אחרית הימים - עפ"י הרמ"ק הקדוש

כל כך הרבה נכתב על אחרית הימים, ועוד ייכתב ובע"ה משיח יבוא עוד לפני שנביא את כל הכתובים בנושא. אחד הספרים
שעניינו אותי מאד, היה "האילימה" של רבי משה קורדוברו הקדוש, שמרגישים שספרו (כמו שאר הספרים שלו) נכתבו
ברוח הקודש ממש, שידוע שהוא נפטר בגיל מאד צעיר, ואיך הצליח לכתוב את הספרים הקדושים האלה שכל מלה בהם
חוצבת להבות.

אביא חלק מהכתוב באילימה באשכול זה, אצמד לכתוב (אין שם פסיקים ונקודות) ואני מקווה שתמצאו בזה עניין ואהבה.

(עין כל תמר ה)
פרק כד
בסוף גלותנו זה, קרוב לזמן גאולתנו יתחזקו הצרות לישראל תכלית החוזק ויצר להם ויאמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו מפני הצרות הגדולות אשר יסובבום מכל עבר ומכל פינה ויתרבה הצער עד אשר לא יפנו אבות אל בנים וכל מי שימצא עצמו לו לשלל, גיבור נוצח ייקרא, והטעם שהשכינה תדין את ביתה ויביאם על מסורת הברית כדי לזככם אל הגאולה ואל הטוב המובטח לנו ע"י נביאיו , והטוב ההוא שעור לא יכילהו שכל ורעיון שלא תזכר גאולת מצרים ונסים לפני גאולת ישראל ונסים ונפלאות כאומרו ולא יאמרו עוד חי ד' אשר העלה את ישראל ממצרים כ"א חי ד' אשר העלה וכו', ויהיו הנסים וגילוי השכינה לישראל בפלא ויאמרו כולם אשר יזכו אליה הנה אלוקינו זה קיווינו לו ממש מורה באצבע על גילוי שכינה. ולזה מי ומי הזוכים לכך באותם הימים ירבו הצרות לצרף את ישראל כפי הדין וכל אחד ואחד כפי חיובו יצטער וכל מי שיקשה עורפו ולא ישוב יאבד ומי שיתן צווארו בעול התשובה וקבלת הצרות בסבר פנים יפות ויתן שכמו לסבול יצטרף ויזכה. והענין הוא שהגיע עת הקליפות ליבטל מן העולם וכל עוד שיש בישראל רשעים אחוזים בהם היאך אפשר שיתבטלו החיצונ' ורשעים ברשעתם. והקב"ה בעל הדין והמשפט ביושר ובאמונה ואין עול ולכך יצטרפו צרוף אחר צרוף עד שיהיו כסף נקי וטהור. והנהגה זאת יהיה בתכלית קושי הדין והקלי' גובה כל חלק חובם מכל מקום. ובימים ההם ובעת ההוא יתכתתו גוי בגוי חרב איש ברעהו וישראל יהיו ביניהם בצער גדול וכל א' וא' ירצה לבזוז את הרחלה הזאת ולאכול את בשרה והקב"ה ירחם על עם ד' בזכות ג' אבות הקדושים ויצטרפו ויתלבנו מתוך הצרות, ומתוך הדין הזה יפיל הקב"ה זרע עמלק ויכלהו מן העולם ויימחקו מתחת השמים. ואח"כ יתחיל בדין עד אשר לא יהיה לו תקומה וכבר התחילו בישראל לצאת מתוך צרתם מעט מעט. ואח"כ יתחיל בדין או"ה ויצטערו ישראל צער גדול כדכתיב ביחזקאל. וירצה הקב"ה לנער את א"י ואת ירושלים וכמה פגרי טמאים קבורים סביבות המקדש וכמה מקומות המטונפים אשר בו, ובעת ההיא יצאו כל קיבוץ עם ד' במדבר ויעשו שם ברעב ובעוני מ"ה יום ויצטרפו ויתלבנו וייראה להם אליהו ויתגלה אליהם משיח בעוני גדול ויתגלה אליהם משה רבינו ע"ה ויקומו מתי מדבר ויתגלה אליהם שכינה ויתוקנו דגלים בשכינה ותרד ביה"מ ויבואו ישראל אל ירושלים הבנויה ושכינה עמהם כימי צאתם מארץ מצרים ואז ירבו הנסים ויגדלו עד אין קץ אשר אין פה יכולה לדבר ולא שכל יוכל לשער לרוב נפלאות הניסים אשר יהיו לישראל ויפתחו מקורי החכמה וזאת תהיה לישראל ההנהגה בגאולה בעז"ה.

המשך הפרקים בקרוב

אפשר כמובן לדון באשכול זה.

תוקן על ידי 3ברית ב- 23/04/2009 12:33:38

לצד הדברים שכתב ב"אילימה", אביא גם על חייו ומותו, נתחיל מהסוף - מותו:.



בכ"ג בתמוז, שנת ש"ל (0751), נצחו אראלים. בן ארבעים ושמונה שנה היה רבי משה קורדובירו, כאשר החזיר את נשמתו אל מקור מחצבתה במרומים, שעליו הגה ואליו נשא את נפשו כל הימים. את פרי יגיעו עלי אדמות, ספרייה שלימה של כתבים, הוא השאיר בידיהם הנאמנות של אלמנתו ובנו גדליה, בן השמונה - שמהם הופיעו יצירותיו אחרי שנים, להאיר לארץ ולדרים. אחרי ארונו הלכו רבותיו: גיסו ר' שלמה אלקבץ, אשר לפני עשרים ושמונה שנים הכניס אותו אל היכל הקודש של הקבלה; ורבו הקשיש, גדול הדור והדורות, ר' יוסף קארו, שהספידו ליד קברו, וכה אמר: "כאן נגנז ארון התורה". כן היה בין קהל המלווים איש בגיל השלושים, שהגיע לצפת רק לפני חדשים מספר, ועוד הספיק ליהנות מאור תורתו של הנפטר, ואף ראה בו מורו ורבו. הוא היה בעל עיניים זכות, שניתן להן לראות מה שלא ראו עיני אחרים. ואף כאן, בלכתו אחרי מיטת רבו, הוא ראה: "עמוד ענן (נ"א: עמוד אש), שהולך לפני ארונו". ועל תורת רבו אמר: "משה אמת ותורתו אמת בעולם הבלימה!" היה זה ר' יצחק לוריא אשכנזי - "האר"י"... התלמיד אשר ירש את מקום רבו הגדול במקדש-המסתורין שבצפת, ומקומם של כל בעלי-הסוד אשר היו לפניו; ואחריו לא קם כמוהו. התלמיד הפך מורה האמונה לעם, ובשארית ימיו - שלוש שנים בלבד - הוא שינה ועיצב את פני הקבלה כתורה חדשה, עד שלא היה לה עם אחותה הבכירה, הקבלה המסורתית, קבלת רבו הרמ"ק, אלא שיתוף השם בלבד. הקבלה החדשה שלו, קבלת האר"י, היא אשר סיפקה התשובות לשאלות הגורליות של התקופה. האר"י הצליח ברוח-פיו - בתורתו שגוריו העלוה אחריו בכתובים - לברוא עולם חדש. הוא שיחרר את הקבלה מכל כבלי העבר; הוא הוציא אותה מפינת סתרה, בה הייתה חבויה מדורות עולם, והעלה והושיבה במקהלות על כס השלטון הרוחני באומה, שממנו שלטה בכל תחומי הרוח והחיים, כמעט שלטון יחיד, במשך המאות הבאות. מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל;ישראל וינשטוק, סיני סח תשל"א

ספריו

הבטחת לינק ,לא? .כל האומר דבר בשם אומרו כאילו מביא גאולה לעולם .מחביאה לינקים???

פרק כה

זמן גאולתם של ישראל יהיה ההנהגה באור החכמה המאיר בבינה מאור הכתר ולכן הנסים מתגברים על הטבע תגבורות גדולה מאד ויצליחו ישראל הצלחה גדולה יותר מהצלחתם בימי שלמה מפני שהנהגת שלמה היה מאור הבינה אל החכמה כדפי' בפ'. אמנם אור זה אור חכמה מהכתר ולזה יגברו הניסים וכבר התחילו ישראל והתחיל העולם ליתקן מחרפתו אבל לא תיקון גמור ויתעכב עיכוב זמן מה עד שיתבטלו החיצוני' וכבר בזמן הזה אין תשוב' מועלית כלל מפני שהתשובה היא מהבינה וכיוון שאור הבינה אינה מנהגת אלא אור החכמה ימי משיח אין בהם תשובה כלל שלא יקובלו כלל הרשעי' אלא ימותו ויאבדו. אמנם בסוד הגלגול ימותו ויחיו בני אדם עד תשלום מ' שנה שכלה הגלגול מן העולם ויהיה תחיית המתים ויצטרפו ויתלבנו המתים ויחיו ויקומו. אמנם יש בסוד הענין הרבה ית' במקומו והעיקר כאן לבאר סוד ההנהגות.
ההנהגה יהיה בזמן ההוא בסוד אור החכמה מאיר בבינה ובני אדם יחכמו תכלית החכמה וישיגו הודעת התורה ויזדככו ויצדקו צדקות גדול וישיגו מדרגות הנבואה בפלא ויהיה להם ידיעה בסודו התורה עד שלא ישוער ויוסיפו מעת אל עת תוספת תורה וימשך זמן עד תשלום אלף השישי זה שאנו בו ואח"כ ישוב ההנהג' העליונה בסוד הכתר ויהיה סוד ההנהגה בסוד תיקו' דיקנא ואז ישוב העולם אל שורשו ויתעכבו צדיקים בסודם עד יהיה חידוש העולם אחר האלף הז' ואז יהיה מעלת העובד מאירה אור לא ישוער ויהיה האדם במעלה לא יכילהו רעיון עד רצון הבורא היודע האמתיות.

בקרוב פרק כו בתמר זה.

המשך לגבי חייו של רבי משה קורדווירו הקדוש - מפי זקני צפת

גיסו של ר' שלמה אלקבץ, ותלמיד מרן הבית יוסף בנגלה. קבל סמיכה מר' יעקב בירב, יחד עם ר' יוסף קארו ור"מ די טראני (המבי"ט). שמו יצא לראש וראשון בקבלה. יסד בית מדרש לקבלה והעמיד תלמידים רבים, בהם ר' חיים ויטאל, ר' אברהם גלאנטי (בעל קול בוכים), ור' אליהו די וידאש, (בעל ראשית חכמה). כשהגיע האר"י לצפת התחבר לרמ"ק ושניהם עסקו בתורת הנסתר. היה אבי שיטת סוד הצמצום. לפי שיטה זו היה בתחילה המצוי הראשון או האין סוף לבדו, והיה ממלא את כל החלל. שבזמן מן הזמנים עלה ברצונו להמציא הוויות אחרות, כדי להטיב להן, ואז צמצם את עצמו, ואחרי הצמצום הזה התחילו השפעותיו והשפעות השפעותיו עד שנשלם כל העולם.

פרק כו

בפרקים הקודמים ביארנו כמה בחי' ההנהגות דרך כלל והם רבות מאד. אמנם כלי המוכן לקבל כל הנהגות האלו היא הארץ התחתונ' הזאת וכל אשר בה תסבול כל מיני הנהג' אם מצד ההנהג' המעוט' הפ-- העניי' היא הנהג' גלותית זה תסבול ותמצא כל פירות העולם פחותים (--בתס"ל נהר י"ט סתומים וחתומים) ופחוסו' ומאוסים כחושים ואם גדולה שבכולם תמצא פירות העולם בשבח ומעלה ע"ד שפי' עדשים כדינרי זהב וחטי' ככליות השור וכיוצא ואשכולות כעגלי' וכיוצא ממה שהגזימו רז"ל בברכת א"י והדין עמהם שא"י אינה תחת שעבוד שר כלל אלא מכוונת כנגד פתח לבנת הספיר שלא ע"י אמצעות שר לכך הברכה מצויה בה בלתי מתמצמ' ויצאו המצואים המתברכים מטבע מציאות הנהגת העולם מפני היושר העולה והוכשר המעורר למעלה הברכו' והם מושפעי' בנמצאים הטבועים ויצאו ויתפשטו יותר ממציאות הנהוג לפי כשרון ב"א ויאמרו שזה הדבר מתמיה עבר דרך הטבע ממנהגו והענין בהפך שהטבע נוצר מחכמה עליונה כאומרו מה רבו מעשיך ד' כולם בחכמה עשית, ויש בכלי הזה לסבול ברכות הרבה, אמנם נתמעט מציאותו מעון התחתונים שמצמצמים הברכות וממעטים טבע המציאות וכן פי' בגמרא צררו להראות לדורות הבאים להודיעם כמה חטא גורם מצד שטבע המציאות הכלי מחזיק להיות עדשים כדינרי זהב וחטים ככליות השור ויותר מזה. אמנם החטא גורם שמצמצם הכלי עצמו ואינו נותן כדי ברכתו. הכלי מחזיק עד כמו שפירשו רז"ל עתידה א"י שתוציא גלוסקאות רצו בזה שיש בעץ החיים לגדל פירותיו ולתקנם חלב חטה בלי מוץ ותבן ובלי סובין ומורסן שאלו הם מחטא אדם הראשון והיה שעור המתגדל כאילן כעין האפוי בגודלו ובתיקו' הפרי המתוק יותר מהנפוי בכמה נפות מן הטעם שפי' וזה להורות שהכלי התחתון הזה אין זה טבעו אלא שהוא כפוף קומתו ושיערו הרבה מאד יותר מזה אשר לפנינו והנה חטא אדם הראשון מיעט' טעם הפירות וחטאי ב"א והדורות הבאים מיעטו אותם מיעוט אחר מיעוט עד הפחיתות הזה אשר אנחנו בו וכאשר ישוב לימי עלומיו בהכרח ישוב לטעמו וליופיו ולהדרו - והנה ההנהגות העליונות הנז' יוכיחו כי אם יש איזה ברכה בנאצלים ובנבראים ובנוצרים ובנעשים על הארץ יריקו והארץ תתן יבולה משוער אל הברכה הנשפעת וכפי שיעור הברכה כן ימצאו המעדנים והפירות וצמחי האדמה וכל המציאות כולו לכך לא יסופר בדברי רז"ל דבר ממה שעתיד וממה שעבר שיהיה דבר מתמיה כלל. אמנם אחשוב שלא יסבול הברכה התכליתית אלא א"י מפני שבח הברכה אשר בה. אמנם שאר העולם אינו שותה אלא מתמצית של א"י. יהיה בשבח ומעלה אבל לא כארץ ישראל ולכך נתנו רז"ל המעלה ההיא לא"י ואמרו עתידה א"י להוציא כלי מילת וכו' ולא נתנו ברכה זו לח"ל מפני שאינה כלי מחזק הברכה ההיא. אמנם בברכת א"י יתברכו גם כן שאר ארצות. והנה  מעלת א"י הוא שהיא ת' פרסה על ת' פרסה כולם מכוונים נגד פתח לבנת הספיר ושאר הארצות להם שרים שרים סביב סביב לארץ והם שואבים שפע הקדושה ומשפיעים לחוץ כאשר נבאר. אמנם אין האופנים בעלי המציאות האחרון השופכים למעלה שפעמים יהיה האור ובשפע באור הברי' ויעבור דרך היצי' והעשיי' ותאיר שיעור בלתי מוגבל בסוד מלאכים שהם מופקדים על הברכה והשפע הרוחני ומגשימים אותו בכלים הגשמיי' ועליהם נאמר אם תשים משטרו בארץ ופ' אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו שוטר מלמעלה שמכה בו ואומר לו גדל. ועד"ז לכל הנמצאים תחתונים מצמח ודומם וחי ופשוטי היסודות והרים ובקעות ונהרות וימים וכל המציאות כולו וההנהג' הזאת כולל' כל שר ושר מקיים את משפחתו הנברא אשר תחתיו יבחושים ויתושים ועיקלי רימה ותולעים ודגים למיניהם ולכך החמירו רז"ל שלא להקל בכבוד הברואים לא בדיבור ולא במעשה כדאיתא בפ'. וכל שר ושר שואב חלק שפעו ממקום ההשפעה להחיות עם רב אשר תחת ממשלתו איש איש ממלאכתו אשר המה עושים ומשמרים את תפקידם צורת הנברא וטבעו שיעורו ופעולתו ולא ישתנה שוב נברא ממציאותו ע"י משטרו וכלל כל זה ה"ס פרק שירה שפי' וזו היא השגחה א' שהב"ה משגיח בנמצאים כדפירש' רז"ל זן ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים והכל בהשגחה גמורה בהשפעה הנשפעת על ידי השוטרים המופקדים הם צינורות אל השפע לקבלו ממציאות ההשגחה מכל מין שיהיה ממיני ההשגחות הנז'.

הרמ"ק והרמב"ם

שיטתו בקבלה

ייחודים וזיווגים

צברית את מוכנה לבדוק שוב שנת מותו של הרמק ? 0751 ?

את צודקת, כנראה בהעברה לאתר ממנו לקחתי, הם הפכו את המספרים בשנת מותו.

השנים בהם חי  1522 - 1570, = שנת הש"ל 1570 ולא כפי שנכתב.

תודה על ההערה.

תודה   מאד מעניין. שבת שלום.