אקדים ואומר שהתלבטתי אם להעלות את הדברים, שבוודאי יהיו להם מתנגדים ומסכימים, ובאשכול אחר גם אביא בהרחבה לגבי הגאון מוילנא, אבל הביקורת של אלי אשד מאוני' בר-אילן לגבי "תורת הגאולה של הגר"א" אותו כתב החוקר רפאל שוח"ט, מעניינת מאד (התקציר שאביא לכאן), וכמובן זה מובא לידיעה ודיון.
עטוף פרוה, סגור ומצומצם ופלגי –זקן ושלג,
ואוסף קנאה בסבכי גבות–עיניך שיבה,
מוקף ספרים עתיקים, על ספרים יושב –כה אראך
כשר של חורף יושב בסתר ארמון קרחי –עד.
אכן עז החורך סביב וקשה הוא מאוד ואין סוף לו,
אך הוד לו וחוסן עצור – אתה היודע את זאת !
ואם גם קרים –אכזרים הימים יש וזוהר גיל השמש
נשפך על שלגים אדירים, כזוהר עינך הבהירה.
יעקב כהן "הגר"א " בתך ראשים כתבי יעקב כהן כרך א' ע' שיז
הרב אליהו בן שלמה זלמן הגאון מוילנה הוא אחד מחכמי ישראל הדגולים והנערצים ביותר לאורך הדורות. הוא נחשב לחכם
הגדול ביותר של העולם האשכנזי ושווה ערך לרמב"ם החכם הגדול של העולם הספרדי, מוביל המהפכה התורנית שהפכה את
עולם ישיבות האשכנזי למוביל בעולם היהודי עד עצם היום הזה. זרם שלם "הפרושים" או "המתנגדים" רואים את עצמם בגאווה כיורשיו וכממשיכיו של הגאון מוילנה, וזרם אחר החסידים שעליהן הכריז הגר"א ככופרים זוכר אותו היטב כיריב הגדול ביותר שקם לו אי פעם וכמי שהטיל עליהם חרם כעל כת של כופרים מיסטיים מסוכנים.
הגר"א כפי שהנו יודעים היום היטב היה מיסטיקן, אלא שהוא גם הקפיד על שילוב של מה שהוגדר בתקופתו כמיטב הידע של ה"מדעים" במיסטיקה.
אפשר לדון בגאון מוילנה מבחינת הגותו הקבלית, מקומו בתפיסת הגאולה של דורו ובהשפעתו המכרעת על הרב קוק וכו', אך אני בוחר לדון בו בוחר לדון בו מהזווית שונה זאת של חשיבה עתידנית המוצגת בספר בהשוואה לקודמיו ולהשלכות שהיו לחשיבה עתידנית רדיקלית זאת.
ויכוח מורגנשטרן -ברטל
לפני כמה שנים העלה הד"ר אריה מורגנשטרן בספרו מיסטיקה ומשיחיות מעליית הרמח"ל ועד הגאון מוילנה (1999) את הטענה שהקהילה החרדית האשכנזית של ירושלים שבחקר תולדותיה הוא עוסק שנוצרה הודות לעליית תלמידי הגר"א היא תוצר של פרוייקט מתוחכם של החזרת היהודים למולדתם שיוזמו היה הגר"א עצמו ומבצעיו היו תלמידיו, פרוייקט שמטרותיו היו משיחיות אבל האמצעים להם היו אמורים להיות לחלוטין בתחום הטבע ולא ניסיים כלל.
כתב החרם של הגר"א נגד החסידים.( שמור אצל כותב שורות אלה).
וזאת בהתאם לתוכנית ארוכת טווח של הגר"א שבה הגאולה לא מושגת בידי אדם אחד ולא בפעולה מיסטית חד פעמית אלא על ידי תהליך מתמשך שבו ישולבו מגוון פעילויות אנושיות כמו עלייה לארץ ישראל ישובה ובניית ירושלים והפרחת שממות הארץ.דהיינו השגת הגאולה תהיה לחלוטין בתחום התהליך ההיסטורי אבל בהתאם לתוכנית פעולה שנקבעה מראש על ידי הגר"א (אם כי היו חילוקי דעות בקרב התלמידים לגבי פרשנותה).
תוכנית אלף השנים
הגר"א נתן מעין תיאור מפורט של העתיד לבוא וכיצד אפשר להביא אותו או להחיש אותו בצורה "הרצויה". לדעתו כל העתיד להתרחש כבר גנוז בתורה ואפשר לפענחו משם. כך למשל הוא חשב שספר דברים באופן ספציפי רומז לאירועי לאלף השישי.
לדעת הגר"א בעזרת לימוד התורה והקבלה ובמיוחד זאת של האר"י יכול האדם להבין ולתאר את אירועי העתיד לבוא ואת התהליכים הקודמים לגאולה וכיצד להחישם בכוחות עצמו. דהיינו ההיסטוריה האנושית אינה אקראית אלה יש בה לדעתו מעין "חוקים " המכוונים אותה שהאדם יכול לגלותם ולהשתמש בהם לצרכיו.
לדעת הגר"א התהליכים ההיסטוריים המדיניים והחברתיים הם באמת רק ביטוי להליכים מטפיסיים כלל עולמיים המתרחשים ביחד במקביל עם ומאחורי התהליכים האנושיים הברורים לכאורה אלא שרוב בני האדם כלל אינם מודעים להם .
האלף החמישי מתחיל עם חורבן המקדש השני ועם הגלות רק באלף השישי יש אפשרות של תיקון והבאת תקופה משיחית האלף השביעי מקביל ליום השבת.וכאן כמדומה שיש סתירה בכתבו בספר של שוחט במקום מסויים הוא דיבר רק על שבע אלפים ולא יותר ובאלף השביעי יגיע העולם להשלמה ובמקום אחר ע' 198 מצויין שהגאון דיבר על זמנים נוספים מעבר לכך עד האלף העשירי שבהם האדם יוכל להשתדרג מעבר לדרגה העליונה שבה היה בימי אדם הראשון.
לדעתו זמנו היה זמן השפל שבו לקה העם בירידה רוחנית עד עפר ולכן אחרי זמן זה יכולים להתחיל התהליכים המשיחיים . והוא זמן המפנה זמן דעקבה משיח נקודת השפל האולטימטיבית שממנה יכולה להיות רק העלייה. ולכן ראו תלמידי הגר"א את דורם כדור האחרון לגלות. ולכן עלו ארצה כדי להכין את הקרקע לראשית הגאולה.
לדעת הגר"א ישנה תקופה שבה אפשר להחיש את הגאולה ותקופה זאת היא שבעים ושתיים שנה לאחר האלף החמישי.
הוא נתן הצעות שונות מתי יהיו השבעים ושתיים השנים האלו .אך למעשה לא הייתה כאן סתירה. שכן לדעת הגר"א ישנם הזדמנויות שונות שבהן אפשר לפעול להחשת הגאולה ואם נכשלים בזמן אחד עדיין אפשר להצליח בזמן אחר .
הגר"א חילק את ימות המשיח לשני חלקים: החלק הטבעי המופיע בטבע שהוא זמן "משיח בן יוסף" (רעיון ודמות שעסקו בהם רק במעט לפני הגר"א) ובו בני האדם משתדלים לקרב את הגאולה בכוחות עצמם שיכול להופיע גם באלף החמישי אם כי אין הכרח בכך והוא ילחם באויבי ישראל יסיר עול גויים מעל ישראל יקבץ את נידחי ישראל, יחדש רזי תורה. ויבנה את ירושלים או ארץ הקודש יקיים את המצוות התלויות בארץ ויגאל הקרקע.
אבל לאחר עידן המשיח בן יוסף ודווקא בגלל הצלחתו לאחר מכן תהיה תקופה ירידה גדולה של העם שבה הוא יפנה כנגד אלוהיו, ורק לאחר מכן יגיע עידן גאולה נוסף. עידן גאולה שלדעת שוח"ט הוא על טבעי, העידן של משיח בן דוד שיכול להופיע רק באלף השישי. גאולה זאת תתרחש רק בדור שכולו חייב שבגלל עושרו והצלחתו הוא מורד באל וזונח את התורה.
הגר"א כתב רק מעט על תקופה זאת ועל משיח בן דוד בניגוד למשיח בן יוסף פרט לכך שיהיה המנהיג פוליטי בעל כוחות רוחניים נעלים ובעל כוח נבואי. בדור זה יבנה בית המקדש ויתגלו הנבואה וגילוי מעמיק של סתרי התור והשכנת שלום בעולם.
והחלק השני הניסי זמן משיח בן דוד יבוא עם השלמת החלק הטבעי אבל גם את תוכנו אפשר לזרז בהליכה בדרך הנכונה.
לדעת הגר"א היכולת להחיש את הגאולה תקפה בזמן מסויים בלבד ואבל כשזה עבר והחלה התקופה של גאולה בעתה לקראת סוף האלף השישי שוב אין אפשרות להחיש את הגאולה. לכן יש חשיבות מכרעת בבחירה של הזמנים והאירועים הנכונים לפעולה.
לדעתו הגאולה היא אמנם תהליך איטי אבל יש בו תחנות חשובות "השעות" אלו הם מעין שלבים מרכזיים שונים או משברים בהתקדמות התהליך שאותם יש לעבור ( שוח"ט ע' 250 ) שהוא כנראה חזה ופירט אותן היטב לתלמידיו.
פשר ה"תחנות" השונות ומה המתרחש בהן היה סודי ביותר והגר"א השביע את הקורא בכתביו שלא לגלותו אם יבין זאת מעצמו אולי מאחר שעצם הידיעה בידי רבים "שאינם בסוד העניין" עלולה לפגוע באפקטיביות של השימוש היעיל ב"שעות" האלו עבור תוכנית העתיד?
סך הכל תורת הגר"א היא תורה אופטימית שמראה שיש ביד האדם להחיש ולהביא את הגאולה אם יפעל בצורה הנכונה המתוכננת היטב.
הגר"א יצר כאן תוכנית עתיד מפורטת הכוללת תהליכים מוגדרים היטב בעלי אופציות שונות. לפעולה העומדים לפני אלו ש"מבינים" את "תוכנית העתיד" שלו. ואת תורת הגאולה האיטית אך המתוכננת היטב הזאת ניסו תלמידיו ליישם הלכה למעשה בארץ ישראל.
מבחינת תלמיד הגר"א יש לעבוד עבודה מעשית כדי לקרב את הגאולה בניגוד לחסידים שראו בהתרחשויות היסטורית רק ביטוי להתקדמותנו בעבודת הבירורים הרוחניים, דבר שתלמידי הגר"א ראו בו תהליך שמקביל לפעולות המעשיות אך בהחלט לא כזה שיש להתמקד רק בו.
דהיינו תלמידי הגר"א בניגוד לחסידים עוסקים בבניה ופוליטיקה ככלים לקדם את תוכנית הגאולה. שמתרחשת בשלבים איטיים ומתמשכים ולרוב בדרך הטבע .
האם הייתה תוכנית עתיד?
שוח"ט לא שכנע אותי שאכן הגר"א אכן היה משוכנע שהגאולה תבוא בסופה בהתערבות נסית בלבד שאין בה התערבות אנושית מלמטה בהתאם לתוכנית העתיד שלו שהרי הוא בעצמו מודה שהגר"א קובע שיש אפשרויות להחיש גם את העדן השני עידן משיח בן דוד (אבל הוא אינו מפרט אותם).
וייתכן שהתשובה היא שהגר"א חשב שישנם אופציות לכאן ולכאן: הגאולה הניסית הסופית היא אולי בלתי נמנעת בסופו של דבר אבל לאדם עדיין יש אפשרות להפעילה מרצונו החופשי וביכולותיו שלו ובאמצעיו שלו בהתאם לתוכנית עתיד שנקבעה מראש לא רק בידי האל אלא גם בידי האדם ועל ידי התערבות אנושית זאת לצמצם את הנזקים הצפויים לפני הגאולה ב"חבלי המשיח".
שוח"ט מציין שאין מקום מרכזי בכתביו השל הגר"א שבו מוצגת תורת הגאולה" שלו בפירוט ובבירור, כתוצאה יש ללקט אותה ממקומו שונים בכתביו וכאן לראשונה היא מוצגת בצורה מקיפה ככל האפשר וקוהרנטית.
על פי שוח"ט תלמידיו של הגאון בכל אופן היו משוכנעים שאכן הייתה לו תוכנית כזאת ושהם פועלים על פיה. וגם שוח"ט עצמו משוכנע בכך ומביא לראשונה את פירוט התוכנית הזאת בספרו ואם הוא אכן צודק במסקנותיו הרי זוהי תגלית מרעישה. אלא שאליה וקוץ בה מאחר שהפרטים מלוקטים ממקורות שונים שפורסמו בזמנים שונים ולעיתים אף משמועות והצהרות של אנשים שונים ששמעו עליה ממקורבי הגר"א ולא ביצירה אחת ברורה ופרטנית ,לא תמיד אפשר לדעת עד כמה תוכנית העתיד אם אכן הייתה כזאת הייתה קוהרנטית.
אולי זרק הגאון מוילנה רעיונות שנים בזמנים שונים שלא בהכרח תאמו זה את זה ואף סתרו זה את זה ? שוח"ט עצמו מביא רעיונות שונים של הגר"א שעל פניהם נראים כעומדים בסתירה מוחלטת אולם לטענתו סתירה זאת היא רק מדומה והם כולם חלק "מהתוכנית".
מדבריו של שוח"ט מתברר שלא הכל יכול ידוע או יכול להיות ידוע לגבי תוכנית העתיד של הגר"א שכן היו דברים שהעדיף שישארו מסותרים והעביר אותם רק בעל פה או ברמז שיכול להיות מובן או מפוענח בידי "מבינים" ובראשם תוכנית השעות ,האירועים הספציפיים העומדים להתרחש בזמנים ספציפיים.
אם מסקנותיהם של מורגנשטרן ושוחט לגבי פעילויותיו ותורת הגאולה של הגר"א הן נכונות כי אז היה אולי האדם הראשון שיצר תוכנית עתיד ארוכת טווח של ממש (ככל הנראה של מינימום של מאות שנים ואולי אף יותר מכך) שבאמצעותה אפשר לשנות את העתיד שאותו חזה על ידי התורה והקבלה בצורות חיוביות בידי בני אנוש ללא שימוש בעל טבעי ותוך שלבים איטיים.
הגאון באיור לפואמה "וילנה" של זלמן שניאור .
נכון לפני הגר"א היו הוגים רבים שנתנו תיאור מפורט של העתיד לבוא ביהדות ובנצרות וגם באיסלאם הוגים כמו יואכים מפיורה, נוסטרדמוס ואחרים. אבל הם כולם ראו בעתיד הזה כמשהו קבוע לחלוטין מראש ובלתי ניתן לשינוי. לא משהו שניתן ליצור אותו באמצעות פעילות אנושית סבלנית הדרגתית מתוכננת ובלתי פוסקת. הגר"א מבחינה זאת מייצג תובנה חדשה וחסרת תקדים בנושא. שנים אחרי הגר"א קרל מרקס יצור תוכנית עתיד נוספת מעין זאת.
"תוכנית הגר"א" היא תוכנית מדהימה של פעולה אקטיבית שמטרתה להחיש ולהביא שינויים עתידניים באמצעים ארוכי טווח של פוליטיקה ובנייה סבלנית המתמשכים לאורך מאות רבות של שנים. ואם שוח"ט צודק במסקנותיו הרי ספרו הוא הישג חשוב ביותר .
תוקן על ידי 3ברית ב- 23/09/2009 11:37:13
נשלח ב-23/9/2009 08:06
מבלי להגיב לתוכן הכתבה כי עדיין לא הספקתי לקרא אבל אני מוחה על כך
שברגע שמביאים לי חומר ביהדות ושם הכותב הוא "פרופסור" " דוקטור"
ולא "הרב" אותי זה מטריד
אבל זו הערב כללית
צברית כל הכבוד לך על החומר הנפלא שאת מעלה
נשלח ב-23/9/2009 10:34
עוזי תודה על החיזוקים בסייפא.
אני מוחה על מחאתך מסיבה פשוטה - מה מטריד אותך. תארים לא צריכים לעניין איש, חשוב שנבדוק את התכנים ואת המסר שמבקשים להעביר לנו. ראיתי רבנים גדולים שמתקשים להעביר מסרים רוחניים ולעומתם יהודים ללא תארים שאפשר ללמוד מהם רבות.
מה שכן מעורר בי שאלה פנימית "האם באמת היתה 'תכנית' " או שהחוקרים הגו אותה על סמך כתבים של הגר"א, דבר שגם נרמז באותה כתבה "שוח"ט מציין שאין מקום מרכזי בכתביו השל הגר"א שבו מוצגת תורת הגאולה" שלו בפירוט ובבירור, כתוצאה יש ללקט אותה ממקומו שונים בכתביו וכאן לראשונה היא מוצגת בצורה מקיפה ככל האפשר וקוהרנטית.
על פי שוח"ט תלמידיו של הגאון בכל אופן היו משוכנעים שאכן הייתה לו תוכנית כזאת ושהם פועלים על פיה. וגם שוח"ט עצמו משוכנע בכך ומביא לראשונה את פירוט התוכנית הזאת בספרו ואם הוא אכן צודק במסקנותיו הרי זוהי תגלית מרעישה".....
תוקן על ידי 3ברית ב- 23/09/2009 10:32:28
נשלח ב-23/9/2009 11:00
אני אגיד לך מה מטריד אותי
מסופר על רוטשילד האבא שהזמין סופר יהודי ירא שמים על מנת שיכתוב לו ספר תורה
נתן לו רוטשילד חדר בארמון שלו וסיפק לו את כל מה שהוא צריך
והנה לאחר שנה הסופר גמר את הספר וניגש לרוטשילד לגמור חשבון
ורטשילד העשיר שאל אותו מה מגיע לך?
הסופר הוציא פנקס והקריא
בחודש אוגוסט קיבלתי 10000 פרנק
בחודש ספטמבר 5000
בינואר 2500
התבוננן בו רוטשילד נתן לו את הכסף ואמר לסופר קח איתך את ספר התורה ביחד כשאתה הולך!!!
יש נקודה סינגלורית שממנה הכול מסתעף..........
וכשאני אראה אותך בצומת מסויימת אני אדע מאיזו נקודה יצאת
יום טוב
נשלח ב-23/9/2009 11:34
סליחה שאני לא יורדת לסוף דעתך, מאד ארצה להשכיל - ממך.
ראשית, הסיפור מאיפה לקחת ?... לא הבנתי למה כיוון "רוטשילד" ואיפה נקודת העוקץ בסיפור ?
ספר לי על הנקודה הסינגלורית שממנה הכל מסתעף.. ובאיזו צומת 'מסויימת' תדע מאיזו נקודה יצאתי ?
תודה עוזי, אשמח לתשובה, תמיד אהבתי את החשיבה שלך.
נשלח ב-9/5/2012 16:23
3ברית כתב:
סליחה שאני לא יורדת לסוף דעתך, מאד ארצה להשכיל - ממך.
ראשית, הסיפור מאיפה לקחת ?... לא הבנתי למה כיוון "רוטשילד" ואיפה נקודת העוקץ בסיפור?
התשובה פשוטה: בגלל שהסופר השתמש בתאריכים לועזיים במקום בעבריים, ר' רוטשילד ביטל את קניית התפילין אצל סופר זה. יהודי, ובוודאי מי שנחשב שומר מצוות אדוק, צריך להשתמש בתאריך עברי, ובוודאי ובוודאי בעניינים שבקדושה.
זו הבנה פשוטה והחוסר הבנה פה לא ברור כלל!
_________________
תוקן על ידי גאולה_שלמה ב- 09/05/2012 16:36:07
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקיה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'!" (מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל ב"אורות", "אורות ישראל", פרק ד' - "אהבת ישראל", סעיף ג')
הגר"א נתן מעין תיאור מפורט של העתיד לבוא וכיצד אפשר להביא אותו או להחיש אותו בצורה "הרצויה". לדעתו כל העתיד להתרחש כבר גנוז בתורה ואפשר לפענחו משם. כך למשל הוא חשב שספר דברים באופן ספציפי רומז לאירועי לאלף השישי.
