| נשלח ב-30/3/2009 18:52 |
|
| |
שלוש פעמים ביום אומרים "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון" תהילים קמ"ה ט"ז - מה הממשמעות
יש מי שיאמר זאת יותר מ3 פעמים, הרי אומרים זאת גם פעמיים בכל ברכת מזוןלמה פסוק זה כה חשוב שהוא מוזכר כל כך הרבה פעמים ביום אילו ידיים צריך לפתוח? האם כוונה לשובע חומרי או רוחני? ומהו הרצון שמגיע לכל חי שפותח ידיו?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2009 20:12 |
|
| |
מה זה פה , חידון תנ"ך ? 
תוקן על ידי יעקב_בר ב- 30/03/2009 20:19:02
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2009 20:20 |
|
| |
אדמק, יש כאלה שאוכלים 5 פעמים ביום... לא חייבים לפתוח ידיים, רק אם רוצים לקבל את
השפע האלוקים מלמעלה (מי שחושב שפתיחת ידיים מורידה שפע...).
מה דעתך ?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2009 22:49 |
|
| |
3ברית אני חושב שהפעולה של פתיחת הידים היא רק סמלית זה מעבר לכך זה קצת אגואיסטי להגדיר שפותחים ידיים רק אם רוצים לקבל שפע, כאילו הקב"ה חייב לנו משהו. הכיוון אליו אני חותר הוא "שפותח את ידיך" זה משהו עמוק יותר, חשבי על יד ועוד יד (פותח את שתי הידיים - ידך, רבים) יד-יד או ידיד זו תכונה של חיבור המשיכי מכאן
וליעקב_בר היקר, זה אינו חידון התנ"ך יש אור אלוקי חבוי בתוך פסוקי התנ"ך אני מנסה לעזור לאנשים לראות זאת בעצמם
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2009 22:56 |
|
| |
אדמק אני מתנצלת, זה היה קצת ציני, סליחה.
ממה שהבנתי בלימודים שלי, ידיים מסמלות את הגלוי - לעומת הרגליים שמסמלות את הנסתר
(ליקוטי מוהר"ן). אפשר ללכת אולי בכיוון הזה, שבורא עולם מוריד שפע וומשביע רצונה של כל
בריה ובריה.
בוא תיתן עוד כיוונים לאיפה ללכת.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2009 23:10 |
|
| |
אני חושבת שהבנתי את הכיוונים שלך, קצת לאור מה שהבאת באשכולות אחרים. אבל אי אפשר
לדעת בלי ללמוד את זה. הנה מה שמצאתי:
ומשביע לכל חי רצון - בחינת הארת הרצון, שמתגלה בתוך הפרנסה כנ"ל, בבחינת: ואתה נותן להם את אכלם בעתו כנ"ל. כי מחמת שהמלכות מקבל הפרנסה מידים אלו, שיש בים החכמה, על כן מתגלה שם, בתוך האכילה והפרנסה, הארת המקיפים, שהם בחינת הארת הרצון כנ"ל, כי המקיפים מאירים בים החכמה שמגלה החכם כנ"ל.
וזה בחינת: זה הים גדול ורחב ידים וכו', לויתן זה יצרת לשחק בו. לויתן זה בחינת מלכות, כמו שכתוב (ישעיה כז): לויתן נחש בריח, לויתן נחש עקלתון, ופירש רש"י: מלכות. וזהו: לשחק בו - בחינת שחקים, ששם שוחקין מָן (חגיגה יב ע"ב), דהיינו פרנסה.
היינו, שהמלכות בחינת לויתן מקבל הפרנסה מן הידים שיש בים החכמה, שזהו בחינת: זה הים גדול ורחב ידים, כנ"ל. וכשמגיע הפרנסה להמלכות, שם היא נשחקת ונכתשת ליתן לכל אחד ואחד חלק פרנסה כפי מה שראוי לו.
וזהו: לשחק בו – בחינת שחקים, ששם שוחקין מן, כי הפרנסה, שהיא בחינת מָן, נשחקת ונכתשת אצל בחינת המלכות, שהוא בחינת לויתן, שמקבל הפרנסה מבחינת: זה הים גדול ורחב ידים, היינו מן הידים שיש בים החכמה, שהם בחינת רמזים כנ"ל.
וזהו: כולם אליך ישברון לתת אוכלם בעתו, כי הכל מסתכלין ומצפין על פרנסה, והמלכות מלקט ומקבץ כל אלו הבטחונות של כל באי עולם, מה שכולם מצפין ומסתכלין על פרנסה, ועם אלו הבטחונות עולה המלכות ומקבל פרנסה מן הידים הנ"ל.
וזהו: כולם אליך ישברון, היינו על ידי הבטחונות הנ"ל, שכולם ישברון אליו, ומצפין ומסתכלין על פרנסה, על ידי זה נמשך הפרנסה על ידי המלכות כנ"ל.
וזה: לתת אוכלם בעתו – בעתו דייקא, בחינת הארת הרצון, שמתגלה בתוך הפרנסה, שהוא בחינת: כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, בחינת: ואתה נותן להם את אוכלם בעתו, בחינת: פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון, כנ"ל.
אתה יודע מאיפה זה לקוח ?
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2009 23:19 |
|
| |
| אדמק כתב: |  | | 3ברית
וליעקב_בר היקר, זה אינו חידון התנ"ך
יש אור אלוקי חבוי בתוך פסוקי התנ"ך
אני מנסה לעזור לאנשים לראות זאת בעצמם
|
|
אין לי התנגדות , קודם תביא משל עצמך ונמשיך לדון בכייף.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 00:50 |
|
| |
3ברית, כל הכבוד! אכן הגעת לתשובה אליה התכוונתי. המקור ליקוטי מוהר"ן - ליקוטי תנינא תורה ז' אמצע סעיף י' אכן הידים הן המשכת ההארה, ברגע שאנו נותנים מקום לאור האלוקי, ממילא אנו פותחים כלי המאפשר לחיות "לזרום" ואז מתמלאים שתי רצונות, הרצון האלוקי, וגם הרצון של האדם בבחינת "בטל רצונך מפני רצונו, והוא מבטל רצונו מפני רצונך" אגב אם היית ממשיכה עם הציטוט, היית מגיעה לסוף הסעיף שמכיל את אותה התשובה גם לשאלה של הבחירה והידיעה.שם הוא אומר: וזה בחינת "אין מסיחין בשעת הסעודה" כי אז בשעת הסעודה מאיר הארת הרצון בחינת הארת המקיפים שהם בחינת שתיקה, בחינת: שתוק, כך עלה במחשבה כנ"ל מדהים! לא? וליעקב_בר - דרכי הוא לעורר את האדם לחיפוש, לא לתת משל עצמי, הרי לכל אחד יש את הכוחות הנפלאים למצוא תשובות, אני רק רוצה להיות בגדר מוליך ומסייע תוקן על ידי - אדמק - 31/03/2009 0:49:18_________________
תוקן על ידי אדמק ב- 31/03/2009 0:53:30
תוקן על ידי אדמק ב- 31/03/2009 0:54:15
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 01:27 |
|
| |
אדמק, יש משפט נפלא שהזכרת אותו בתגובה שלך "בטל רצונך מפני רצונו, והוא מבטל רצונו
מפני רצונך" , ניסיתי כמה פעמים ביחסים עם בני אדם ומסתבר שזה עושה נפלאות, אבל
מאד קשה לעבוד על המידה הזאת בגלל מידת הגאווה הקיימת בכל אחד מאיתנו.
מסתבר, שיש הרבה הסברים והארות למשפט שהבאת מברכת המזון, ממה שאני מבינה מיעקב
שאליו מדבר יותר הדיון עצמו מאשר ההנחייה, לפעמים ההנחייה באה תוך כדי הדיון כיוון שאז
אנחנו פותחים את עצמנו להארות מכל מיני כיוונים.
תודה לך על החיזוקים והכיוונים ועל כך שאתה איתנו.
תוקן על ידי 3ברית ב- 31/03/2009 1:25:08
|
|
|
|
|