יבש ועירום במשך החורף, מתמלא פתאום פריחה ולבלוב, אנחנו מתעוררים בעצמנו. אנחנו רואים את השתנותו של הטבע, אנחנו רוכשים את האומץ והחיזוק לצאת מהדכדוך שלנו, ונזכרים שהאלוקים נתן לנו את הכלים הדרושים כדי לחדש את עצמנו.

אנחנו חיים בזמן שבו יש צורך להיאבק כדי לשמור על גחלת התקווה. מנגד לכל החשוב לנו באמת כבני אדם, ניצבים כוחות מרושעים כל כך ולא הגיוניים, עד ששלום נראה דבר שהשגתו נשגבת מכוחו של כל מנהיג אנושי.

ובכל זאת... העצים נותנים לנו מסר של תקווה. הם מראים לנו איך לאחר תקופה של ריקנות עקרה, יש זרימה של חיים והתחלה חדשה. איך אפילו בַּעֲקַרוּת-לכאורה של החורף בחיינו, התחיל כבר התהליך שיביא לפריחתה של עונה חדשה. האלוקים אשר יכול להנץ פרחים על עץ עקר, יכול גם להביא עידן של גאולה.

המסורת קוראת לנו לצאת אל השדות, כדי שנוכל לראות במו עינינו איך אוהב האלוקים את בני האדם, בין אם זה מגיע לנו ובין אם לא. אנחנו מודים ומתפללים, בלב פועם בתקווה, שכמו שאותם ענפים עירומים התחילו לפרוח, כך תתחיל ללבלב תקופה חדשה של גאולה, ואנו וילדינו נחיה ונראה את עידן השלום.

מאתר http://www.aish.com/hisrael/judaism/Blessing_on_Blossoming_Trees.asp




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-26/3/2009 12:42 לינק ישיר 

תודה שרה, מה עם תמונות ??? -:)



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-26/3/2009 12:46 לינק ישיר 

ברכה לאילנות שבעלי הכנף גם נהנים ממנה



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > חבלי משיח > חודש ניסן וברכת האילנות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext